עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    קופסא שחורה

    בלוג זה יעסוק בהמלצות וביקורות לספרים והצגות בתאטרון, פינת יוצרים לכתיבה ועוד...

    0

    ניתוח השיר סינדרלה דרך התבוננות במטא- תקשורת.

    1 תגובות   יום שני, 11/7/11, 12:56

     

    סינדרלה במיטבח /  דליה רביקוביץ.

     

     

     

    השעות הטובות של סינדרלה עברו שם למטה בּמטבח
    הייתה לה חרות הדעת
    אם נאמר זאת כּך.
    היא הידקה את ידיה אל רקותיה
    שערותיה היו מכוסות שוּמן.
    היא הפליגה בּדעתה למרחקים
    בּלתי משוערים
    בּלתי מוּסברים
    תּחושות שידעה בלי לנקוב בּשמן.
    והיא השפילה את עיניה לסינור
    המרובב והמוכתם
    וידעה איזה מרחק גדול יש בּין הָכָא לְהָתָם
    אם בכלל ניתן לשער
    ומה שמתחיל כּאן ועכשיו
    אין לו סיום בזמן
    ולא נקודת זמן.
    והיא עשתה סביבה עיגול
    וסימנה לעצמה סימן
    דּמיוני כמובן.
    וראתה את השתיים ההן יוצאות בּמיטב בּגדיהן
    הדורות, מפוארות, נוטפות בּשמים
    נטויות גּרון.
    והיא לא ממש רצתה להיות במקומן.
    אוצרות אין-סופיים היו לה בּדמיון
    ממש אין-סופיים
    וללא צורה.
    הייתה לה פּקעת קטנה של חום בגרון
    והלמות לב עזה, חולנית.
    והיא הייתה מחוץ לכּולם

    בּוכייה, קודחת
    מוכנה בכל עת לחדול להתקיים.
    הייתה לה נקודת תּצפית
    נדירה בּריחוקה
    כּאילו ישבה על כּוכב מאדים
    כּוכב המלחמה.
    והיא קמצה את אגרופיה ואמרה:
    אני יוצאת למלחמה.

    ואחר כּך נרדמה.

     

     

     

     

     

     

        נורית גרץ ערכה מחקר על החברה הישראלית ובדקה נרטיבים בטקסטים שבמטא- תקשורת, מחקרה נערך משנות ה-30 עד אמצע שנות ה-80. מחקר זה הינו מחקר אורך, מאחר ואינו משתנה כל תקופה. מטא התקשורת זה סך המסרים העוברים בחברה וניתן לראותם במוזיאונים, בשמות של רחובות, בשירים, בכרזות ועוד. לטענתה, מיתוסים או נרטיבים הינם מודלים שעל  פיהם אנשים נקראים לחשוב, לחיות ולמות. נרטיבים אידיאולוגיים לעיתים עשויים להיות גלויים ולעיתים עשויים להיות מתחת לפני השטח, כלומר בסבטקסט. עיקר מטרתן של נרטיבים הן לעצב את השקפת העולם של החברה ולשמר אותה

    שירתה של דליה רביקוביץ "סינדרלה במטבח", נכתב ב1987, משתייך לשירה המודרנית וניתן לראות דרכו מספר נרטיבים . השיר מייצג את אגדת סינדרלה, את הנשים הפמיניסטיות היוצאות נגד התפיסה התרבותית המאפיינת את החברה הפאטריאכלית, שרואה את הנשים במעמד נמוך ושוללת מהן קיום עצמאי. הכתיבה הנשית הפמיניסטית עשתה שימוש במיתוסים ובאגדות כדי להביע מחאה וביקורת כלפי ההתייחסות לנשים

     

    .

    בשיר זה ישנו שימוש ברכיבי האגדה הבסיסיים אך הדמות בשיר שונה מדמותה של סינדרלה באגדה, זאת בכדי לבקר את החברה השוללת קיום חופשי ואוטונומי. שתי התפיסות החברתיות המנוגדות ביחס לנשים מופיעות בשיר, דרך דמותה של סינדרלה המוצגת כדמות נחותה המספקת שירות וסגורה בביתה, כמו כן דמותן של האחיות בסיפור המשקיעות במראה החיצוני שלהן בכדי לעורר את תשומת ליבו של הגבר ובכך מוצגות כאובייקט מיני 

    בנוסף לכך, חוסר רצונה של הגיבורה להידמות לאחיותיה, מצביע על ההבדל המהותי בינה לבין אחיותיה, על היותה נאמנה לפנימיותה, לרצונותיה האישיים ולעולמה הפנימי. בהשוואה לאגדה, בשיר, סינדרלה אינה מחכה לגבר שיגאל אותה מייסוריה, עבודותיה בבית נעשות מצורך של העדפה וזאת ניתן לראות על ידי המשפט "השעות הטובות...עברו שם למטה במטבח". כמו כן במשפט, "היא השפילה את עיניה לסינור\ המרובב והמוכתם בוכייה וקודחת/ מוכנה בכל עת לחדול להתקיים", סינדרלה העדיפה להישאר במטבח שם יכלה למצוא את השקט, חופש הדעת והמחשבה ולהרבות בדמיונות ולהגיע למחוזות רחוקים שאין להם סוף ולהרגיש דברים שלא יכלה להרגיש בעולם החיצוני שלא מכיר בה. ישנה אנלוגיה מקראית בין דרכן של בנות ישראל לדרכן של האחיות החורגות של סינדרלה, בכך שהם מתקשטות בכדי לעורר את תשומת ליבו של הגבר. המקרא רואה זאת כ"נטויות גרון", המביע על דרך שיקרית, עקומה ומזויפת. סינדרלה רוצה לצאת להשתחרר ממעגל חייה וכתוצאה מכך הופכת להיות אקטיבית, סינדרלה מתקשה לשרוד במציאות שכפתה עליה וזאת ניתן לראות על ידי שימוש במילים, "היה לי פקעת קטנה של חום בגרון/ והלמת לב עזה, חולנית", בוכיה/ קודחת/ מוכנה בכל עת לחדול להתקיים", בוכה על גורלה וקודחת מחום על הגורל שנכפה עליה. ההתייחסות לדמות של סינדרלה היא אמביוולנטית, מצד אחד במטבח היא מוצאת את החירות והחופש למחשבה, אך ניתוק זה מהמציאות, והיותה במטבח אינו נובע מצורך של בחירה אלא מברירת מחדל

    סינדלה בשיר, נלחמת עם רצונותיה הפנימיים להתנתק מהמציאות. לכאורה ישנה כאן אירוניה משום שסינדרלה אמנם מנסה לשמור על חירותה הנפשית ועל עולמה הפנימי העשיר ולא להיכנע לתפיסות חברתיות המונעות ממנה התקדמות והתפתחות. זאת ניתן להבין על ידי המשפט "הדבקות שלה באוצרות אין סופיים/ וללא צורה" וזו הסיבה לכך שהיא נשארת במטבח ולא הולכת לאולם הנשפים. סופו של השיר מפתיע, משום שסינדרלה אינה יוצאת למלחמה אלא לבסוף נרדמת, הירדמותה למעשה משמרת את מצבה הנוכחי, משקפת את חולשתה וחוסר היכולת שלה להיאבק ולשנות את מקומה ומעמדה. השימוש במילה "נרדמה" מראה על פאסיביות ועל היותה נשלטת על ידי נסיבות חייה

    ביצירות ספרותיות ישנו שימוש רב במוטיבים של שינה ומוות, במקרה הנ"ל סינדרלה בוחרת במוות על פני החיים שנכפו עליה. אך ישנה דרך נוספת להתבוננות בהירדמותה של הגיבורה, בכך שהיא צוברת כוחות למאבקים חדשים. יחד עם זאת, המשוררת יצרה היפוך נוסף לאגדה בכך שהגיבורה מעדיפה לישון מאשר להיות תחת חסדיו של הגבר. לעומת זאת באגדה סינדרלה "מתעוררת" על ידי הנסיך, שגאל אותה ממוות סמלי. שיר זה יוצר התבוננות חלופית בדמותה של סינדרלה המייצגת את דמות האישה בחברה הפטריאכלית ודרך העיצוב השונה  מזה של האגדה, המשוררת מבקשת להעביר ביקורת על החברה הממקמת נשים במעמד נחות אשר תלויות בגבר בחייהן. יחד עם זאת ישנה ביקורת נוספת כלפי הנשים המעדיפות לחיות בעולמן הדמיוני מאשר לפרוץ את גבולותיהן ולצאת למלחמה, בכדי לשנות את מצבן. לאורך השיר ישנם ניגודים אשר משקפים את מצבה של סינדרלה ומחזקים את הקיום החצוי ואת ברירת המחדל שלה, ניתן לראות זאת על ידי המילים עליונות מול נחיתות, שם למטה במטבח מול מיטב בגדיהן, כוח מול חולשה, מציאות מול דמיון ועוד. המשוררת בחרה אמצעי נוסף בכדי להעביר לקוראים את תחושותיה של הגיבורה וזאת באמצעות טכניקת גלישה, כלומר הגלישות בשיר יוצרות משפטים מקוטעים המשקפים חיקוי של סגנון דיבור שבור, דבר המבטא את פיזור הנפש של הגיבורה ומחקה את התהליך המחשבתי ואת תחושותיה שגם הן שבורות ומקוטעות. טכניקה נוספת בה השתמשה המשוררת, היא שימוש בשפה זרה, השפה הארמית, שימוש זה נועד בכדי להראות את הניכור של הגיבורה ביחס לעולם ולסביבתה, או כדי להראות את המקומות הרחוקים אליה היא כמהה להגיע

    אגדת סינדרלה מצאה לה ביטוי אחר, שונה , מפתיע ואירוני בשירה זו, אמצעי העיצוב מחזקים את הרעיון כי לאורך זמן התרבות מיקמה נשים במעמד נמוך מזה של גברים, הן נתפסות כאובייקט מיני או כנותנות שירות. בכדי שיאפשרו לעצמן חירות נפשית ורוחנית, יעדיפו הנשים בעל כורחן להישאר בעמדה נחותה, להתרחק מהחברה הסובבת ולא להיכנע באופן מוחלט לנורמות החברתיות המיושנות והמקובעות

    על סמך ניתוח זה, ניתן נתייחס לסיפור המעטים מול רבים, הביטחון בצדקת הדרך והניצחון על סמך מאמרה של גירץ, הנשים בחברה הפטריאכלית מוצגות כמיעוט בחברה בהשוואה לגברים, סינדרלה בשיר נמצאת בקבוצת המיעוט משום שבחרה להישאר בביתה ולא להיות כמו אחיותיה החורגות הנתונות לחסדיו של הגבר, אך היא מרגישה ביטחון בביתה, בעולמה הפנימי, בחלומותיה ואילו הייתה יוצאת מביתה הייתה נכנעת למוסכמותיה של החברה הפטריאכלית. כמו כן ישנו כאן אלמנט של ניצחון משום שהגיבורה לא נכנעה לתשוקותיה, אמנם באופן אירוני אין כאן יציאה למלחמה, אך מדובר כאן במלחמה פנימית ואת הירדמותה ניתן לראות בשתי פנים, כלומר הירדמות לצורך בריחה מהמציאות הקשה או הירדמות לצורך אגירת כוחות מחודשים בכדי לצאת ולהילחם על מעמדה ומקומה בחברה

    בישראל אין כל חדש, ישנו מעבר מפטריאכליות לאצטלה פמיניסטית, לכאורה חל שינוי מועט בייצוג הנשים בטקסטים פופולאריים אך עם זאת, נשים ממשיכות לככב באופן מיני הן בפרסומות, הן בתוכניות טלוויזיה ועוד. הנשים עדיין מוצגות במרחב הביתי ואילו הגברים מוצגים במרחב החיצוני. ישנם מוטיבים מיניים וכמעט פורנוגראפיים אשר חוזרות על עצמן בטקסטים הפופולאריים. חשוב לציין כי לתקשורת יש תפקיד חשוב בהטמעת נרטיבים אלו, התקשורת מבנה בתודעת הציבור את מעמדה של האישה ומקומה בהיררכיה החברתית ובכך חורצת את גורלה. למרות כל הניסיונות של הגל הפמיניסטי שהחל בשנות השבעים, ניתן לראות שאין כל שינוי בייצוג הנשים, דבר המראה את הנרטיב הקיים ונטמע בחברתנו לאורך שנים (פירסט,2000

     

      

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/7/11 03:00:
      אכן שיר עם מסרים עמוקים ומעניינים כל הכבוד שוב לבלוגרית הספרותית שלנו שמביאה ממיטב השירים והסיפורים

      ארכיון

      פרופיל

      מליסה 27
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין