עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    קרח מכאן ומכאן

    10 תגובות   יום שישי , 26/8/11, 19:40

    קרח מכאן ומכאן

     

     

    בארץ אויגוריסטהאן, מעבר למדבריות והרי חושך, חי לו שבט של נוודים. בחורף היו מתכנסים עם עדריהם בעמק ומוצאים מסתור באוהליהם העגולים העשויים מעורות בעלי חיים, ואטומים בפני הרוח והגשם, ובקיץ היו נודדים עם עדריהם אל ההרים שם נמצאו שדות המרעה הטובים.

    אמין נדד כך עם השבט במשך שנים רבות. פאטימה אשתו גידלה את חמשת הבנים, ודאגה שתמיד יהיה מזון מוכן באוהל, כשחזרו הגברים מן המרעה. ברבות השנים נישאו בניו של אמין, ורק הוא ופאטימה נותרו לבדם באוהל. החיים התנהלו על מי מנוחות - חיי שגרה נינוחים. הכל היה צפוי, בלי ריגושים ובלי הפתעות. לא היה למה לצפות, אלא לחילופי העונות.

    ערב חורף אחד, ישבו אמין ופאטימה באוהל, אל מול האש המבוערת שבמרכזו. הלהבות האירו את פניה של פאטימה, ואמין קלט פתאום שקמטים רבים חרשו את פניה של אשתו המזדקנת.

    "אני הולך מחר לחפש לי עוד אישה", אמר לחלל האוהל.

    "הנביא התיר לגבר ארבע נשים, לך תחפש", אמרה פאטימה כאילו בהשלמה, מבלי שאמין הבחין באכזבה ובציניות שנמסכו בדבריה.

     

    למחרת בבקר הלך אמין אל אוהל חברו מוצטפה.

    "שלום עליכם", אמר אמין בפתח האוהל.

    "עליכם השלום", השיב מוצטפה, "ברוך הבא בצל קורתי. בוא תשב".

    "באתי בעניין זינב", אמר אמין, עונה לשאלה שלא נשאלה, מבלי ללכת סחור, סחור.

    "זינב?" אמר מוצטפה המופתע. "אבל כל בניך נשואים!"

    "כן, נכון", השיב אמין. "באתי לבקש אותה בשבילי".

    "בשבילך?"

    אמין היה בן ארבעים וחמש, וזינב בת שבע עשרה. שבע בנותיו הבוגרות של מוצטפה היו נשואות, ואת מרבית רכושו, מיטב צאנו וסוסיו, נתן כנדוניה לחתונות בנותיו. הנדוניה שנותרה לזינב הצעירה היתה קטנה ומצומצמת. יתר על כן, זינב נפלה יום אחד מצוק בעת המרעה, ונותרה צולעת. לא רבים בקשו את ידה - למעשה אף לא אחד.

    "אתה יודע שהנדוניה שלה קטנה", הוסיף מוצטפה.

    "מוצטפה, יא צאחבי", הרגיע אמין, "אני לא באתי לחפש חלק מרכושך. אני גם אשלם לך תמורת זינב מוהר נאה. אני פשוט רוצה עוד אישה".

    "ואללה, אתה צודק", אמר מוצטפה. "אתה גבר במלוא אונך, ואתה יכול להרשות לעצמך עוד אישה".

    התנאים סוכמו, וסוכם מועד החתונה, ואמין חזר לביתו/אוהלו.

    "מצאת אישה?" שאלה פאטימה בציניות.

    "במועד הירח המלא אני מתחתן עם זינב, הבת של מוצטפה".

    "הצולעת?"

    "כן, היא צולעת, אבל היא יוצאת למרעה, והיא עוזרת הרבה לאמה בבישול".

    "שמע, אמין", אמרה פאטימה, "תעשה מה שאתה רוצה. אבל, אנחנו נשואים כבר יותר מעשרים וחמש שנים, אני מבקשת שהיא לא תגור אתנו באוהל. תבנה לה אוהל הכי רחוק שאפשר ממני".

    אמין הבין לרחשי לבה של אשתו הנאמנה, וקיבל את דעתה.

    "אני אבנה לה אוהל בקצה השטח של השבט", אמר. "יש לי שם חלקת שדה קטנה ושם היא תגור".

    "ואיך תחלק את הזמן?"

    "בשבוע הראשון אחרי החתונה, אני אהיה עם זינב. בשבוע שאחר כך – אתך. וכך, שבוע פה, שבוע שם".

     

    בחודש הראשון התנהל הסידור החדש ללא כל בעיות וסיבוכים. בחודש השני, הכל התחיל. זינב החליטה שהיא רוצה בעל יותר צעיר, וביקשה מאמין לתלוש את שערות השיבה שהחלו להופיע על ראשו.

    כשחזר אל פאטימה, הבחינה שנעלמו לו כמעט כל שערות השיבה. כאשר שמעה מה עשתה זינב, אמרה שהיא הולכת לתלוש לו כמות דומה מן השערות השחורות. תוך זמן קצר מאד היה ראשו של אמין חלק כקדרה.

    וזה מקור הפתגם הידוע באויגוריסטהאן: "קרח מכאן ומכאן". 

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/8/11 19:34:

      צטט: leagat - lily 2011-08-27 19:05:09

      גברים יהיו גברים, ואנו יוצאים נשכרים.
      תודה, לאה. שמח שחזרת להגיב. סדנא דארעא חד הוא - ולא מדובר רק בגברים!
      שבוע טוב, עמוס.
        27/8/11 19:05:
      גברים יהיו גברים, ואנו יוצאים נשכרים.
        27/8/11 18:13:

      צטט: בילבית-גינגית 2011-08-27 16:14:13

      העשרתני!

      תודה, מלכה.

      הסיפור הזכיר לי גם את סיפורו של ג'וחא, שלמדתי בשיעורי הערבית בבית הספר.

      הלך ג'וחא אל הספר וביקש לגלח לו את ראשו.

      הספר הבלתי מיומן, פצע את ג'וחא וגרם להרבה דימומים, ועל כל פצע מדמם הניח צמר גפן, לספיגת הדם.

      בשלב מסוים אמר לו ג'וחא:

      זרעת לי את מחצית ראשי כותנה, אנא זרע לי את החצי השני פול!

       

      כליצנית רפואית אולי זה ישמש אותך ביום מן הימים.

      שבוע טוב, עמוס.

        27/8/11 16:14:
      העשרתני!
        27/8/11 12:38:

      צטט: אילנה אדנר 2011-08-27 12:25:08

      אבי סיפר לי סיפור דומה, אבל על תימני זקן שרצה באשה צעירה:)))

      תודה, אילנה.

      הסיפור שאני שמעתי היה על בדואי!

      שבת שלום, עמוס.

        27/8/11 12:25:
      אבי סיפר לי סיפור דומה, אבל על תימני זקן שרצה באשה צעירה:)))
        27/8/11 00:12:

      צטט: דנה.גל 2011-08-26 21:25:07

      מקסים!

      תודה, דנה.

        27/8/11 00:11:

      צטט: sherry refael 2011-08-26 21:19:35

      סיפור מקסים((: הזכיר לי את אשת הדיג שרצתה עוד ועוד עד שאיבדה הכל. שבת טובה עמוס יקר

      תודה, שרי.

      זהו אכן סיפור עממי, שרק הלבשתי אותו שלמה קצת שונה.

        26/8/11 21:25:
      מקסים!
        26/8/11 21:19:
      סיפור מקסים((: הזכיר לי את אשת הדיג שרצתה עוד ועוד עד שאיבדה הכל. שבת טובה עמוס יקר

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין