יצירה ואהבה
פוסטים אחרונים
- במקום מודעת אבל – מאשה וייזל (ריניצקי) 1955-2015 11/4/15
- עספור? כבר לא 22/11/11
- כתיבה יוצרת - סדנאות 10/11/11
- קופסא שחורה 6/10/11
- שעת האפס - החג של החגים 7/8/11
- החווה ללא הנחש 31/7/11
קציר, זוגיות ו... חג שמח!
על הגורן קורים דברים, ובחג הזה אתעלם מהפמיניסטיות (נעמי ורות שיצרו לנו בית מלכות במהלכים עצמאיים ומעוררי השראה), ואגלול כמה תמונות בנושא קציר, זוגיות וחג שבועות:
מילה (1866) מצייר לנו זוג "אחרי". אחרי הקציר (שני מגלים משמאל למטה), אחרי התפשטות והתלבשות (שתי נעליים בחזית). אחרי ככלות הכל (זוג שוורים וזוג ערימות חציר).
ואן גוך (1890) ממשיך עם אותה סצינה של מנוחת האוהבים בצהרי יום הקציר, ואצלו פחות ערפל ויותר הדגשה על כל זוג פרטים (זוג מגלים, זוג נעליים, צמד שוורים, זוג עגלות, שתי ערימות חציר, גבר ואשה). כל העולם פה זוגות-זוגות כמו שיר הלל של קיץ לזוגיות.
פיקאסו (1919) ממשיך להתגולל עם הזוגיות בגורן - אבל אצלו יש פחות רומנטיקה והרבה יותר תאוות בשרים. היא שמוטת איברים ושדיה חופשיים והוא רוכן מעליה ועוטף אותה. היא מפשילה את צווארה השמנמן לאחור ופיה מפושק השפתיים קרוב לוודאי שמשמיע (כרגע) נחירות עדינות של תשישות. גם מהעבודה. גם ממה שעשו בסיאסטה הזאת.
נחום גוטמן (1926) מביא לנו נוף מוכר יותר עם זוג בהיפוך תפקידים: הוא מותש על הגב, היא מארגנת בקפידה את שערותיה שנפרעו, ומביטה על זוגות אחרים בגרנות אחרים. ואצלינו הסימבוליקה פחות מרומזת ויותר בוטה: אבטיח פוער את תוכנו האדמדם כשסכין נעוצה בו. וגם לכינרת צמחו שתי גבעות דמויות שדיים מימין. עם הציור של נחום גוטמן אפשר לחזור למגילת רות ולראות את התשוקה, הנאמנות והפיתוי - במבט ישיר.
חג שמח לכולכם! |
תגובות אחרונות
-
נעמה לי
בתגובה על במקום מודעת אבל – מאשה וייזל (ריניצקי) 1955-2015
-
HayaWeisshaus
בתגובה על פאולה רגו - בשבח הפשטות הישירה
-
mzukan
בתגובה על מקלחות ביזנטיות
-
PremEstrela
בתגובה על כתיבה יוצרת - סדנאות
-
מרדכי סיקרון
בתגובה על קירות מדברים
-
mzukan
בתגובה על בנות ויונים
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן. גם אני "פיברקתי" לעצמי ריחות וצבעים של קציר במרכז תל אביב... כמו מסע במכונת זמן.
אכן "העתקה" אינה אלא התפתחות לימודית מכבדת שבונה את תולדות האמנות עם השתכללות ההשפעה לכלל שפה עצמאית של האמן העולה שלומד ומורד בו זמנית. נדבך על גבי נדבך נבנית התרבות. תודה אהוד.
בהחלט מודעת, אבל לא קוראת לזה העתקה, אלא דרכו ללמוד ממאסטר ראוי. כך השתלם והתקדם בכדי לעבור ממקצועו כמטיף למקצועו כצייר. הדרך הזאת מקובלת מאוד באירופה ובמזרח הרחוק. התוספות והשינויים הם תחילתה של שפה אישית חדשה שמתגבשת תוך כדי התהליך.
יום חול שמח!
היי מאשה,
האם היית מודעת לטענה הקשה על כך שואן גוך היה 'סופר מעתיקן' שהעתיק ממילט תמונות רבות?
שמת לב לדמיון המדהים בין שני הציורים?
מפנה אותך לדיון ב'נענע 10' על העניין. הכנסי לקישור שיפתח מצגת נהדרת של ציורי השניים.
משוכנעת שכל הרואה זאת לוקה בתדהמה.
ולך, יופי של פוסט.
כבר מאוחר לומר חג שמח, אבל שיהיה כל טוב :-)
בברכה
אילת
לסלוח? אני נראית לך בעלת יומרות לייצג את אמני ישראל? גם לי יש ביקורת, ובחלקה דומה לדברים שכתבת... לעומת זה ובמקביל לזה - הכי אני אוהבת תגובה אמיתית, ואת זה הבאת בשפע. תבורכי יקירתי!
תודה יעקב!
בכייף. שמחה שנהנית...
תודה נוני וחג שמח!
תודה רוני וחג שמח!
חג שמח מזי!
תודה. גם לביכורים. חג שמח!
תודה וחג שמח גם לארזי לבנון וגם לאזובי הקיר!
תודה וחג שמח אירית יקרה!
תודה וחג שמח!
חג שמח רותי יקרה!