עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    יצירה ואהבה

    סינמה פרדיסו מון אמור

    26 תגובות   יום חמישי, 28/7/11, 03:00

    בקצה הרחוב שלנו בכפר ניצב בניין וורוד שידע ימים זוהרים יותר.

    זהו בית הקולנוע שכבר אינו בשימוש ומתפורר לאט-לאט

    וכמה הייתי תמימה כשביקשתי מבעלת בית הקולנוע

    לפתוח אותו עבורי, חשבתי לתומי למצוא עולם גנוז,

    וכמה יצורים כהים חמקו לפינות הנמוכות או

    התעופפו לפינות הגבוהות ואיך אפשר לתאר במלים

    את הריח הנורא שעמד באוויר... וכבר שום דבר לא הטריד אותי,

    רק להמשיך לעמוד זקופה ולא להתעלף ולא לנשום ולא להעליב.

     

    ''

     

    אבל החברה פה בכפר רוצים קולנוע ואכן יש לנו כאן אחד כזה!

     

    ''

     

    כי יש לנו בניין גדול, ויש לנו סיד, ויש לנו קיר לבן ממש סינמפנורמה.

    ואם מישהו מסייד את ביתו ונשאר לו צבע – הקיר צחור יותר.

    ובלילה פעם בשבוע מסדרים מול הקיר את כיסאות הפלסטיק,

    שורות שורות כמו שצריך, ואפילו וודי אלן מוצא את עצמו אצלינו בכפר.

     

    ''

     

    ורק אני מרימה את עיני ומשתוממת על החיבור שבין הכנסיה למעלה

    ובין פריס של וודי אלן למטה שמדובב בספרדית קולנית,

     

    ''

     

    "תעבירו לי את היין", בעל בית הקפה הסמוך חוגג ביחד איתנו...

     

    ''

     

     

    ובין היזם שלמטה שגובה 5 יורו על התענוג לבין היזם שלמעלה שמקרין מביתו,

    אני עייפה מכל הפסטיבלים שנחגגים כאן כל יומיים, ובשבוע הבא הפסטיבל הגדול

    שנחגוג אותו עם זיקוקים ושדים מימי הביניים, וכמו תמיד היין יישפך בכמויות,

    ומה אם אני צריכה להעמיד תערוכה והטכנאי הבטיח שביום ששי המקרן יהיה מותקן,

    והרי בין "מניאנה" לבין "פסטיבל" לבין "סיאסטה" – הציפייה שלי נראית תמוהה,

    "תירגעי" אומר לי המפיק בקטלונית ומוזג לי אלכוהול, "יהיה טוב, תסמכי עלי..."

     

     

     

    נ.ב. אני מתחילה להתגעגע הביתה...

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/10/11 18:27:
      את מאוד משכנעת Mאשה, בכיתוב ובצילומים, אבל אני בספק אם בעת הזו ,מעבר לנוסטלגיה, ישובו הימים של פעם לפני הר יאליטי ומלכי הריטינג, אנשים רואים היום את המדיה כשעשוע,וכגלולת הרגעה, מאשר מותג מאתגר, ואת כנראה במיעוט, שאולי מתייחס לדברים בצורה שונה, והיום כשתינוקות משתעשעים באיפונים, שמשתדרגים חדשות לבקרים, אפשר רק לסקור את מה שהיה פעם קולנוע, כערך נוסטלגי שאולי שווה פוסט או התייחסות ארכיאונית, ואת זה את מיטיבה לעשות, בידידות ובהערכה , אשר
        21/8/11 15:01:
      נשמע כמו חוויה של פעם בחיים. הקולנוע בחוץ ממש לקוח מהסרט. תענוג.
        31/7/11 16:10:

      צטט: philia 2011-07-30 11:50:18

      כל פעם, כל פעם שאני מגיעה אתך לשם אני לא יודעת להחליט אם אני יותר אותהת את המילים או את התמונות.

      אבל את עושה לי לפחות לחייך. יחד עם הריחות היותר טובים של החוץ. והפחות טובים של הפנים שהיה סגור המון זמן.

      גם,

       

      כתיבה אותנטית. רגש חשוף. עולם עשיר.

      תודה יקירתי.

        31/7/11 16:09:

      צטט: ...אירית... 2011-07-30 10:52:53

      התיאור נשמע קסום :) אבל קשה להתרגל להתנהלות זרה...את שלנו אנחנו צולחים. או שלא :) לגעגועים שלך אני ישר מתחברת. חזרה מהירה וקלה. לך.

       

      תודה אירית על ההתחברות... זה קצת כמו לחיות בבית האח הדגול ובשפות זרות, בנוסף לכל...

        31/7/11 16:08:

      צטט: Avivit Agam 2011-07-30 10:47:12

      ממש רומנטי

       

      תודה אביבית יקרה... גם. לא רק.

        31/7/11 16:07:

      צטט: Hanna Watts 2011-07-29 23:48:52

      את בודאי כבר מתגעגעת הביתה...

       

      כן. לגמרי.

      אבל עכשיו האדרנלין מתגבר כי עלי להציב מיצב מורכב תוך שבוע לתערוכה הראשונה שכבר התפרסמה, וכמה ימים אחר כך עוד תערוכה... העבודה האינטנסיבית כבשה את הכל...

        30/7/11 11:50:

      כל פעם, כל פעם שאני מגיעה אתך לשם אני לא יודעת להחליט אם אני יותר אותהת את המילים או את התמונות.

      אבל את עושה לי לפחות לחייך. יחד עם הריחות היותר טובים של החוץ. והפחות טובים של הפנים שהיה סגור המון זמן.

      גם,

        30/7/11 10:52:
      התיאור נשמע קסום :) אבל קשה להתרגל להתנהלות זרה...את שלנו אנחנו צולחים. או שלא :) לגעגועים שלך אני ישר מתחברת. חזרה מהירה וקלה. לך.
        30/7/11 10:47:
      ממש רומנטי
        29/7/11 23:48:
      את בודאי כבר מתגעגעת הביתה...
        29/7/11 00:12:

      צטט: דנה.גל 2011-07-28 20:31:06

      יהיה טוב= יהיה בסדר כמו אצלנו? (:

       

      כן דנה יקרה, בדיוק-בדיוק כמו אצלינו...

        28/7/11 20:31:
      יהיה טוב= יהיה בסדר כמו אצלנו? (:
        28/7/11 16:28:

      צטט: רק s 2011-07-28 15:41:34

      נ.ב מתגעגעם אלייך ,, (אייך אפשר להתגעגע הביתה כשאת בגן עדן ,, )

       

      שרי דארלינג, נסי לדמיין את עצמך גרה בבית האח הגדול ואולי המילה "גן-עדן" תקבל חיבור יותר ריאלי לתמונת הדמיון שלך... בכל מקרה כשאני חוזרת - אנחנו נפגשות!

        28/7/11 16:26:

      צטט: דליה האחת 2011-07-28 15:33:33

      איזה כיףףףףףףףףףלחגוג את החיים אך תמיד יש רצון וגעגוע לחזור לשיגרה..........

       

      תודה דליה יקרה, אכן...

        28/7/11 16:26:

      צטט: תמרי. 2011-07-28 11:37:14

      אוהבת לקרוא אותך....מגלה דרך כתיבתך עוד משהו שלא ראיתי קודם...

       

      תודה תמרי יקרה, אשמח לדעת מה...

        28/7/11 16:25:

      צטט: Jes_ie 2011-07-28 11:23:15

      הם למדו מאיתנו או שאנחנו למדנו מהם? גם את ההפגנות הם התחילו לפנינו. כיף שכתבת לנו.

       

      טובה יקירתי, להפתעתי רוב הקטלונים שהכרתי מתהדרים בקשר ליהדות/לאנוסים - מבחינת ציון של כבוד עתיק... יש פה התנהלות ים-תיכונית מוכרת, אבל הרבה פחות ביצועיזם מזה הישראלי... כתבתי אחרי שדרשת... אני ממושמעת!

        28/7/11 16:22:

      צטט: Jess64 2011-07-28 10:45:03

      פשוט מקסים.

       

      הקסם הלאטיני... תודה!

        28/7/11 16:21:

      צטט: ruthy 2011-07-28 10:12:44

      איזה יופי........

       

      כן רותי יקרה, יש בזה גם הרבה יופי...

        28/7/11 16:20:

      צטט: איששש 2011-07-28 08:37:03

      הם למדו מאיתנו?

      יהיה בסדר...

      כן הגעגוע הבייתה מוכר לי

      מה אגיד לך?

      את די אמיצה

      מחזיקה מעמד זמן רב אי שם

      אצלי זה מתעורר כבר אחרי שבוע

      מקסססימום 10 ימים.

      בינתיים, תהני לך מכל רגע

      מחכים לך בבית...

       

      גורדון יקר, אמיצה או תמימה, בכל מקרה לא כל כך חכמה... הכפר הקטלוני מאוד דומה לכפר הדרוזי שאתה מכיר, אבל התחבורה בישראל היא זהב טהור לנוכח הזילזול המקומי כאן בלוח הזמנים, מבחינת הצהרת כוונות ולא התחייבות של ממש... תענוג לשמוע שמחכים לי בבית! 

        28/7/11 15:41:
      נ.ב מתגעגעם אלייך ,, (אייך אפשר להתגעגע הביתה כשאת בגן עדן ,, )
        28/7/11 15:33:
      איזה כיףףףףףףףףףלחגוג את החיים אך תמיד יש רצון וגעגוע לחזור לשיגרה..........
        28/7/11 11:37:
      אוהבת לקרוא אותך....מגלה דרך כתיבתך עוד משהו שלא ראיתי קודם...
        28/7/11 11:23:
      הם למדו מאיתנו או שאנחנו למדנו מהם? גם את ההפגנות הם התחילו לפנינו. כיף שכתבת לנו.
        28/7/11 10:45:
      פשוט מקסים.
        28/7/11 10:12:
      איזה יופי........
        28/7/11 08:37:

      הם למדו מאיתנו?

      יהיה בסדר...

      כן הגעגוע הבייתה מוכר לי

      מה אגיד לך?

      את די אמיצה

      מחזיקה מעמד זמן רב אי שם

      אצלי זה מתעורר כבר אחרי שבוע

      מקסססימום 10 ימים.

      בינתיים, תהני לך מכל רגע

      מחכים לך בבית...

       

      ארכיון

      פרופיל

      Mאשה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין