עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    מנהיג העדר

    10 תגובות   יום חמישי, 9/6/11, 23:45

    מנהיג העדר

     

    עברנו מהלנדרובר הירוק של דייויד, אל הלנדרובר הירוק של הסיורים בשמורה. ליד הרכב עמד השיקארי שלנו – גבר סינהאלזי גבה קומה, לבוש במכנסי חאקי קצרים וחולצת חאקי, ולראשו כובע רחב תיתורה, כמו הכובעים האוסטרליים מזמן מלחמת העולם השנייה. הוא קיבל את פנינו בחיוך רחב על פניו, הושיט יד לכל אחד מאיתנו, ששת הנוסעים, והציג עצמו כסוניל.


    "ביקרת בשמורת יאלה?" שאל אותי דייויד כשבאתי בפעם השנייה לביקור בלתי מתוכנן באחוזת התה שניהל.

    "לא", עניתי, "כדאי לי לנסוע לשם?"

    "בודאי", אמר דייויד. "אתה יודע מה? בוא ניסע לשם מחר שנינו, אני מזמין אותך".

    "אין לי מילים להודות לך", אמרתי בשמחה.

     

    נסענו לאטנו ברחבי השמורה, שהיו בה שטחים מיוערים ושטחים פתוחים. ראינו הרבה קופים, וראינו פילים מרחוק, ותוכים ועופות אחרים מקרוב. לצערי הרב, לא ראינו נמרים, למרות שיש נמרים בשמורה - פשוט לא שיחק לנו המזל להיתקל בהם.

    נהנינו מן המראות ומבעלי החיים, אך גולת הכותרת של הסיור עוד המתינה לנו לקראת הסיום, כמו הדובדבן שעל הקצפת.

    הג'יפ התקרב אל ברכה גדולה, מעין אגם מים קטן, שבעלי חיים רבים נקבצו סביבה. האירוע שהתרחש אז, כמו מחק את זיכרון נוכחותם של כל בעלי החיים – למעט התאואים (בופאלו). עדר של כמה עשרות תאואים רעה בנחת על שפת האגם הקטן. כשהג'יפ שלנו עצר, יצא תאו מגודל מן העדר, ובראש מורכן מעט, כשקרניו הגדולות חותכות את האוויר לפניו, פתח בשעטה מהירה לעבר הלנדרובר שלנו.

    קריאות של פחד ותדהמה פרצו מגרונותינו, אך סוניל הרגיע אותנו.

    "אל תחששו", אמר, "והישארו במקומותיכם".

    הוא עצמו ירד מן הג'יפ, התקדם מספר צעדים לעבר התאו השועט קדימה, הרים את ידו ואמר משהו בשפה לא מובנת לנו - שפת התאואים?

    התאו עצר באחת, מרים ענן אבק מתחת לפרסותיו, ואז פנה באיטיות לאחור, וחזר אל העדר.

     

    כולנו מחאנו כפיים לסוניל באופן ספונטאני, מתפעלים מאומץ לבו ומהשפעתו המהפנטת על התאו.

    "מה אמרת לו?" שאלנו את סוניל.

    "לא משהו מיוחד", הצטנע והתבדח. "זו מנטרה עתיקה שאנחנו לומדים בקורס שיקארים".

     

    בדרך חזרה לאחוזת התה דיברתי עם דייויד על הנושא. דייויד צחק לנאיביות שלי, וטען שהמחזה חוזר בוודאי על עצמו עם כל קבוצת מטיילים. כנראה שהתאו מכיר היטב את השיקארים, ולכן נשמע להם, או שיש פה הצגה מתוכננת מראש שהתאו אולף לבצע.

    "מצטער לקלקל לך את האשלייה של אדם בעל כוחות מיסטיים על-טבעיים, שמצליח לשלוט בחיות", אמר דייויד.

    "אבל אנחנו באוריינט, אז אולי בכל זאת יש לו?!" הוסיף לאחר רגע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/6/11 10:10:

      צטט: leagat 2011-06-14 07:35:02

      והחלום היה לתקווה

      תודה רבה, לאה.
      האמת היא ששמתי בפיו של דייויד את הרגשתי - אני כבר לא ספקן מוחלט, ואני מוכן לקבל את האפשרות שיש אנשים בעלי כוחות בלתי מוסברים, שהתרבות האנושית מוצפת בהם. למשל אליהו ואלישע אצלנו, ישו אצל הנוצרים, וכל מיני בעלי ניסים מודרניים - "רנטגן", ודומיו.
      כל טוב, עמוס.

       

        14/6/11 07:35:
      והחלום היה לתקווה
        13/6/11 07:55:

      צטט: רומפיפיה 2011-06-12 23:57:41

      סיפור נהדר!!!

      אהבתי מאד

       

      תודה רבה,ציפי.

       

        12/6/11 23:57:

      סיפור נהדר!!!

      אהבתי מאד

        12/6/11 00:14:

      צטט: איילת הלר 2011-06-11 23:57:24

      כמה זמן לא נתקלתי במילה- תיתורה....יפה מאוד. אנימתחילה להתרגש, בקרוב אנינוסעת לאפריקה.

      כמו שכתבה לי שיווה, איילת, אני הולך בכובע עם תיתורה כל הזמןחיוך!
      מאחל לך נסיעה טובה לאפריקה והמון חוויות מרגשות.
      שבוע טוב, עמוס.

       

        11/6/11 23:57:
      כמה זמן לא נתקלתי במילה- תיתורה....יפה מאוד. אנימתחילה להתרגש, בקרוב אנינוסעת לאפריקה.
        11/6/11 13:30:

      צטט: שיווה 2011-06-11 07:03:15

      גם הכובע שלך בעל תיתורה :))

      היתה לי חוויה במיפגש עם עדר תאו בוורנסי

      הסבירו לי אז שיש להניח להם והם יניחו לך...

      חבל של הכרתי אז את המנטרה :)))

      יפה עמוס

       

      תודה, ריקי.

      לי לא יצא להיתקל בתאואי בר בהודו, רק בתאואים שהם בהמות עבודה.

      כל טוב, עמוס.

       

        11/6/11 07:03:

      גם הכובע שלך בעל תיתורה :))

      היתה לי חוויה במיפגש עם עדר תאו בוורנסי

      הסבירו לי אז שיש להניח להם והם יניחו לך...

      חבל של הכרתי אז את המנטרה :)))

      יפה עמוס

        10/6/11 14:05:

      צטט: Lola Bar 2011-06-10 09:03:39

      אז מה? תהילה מפוקפקת? גם אם זה מבויים זה עדיין מפחיד במיוחד לאור סיפורים אמיתיים שחיות בר מסוכנות גדלו וגודלו על ידי משפחות בחצרן ויום בהיר אחד הן התמרדו וטרפו את בעל הבית. טקסט יפה שהיה לי קצר מדי הפעם :)

      תודה, לולה.
      החוויה הייתה של רגעי חרדה אמיתיים, אז גם אם הסצינה מבוימת, היא עובדת.
      התמקדתי בחוויה עם התאו, ולכן הקטע קצר. ה"סיפור" משתלב עם חוויותיי האחרות בטיול בצילון ובהודו.
      שבת שלום, עמוס.

       

        10/6/11 09:03:
      אז מה? תהילה מפוקפקת? גם אם זה מבויים זה עדיין מפחיד במיוחד לאור סיפורים אמיתיים שחיות בר מסוכנות גדלו וגודלו על ידי משפחות בחצרן ויום בהיר אחד הן התמרדו וטרפו את בעל הבית. טקסט יפה שהיה לי קצר מדי הפעם :)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין