עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    טרמפים

    16 תגובות   יום רביעי, 7/9/11, 11:34

    טרמפים

     

    במסעי הראשון לצילון ולהודו נסעתי בטרמפים כמעט לכל היעדים. הנסיעות האלה זימנו לי חוויות שהעליתי בסיפורים נפרדים, וכאן אביא רק מספר אנקדוטות.


    א.

    כשסיימתי לשוטט באתר פולונרואה בצילון, יצאתי אל הכביש המוביל לעיר הסמוכה. מכוניות לא עצרו לי, אך ילד כבן עשר, רכוב על אופניו, עצר בסקרנות לידי.

    "איך קוראים לך?" שאל.

    "עמוס", עניתי, "ואיך קוראים לך?"

    "אני סיימון. גם אתה נוצרי?"

    "לא", אמרתי, "אני יהודי".

    "יהודי? מה זה יהודי?" 

    "סיימון, אני אסביר לך בדרך, אם אוכל לנסוע אתך באופניים".

    "בטח, בטח", לא יכול סיימון להסתיר את התרגשותו מן החוויה הצפויה.

    האופניים היו ישנים, אך מוחזקים היטב. הרכבתי את סיימון מלפנים על ה"רמה", ונסענו. בדרך סיפרתי לילד את מה שכבר למד בברית החדשה - על ישו היהודי, ועל תלמידיו-שליחיו היהודים, וגם סיפרתי על היהודים בימינו, ועל מדינת ישראל.

    אני נהניתי מאד מן הנסיעה ואני מקווה שכך גם סיימון.

     

    ב.

    בדרום הודו בשנות השישים של המאה הקודמת, באלף הקודם, התופעה של עצירה לטרמפיסטים היתה נדירה למדי. פעמים רבות הייתי הולך בדרך ומנופף בידי לעצירה, והנהגים היו מנפנפים לי לשלום בחזרה.

    יום אחד עצרה לידי מכונית.

    "לאן אתה רוצה לנסוע?"

    "לעיירה א", עניתי. העיירה היתה במרחק של כמאה ק"מ.

    "אני נוסע ל-ב", ענה ונסע. אם היה אוסף אותי, הייתי צריך להוסיף רק עוד חמישה עשר ק"מ!

     

    ג.

     

    הנסיעה בטרמפים לג'איפור קידמה אותי לאט, והיה עליי לזרז את הקצב. החלטתי לנסוע ברכבת, אך כשהגעתי לתחנה, התברר לי שהתעריף עד ג'איפור היה גבוה מאד ביחס לתקציב שלי – כמעט עשרים ימים של חיים בהודו, במחיר נסיעה אחת!

    בהודו ניתן לעלות לרכבת ללא כרטיס, אך הבעיה נוצרת ביציאה מן התחנה, שאז יש להציג את כרטיס הנסיעה, להוכחת התשלום. בהחלטה מטופשת של רגע, החלטתי לעלות לרכבת, ולסמוך על המזל שאצליח לצאת מזה בשלום.

    התמקמתי באחד הקרונות במחלקה השלישית, וכצפוי, הייתי בו האירופאי היחיד. הנסיעה עברה בשיחות עם חבריי לקרון, ובהגיע הזמן לישון ארגנו לי ידידיי החדשים והמנוסים, מקום לשינה על דרגש החפצים העליון, מעל למושבים.

    בשעת לילה מאוחרת הגיע מבקר לבדיקת כרטיסי הנסיעה. קשה לתאר את הבעת ההפתעה על פניו, כשהתברר לו שיש נוסע אירופאי בקרון, ושהנוסע "הנכבד" הוא מסתנן ללא כרטיס נסיעה. הסברתי לו שאני עורך מסע צליינות בין האתרים המקודשים בהודו, ואת כל הנסיעות אני עושה בטרמפים. בשל לוח זמנים דחוק, נאלצתי לקחת טרמפ ברכבת, אלא שלא היה לי ממי לבקש אישור. כנראה שבתירוץ כזה הקונדוקטור עוד לא נתקל. הוא  חקר אותי באלו מקומות כבר ביקרתי, והתרשם מאד משמות אתרי העלייה לרגל בדרום הודו שהזכרתי – מדוראי, כף קומורין, טריצ'ור, רמשווארם, צ'ידמברם, טנג'ור, טירופטהי, ואחרים. חבריי לקרון נחלצו גם הם לעזרתי והמבקר השתכנע, באופן מאד מפתיע, לאפשר לי להמשיך בדרכי, מבלי לחייב אותי בכרטיס, ומבלי לשלם קנס! היתה זו הפעם היחידה שנסעתי טרמפ ברכבת.

    כשהגענו לג'איפור, נותרה עדיין הבעיה כיצד לצאת מן התחנה. אחד מחבריי לקרון הציע לי את עזרתו. הוא היה, להערכתי, בשנות השלושים המאוחרות לחייו, בעל זקן שחור ארוך ושפעת שער שחור גולשת על כתפיו, לבוש בגדים צהובים של סאדהו, ונושא תיק תפור מבד באותו צבע. הוא טען שהוא יוגי, אך לי הוא נראה מקבץ נדבות, שהתלבושת היתה לו רק תחפושת. הוא לקח אותי אל מקום שהיתה בו פרצה בגדר, ולאחר שחמקנו מבלי לשלם, הודיתי לו והמשכתי לעבר המלון הצנוע שעליו המליצו לי חבריי לנסיעה ברכבת.

     

    ד.

    מג'איפור נסעתי לטאג' מהאל בעיר אגרה. בתחילה נסעתי בטרמפ עם גוזזי צאן, שלא הצלחתי לתקשר עמם כלל, אך את ריח הכבשים ספגתי גם ספגתי, והוא מצטרף למגוון הריחות שחוויתי בהודו.

    את סוף הנסיעה עשיתי באוטובוס שאסף אותי טרמפ בדרך. בעודי צועד בצד הדרך הוא עצר לידי, והנהג אותת לי בידו לעלות. אמרתי לו שאני נוסע רק בטרמפים, ואז צחק ואמר שהפעם הטרמפ יהיה באוטובוס אתו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/10/12 01:04:

      צטט: הלנה היפה 2012-10-27 17:16:10

      אכן חוויות מקסימות חווית בטרמפים. הכי אהבתי את הטרמפ באופניים.

      תודה רבה, לאה.

      הוא היה ילד חמוד.

      שבוע טוב, עמוס.

        28/10/12 01:03:

      צטט: מרב 1956 2012-10-27 16:33:36

      מעניין אם היום אפשר לעשות זאת בבטחה.

      לפני 30-40 שנה, נסעתי בטרמפים ללא חשש גם בארץ.

      גם אז זה לא היה בטוח, מרב. מארחיי היהודים בקוצ'ין ניסו להניא אותי מכוונתי.

      אני מניח שהיום זה עוד יותר מסוכן.

      שבוע טוב, עמוס.

        27/10/12 17:16:
      אכן חוויות מקסימות חווית בטרמפים. הכי אהבתי את הטרמפ באופניים.
        27/10/12 16:33:

      מעניין אם היום אפשר לעשות זאת בבטחה.

      לפני 30-40 שנה, נסעתי בטרמפים ללא חשש גם בארץ.

        8/9/11 23:25:

      צטט: Design4U 2011-09-08 17:42:11

      מעניין. תודה!

      תודה לך, מיכל.

        8/9/11 17:42:
      מעניין. תודה!
        8/9/11 17:29:

      צטט: שיווה 2011-09-08 13:33:06

      צטט: עמנב 2011-09-07 15:18:40

      צטט: שיווה 2011-09-07 14:13:23

      הרפתקאות וחוויות בטרמפים מזדמנים ... :))

      תודה, ריקי.

      התנסית פעם בטרמפים בהודו? עבור בחורה/אישה לבדה, אינני סבור שזה מספיק בטוחחיוך

      כל טוב, עמוס.

       

      ברכבות ואוטובוסים נוסעת רבות...

      עם כרטיס והקפדה על המקום הנכון... (הקנסות כבדים)

      אוטוטוווווווווווווווו :))

      את שוב נוסעת? איזה כיף לך!

      הייתי רוצה, אבל לא יוצאמזעיף את הפה

      כל טוב ושבת שלום, עמוס.

        8/9/11 13:33:

      צטט: עמנב 2011-09-07 15:18:40

      צטט: שיווה 2011-09-07 14:13:23

      הרפתקאות וחוויות בטרמפים מזדמנים ... :))

      תודה, ריקי.

      התנסית פעם בטרמפים בהודו? עבור בחורה/אישה לבדה, אינני סבור שזה מספיק בטוחחיוך

      כל טוב, עמוס.

       

      ברכבות ואוטובוסים נוסעת רבות...

      עם כרטיס והקפדה על המקום הנכון... (הקנסות כבדים)

      אוטוטוווווווווווווווו :))

        8/9/11 12:56:

      צטט: דנה.גל 2011-09-08 10:20:47

      מחוייך כמו תמיד..

      תודה, דנה.

      השתדלתי, גם ברגעים הפחות חביבים, לראות את "הצד הבהיר של החיים", כמאמר השיר.

      כל טוב, ושבת שלום, עמוס.

        8/9/11 10:20:
      מחוייך כמו תמיד..
        8/9/11 06:14:

      צטט: אצילית 1 2011-09-08 02:49:07

      מוזר שהוא לא שמע על היהודים .. אבל על הנוצרים כן שמע.. ואיך לא פחדת לנסוע בטרמפים? האם זה דבר בטוח שם?

      תודה, אורלי.

      סיימון היה ציילוני, ובצילון לא חיו יהודים כלל, לכן לא פלא שלא הכיר. הוא עצמו היה ילד נוצרי.

      לא פחדתי לנסוע בטרמפים, למרות שבתחילת המסע בהודו, הזהירו אותי שהדבר עלול להיות מסוכן. למזלי, לא נשקפה לי סכנה באף אחת מן הפעמים שנסעתי בטרמפים. אף פעם לא נשדדתי, ורק פעם אחת גנבו ממני פסלון שעלה פחות משני דולר. הנהגים שציפו ממני לתשלום ולא קיבלו, "גבו" את החוב, לא "גנבו". פרסמתי את הסיפור על הפסלון הגנוב ב"קפה", לפני כחודשיים.

      כל טוב, עמוס.

        8/9/11 02:49:
      מוזר שהוא לא שמע על היהודים .. אבל על הנוצרים כן שמע.. ואיך לא פחדת לנסוע בטרמפים? האם זה דבר בטוח שם?
        7/9/11 15:18:

      צטט: שיווה 2011-09-07 14:13:23

      הרפתקאות וחוויות בטרמפים מזדמנים ... :))

      תודה, ריקי.

      התנסית פעם בטרמפים בהודו? עבור בחורה/אישה לבדה, אינני סבור שזה מספיק בטוחחיוך

      כל טוב, עמוס.

        7/9/11 14:13:
      הרפתקאות וחוויות בטרמפים מזדמנים ... :))
        7/9/11 12:48:

      צטט: יעל מ 2011-09-07 11:46:55

      הכי מצאה חן בעייני אנקדוטה ג'. היה שם מתח!! :) סוף טוב הכל טוב!

      תודה רבה, יעלי.

      האנקדוטה ג' לקוחה מתוך סיפור כולל יותר של חוויותיי בג'איפור.

      כל טוב, עמוס.

        7/9/11 11:46:
      הכי מצאה חן בעייני אנקדוטה ג'. היה שם מתח!! :) סוף טוב הכל טוב!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין