עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    פסלון גארודה

    12 תגובות   יום רביעי, 20/7/11, 13:45

    פסלון גארודה


    תפסתי בערב טרמפ במשאית בדרך לבומביי, שהוכיח לי שיכולות להיות לי גם חוויות בלתי נעימות בטיול בהודו. נסעתי עם שני הנהגים "שלי" שני לילות ושני ימים, וכיסינו מרחק של חמש מאות מילין, כשמונה מאות ק"מ(!). מלכתחילה הם לא היו מסבירי פנים, אך מכיוון שעצרו לי, עליתי בכל זאת לרכבם. המשאית הייתה מלוכלכת ומוזנחת, ולא למדתי כלום מן הניסיון הקודם בנסיעה במשאית - שוב עקצו אותי פשפשים משום שלבשתי מכנסיים קצרים.

    עד מהרה התברר לי מרמזיהם של הנהגים, שהם מצפים ממני לתשלום עבור הנסיעה, אך אני בקמצנותי, העמדתי פנים שאינני מבין.

    "אם הם רוצים", אמרתי לעצמי, "שיגידו במפורש".

    ביום האחרון הם אכן אמרו, ואז השתתפתי איתם בקנייה של תוספת שמן למנוע, אך נראה לי שהם עדיין לא היו מרוצים. הם נשארו בפנים חמוצים עד שהגענו לתחנת ויקטוריה בבומביי, שם נפרדתי מהם לשלום.

    הלכתי ישר לתחנה על מנת להתרענן, אחרי הדרך הארוכה במשאית המלוכלכת, ואז הגיע תורי להחמיץ פנים. גיליתי שחסר לי פסלון ברונזה קטן אך יפהפה. הפסלון לא היה יקר – שלוש עשרה רופיות בסך הכל, פחות משני דולר - אך העדרו חרה לי בכל זאת. הוא היה המזכרת היחידה, והיפה ביותר, שקניתי במדרס - העיר שהייתה ידועה בפסלי הברונזה שלה. היה זה פסל של גארודה - יצור אגדי בעל גוף אנושי וראש וטפרים של עוף דורס, ושתי כנפיו הענקיות ניצבות לצידיו, גבוה מעל ראשו - המשמש ככלי הרכב של האל וישנו.

    מייד ידעתי מי אחראי להעלמות הפסל, ויסולח לי אם אני חושד בכשרים. בלילה הראשון אחרי היציאה מהיידראבאד, שכבנו לישון בצידי הדרך. הנחתי את התרמיל למראשותיי וקשרתי את המצלמה לאמת ידי, על מנת להבטיח את רכושי. בבקר, כשהמשכנו בדרכנו, היה נראה לי שחוסר האמון שלי בנהגים, יצר אצלם תחושת נגד, שבלטה עוד יותר מתחושת התסכול שאינם זוכים ממני לתגמול. בלילה השני, החלטתי להפגין אמון כלפיהם. כאשר ישנו שוב בצד הדרך, השארתי את התרמיל בתא הנהג, ורק המצלמה נשארה צמודה אליי. בבקר כשקמתי, הנהגים כבר היו ערים והתכוננו להמשך הנסיעה. בדקתי את התרמיל והיה נראה לי שלא נגעו בו. המגבת שכיסתה את תכולתו, נראתה במצב שהשארתי אותה בערב הקודם. שמחתי שהצלחתי להפגין אמון, מבלי שהדבר עלה לי בהפסד, אך בתחנת ויקטוריה נוכחתי בטעותי. כשהוצאתי את המגבת ואת כלי הרחצה בחדרי השירותים של התחנה, התגלתה לי הגנבה, ולא הייתה לי שום תקווה להשבתה. התנחמתי במחשבה שהם בעצם "גבו" את מה שחשבו שמגיע להם, ולא "גנבו".

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/7/11 23:30:

      צטט: אצילית 1 2011-07-21 12:52:38

      הדילוג במשפטים , קורה כי אתה משתמש בדפדפן פיירפוקס.. באקספלורר 8 זה לא היה קורה , ואולי כדאי לפנות לתמיכה הטכנית או שאתה רוצה שאני אפנה. לשאול איך לפתור את הבעיה.




      תודה, אורלי.

       

        21/7/11 23:29:

      צטט: מאדאם 2011-07-21 20:23:49

      מקסים !!



      תודה, דינה.

       

        21/7/11 20:23:
      מקסים !!
        21/7/11 12:52:
      הדילוג במשפטים , קורה כי אתה משתמש בדפדפן פיירפוקס.. באקספלורר 8 זה לא היה קורה , ואולי כדאי לפנות לתמיכה הטכנית או שאתה רוצה שאני אפנה. לשאול איך לפתור את הבעיה.
        21/7/11 12:39:

      צטט: אצילית 1 2011-07-21 10:45:06

      עמוס , כתיבה יפה ונהירה .. ומכיוון שאנחנו חברים חדשים, אמור לי מתי זה קרה? .. והאם אתה דובר הודית ? ואתה אומר .. ש"יגידו במפורש"..אולי זה חלק מהתרבות ההודית שלא אומרים במפורש שהם רוצים דמי נסיעה ? יופי של חוויות ... אצטרך לקרוא פוסטים קודמים כדי להבין יותר..

      תודה רבה, אורלי.
      את המסע הראשון להודו ערכתי בשנים 1966/7, ואת מרביתו עשיתי בטרמפים.
      את בהחלט מוזמנת לקרוא גם פוסטים קודמים, רבים מהם הם רשמי אותו מסע.
      כל טוב, עמוס.

       

        21/7/11 10:45:
      עמוס , כתיבה יפה ונהירה .. ומכיוון שאנחנו חברים חדשים, אמור לי מתי זה קרה? .. והאם אתה דובר הודית ? ואתה אומר .. ש"יגידו במפורש"..אולי זה חלק מהתרבות ההודית שלא אומרים במפורש שהם רוצים דמי נסיעה ? יופי של חוויות ... אצטרך לקרוא פוסטים קודמים כדי להבין יותר..
        21/7/11 10:28:

      צטט: דנה.גל 2011-07-21 10:09:56

      לפעמים נראה לי שחשוב לתת אמון בבני אדם, גם אם מדי פעם נבגדים...

      תודה דנה, נתתי בדרך כלל אמון באנשים, אך לפעמים נהגתי ב"כבדהו וחשדהו".
      כל טוב, עמוס.

       

        21/7/11 10:09:
      לפעמים נראה לי שחשוב לתת אמון בבני אדם, גם אם מדי פעם נבגדים...
        20/7/11 23:21:

      צטט: שיווה 2011-07-20 16:45:55

      אף פעם לא נוסעת בטרמפים בהודו
      ברור לי שהתענוג יעלה לי פי אלף מונים :))

       

      תודה, ריקי.

      גם אני במקומך לא הייתי נוסע בטרמפים.

      האמת היא שבביקוריי האחרים בהודו כבר נסעתי בצורה מסודרת - בתשלום! נכון שלעיתים זה היה במחלקה השלישית ברכבת, ולרוב הייתי המערבי היחיד.

      כל טוב, עמוס.

       

        20/7/11 23:17:

      צטט: apple 2011-07-20 15:30:23

      סיפור דרך מטלטל, למרות שמשהו חסר...

      תודה רבה ירון.
      בבומביי הלכתי לשוק הפשפשים, ששם נקרא "שוק הגנבים" (צ'ור בזאר), בתקוה לגלות את הפסלון שנלקח ממני, אך ללא הצלחה..

       

        20/7/11 16:45:

      אף פעם לא נוסעת בטרמפים בהודו
      ברור לי שהתענוג יעלה לי פי אלף מונים :))

        20/7/11 15:30:
      סיפור דרך מטלטל, למרות שמשהו חסר...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין