עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    חתיכת צדק

    0 תגובות   יום שבת, 20/8/11, 18:02

    חתיכת צדק

     

    והיה אַחַר הדברים האלה, ועברה בשדרה,

    והיה העם אשר סביבה, והיא מוקפת מחאה רבה.

    והמון העם אקסטטי מטבעו,

    והיא קצרת רוח מטבעה.

    שנים שעבדה על שינוי הַסְדרים,

    ובא העם, ופרע את כל הקלפים.

    ותָּרְא, והנה העם נשאר מאחור,

    ואין דבר כזה, רק אור ואור.

    ותֵּרֵא, ותבכְּ.

    איך אמר המשורר, שהיה חתיך צדק הורס,

    גם כן חתיכת צדק ביקשו להם. ועוד פֶּה אחד.

    והיא שונאת פֶּה אחד.

    יען כי  סָתַם פֶּה אחד את פיה.

     

    אם העם היה רואה אותה עכשיו, כמו שהיא,

    ושומע את כל המוסיקה הזאת, היה הורג אותה. בליינד הורג אותה.

    היה אומר עליה, שתזוז לו מהעיניים, ותזוז לו מהשדרה,

    שהיא מפריעה למהפכה, לשימחה, לקיץ, לרוחות השינוי,

    שמה היא יודעת מהחיים שלה, סתם איזו אלטרנטיבית,

    שתלך תשיר את השירים שלה במקום אחר,

    פֹּה זה רק למחאה.

     

    ותֵרֵא כי היו הדברים האלה, ותמחה נגד המחאה.

    ויאמר אליה העם, "יו, איזו כבדה נהייתה. גם כן זאתי.

    חתיכת צדק. אבל מה, חתיכה".

     

    אם העם היה רואה אותה, ככה כמו שהיא, היה גומר אותה.

    אבל היא לא הזיזה לו, לעם. הוא אפילו לא ראה אותה.

    ממטר.

    היא לא בסטייל שלו. ולא בתדר.

     

    אחר כך, בצל, חשבה לעצמה,

    מה יהיה אם בסוף עוד יהיה טוב, ולא יכניסו אותה?

     

    "מה יש לך, את?" שאל אותה הסטנדאפיסט, "מה איכפת לך קצת צדק חברתי?"

    "עם שלם דורש, בפעימות סדורות, בשאגות ובתרועה."

    "מה יש? מה רע?"

    "לא מזכיר לךָ משהו מפחיד נורא?"

    "מזכיר לי מה?"

    "ווִי אָר אוֹל אינדיוויד'ואלס" ניסתה להזכיר לו את המקום ממנו בא.

    "אויש, מה את משווָה?" אמר הסדנדאפיסט, ועבר לחתיכת הצדק הבאה,

    שעמדה לידו, חתיכה חתיכה, וניגנה על גיטרה,

    בקול של זמרות פולק בוכיות, מהמאות הקודמות, אוקטבות יורדות ועולות.

    "מותק, את באה איתי לאוהל?" אמר לגיטרה החתיכה, "העם רוצה גאולה, בואי, חבקי אותי, נשמה",

    ושכח ממנה, כאילו כלום.

    "את סתם מקנאה" אמר איזה חבר עם פסנתר שעבר בשדרה, "כי אין לך שיר בפלייליסט".

    "אתה מדבר אליי? שאלה, להיות בטוחה.

    "אלייך, אלייך, אל מי אני מדבר?!" צעק עליה, עם תנועות ידיים רחבות ובוטחות,

    בקול רם ונישא, ורב צדק.

    החבר עם הפסנתר ידע לדבר.

    ידע לנאום. ידע לקצֵר. ידע את התדר. ופעם גם ידע אותה.

    ולמרות שלא האמינה לו, לקחה אותו כדברו, בחלקו,

    ונגעה לשונה בלשונו. ותדע אותו.

     

    ניסתה לשנות גישה, הצטרפה למחאה.

    והעמידה פנים ודברים,

    הרבה יותר מכפי מידתם בתוכה, מבפנים.

    אחר כך הלכה להתקלח אצל השכנים,

    שנאלצו להכניס אורחים.

    ביקשה לבדוק אם מים גנובים

    באמת שווים משהו.

     

    --

     

    אם בא לכם לרדוף חתיכת צדק, אז בואו להופעות שלי:

     

     

    יום שני 16.2.15 בלבונטין 7 בשעה 20:00 בדיוק

     

    והשיר החדש כאן IS IT TOO LATE ?

     

    ''

     

     

    ותזכרו, אני מוכרת ציורים למימון האלבום הבא וחירותי המפוקפקת. אתם מוזמנים לרכוש, ולהזמין ציור באופן אישי.

    הנה כמה מהציורים:

     

    קישור לציורים

     

    עמוד הבית בפייסבוק

     

    עמוד הבית נקודה.

     

     

    חלק מציור למכירה:

     

    ''

     

    היו שלום

    הצליחו והצילו

     

    הדרה

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      HADARA
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין