עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    הבלוז האחרון

    שירים,מחשבות ומתכוני בולונז.

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      15/11/11 08:08:
    סיפור מרגש ועצוב כיף לקרוא אותך..

    שפעת טרנסאטלנטית 2

    1 תגובות   יום שלישי, 15/11/11, 00:07

    ''

    שפעת

     

    ביצוע: אמיר פיי גוטמן

    מילים: ארז ברזוליק

    לחן: אמיר פיי גוטמן

     

    ג'ים ואני חטפנו שפעת טרנסאטלנטית,

    ברכבת הלילית מסביב לאמסטרדם.

    את תמיד שאלת - "תגידו השמנתי ומה צבע השמיים?"

    וג'ים נרדם.

     

    סנדוויץ' עם חמאה הולנדית

    וטריפ של ארבעים מעלות,

    בדרך להודו גם אני נרדמתי

    ואת השמיים לא הצלחתי לראות.

     

    בגוף שמחובר אל המין, לא אל הזמן,

    בתחושה של הסוף המושלם.

    בעיניים שמסתכלות על כולם,

    בדיסקוטק הכי גדול בעולם.

     

    ג'ים ואני חטפנו שפעת טרנסאטלנטית,

    ברכבת הלילית מסביב לאמסטרדם.

    את שנות התשעים מעולם לא הבנתי

    ואומרים שהן שינו את העולם.

     

    רומן מזדמן ברכבת של לילה,

    מחלקה שלישית ליד הסיפון.

    עברנו עוד גבול מגולגל בסיגריה,

    בבוקר הבא איבדנו כיוון.

     

    בגוף שמחובר אל המין...

     

    ג'ים ואני חטפנו שפעת טרנסאטלנטית,

    ברכבת הלילית מסביב לאמסטרדם.

    תל אביב על החוף ונשארתי רומנטי,

    מסיבה ענקית של סוף העולם.

     

    בגוף שמחובר אל המין...

     

    בגוף שמחובר אל המין, לא אל הזמן,

    בתחושה של הסוף המושלם.

    בעיניים טרנסאטלנטיות

    שמסתכלות על כולם.

     

    זה הסוף המושלם

    הסוף המושלם.

    זה הסוף המושלם

    הסוף המושלם. 

     

     

     

     

      

    השיר "שפעת" שהלחין והקליט אמיר פיי גוטמן מבוסס על הסיפור שלי עם ג'ים. נפגשנו באמסטרדם .

    ג'ים בא מדנמרק ,אני התגנבתי מישראל.
    שנינו היינו בתחילת שנות העשרים וחיפשנו את עצמנו בצורה הכי קיצונית שאפשר למצוא.

    ג'ים למד אמנות באיזו מכללה בינלאומית והצליח להתארגן על דירה קטנה בשכונה סורינאמית, די רחוק מאמסטרדם הרשמית והזוהרת .
    נפגשנו בדיסקוטק בכיכר רמברנדט והוא הזמין אותי אליו לחודש סוער של
    כל מה שאמסטרדם יכולה להציע. מסיבות, סמים, סקס, אנשים מכל העולם וקיץ של הרפתקאות טבול בגשם פתאומי.
    בבקרים (או יותר נכון בצהרים ) ג'ים עבד על השלמת פרויקט גמר השנה שלו בלילות השתדלנו ללכת לאיבוד.
    לאחר חודש ולאחר סיום פרויקט הגמר השנתי החלטנו לנסוע קצת באירופה. צירפנו אלינו עוד חברה מספרד,שהייתה כנראה אנורקסית בולמית אך בעלת טכניקת גלגול מעולה והומור עצמי מפותח,
    קנינו כרטיס רכבות חופשי ומוזל ויצאנו לדרך.
    עדיין היה מותר לעשן ברכבות ואירופה נראתה לי כמו חלום צבעוני
    מעורבב בפרנויות סמים ויופי שאינו נגמר.
    לאחר כמה חודשים לקראת החורף כשחזרתי לארץ,

    ג'ים התקשר ואמר שהוא מתכנן לקפוץ באביב לתל אביב ולא רק בגלל השמועות שהסתובבו באירופה,

    על המסיבות המדליקות שנערכות על חופיה של תל אביב.
    לא אמרתי לו שהשמועות מוגזמות ושמחתי על בואו.
    ג'ים לא הגיע לתל אביב . הבחורה הספרדייה (לורן) התקשרה כעבור חודש וסיפרה שג'ים התגלה כנשא של אותה "שפעת טרנסאטלנטית" הידועה בשם איידס והוא החליט לחזור לדנמרק.
    כעבור ארבע או חמש שנים ג'ים מת.
    אין פה סיפור גדול, רק כמה זיכרונות עלומים אסופים לשיר.
    השיר עצמו נכתב בערך בשנת 92 ויצא באלבום "דבש בכוורות בשנת 07

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      *berzulik
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין