עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    רום וג'רי

    8 תגובות   יום רביעי, 31/8/11, 16:27

    רום וג'רי

     

    (בהשראת הספר Gypsy Sixpence של הסופר אדיסון מרשל)

     

    ג'רי גדל בעיירה דימיוניה בארץ להד"ם, כצאצא למשפחת "אצולה", מן המהגרים הראשונים שהגיעו לארץ מאירופה. הוא היה ילד בלונדיני יפה תואר, מופנם, ולא חברותי בעליל. כשהיה בן שנתיים, נסע אביו להודו, כמומחה חקלאי, למשך שנה תמימה. אמו לא הצטרפה, כדי לא לחשוף את עצמה ואת התינוק לסכנות לתחלואים של הודו, ועברה להתגורר ליד בית הוריה.

    האב חזר לדימיוניה, ולמרות כל טיפולי הפוריות, עברו שלוש שנים, המאמצים עלו בתוהו, ולא נולד לג'רי אח נוסף.

    "הזמינו אותי לחזור בעוד חצי שנה, לחבל ראניסטאן", אמר האב ערב אחד. "בהודו אפשר לאמץ תינוקות בקלות. אולי נאמץ לנו תינוק הודי?"

    "אתה חושב שזה רעיון טוב, להביא לכאן תינוק מהודו?"

    "אפשר גם ילד קצת יותר גדול, שייבדק שם ויימצא בריא".

    "אני לא נוסעת לשם, אבל אני סומכת עליך. אתה יכול להתחיל לברר על תהליכי האימוץ".

    "מחר אפנה למכרים שלי בראניסטאן ונתחיל לבדוק את האפשרויות".

     

    האב נסע להודו בשנית, ובתום השליחות, חזר עם ילד הודי חמוד, בן שלוש וחצי. הוא היה בעל עור שחום, ובעל שער שחור סמיך ושופע, ועיניים שחורות.

    "מה שמו?" שאלה אמו של ג'רי.

    "רום", אמר האב. "אמו היא מן הצוענים שבהודו".

     

    האב הכיר היטב את הצוענייה. בחודש הראשון שלו בראניסטאן, היא היתה סוכנת הבית שלו. היא היתה צעירה מאד, בערך בת שבע עשרה, בעלת גוף חטוב, ישבן מוצק וחזה זקוף. לידיה ענדה צמידים מקשקשים, ולקרסוליה ענדה עכסים, מקשקשים לא פחות, וחולצתה הקצרה, שמכיתות מראה משובצות בה, היתה חושפת את בטנה. בתנועתה היתה מענטזת, והמומחה החקלאי הצעיר, הרחוק אלפי מילין מאשתו ומבנו, לא נשאר אדיש כלפיה. לקראת תום השנה לשליחותו, היא ילדה לו תינוק, אך בלב דואב הוא נאלץ לשוב  למולדתו.

    "אני אחזור, ואני אקח אותו אלי, כדי שיקבל את כל התנאים הטובים שארצי יכולה לספק לו", הבטיח לה, וכעבור שלוש שנים, אף קיים.

     

    ג'רי ורום גדלו יחד כאחים, ואהבו זה את זה, אך נלווה ליחסיהם גם שמץ של קנאה. האם חשדה שרום עשוי להיות בנו של בעלה. תווים בפניו ובמבנה גופו, והאהבה שהרעיף עליו בעלה, עוררו בה את החשד. היא העדיפה באופן מובהק את ג'רי, ורום חש בהעדר החום מצדה. למרות שהאב העניק לו יחס מועדף, לא יכול רום להימנע מלפתח קנאה בג'רי על אהבת האם שזכה לה.

     

    למרות הפער בן שלוש השנים ביניהם, היו רום וג'רי מבלים רבות יחדיו. כשהיו יושבים ב"דיינר", או בהתבגרותם - בדלפק הבאר, הבנות היו "שורפות" את רום במבטיהן. הן לא יכלו לעמוד בפני קסם עורו השחום, שערו השופע שנשפך במפל של תלתלים על כתפיו, ועיניו השחורות היוקדות. גם רום לא היה אדיש אליהן, וכבר בגיל ארבע עשרה חווה את חוויית המין הראשונה שלו עם נערה מבוגרת ממנו בשנתיים, שגרה בפרברי דימיוניה. ג'רי לעומתו, היה ביישן ומסוגר, לא הסתכל על הבנות והן לא גילו בו עניין, עד שבגיל עשרים פגש את מרי. גם היא היתה בת למהגרים הראשונים, יפהפייה בלונדינית תמירה, בעלת עיניים כחולות, צעירה ממנו בשנתיים. היא היתה מן המובילות של קבוצת המעודדות של נבחרת הכדורסל, מושא חלומותיהם של נערים רבים בבית הספר התיכון.

    ג'רי, שהיה גבוה ואתלטי, מצא חן בעיני מרי למרות ביישנותו, ואולי בגללה, והיא זו שחיזרה אחריו. ג'רי ומרי הלכו לראות ביחד סרטים, רכבו על סוסים, אכלו במסעדות יוקרה, והאזינו למוסיקה קלאסית בביתה. היחסים ביניהם היו סולידיים, והתנהלו על מי מנוחות. מרי, שהייתה בעלת מזג יותר סוער, סיגלה את עצמה לקצב של ג'רי, שהיה מבחינתה השידוך המושלם, משאת נפשה של כל בת למשפחה אריסטוקרטית.

     

    כעבור חודש לחברותם, פגשה מרי לראשונה את רום, בתור לקניית כרטיס לסרט - ג'רי שכנע אותו להגיע כדי להכיר את חברתו.

    "רום. נעים מאד", אמר כשלחץ את ידה והביט ישירות בעיניה.

    "נעים מאד, מרי", אמרה והרגישה כיצד ידה נמסה בידו.

    רום ומרי החליפו רק מילים מועטות במהלך הסרט ובהפסקה. לבותיהם הלמו בחוזקה, אך הם שמרו על ארשת פנים חתומה, וג'רי לא היה מודע כלל למתרחש מתחת לפני השטח.

    רום מצא דרך להתקשר עם מרי, והיא נאותה להיפגש עמו בחשאי. במשך שנה תמימה הם הצליחו להסתיר את יחסיהם, ובבוא העת, רום נאות ברגשות מעורבים לבקשת אחיו לשמש כשושבין בחתונתו המפוארת עם אהובת לבו. בסתר לבו קינא בג'רי שהוא נהנה מיחסים גלויים וממוסדים עם מרי, בעוד עליו להסתפק רק ביחסים שבגנבה.

     

    כאשר רבו הבעיות הביטחוניות של ארץ להד"ם, רום וג'רי קיבלו צו גיוס לצבא, ונקראו להתייצב לשירות באותו יום. מרי מצאה זמן מתאים להיפרד בחשאי מרום, והעניקה בנדיבות מחסדיה לג'רי, בלילה טרם התייצבותו.

    ג'רי ורום עשו מסלול צבאי דומה, ושניהם השתתפו יחד באותו קורס קצינים. לאחר שקיבלו דרגות קצונה, הם הוצבו ביחידות שונות וחופשותיהם לא היו מתואמות, מה שהקל מאד על מרי. כשפרצה המלחמה הגדולה, נשלחו יחידות העילית של צבא להד"ם מעבר לים. לפני היציאה קיבלו הלוחמים חופשה בת יומיים לבלות עם משפחותיהם, וכך הגיעו ג'רי ורום לדימיוניה באותה עת.

    מרי גייסה את כל כשרונה כדי להיפרד מבעלה וממאהבה בצורה נאותה, טרם צאתם למלחמה. כעבור חודש גילתה שהיא בהריון. את התאומים ילדה בעוד אוהביה נמצאים הרחק מעבר לים.

     

    כשהביאה האחות את שני בניה התינוקות אליה, גילתה שהם אינם תאומים זהים. האחד היה בעל עור בהיר, ופלומת שער בהיר ודליל לראשו. השני היה בעל עור שחום, ושפע של שיער שחור לראשו. שמחתה של מרי נמהלה בתדהמה, אך במהרה גברה בה שוב השמחה. נותרה עדיין השאלה מה תהיה תגובתו של ג'רי, כשיראה את הבן השונה כל כך מהוריו. למזלה של מרי, סבה מצד אמה, שהגיע מערבות רוסיה, היה בעל עור שחום, כך שניתן לתרץ גנטית את הופעתו של הבן החריג. 

     

    כשהגיע ג'רי לחופשת מולדת לרגל הולדת בניו, לא היה מאושר ממנו. לא עלה כלל בדעתו לפקפק באבהותו לשני הבנים, ומרי לא נצרכה להמציא תירוצים. הם קראו לבן הבלונדיני אור ולבן הכהה תום.

     

    אור ותום גדלו יחד כאחים, ואהבו זה את זה, אך.....

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/9/11 12:52:

      צטט: יעל מ 2011-09-07 11:49:44

      יש כאן הכל - תחרותיות, אהבה, קינאה, אחווה... כיף לקרוא! לא צריך להיות אחים ביולוגית, אפשר להיות אחים בנפש, לא?

      אכן, יעלי.

      בספר ששימש לי השראה, הרגשות של תחרותיות, קנאה, בגידה, מגיעים לביטויים קיצוניים ביותר, עד הנקמה המתוקה, מתוקה.

      כל טוב, עמוס.

        7/9/11 11:49:
      יש כאן הכל - תחרותיות, אהבה, קינאה, אחווה... כיף לקרוא! לא צריך להיות אחים ביולוגית, אפשר להיות אחים בנפש, לא?
        5/9/11 07:07:

      צטט: שיווה 2011-09-04 23:46:22

      הכל נשאר במשפחה... :))

      את כל כך צודקת, ריקי.

      אני ממליץ לקרוא את מקור ההשראה - GYPSY SIXPENCE - שם מפותח מוטיב הקנאה בין האחים לדרגות גבוהות. גם הודו מככבת בספר - מעניין!

      תודה וכל טוב, עמוס.

        4/9/11 23:46:
      הכל נשאר במשפחה... :))
        3/9/11 12:09:

      צטט: רומפיפיה 2011-09-03 11:36:48

      נהדר!!! יופי של סיפור

      והחיים הרי עולים על על דמיון..

      תודה לך על סיפור כזה נהדר.

      תודה לך, ציפי.

      ההשראה שלי היא מהספר של אדוארד מרשל, ולא מהחיים. אבל, כמובן, אם זה נכתב בתקופה הויקטוריאנת, זה עשוי לקרות בחיים גם היום.

      כל טוב ושבת שלום, עמוס. 

        3/9/11 11:36:

      נהדר!!! יופי של סיפור

      והחיים הרי עולים על על דמיון..

      תודה לך על סיפור כזה נהדר.

        1/9/11 23:17:

      צטט: בניp 2011-09-01 18:04:21

      ...שוב אותו גלגל חוזר על עצמו...

      אכן, בני, אבל בהיפוך יוצרות - האם מעדיפה את הבן הכהה, והאב את הבלונדיני, והקנאות בהתאם.

      כל טוב, עמוס.

        1/9/11 18:04:
      ...שוב אותו גלגל חוזר על עצמו...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין