עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    עלייתו ודשדושו של דוד המלך

    15 תגובות   יום ראשון, 18/9/11, 23:26

    ''

    מערכה ראשונה – ובה דוד עולה לגדולה

    את דוד המלך לא יצא לנו להכיר. הוא לא מבשל טוב, לא מצטלם לריאליטי, אפילו רזי ברקאי לא נותן לו זמן שידור. הוא כנראה באמת נחבא אל הכלים. רק שמענו עליו סיפורים: על הקרב מול גוליית, על ההנהגה שלו, על הנפילה שלו.

    את השף החדש של ביסטרו דוד המלך, אנחנו כבר מכירים יותר. הוא הזמין אותנו לארוחת בלוגרים על הגג ביפו ושם הוא בישל לנו את המנות החדשות שעומדות לצאת במסעדה. התפאורה הייתה מקסימה – נמל יפו בשקיעה הוא מחזה שלא דורש שחקנים. עם מוזיקה נעימה ברקע וחברה טובה, האווירה כבר הייתה מוצלחת.

    ''


    על השולחן הערוך היה תפריט מודפס ובו פירוט המנות המיועדות לנו. "נישנושי המלך" כבר יצאו לשולחן – פוקצ'ה ומטבלים. הסלסה הייתה טובה מאוד: מתוקה ופיקנטית, הולכת טוב על הלחם. עוד היו מטבלי טחינה ירוקה ויוגורט עם גבינת פטה שלא חידשו הרבה.

    המנה הראשונה שקיבלנו הייתה טרטר טונה. בקמפרי ותפוזים. מנה טעימה ומרעננת אם כי מעט עדינה מדי לטעמי. שמנת שמחבבת סוג כזה של מנות, נהנתה ממנה. המנות הראשונות המשיכו במצעדן – קרפצ'יו עם טוויסט של איולי וצלפים. המנה הייתה טובה, אבל האיולי בשילוב שמן זין על פרוסות הבשר הפך לי את המנה הזאת לשומנית מדי. גם פה שמנת חלקה עליי והתלהבה מהמנה.  סלט סלק וגבינת עיזים  - שילוב שכבר נעשה לא מעט פעמים. השף ניסה להוסיף למנה גיוון של פקאנים ונבטי חמנייה, אבל החידוש הצליח להיות מקורי רק בהתחלה. לאחר מכן, המנה התחילה לשעמם. קינואה סלק – אחת ההפתעות הנעימות של המנות הראשונות. סלט קינואה עם פיסטוקים וחמוציות, שמעליו סלק ורוטב טחינה צהובה. כבר טעמתי לא מעט קינואות בכדי לדעת להתרחק מהאוכל הבריאותי הזה, אבל כאן תיבול מדויק הפך את המנה ליותר מראויה, וסימנתי לעצמי שאני אחזור אל המנה הזאת במסעדה.

    ''


    בציפייה, ניסינו את המנות העיקריות – פילה בורי עם רוטב טחינה וקצח מעל. הבורי היה עשוי במידה ורוטב הטחינה היה עדין. שוב, זאת מנה בשביל שמנת, שנהנתה מהמנה שלה, ואפילו עוד קצת מהמנה שלי. עוף טנדורי – חזה עוף מושרה ביוגורט ובתבלינים הודיים. כשאני חושב על חזה עוף, הגרון שלי נהיה יבש. מעין אפקט פבלובי שכזה. ההשרייה ביוגורט פותרת את הבעיה הזאת והתקבלה מנה מפתיעה וטובה. תוספת קרם האבוקדו במינון המתאים, שדרגה את המנה ולא השתלטה עליה. מצויין. המבורגר "דוד המלך" – שמגיע בלחמנייה חלבית וטרייה, עם מעט ירקות ורוטב צ'יפוטלה בתוך הלחמנייה. הלחמנייה הייתה רכה וטובה, והרוטב והחריפות שבו העלו את המנה מעל למוזסים הרגילים. הבשר היה משובח וכבר סימנתי לעצמי עוד מנה לפעם הבאה שנבקר במסעדה. בליווי בירה אם אפשר. אחרון חביב היה סנדוויץ' אנטריקוט. פרוסות אנטריקוט בג'בטה עם ירקות וריבת בצל. לרבים מיושבי השולחן המתיקות המוגזמת של הריבה העיבה על טעמו של הסנדוויץ'. אני דווקא אוהב את השילוב הזה, רק הייתי מוסיף עוד בשר, שנרגיש את טעמו יותר בבירור.

    ''


    עייפים ושבעים הגענו למנות האחרונות – פאי פקאן וקראמבל תפוחים. שתי המנות לא הצליחו ממש להרשים אותנו. הפאי הזכיר קינוחים מעט תעשייתים והקראמבל היה טעים, אבל לא מעבר. לא היה בו את אותו טוויסט מפתיע שהיה בכל המנות לאורך הארוחה. עוד היה קרפ שוקולד שטעמי הקפה והקקאו השתלטו עליו, ברמה שלא יהיה אפשר ליהנות מן המילוי עצמו.
    יכולנו לסכם את הארוחה כחוויה נהדרת של אוכל ואווירה טובה. חזרנו דרך סמטאות יפו שבעים מהאוכל והחוויה. אבל קיבלנו שובר זוגי לאכול במסעדה לכשהיא תפתח, אז לקחנו כמה חברים ויצאנו שוב לאכול ממטעמי דוד המלך.
     

    ''


    מערכה שנייה – ובה דוד מתקשה לנצח את גוליית

    בשבוע ההרצה של דוד המלך, כל הסועדים זכו להנחה על התפריט. יחד עם עוד ארבעה חברים וארבע דעות נוספות, יצאנו לבקר בדוד המלך ועכשיו במקום מושבו. אבן גבירול פינת דוד המלך. הבריזה של יפו התחלפה בפיח התל אביבי, והשקט שהיה בארוחה על הגג השתנה להמולת הרחוב. למרות זאת, ובזכות עיצוב בסיסי ונחמד של הביסטרו, נותרו לנו הציפיות הגבוהות מהארוחה הקודמת.

    לראשונות הזמנו את סלט הקינואה הזכור לטובה, שלא אכזב גם הפעם.ניסינו שוב את הקרפצ'יו ששמנת התענגה עליו גם הפעם. אני נהניתי ממנו יותר מפעם שעברה. אולי הוא היה פחות שומני, אולי הייתי יותר רעב עכשיו. מנה נוספת הייתה טורטייה עם בשר טחון וסלסת עגבניות, שהייתה בינונית. טעימה אבל יותר מדי מזכירה אוכל טוב, אבל של אולם אירועים.  

    המנות העיקריות היו הבעייתיות. אחת מהסועדות בשולחן הזמינה את העוף טנדורי שכל כך אהבנו, אבל הפעם הוא הגיע שרוף. היא ביקשה להחליפו והתקבלה בחיוך ,אבל זה אף פעם לא נעים. לאחר שהיא נכוותה היא ניסתה את הספגטי אלי אוליו. זאת המנה שכיכבה בשולחן, בעיקר בגלל שזאת הייתה המנה הצמחונית היחידה בתפריט. הבעיה עם המנה הזאת שבניגוד לאותן מנות עם טוויסט שהוגשו לנו בארוחה הקודמת, הספגטי היה בנאלי. חבל.

    שמנת הזמינה את הבורי שאותו היא זכרה לטובה, אבל שינו לו את הרוטב והוא כבר לא מוגש עם רוטב הטחינה העדין. גם פה נרשמה ירידה באיכות הביצוע מאשר בארוחה הפרטית על הגג ביפו. מקרה דומה היה גם בהמבורגר שאני הזמנתי. לא קיבלתי אותו באותה לחמנייה טרייה, אלא הלחמנייה חוממה על הגריל, כדי להזכיר לה שהיא הייתה פעם טרייה. אני יודע שזה מקובל בהרבה מסעדות, כי זה בעייתי להחזיק לחמניות טריות, אבל ההבדל בתוצאה הסופית הוא עצום. ההמבורגר עדיין היה טעים וזאת המנה היחידה שאני שוקל לחזור אליה. עוד נקודה חזקה נוספת הייתה הפירה שהגיע יחד עם הדג. היה פירה מצוין שחוסל במהירות. לעומתו, הצ'יפס שאני קיבלתי היה ספוג שמן ועם בעיות יציבה.

    קינחנו עם קרם ברולה משופע באספרסו, שיצא מהתבנית הקלאסית של הסוכר השרוף ועבר להיות מקפא. התוצאה דווקא הייתה טובה יותר מכל הקינוחים שטעמנו בפעם הקודמת.

    לסיכום שתי המערכות: כל עוד לוקחים את דוד המלך בפרופורציות, הוא יספק את הסחורה. המנות מתומחרות בזול (וגם האלכוהול – תענוג!) וזה מאפשר לקבל value for money טוב מאוד. הוא כרגע מקום טוב לאכול בו, כי האוכל טעים, אבל הוא לא ממש מקום לחזור אליו בשביל חווית המסעדה. הוא עדיין לא בשל להיות שם. חסרות בו מנות שנשארות איתך, מנות שתתגעגע אליהן ויחזירו אותך לסעוד פה שוב. עם הגולייתים של רחוב אבן גבירול, דוד המלך עדיין לא יכול להתמודד. אבל מי יודע, אולי הוא עדיין לא מצא את הקלע המתאים.



    לצפייה בכל התמונות באיכות גבוהה ולהמשיך לעקוב אחרינו,
    חבבו אותנו בספר הפנים!



    שיהיה לכם בתאבון,
    שמן ושמנת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/1/12 11:36:
      כתבה מצויינת בהחלט אנסה לעלות על דרך המלך של דוד בקרוב
        20/9/11 20:59:
      עשיתם לי תאבון! אבל בעיקר בזכות התאור המפורט והתמונות העסיסיות. בהחלט מוסיף לביקורת שחזרתם בפעם השנייה. ואכן באבן גבירול היום לא חסרות אופציות טעימות ומענינות בכל טווח המחירים, ועוד במקום השקיעה על הגג ביפו... חבל :(
        20/9/11 19:08:
      תודה על הביקורת שנה טובה
      הפירה מדהים וגם קינוח האספרסו מאד מוצלח.
        20/9/11 11:28:
      לא זכור לי שבמקום שמכבד את עצמו סירבו, אבל היו לא פעמים שעשו פרצופים והתווכחו מעט
        20/9/11 10:54:

      הכי חשוב שכחתי לשאול, כריך האנטריקוט קיים בתפריט המסעדה?

        20/9/11 10:12:
      אין ספק כי הם יצליחו לאט לאט. מעבר לכך על הידע שלך בתנ"ך הייתי אומר עלייך את מה שאני אומר על עצמי: אם זה שישב לידי היה משקיע קצת יותר הייתי מצליח הרבה יותר.
        20/9/11 09:43:

      צטט: אורן_א 2011-09-20 09:21:53

      לא שאלתי בקטע קונספירטיבי, רק רציתי לדעת אם לקחת את נושא החלפת המנה שנעשה בחיוך בעירבון מוגבל.

       

      הגזמת. ניסית פעם להחזיר מנה שלא טעימה לך במסעדה וסירבו?

        20/9/11 09:21:
      לא שאלתי בקטע קונספירטיבי, רק רציתי לדעת אם לקחת את נושא החלפת המנה שנעשה בחיוך בעירבון מוגבל.
        20/9/11 08:13:
      תודה אורן! אני מנחש למה אתה חותר... אבל הם ידעו מתחילת הארוחה במסעדה שנשתמש בהזמנה שקיבלנו
        20/9/11 08:09:
      פני.. תודה על התיקון. ידעתי שהייתי צריך להקשיב יותר בשיעור :-)
        20/9/11 08:09:

      צטט: Penny Lane 2011-09-19 00:21:30

      שאול הוא זה שנחבא אל הכלים, לא דוד :)

       

        19/9/11 15:04:
      מקריאת הכותרת חשבתי שהביקור במסעדה היה נפילה. מהתיאור עולה שהיה בסדר פחות או יותר. הקינואה טעימה, בשר ההמבורגר טוב, הקרפצ'ו טוב מהפעם הקודמת, הברולה טוב מהקינוחים באירוע ועוד. אני אנצל את ההזמנה שלי בקרוב, מקווה שיהיה טוב
        19/9/11 09:00:
      כתיבה מצויינת, אהבתי שסיכמת את שתי החוויות בביקורת אחת. מקבל יותר פרספקטיבה בעיניי הקורא. נראה שהביקורת שלך אובייקטיבית וכנה, ואני מודה לך על כך :) אגב, בעת הביקור השני, האם ידעו מראש שאתם משתמשים בהזמנות שקיבלתם בארוחת הבלוגרים, או שרק בסוף הארוחה הצגתם את ההזמנה?
        19/9/11 00:21:
      שאול הוא זה שנחבא אל הכלים, לא דוד :)

      ארכיון

      פרופיל

      שמן ושמנת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין