יצירה ואהבה
פוסטים אחרונים
- במקום מודעת אבל – מאשה וייזל (ריניצקי) 1955-2015 11/4/15
- עספור? כבר לא 22/11/11
- כתיבה יוצרת - סדנאות 10/11/11
- קופסא שחורה 6/10/11
- שעת האפס - החג של החגים 7/8/11
- החווה ללא הנחש 31/7/11
קוף, חוקר וסקסית
הקוף הגדול והמיצב כשהגעתי לראשונה לברצלונה – לכד את עיניי הקוף הגדול שחלש על פלסה קטלוניה ההומה. אתמול תיעדתי את התופעה והתחלתי לבנות וידיאו-ארט על הקוף שנוכחותו הענקית מגמדת את פסלי הכיכר, ומה שהיה פעם מרכז תרבות שעלו אליו לרגל – הפך להיות גלעד לאימפריית הקפיטליזם האגרסיבי. סביב הקוף הגדול אבנה עוד פרטים ואכניס רעש של המונים וצלצול מטבעות. אבנה תא מלחיץ שכל מי שייכנס אליו יהיה לא רק צופה, אלא יהווה חלק מההמון הנע סביבו וירטואלית. קפסולה של חיים בעיר גדולה שסוגדת לממון.
הדרך חזרה ופאו בדרך חזרה הוקסמתי מהשתקפות הדמויות בחלון שמשקף את החלון שנגדו, שמטיל פסי רוחב על הרכבת הנגדית ומשאיר שובל של זיכרון הצל על הזגוגית. תיעדתי סדרה עם שינויים ותנועה, והרצף ישמש אותי לפרוזדור במיצב הכללי. הפרוזדור יוביל מתא הלחץ העירוני אל סוף התערוכה. בתמונה המייצגת את הדרך אתם יכולים לראות את פאו שעבד על המחשב הנייד שלו ורק חייך אלי בחיוך המתוק שלו מדי פעם. פאו הוא חוקר תרבויות ומארח נעים וסבלני. מאוד קל לצחוק איתו ובשנייה הראשונה שנפגשנו – היתה תחושה של קירבה בלתי אמצעית. את בית סבתו שנבנה בשנת 1850 הוא שיפץ והפך לבית הארחה לאמנים בינתחומיים מכל העולם. כל אמן שהתארח פה בעבר - שב ומבקר את המקום מתוך תחושת שייכות שפאו מעניק לכל יוצר שנבחר לתוכנית.
תחנה אחרונה ואנה בסוף המיצב הגדול שאני כבר עובדת עליו – אבנה חלל של שקט. טרם החלטתי מה אציב שם, אבל ברור לי שזה יהיה משהו מהכפר שהפך להיות לי לבית בקיץ המדהים הזה. יש כאן להרבה תושבים כרמים ויקבים... אולי יין? יש הרבה מטעי זיתים ומפיקים כאן שמן מקומי... אולי שמן זית? יש כאן כל כך הרבה יופי ושקט – אתן למרכיבים לשקוע בי לפני שאחליט מה יתאים למיצב שלי. בינתיים אנחנו יושבים בתוך השלווה המדהימה הזאת, בפטיו בן מאה וששים שנה, שותים, אוכלים, מעשנים, משוחחים, שותקים. הנה אנה (מארגנטינה) הדליקה סיגרייה. עוד סדרה מתווספת לתיק התצלומים... אנה נראית כמו דוגמנית, מתנהלת כמו תינוקת, יוצרת כמו חוקרת, גורמת לכל הגברים להיות מאוד-מאוד מה שבא לה. ויווה אנה!
בתיאבון! בעשר בלילה השמש שוקעת. אנחנו יושבים סביב השולחן לארוחת ערב משותפת. ברקע מוסיקה נעימה. כולנו ציפורי לילה, היום בעצם רק מתחיל. מחר יגיע לארוחת הערב קולין הבריטי שמדבר עברית וגר בכפר הסמוך. קולין הוא אחד ממנהלי תוכנית האירוח לאמנים וכל שיחה איתו (הוא קופץ אלינו די הרבה) היא תענוג צרוף. הבטחתי להכין שקשוקה... תחזיקו לי אצבעות...
|
תגובות אחרונות
-
נעמה לי
בתגובה על במקום מודעת אבל – מאשה וייזל (ריניצקי) 1955-2015
-
HayaWeisshaus
בתגובה על פאולה רגו - בשבח הפשטות הישירה
-
mzukan
בתגובה על מקלחות ביזנטיות
-
PremEstrela
בתגובה על כתיבה יוצרת - סדנאות
-
מרדכי סיקרון
בתגובה על קירות מדברים
-
mzukan
בתגובה על בנות ויונים
תגובות (80)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מה את אומרת!?! הייתי יכולה להיתקל בך באחד מהמירוצים שלי כאן... איזה נחמד!
תודה סיגל יקרה, הימים האחרונים היו קדחתניים כי היינו צריכים להגיש את סקיצת הפרוייקט שיורם בתערוכה. אכתוב עוד בקרוב... אגב, ם לא זוג. זהו פאו המארח ואנה המתארחת, אבל באמת נוצרה ביניהם קירבה שדומה לאחווה... מלבד ברגעים שהם עולים אחד לשנייה על העצבים הלאטיניים...
כן... ולעיתים גם מאתגר לא מעט. לא תמיד קל לחיות בקומונה שכזאת עם פערי גיל ושפה...
תודה! זאת תהיה סדרה של 7 צילומים. היום ישבתי עם אוצר התערוכה והתגובה שלו הייתה... בלשון המעטה: מפרגנת. מרגש לחוות וליצור ואפילו לקבל כל כך הרבה עידוד ופירגון...
תודה!
אלף נשיקות לך דני ולרונית... מתגעגעת לשניכם.
תודה!
אתמול בלילה אחרי ארוחת חצות - רקדנו בפטיו. היינו שבעה מכל העולם (פאו-קטלוניה, קולין - בריטניה, אנה - ארגנטינה, ליאה - קולומביה, לילי - קירגסטן, אסתר - ספרד, ואני - ישראל). רק ללמוד את תנועותיה של אנה - יכול היה להיות קורס משדרג לנשיות כובשת לכל אחת ואחת...
אכן חווייה שבכל יום מזמנת לי התרגשות חדשה, ולצערי איני יכולה לספר פה על כל מרכיביה, מפאת קוצר הזמן שנשאר לי בעבור אינטרנט... חווייה רודפת חווייה... מדהים מבחינתי... תודה איריס יקרה.
לחצי האי האיברי כמובן, שאם אשה תחרוץ קו בפירנאים - יתבקע ויהפוך להיות רפסודת האבן, כמאמר ז'וז'ה סראמאגו... תודה אהוד.
אני מנסה לשכנע את פאו לבדוק אפשרות כזאת... תודה טינקרבל!
אפשר להריח את הריחות ולטעום את הטעמים
רעיון נפלא
האם יש אח"כ אירוח גם בארץ?
תודה חנה, הוצאת לי את המילים מהפה...
אכן מסע מופלא שהופך (גם אותי) ל"תמיד מחוייכת"... תודה חברתי, נתראה בתחנה הבאה!
איזה כייף לראות אותך גורדון... השקשוקה שלי נחלה הצלחה מסחררת! קולין הכין חומוס עם פול חם ולילי הגיעה עם אסתר ועם דג סלומון טרי... היתה לנו ארוחת מלכים!
תודה מחוייכת...
הפרוייקט אליו הוזמנתי מארח אמנים בכדי להנעים את זמנם, לספק להם מרחב השראה, לאפשר להם ליצור, ולהפיק להם תערוכה. הייתי בהחלט אומרת שזהו גן-עדן לאמנים יוצרים.
עכשיו גם את שימחת אותי... תודה!
היי יעקב יקר,
כרגע חזרתי מהשוק עם פלפלים טריים לשקשוקה שעוד מעט אתחיל להכין אותה... הנמלים היום בבוקר עשו לי את היום ועד לפני שעה קלה בניתי וידיאו-ארט עם דמויות אנושיות קטנות שמתנהלות כמו נמלים. את אנה קל לאהוב גם כשאיננה מעשנת... כזאת היא. תודה על הנמלה מרמת הגולן.
היי אשר יקר,
"למזלי" החיים מנחיתים עלי מכות מדי פעם... אחרת באמת הייתי ממשיכה להתהלך כל הזמן עם העליצות הילדותית/יצירתית שלי... היום בבוקר ראיתי נמלים במטבח, וכמו כלום צילמתי ולמדתי את מסלולן בכדי להכניס את נקודת מבטו של "הקוף הגדול" עלינו בני האדם... ת-ע-נ-ו-ג!
היי רוח'לה, תענוג לראות אותך, אפילו רק בווירטואליה... תודה!
Mאשה יקרה,,אני רוצה רק להוסיף בעקבות התגובה שלך לתגובה שלי, שההתלהבות שלך , ממה שאת עושה או עומדת לעשות ממש סוחפת וקשה להשאר אדיש, ואם הצלחת לשמר את זה, כמו ילד שק יבל מצלמה במתנה, והוא מפנטז בראש מה יצלם ואיך יתבצע התהליך,אני חושב שג'יקוב הנרי לארטיג
הרגיש ככה כשהתחיל לצלם בגיל 6 ,,
וזה שאת שרוטה על צילום, מעלה את ערכך בעיני,
אני גם רואה את הצילום כאתגר, ובהחלט נמצא כל הזמן
בתהליכי למידה ושינוי,
אז שיהיה לך כיף וחויות , Mאשה יקרה,
בידידות ובהערכה רבה ,
אשר
יאללה... בוא!
שרי יקירה, התגובה שלך מתאימה לי בול... הלכתי לבדוק את מלאי העגבניות, ראיתי את יופיין הבלתי מושבח מלאכותית וכמובן שצילמתי אותן (לא בדיוק התחלה מבטיחה של עקרת בית). אח"כ ראיתי את שורת הנמלים, וגם פה, כמו שם, לא הסתערתי עם מטלית וחומרים של טיפוח הבית - אלא צילמתי והתחלתי לחשוב על יישום אמנותי לרעיון הנמלים (ליצור וידיאו-ארט של תילי בני אדם ממבט על)... אוי ואבוי לשקשוקה שהולכת להיות הערב... ועכשיו אני רעבה פחד!
תודה יקירתי, אכן יופי מכל עבר...
גם אני... איפה קונים פה פילפלים ואיך אפשר להכין שקשוקה בלעדיהם???
אכן ידידי היקר: תענוג. מילה מדוייקת לתיאור ההווייה שלי כאן...
תודה יקירתי, גם אני מחכה להמשך, אבל מנסה להתרכז כל רגע בהווה, שלא אייחל לעתיד ואגלה שההווה עבר...
תודה אביבית יקרה... כבר שנים שלא נהניתי ככה...
תודה אמיליה. באמת חווייה יוצאת דופן...
יקירתי - אין לך מושג כמה שאני מתגעגעת אליך... הלוואי והיית פה...
גם אני! נשוב וניפגש, תודה דנה.
אמנים הם כמו חיית מחמד שפעם הכנסיה והמלך טיפחו, והיום בעידן הפרקטי והחילוני - צריך להודות על מפעל אירוח כמו זה שהזמין אותי... כמו למצוא גור חתולים מוזנח ברחוב ולתת לו בית ומרחב גדילה נחוץ... חלב חם. ליטוף. כרית רכה.
אשר יקר, אני שמחה שנולדתי בתקופה שמאפשרת תיעוד חיצוני ופנימי. אני מאושרת שאני מתפקדת בתקופה שמאפשרת להעלות לאוויר העולם את התהליך - ותוך דקותיים לקרוא תגובה כמו שלך, שמחברת תודעות מעל מרחק גיאוגרפי זניח, ומאפשרת חיבור מהותי של הרגשה ושל טווח חשיבה... מקווה לפגוש אותך בפוסטים שימשיכו לתעד. עשית לי הרגשה טובה שמישהו מבין את הלך הרוח שלי... תודה!
שמחה שהצורך שלי להציב משהו מוחשי לצד כל מילה - אכן מעביר את החווייה עד כמה שאפשר... תודה!
מחזקת את ידייך להמשיך ולהחזיק... מה בדיוק מחזיקים? בפסטיבל שנערך פה לפני 3 ימים כל הקטלונים החזיקו מקלות והיכו בכוח... היה מדהים!
בכל יום אני אומרת לעצמי: זה היום הכי נפלא שיכול להיות... ולמחרת: עוד יותר... פשוט אין מילים לתאר את האושר. תודה יקירתי, שמרי על הקהילה עד שובי, ונשיקות בריח של שמן זית ויין.
תודה! אני מצלמת הכל ומארגנת בתיקיות חומר גלם מתועד עבור היצירה שמתגבשת...
וואוו. מחכה להמשך :))
איזה יופי התמונות והשילוב ובכלל,
אך ברצלונה ברצלונה... הריחות והטעמים :-)
ככר קטלוניה התפנתה כבר מהמפגינים הצעירים שמילאו אותה?
אני התרשמתי מהפלוס של מגדל אגבר בשדרות דיאגונאל...
אנה מושכת גם אש...
הגעתי ביום ששי וכבר אני מרגישה כאן בבית... גם אני מחכה להמשך... והרי כל הקיץ לפנינו... מה שבטוח זה הלחץ שיהיה לקראת הקמת התערוכה.
איזה יופי מאשה; טיול לעיניים; אני מחכה להמשך; צ"ה
אין לי בעיה לעשות סרט, אבל להכין שקשוקה זאת אחריות באמת רצינית... תודה. נראה איך החבורה תגיב...