עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    המצעד השנתי - האלבומים שעשו את תשע"א

    15 תגובות   יום שלישי, 27/9/11, 19:27

    ''

     

    זהו. נגמרה תשע"א. איזו שנה זו היתה. כמה תהפוכות. כמה רעש. ובכל הבלגן שהיה פה, אולי עדיף להתמקד במוזיקה. מוזיקאים רבים הוציאו אל אוויר העולם את פרי תוצרתם ועמלם, אבל איך לומר זאת בעדינות, מבלי לפגוע באף אחד – זו לא היתה שנה הכי טובה למוזיקה הישראלית. לפחות לא למיינסטרים שלה. נדמה שמכל הרעש מסביב, עוד לא באמת התארגנו על השנה הזאת. בהרבה מובנים, המיינסטרים המשיך גם השנה את דעיכתו הכואבת והדברים היפים יותר נראו בשוליים. הנחמה: גיבורי הרוק מהניינטיז חזרו לתמונה. הקספרים, קפלן, אמדורסקי, איפה הילד, מוניקה סקס וכו' שבו לבעוט. מלבד זה, לא נרשמו השנה מגמות חדשניות במיוחד – זמרים המשיכו להוציא אלבומי פולק באנגלית, המזרחי המשיך לשלוט, הנתן גושנים והעידן חביבים למיניהם ניסו לתת פייט משל עצמם, אך זה לא היה זה. אבל אנחנו בעניין של סיכומים וחגיגות, אז למה רק להתלונן? היו השנה גם לא מעט אלבומים מעולים ומפתיעים.

     

    אני נרגש מאוד להציג בפניכם את מצעד האלבומים שלי. המצעד הזה מבוסס אך ורק על הטעם הקלוקל שלי ועל מה שפשוט עשה לי טוב לשמוע. הרציונל שלו: גם וגם. גם שוליים וגם מרכז. אתם רשאים להציע חלופות משלכם, להתווכח וגם לקנות למישהו יקר כמתנה לחג. קבלו אותם...21 הגדולים.

     

     

    המצטיינים:

    ''

    נעם רותם - ברזל ואבנים – ללא ספק אלבום השנה. לכל מי שחשב שעזרה בדרך היה הברקה חד פעמית, גרם נעם רותם באלבומו השלישי לאכול יותר מכובע אחד. יצירת המופת הנוכחית מעוטרת באסופה אדירה של שירים, מלנכוליים, בועטים ומולחנים לעילא. נעם רותם משייף את החלודה מעל הרוקנרול ועזר עוד טיפה להביא אותו אל המרכז. אילו היה היכל מוזיקה בישראל אזי לברזל ואבנים השיר, כמו גם הכיתה שלנו וקראת לי קין, היה שם קיר מיוחד. כמובן, שיר השנה שלי: קראת לי קין. זה לא ברזל ואבנים זה מסמרים ונוצות.

     

    אסף אמדורסקי - צד א' – עד שיצא ברזל ואבנים זה היה ללא ספק אלבום השנה שלי. שבעה שירים בסך הכל בדיסק קצרצר, ענוג, עדין ומלכותי. מי שציפה להרי את חלק ב' התבדה ואולי התאכזב, אבל בעבור מי שבאמת אוהב את אסף אמדורסקי ואת ההפקה המצוחצחת והלחנים המדויקים, מדובר בעליית כיתה. אם חסר ברשימה אלבום של שירי אהבה, זהו אלבום האהבה המריר-מתוק של השנה. רעידת אדמה, סגן שיר השנה, ניפוץ הלב לרסיסים. 

     

    ברי סחרוף – אתה נמצא כאן – כאן שם ובכל מקום. אחרי שהיה נדמה שמשהו מתפספס בקריירה הברי סחרופית, בא האלבום המרשים הזה וסתם פיות. ברי כאן ומוקדם להספידו. מלך הרוק חי ובועט ושום נעם רותם לא ייקח לו את הכתר. ברצף האלבומים של סחרוף, האלבום הנוכחי ממשיך את הקו של נגיעות דווקא ומביא את כל מה שאנחנו הכי אוהבים אצל ברי: אנרגיה, להט ולהיטים המנוניים. העין, זמן של מספרים, כלום זה לא סתם, נחמה ואתה נמצא כאן הם רק חלק קטן מאלבום בלתי נשכח. חוץ מזה ברי סחרוף גם כובש את התואר השיר המחודש הטוב של השנה – חיית הברזל. קלאסיקה מודרנית.

     

    רועי דהן - Some Of This Life – הדיסק הכי טוב השנה שלא שמעתם ולא הכרתם. אין לי ספק שאם היה יוצא לפני חצי שנה, זה היה אלבום השנה. שנייה לפני סגירת הרשימה הצליח הדיסק הזה להשתחל וזה לא אירוע של מה בכך. מגובה ב-12 שירים יפים עד כאב, בין היפים שנשמעו השנה, האלבום הזה עוד יגיע רחוק. גם רועי דהן. אם יש אלבום ברשימה הזאת שאתם צריכים לעצור עבורו הכל, זה האלבום הזה. גבע אלון ואסף אבידן צריכים להתחיל להזיע, המקום במשבצת הפולק הולך ומצטמצם. תעשו היכרות עם   Falling like a stone. שלמות.

     

    אהוד בנאי – רסיסי לילה – זה אולי לא אלבומו הטוב ביותר של אהוד בנאי, אבל לחלוטין זה אלבום טוב מאוד בכל קנה מידה. אלבום שיש בו הכל וזה אומר הרבה עבור חובבי אהוד בנאי. במילים אחרות, כל אחד יכול למצוא פה משהו שהוא אוהב: השנטיפיים יאהבו את כמו ציפור ושרה, הרוחניים את אבן ספיר, הדילנסטיים יאהבו את אני הולך, הרומנטיקנים את פרפרי הקצב ומספרי הסיפורים את ר"ג-גבעתיים. בקיצור, אלבום אהוד בנאי טיפוסי ומקסים.

     

    מוניקה סקס – מנגינה – מי אמר שרק בנות רוצות לכייף? גם בנים רוצים והדיסק הזה הוא ההוכחה המושלמת לכך. מדובר פה באלבום הכי כייפי ברשימה. עזבו אתכם מכובד ראש ומחאות, החיים בגיל 30 ++ יכולים להיות נחמדים. השמלה ממדריד, היה חודשים רבים מועמד מבטיח לשיר הקולי של השנה. גם ההפקה של עופר מאירי עזרה לקרב אותם קצת לעולם ולתת להם נגיעות של קינגס אוף ליאון (בהתחלה) וקצת מ MGMT (בסוף) שזה אומר: קצת גיטרות רועשות, קצת אלקטרו רך ודיסקואידי ופה ושם נגיעות סבנטיז. מדובר בממתק.

     

    דודו טסה והכווייתים – אם צריך לסמן סוג של טרנד השנה, אזי האלבום הזה הוא ממוביליו. ברוך השם, טרנד החזרה בתשובה נעצר מעט השנה, וזכינו דווקא בטרנד חזרה לשורשים. אבל הפעם באופן הכי שורשי שיש. דודו טסה עושה לא פחות ממוזיקה ערבית וליתר דיוק - עיראקית (שכל כך כיף לתקלט אותה) ומתאים אותה לימינו אנו. על הדרך הוא מארח את אמא שלו, את ברי סחרוף ואת יהודית רביץ לאחד האלבומים המעולים של השנה והחשובים בכלל.

     

    רביד כחלני - Yeman Blues - חוץ מדודו טסה וריטה, גם רביד כחלני חזר לשורשים ובמקרה שלו אפשר להבין מאיפה. רביד עושה אינטרפרטציה מגניבה למוזיקה התימנית באלבום שלאט לאט ובהאזנות חוזרות הולך וסוחף ופתאום מגלים כמה הוא יפה. אם בחזרה לשורשים עסקינן, אז גם ריף כהן, מעוררת הסקרנות לשנה הבאה, עושה משהו בין צרפת למרוקו ונינו ביטון שחידש וחיזק את המוזיקה האנדלוסית-אלג'יראית. כבר אמרתי שמוזיקת עולם זה לא רק עידן רייכל?

     

    קרן אן – 101 – אם אתם מרימים גבה מה עושה כאן הדיסק הזה, אתם מוזמנים להוריד אותה. כן, קרן אן ברשימה שלנו. אף סיכום שנה לא שלם בלי איזה אלבום שיקי וכמה שיק יש על הבחורה באופן כללי ועל האלבום הזה בפרט. סופיה קופולה של המוזיקה מגישה אלבום קרן אני בכל רמ"ח איבריו, ואיזה תענוג זה, בתנאי שאתם חובבי הסגנון הרך והנעים. עשרה שירים עדינים של קוליות מענגת בתפר שבין ניו יורק לאירופה. הדיסק הכי נעים ברשימה ונעים זו לא מילה גסה. מומלץ לפתוח עם שיר הנושא 101.

     

    קוואמי והחלבות - זרים במאה ה-21 – את הסימנים המקדימים למחאה החברתית אפשר היה למצוא באלבום הזה. כשקוואמי והחלבות שלו משלבים ידיים עם פורטיס (שהוציא לפני שניה וחצי דיסק משלו) ברור לכל ששקט לא יהיה כאן. ואכן, קוואמי מביא דיסק עמוס בשפיצים ומשפריץ מחאות לכל עבר. פלא שהדיסק הזה עבר בשקט יחסי. באופן מפתיע (?) גלגל"צ חיבקו כאן את השיר הכי קל לעיכול (שגם אותו כיף לתקלט), אך זה לגמרי לא השיר הכי טוב באלבום. תנסו דווקא את השיר האחרון: סוף הדרך, תרתי משמע.

     

    דניאלה ובן ספקטור - Love Is – שנה שנייה ברציפות במצעד ובצדק. דניאלה ספקטור שהפציעה בשמי המוזיקה הישראלית באחד האלבומים הכי יפים של השנה שעברה, הוציאה גם השנה אלבום קטנטן ויפה, שלמעט שיר אחד, נשאר רוב הזמן מתחת לרדאר ולא מאוחר לתקן זאת. הקונספט: שירי אהבה רכים, מתוקים וכואבים של שני אנשים בראשית ימיהם כזוג צעיר. התענוג מוגש עם טיפה אלקטרוניקה ברקע ועם דניאלה ספקטור הענוגה כתמיד בפרונט. שיר הנושא ייקח אתכם כבר למחוזות אפלים של רחבת הריקודים, מומלץ.

     

    העשירייה השנייה:

     

    Sabbo & Kuti - Better days  - ג'מייקה ביט בוקס מייד אין איזראל. בגלל הרגאיי, בגלל ההפקה המעולה, בגלל הגוון הים תיכוני, בגלל סאבו ובגלל קותי. זה לא דיסק, זו מסיבה. מומלץ לצרוך עם משקה ביד.

     

    Asaf Avidan & The Mojos - Through The Gale  - אז אסף והמוג'וס כבר לא, וזה אולי לא אלבום הפרידה שמגיע לנו (ומגיע), אבל זה עוד צעד מיוחד, שונה ויפה של אסף אבידן בכיבוש העולם ובכיבוש הקהל. אלבום קונספט? זה לא מילה גסה.

     

    בני בשן מארח את בום פם - ריקודים על פי תהום – דמיינו שנכנסתם למסבאה ובה זמר עם פה מלוכלך, אי שם בדרום תל אביב. זה בדיוק האלבום הזה. אלבום שכל כולו יאללה באלגן ובעיקר בזכות שיר מספר 5, השיר הכי כייף לנגן בכל מסיבה: אחלה חמודה. הולך מצוין עם עארק.


    Uzi ramirez – Lick my heart  - יום אחד כשיחקרו מה יש לזמרים ישראלים צעירים עם אמריקנה, יתחילו בדיסק הזה כנראה. עוזי רמירז יכול בקלות להשתבץ בין ברייט אייז לדבנדרה בנהארט.

     

    יהוא ירון - דברים יומיומיים כאלה – אם לתמצת את האלבום הזה בארבע מילים: ערן צור, הדור הבא. או זה הקטן גדול יהיה. אל תשאירו אותו רק ברחבי האוזןבר. אמנות.


    טליה אליאב – קוד הזיכרון – קברטי, מאתגר ולא קל לעיכול, אבל שווה את צליחתו.

     

    כנסיית השכל – שורות של אנשים – הדיסק הכי לא מוערך השנה וחבל. אז הוא פחות להיטי ואולי לא הכי טוב של הכנסייה, אז מה?  זה לא אומר שלא היו בו כמה פנינים, כמו כלבי הגשם ואושר למשל. יום אחד נתעורר ונגיד, איזה יופי. אז אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום. שווה.

     

    ירמי קפלן – חשק – החיים מתחילים בגיל 50, תשאלו את ירמי קפלן.  מסתבר שגם אחרי שכולם מספידים אותך, אפשר עוד להכניס כמה להיטים לפלייליסט. ירמי בועט בדרכו וזה לא רע בכלל.

     

    J.Viewz - Rivers and Homes  - עוד קצת מאותו דבר שנקרא J. Viewz . זה אולי לא מחדש הרבה, אבל מי אמר שחדשנות זה הכל? אלבום לא רע לחובבי הז'אנר (אלקטרוניקה סטייל רויקסופ, נגיד) והלהקה.

     

    רונה קינן – המראות ונחיתות – ובכן, האלבום הזה יכול היה להיות במיקום הרבה יותר גבוה, אלמלא היו לוקחים שירים יפים ומלבישים אותם בהפקה מבוגרת ומיושנת שעושה להם עוול. חבל, אבל עדיין מדובר באלבום טוב שנכנס לעשרים הגדולים בקלות.

     

    בשבועיים האחרונים יצא מבול של דיסקים חדשים יפים יפים. ביניהם: פורטיס, גלעד כהנא, פוליקר, TYP, תומר יוסף ועוד,

    שלצערי הרב מימד הזמן לא מאפשר להכניסם לרשימה, אבל הם שווים רכישה ואף למעלה מכך.

     

    עשו טובה, קנו למישהו מתנה לחג איזה דיסק ישראלי יפה.


    איפה שלא תהיו בשנה הקרובה ומה שלא תעשו, תשתדלו שזה יהיה עם מוזיקה. ישראלית.

    שתהיה לנו שנה טובה

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/10/11 11:46:
      מעניין שמצעדים ברדיו שבחר הקהל הרחב הרשימה אחרת לחלוטין...
        11/10/11 08:36:

       

      "בית הבובות" הוציאו רשמית את האלבום "בכל הדרכים" בספטמבר 2011, אולי זאת הסיבה שלא כללת את האלבום המצויין הזה צוחק

      זה רוק-פופ עם נגיעות פרוגרסיב, עם קולו החם והמצויין ביותר של איתי שיף (אני מודה שיש לי חולשה אליו).

       

       הבוקר התעוררתי קצת רוחני אחרי "יש לנו אפיפיור" וכדי להתעורר לעוד יום רציונלי, ויתרתי על מדיטאציה ושמתי את "בכל הדרכים" ואני נמס מהיופי של האלבום הזה.

      ''

        4/10/11 00:56:
      תסלם על מאמץ האיסוף והבקיאות המרשימה.. אישית אני זקוק לעוד אינפורמציה סביבתית, שלא מוזרקת לוריד ברשת ג', לה אני לא מאזין או אפילו בפלייליסט של גלגל"צ לה אני לא מאזין פחות, על שמות כמו קרן אן או רועי דיין, כדי לחוות דעה מעמיקה בנושא. ברם, מתוקף כך שהזכרת ותיקים יותר כמו רונה קינן אמדורסקי ומוניקה סקס והרחקת עד ירמי קפלן ואהוד בנאי אני למד שאתה אנין טעם למדי ולכן מתיחס להמלצותייך בעניין. שתיים שלוש הסגות האואבר (ואיכות זאת איכות וטעם אגב יש להרחיב ולפתח כפי שאוכל פלאפל ראוי שיהנה גם מספגטי ואוכל קוויאר כדאי שילמד להנות גם מחומוס טוב) - חמי רודנר יכול לעצבן, ברי סחרוף עדיין נשמע לי במיטבו כבק הפקתי וגיטריסטי של פורטיס וכן ובהתייחס גם לתגובות אחרות לא הייתי ממהר להכתיר יוצרים חדשים בסופרלטיבים כמו גאונים מלכים או רוזנים ונזהר גם בשמוש במונחים כמו יצירת מופת סתם מטעמי צניעות בקנה מידה רחב של הנוף המקומי, אבל בגדול -סבבה. תודה!
        29/9/11 14:12:
      טוב שיש אותך, להתעדכן, חצי אני לא מכיר בכלל. :-)
      החביב עלי הוא ללא ספק יירמי קפלן. בהתחלת הקריירה שלו לא התחברתי אליו אבל פיתחתי אליו טעם נרכש..
        29/9/11 12:04:
      שנה טובה ומוזיקלית:) תודה על הסקירה....
        28/9/11 19:27:

      אני מציעה להוסיף את נעם נבו המוכשרת שהוציאה אלבום מושקע ועיבוד מוסיקלי פשוט נהדר

      ''

        28/9/11 18:38:
      אחלה רשימה.:-) שתהיה שנה טובה ומוזיקלית.
        28/9/11 17:44:

      צטט: mazavharuach 2011-09-28 11:15:39

      אז אי אפשר לשכנע אותך שאסף אמדורסקי לא יודע לשיר...?

      גם לאביב גפן יש קול של קרפדה מקרטעת

      למרות שיש לוו את הלוק:) פרפורמר טוב ובעיקר הוא כותב שירים מופלאים

       

      Lose This Child

      כמובן מתוך האלבום המצויין

      Teasing Nature 

      http://img.mako.co.il/2010/12/15/Eatliz-%20Album%20Front%20Cover_b.jpg

      גם ראוי להיכלל במצעד השנתי

       

      שנה טובה  

        28/9/11 11:15:
      אז אי אפשר לשכנע אותך שאסף אמדורסקי לא יודע לשיר...?
        28/9/11 10:11:

      מסכים עם הפתיחה שנסחת בזהירות אלגנטית - צועדים במקום.

      חידושים באו מהיוצרים האתניים.

       

      שנה טוב וחג שמח צוחק

        28/9/11 00:53:

      ומה עם אינדי איטליז הנהדרים?

      והאלבום הנפלא שלהם

      Eatliz - Lose This Child

      ''

        28/9/11 00:40:

      ברוטוס:   מצעדים כבר לא עושים לנו את זה, לא מצעדים צבאיים אף לא מצעדי פזמונים, שמשעממימותנו לגמרי     

        

      נטוס:      נסיון יפה ומושקע, אממה, "על טעם וריח - אין להתווכח"

       

       

       

      ..

        27/9/11 20:07:

      הנה המקור, לא רע בכלל , אבל הכל זאת אני מעדיף את של מר רותם .

        27/9/11 20:03:
      יש כאן יותר מדי מידע למוח מוסיקלי מצומצם כשלי- אבל האלבום של נועם רותם הוא מאסטרפיס, כל שיר ושיר שבו, והשיר בני בשן עם בום פם הוא אכן יציאה גאונית.

      ארכיון

      פרופיל

      rotemmon
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין