עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    קופסא שחורה

    בלוג זה יעסוק בהמלצות וביקורות לספרים והצגות בתאטרון, פינת יוצרים לכתיבה ועוד...

    0

    מיכאל שלי\ עמוס עוז.

    3 תגובות   יום ראשון, 22/5/11, 17:18

     

                         

    ''
                              

     

     

     

        "הרומן "מיכאל שלי" הוא סיפור אהבה המתרחש בשכונת מקור ברוך     בירושלים של שנות החמישים המוקדמות, מספר שנים לאחר מלחמת העצמאות הקשה, שהותירה חותם על המדינה, ובצל המחסור במוצרי מזון ותקופת הצנע בישראל באותן שנים.

     

         במקביל מצטיירת ירושלים כעיר ייחודית, בעלת היסטוריה מרתקת, נוף מרהיב, וסמטאות ומבנים המקרינים קסם מיוחד. על רקע העיר, האווירה והנופים, מתפתח סיפור האהבה בין חנה, גיבורת הספר, לבין מיכאל."

     

                                                                  (מתוך :מיכאל שלי", עמוס עוז)

     

     

     

     

    היצירה של עמוס עוז דלה בעלילה, הגיבורה חנה מספרת בגוף ראשון, כותבת יומן ומנסה להעביר את דעתה ואת רגשותיה לעולם באופן כללי ואת חייה לצד מיכאל באופן ספציפי.

     האווירה שיוצאת מהסיפור היא אווירה של אפרוריות, שיממון וזה מתבטא בחזרה על הדברים, שאלו המסקנות שלה מתוך חייה. החיים הם על פני השטח, ספור שחוזר על עצמו ולא מתחדש, עמוס עוז מדגיש ומכניס דמויות שדומות לדמויות אחרות, כמו למשל יחזקאל שדומה למיכאל. כמו כן, הדמויות הן אנאלוגיות הפוכות וזה משרת את הרעיון, המכוון במטרה להדגיש את השיממון, אך לצד השיממון יש ביצירה זרימה פנימית של הגיבורה, כמו למשל ההזיות שלה, ההליכה אל העבר, אל הרומנים והפנטזיות שלה עם התאומים. ישנו מקצב פנימי, ריתמוס, בין הגיבורה שמספרת את סיפור חייה לבין מספר העל. עמוס עוז מעמיד גם את המין השני, את הגיבורה בכדי שיהיה שיווי משקל. עמוס עוז מתייחס לירושלים שהופכת לסמל ביצירה,ירושלים משרתת את המספר ואת הדמויות עצמן. מיכאל מזהה את ירושלים דרך חנה, ירושלמית עצובה ועמוס עוז מכניס את האלמנט העצוב של ירושלים גם לחנה הגיבורה.

    חנה גאה להיות ירושלמית, ירושלים למעשה מסמלת את מה שנמצא בנפשה דרך התיאורים בסיפור, תיאורים כגון: זרה,מוגף, אחיזת עיניים, האביב לא אביב ועוד. ראייתה של חנה לגבי ירושלים היא ראייה מאוד סובייקטיבית, ירושלים מהווה השתקפות לנשמתה. כאשר חנה מדברת על ירושלים, קצב הדיבור שלה נעשה שונה והיא לא מודעת לכך, היא מדברת על כל אותם תכונות שלה ושאנחנו בתור קוראים כבר הסקנו את התכונות לגביה. לחנה לאורך כל היצירה ישנה תחושה שירושלים עורבת לה ורודפת אותה, כלומר מצד אחד היא מאוד גאה שהיא ירושלמית ומצד שני היא לא אוהבת את העיר הזו, היא מרגישה זרה בתוך אותה עיר.

     בסוף היצירה, חנה מרגישה שהיא משתחררת מירושלים. במהלך העלילה, ניתן להבין כי חנה היא סכיזופרנית, היא בעלת יצר עז ויש בה יצר להרס עצמי. חנה בתיאוריה על עצמה ניתן לראות כי היא נוטה להגזים באהבתה העצמית, דבר אשר גורם לקורא להבין כי ההפך הוא הנכון ושהיא לא באמת כל כך אוהבת את עצמה. חנה מזוהה עם ירושלים, עיר אשר יש בה את כל האלמנטים והמאפיינים שיש לגיבורה. בתחילת היצירה היה לה צורך להיאחז בזיכרון (גלימת הקיום) ואט אט ניכר לראות כי הזיכרון ברח ובגד בה והיא בוחלת מהשכחה.

     בסוף הכתיבה, הגיבורה מצליחה להתגבר על ירושלים האלימה והיא מתארת את הטיפוסים של ירושלים כמטורפים, המשמיעים קולות מוזרים וכל התיאורים השלילים הללו ממש משקפים את מה שיש בה. ירושלים האפלה והעורבת משתלטת עליה. היחס שלה אל ירושלים לאורך כל העלילה הוא יחס מאוד אמביוולנטי, ירושלים זו למעשה היא, הכוחות האלימים שבה.

    לאורך העלילה ניכר לראות כי מצד אחד חנה רוצה לחיות והיא נאחזת בחיים, אך למעשה לאורך חייה היא כמהה למוות, ניכר לראות זאת באורח חייה המשונה עם מיכאל. לפני נישואיה למיכאל, היא חלמה חלום והיא זעקה ושכנתה אמרה לה שזהו סימן רע והיא מחליטה לציין זאת ביומן, דבר אשר מעיד על האופן בו היא מתבוננת על הדברים שמתרחשים בחייה, היא רואה את הדברים בצורה מאוד שלילית ושנישואים אלו מעולם היו צריכים להתקיים. היא מודה בכישלון הקשר שלהם וככל שהם היו יותר יחד הם היו יותר ויותר מנוכרים אחד לשני, החיים הם בעצמם הליכה אל המוות. דוגמה נוספת אפשר לראות גם בהיריון ולידת הילד ועל כך שסיפרה זאת ביומן שדודתה ציינה שזהו לא הזמן הנכון להביא ילדים. היא חלמה שהילד בבטנה ושהוא מת בחלום ולא הצליחה להשתכנע שהילד חי ולכן לאחר הלידה היא לא מתייחסת לתינוק. לאורך כל העלילה ישנם היפוכים ותבניות אוקסמירוניות, חג שהופך להיות אבל נוראי, מיכאל (מלאך), המקצוע שלו שהוא גאולוג בהשוואה למקצוע שלה, כל אלה מדגישים את האירוניה שבחיים, את המחזוריות שהחיים מתהפכים מקצה לקצה וזה משרת את תחושותיה ותואם למה שחנה חווה בחייה. מצד אחד היא לא רוצה למות וזה מקונן בה, כי היא רוצה להילחם, אך לבסוף היא שוקעת.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/5/11 00:03:
      ממשיכה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהצבת ואני רואה שעוד אנשים מרוצים כל הכבוד!
      ספר מצוין...בדיוק קוראת אותו. קראתי אותו בילדות וקוראת אותו שוב
        22/5/11 18:36:
      ערב נחמד טוב חג ל"ג בעומר שמח לכולם === מליסה החמודה " אחלה המלצה על ספר " אחלה רומן !!! { בטח יש 2 דברים בנושא רק לחברים שלי כרגיל } תודה יואב

      ארכיון

      פרופיל

      מליסה 27
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין