עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    קופסא שחורה

    בלוג זה יעסוק בהמלצות וביקורות לספרים והצגות בתאטרון, פינת יוצרים לכתיבה ועוד...

    0

    אלי, הפך / מאת שמואל הנגיד

    2 תגובות   יום ראשון, 3/7/11, 20:23

    (מילות השיר)

    1.      אלי, הפך נא לבב גוזל אשר גזל / נומי,  וישיב לעפעפי מעט שנה

      

    2.     אהוב אשר בא באלתך ונתן לי / אהבת לבבו, בלי אנס, במתנה

      

    3.    בגד. וכן כל צבי בוגד, ועתה אם / תשא לחטאו, ואם אין- מחני- נא

     

     

     

     

     

    השיר מדבר על אהבה חד מינית, שני גברים. שיר זה שייך לז'אנר של שירת אהבה בספרד. אחד המוטיבים בשירה זו היה מוטיב הבגידה של אחד מבני הזוג. המשורר מתאר את המשבר הנפשי שעובר על אחד מבני הזוג או שניהם. שירי אהבה רגילים מדברים על בני זוג, דהיינו גבר ואישה. אחת הבעיות של שיר זה  נובעת מהיותו מנוגד לדת ישראל, מה שמתואר בשיר זה, מהווה עבירה על חוקי התורה. השאלה המרכזית היא איך שמואל הנגיד שהיה רב כותב על כך. אפשר לנמק זאת בכך שמשורר לא חייב לכתוב רק על דברים שהוא מאמין בהם וששמואל הנגיד חי חיים שונים וייחודיים בתוך מסגרת המשוררים בספרד וראה הרבה דברים שאחרים לא ראו, כיוון שהוא היה בחצר המלך. המילה "צבי" לקוחה משיר השירים ויש לה כמה פירושים, הפירוש הראשון הוא אהוב והפירוש השני הוא נער ופירוש נוסף למילה זו, הוא יופי.

    שירי אהבה לרוב אינם מתחילים במילה "אלי", כלומר בפנייה לאלוהים. שיר אהבה שהוא לא שיר קודש לא פונה לאל וייחודו של שיר זה שהוא כן פונה לאל ויותר מכך הפנייה נעשית מתחילת השיר. בבית הראשון המשורר פונה לאל ומבקש ממנו בקשה, התוכן של הבקשה קשור לכך שגיבור מבקש להשיב את השינה שנגזלה ממנו. הדרך בה האל יחזיר את השינה של הגיבור היא באמצעות ריכוך ליבו של הגזלן. "הפך נא לבב גוזל אשר גזל נומי"- מכיוון שאהובו איננו יותר עימו, הגיבור לא יכול לישון והוא מבקש לשנות את ליבו של אהובו ושיחזור לאהוב אותו וכך הוא יוכל לשוב לישון. הגיבור מבקש מהאל שיעזור לו להכשיר את העברה וזהו מעשה היכול להתפרש כ"חוצפה", כיוון שהוא מבקש דבר אשר אלוהים אוסר ("משכב זכר"). במידה ואלוהים יעזור לו להשיב את אהובו, הגיבור לא יישן, אלא יתהולל איתו ויממש את דבר העבירה.

    המשורר קורא לאהובו "גוזל" וזאת כיוון שמילה זו מזכירה את המילה הערבית "גיז'ל" שפירושה יופי, אהובי, שניהם אותו צליל. בנוסף לכך ישנה גם את הקונוטציה המקראית, במקרא יש ברית בין שני גופים, שבשניהם מופיע "גוזל". ברית זו נקראת ברית בין הבתרים שנכרתה בין אלוהים לאברהם, אלוהים אומר לאברהם לקחת כמה בעלי חיים ולבתר אותם לשניים, לשים כל אחד בצד אחר ואז לעבור באמצע, אך אלוהים אומר לו לא לחתוך את הגוזל, מכיוון שביתור הגוזל מסמל שלימות ונאמנות. בישר זה הגוזל מסמל בוגד ובכך ישנה כאן אנלוגיה הפוכה למשמעות המקראית והמשורר יכול לפנות לאלוהים כיוון שהבגידה היא כפולה גם בו וגם באלוהים. על פי ההלכה הגזל החמור ביותר הוא גזל השינה כיוון שאי אפשר להחזיר את הזמן בהשוואה לכסף שכן אפשר להחזיר. המשורר מדבר על העבירה של גזל השינה, אך לא על הבגידה.

    בית 2- בית זה מבאר את הבית הראשון  ובו ניתן לראות שיחסי הכוחות הם בין אהוב לאהובו. "בא באלתך"- כלומר ממשפט זה ניתן להבין כי התנ"ך זה הברית. הגוזל של הגיבור כרת איתו ברית אוהבים ואז בגד בה. "אהבת לבבו"- הגוזל נתן לו אהבה שלמה, "בלי אנס"- אף אחד לא הכריח אותו ואז הוא בגד בכל זאת.

    בית3- המשורר מנחם את עצמו, הגיבור אינו מבקש דבר שהוא לא נמצא בגדר ההיגיון, אין אהבה מושלמת, "כל צבי בוגד". "ועתה תשא לחטאו ואם אין מחני נא"- לקוח מספר שמות אחרי שעם ישראל מקבל את התורה והוא בונה את עגל הזהב, משה יורד מן ההר ואלוהים אומר לו, למחוק את העם הזה כי לא ייצא ממנו טוב והוא יבנה לו עם אחר, טוב יותר. משה מבקש מאלוהים לסלוח לעם ישראל ובמידה ולא יהיה מוכן ויחליט להשמיד את העם, שישמיד גם אותו יחד איתם, כי הם גוף אחד. המשורר בשיר לוקח את המשפט מכאן ומבקש ממנו לסלוח לו ואם לא יהיה מוכן למחול לו,אז שישמיד אותו יחד עם אהובו. חייו אינם שווים בלעדיו.

    בשיר יש כמה רבדים:

    1. רובד תנכי- ברית בין הבתרים, ברית העגל.
    2. רובד עם קונוטציות מיניות חזקות- אהבה של שניים מאותו מין.
    3. יש גם ייסורים וגם התפקחות.

    השאלה שנשאלה האם בשעה שהמשורר כתב את השיר, הוא התכוון לשני מינים, אז התשובה היא כן ולא. לא, מכיוון שמדובר באלגוריה באהבה של עם ישראל לאלוהים. צריך לזכור שבתנ"ך עם ישראל בוגד באלוהים על ידי ברית בין בתרים, נשבענו אמונים. עם ישראל בוגד האלוהים ועובד עמים אחרים ואלוהים מזכיר להם שהם לא חייבים להאמין בו. אברהם בוחר באלוהים לבד, ללא גורם שיכריח אותו. המחשבות שיש לאלוהים להשמיד את האויבים בקרב עם ישראל "לא מקובל" על העם והם משיבים "לא תשמיד את כולנו" ואז מגיע המשפט "ואתה עם תשא לחטאו ואם אין מחני נא", זה כמו בשיר גם כאן עם ישראל מבקש סליחה מאלוהים על שחטא. מסיבה זו זה יכול להתפרש כאלגוריה ובכך להסביר מדוע השיר נפתח במילה "אלי". שני הפירושים מקובלים, חכמים בתורה טוענים כמובן ששיר זה הוא שיר אלגורי, כיוון שלא מוכנים לקבל את הפירוש שמדובר באהבה של שני גברים.

    ''

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      אני מחזק את דבריו של הבחור הנחמד שהגיב לפני, זה אכן מתאים גם ליומנו ומדהים כמה דברים שעד היום נראים כמוזרים ולא מקובלים לאנשים היו קיימים לפני שנים לא מעטות וכנראה מאז ומתמיד ואף כתבו עליהם שירים.
        3/7/11 20:57:
      אחלה שיר מעניין וגם הסיפור שעליו מדובר אפילו שהוא קורה בימי הבניים היא מתאים גם לחיינו קיום מחכה לפוסט הבא...

      ארכיון

      פרופיל

      מליסה 27
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין