אז......חתמתי על חוזה. הנה, עשיתי את זה. באמצע אוקטובר עוברת לגבעתיים. ביום החתימה, הבטן כאבה. החששות מהשינוי, שתכננתי כל-כך הרבה זמן, צפו ועלו. הרגשתי שאולי עשיתי טעות. הרי לא באמת רע לי כאן. אני גרה בדירה מקסימה, יש לי חברים, עיסוקים לרוב. אולי צריכה להשאר? לקח לי יומיים להתעשת ולחזור לסיבות בגינן עוזבת את העיר (לא לגמרי, הרי אמשיך לעבוד כאן): אני לא בורחת לשום מקום. פשוט רוצה שינוי. התנאים הבשילו וזהו חלון הזדמנויות שלא כדאי לי לפספס. מקווה שאכן יהיה לי טוב. מקסימום, כמילות השיר של הדג נחש, אחזור לירושליים (כלומר באר שבע). |
גאליס
בתגובה על סרמיונה
גאליס
בתגובה על הבנות שלי עם אמא שלהן
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי סיגל,
בעצם מנית את רוב הסיבות בגינן החלטתי לעבור...עדיין החשש מהשינוי קיים...
תודה רבה על האיחולים!
החיים במרכז הם בהחלט חיים אחרים...
קרוב לים, קרוב להמולה, קרוב לאנשים, ובעצם קרוב לחיים
בהחלט סגנון חיים אחר, הרבה יותר סוחף פחות רגוע.
גבעתיים עיר מדהימה, ואני חושבת שתאהבי לגור בה.
לפחות תחסכי ממך את קולות נפילת הרקטות
המון בהצלחה, מעבר קל והסתגלות נעימה.
תודה רבה שרי,
בנתיים הסופ"ש הזה מוקדש לאריזות...בתקווה שהוא גם יהיה שקט מאזעקות....
תודה על החיבוק, שולחת אחד בחזרה...הגיע?
תודה רבה על קבלת הפנים!!!!
יש! ! ! ! ! !! איזה כייף שאת מגיעה לכאן למרכז ונראה אותך יותר.....
תודה אביטל,
כרגע מרגישה את החששות בעיקר, מניחה שההתרגשות תגיע קצת לפני המעבר עצמו.
בנתיים מתרגשת לקראת הנסיעה לארה"ב בשבוע הבא.
תודה רבה!
מזל טוב, תמרי!
ואי נוחות בבטן זה חלק מהעניין, אגב, לא רק בשל החששות אלא גם מההתרגשות :)
תודה רבה! ואולי במקום בב"ש נפגש בת"א