עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    Gifted

    הבלוג שלי מתעסק ודן בנושאים שסובבים ומעניינים אותי - אמנות ועיצוב על היבטיהם לחיוב או לשלילה, צרכנות אלטרנטיבית, תרבות, תרבות הרשת, צילום, ידע ומידע, ושאר ירקות....

    מקווה שתהנו - אשמח לשמוע תגובות.
    \"we all have been Gifted - we just need to be this way now!\"

    אם אתם מעוניינים לרכוש חלק מזמני וכישוריי או אולי אחד מצילומי אתם מוזמנים ליצור איתי giftedesign@gmail.com
    או להתקשר לסטודיו בשעות העבודה המקובלות 03-5185125 begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting
    קפה ראשון עליכם (וזמני שלי עלי...).

    פרופיל

    אמן סודי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המלכה העירומה חלק ב'

    5 תגובות   יום שבת, 21/5/11, 22:49

    ''

    הלינק לחלק א' של המלכה העירומה 

     

    - מהם המנגנונים בחברה שלנו שממליכים את "מלכה" (להלן האמן/ית) וכיצד הם עושים זאת

    המנגנונים המתווכים הם האוצר/ת שאמור לעזור לאמן ולקשר אותו עם המוסדות המציגים. במקביל הוא/היא מקשר/ת אותו, מפרשנ/ת ומציג/ה בהאמנותי הנכון ומנגיש/ה אות/ה לצופים.

    התקשורת שיש לה קשר אמיץ עם האמן - הם שניהם זקוקים איש לרעהו בשביל להלביש אחד את השני ולהפשיט את את השני באת ובעונה אחת בשביל שיתאפשר הקיום שלהם. והמוסדות המציגים (כי אחרת מה הם יעשו ?) 

     

    ''

     קשר אמיץ (תקשורת מלבישה ומפשיטה) - האמנית אריאלה וכתב האמנות דניאל (מזכיר לי גם את העבודה של תמיר ואלי בצבע טרי - "המוכרת אינה ציירת").

     

    - מה הקשר של אופנה לכל הסיפור הזה ?

    אמרה מעצבת האופנה"חשוב? זה בכלל לא חשוב. אף אחד לא מצפה לזה או מחפש את זה. 99 אחוז מהאוכלוסייה לא זקוק לחידושים וגם לא מעוניין בהם", קובעת מעצבת האופנה תמרה יובל ג'ונס, לשעבר מרצה בכירה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, כיום מאמנת אישית ויועצת בתחום האופנה. "מה שקרה באופנה ב-20-30 השנים האחרונות הוא שהמעצבים יוצרים קולקציות פשוט בשביל לרומם את שמם. כמו שאנשים עושים תערוכה של ציורים כדי לקבל פידבק. מה שבתי האופנה בעולם מוכרים זה לא מה שהם מראים בתצוגות. יש קולקציה להראות לתקשורת לצורך פרסום, ויש את הבגדים שמעצבים ללבישה". 

    זה ככה גם בעולם עיצוב המוצר (והאמנות א.ס). 

    "
    אתה רואה את זה המון בעיצוב כיסאות - בא לי כבר להקיא. אני נמצאת הרבה במילאנו ולא מבינה את הרעש שעושים מכיסא שראינו כבר אלף פעם. רוב המעצבים מתעסקים בחומרים ובסגנון המוכרים, וחלק קטן יוצר חומר חדש או דרך חדשה שלאט-לאט מתגבשת לסגנון חדש. 20 שנה אחר כך אתה רואה מעצבים שקיבלו מהם השראה. גם היום אנחנו מצטטים דברים של אנשים מתחילת המאה. זה נכון גם לגבי הוגי דעות. היום אף אחד לא ממציא כלום חדש, כבר שנים רק מצטטים מכל הכיוונים ומכל התחומים

    "
    זה אחרת לגמרי ממה שהיה בתחילת המאה ה-20. ב-1900, 1920, כשסגנון האר-דקו שלט, ראית את זה ברחוב, בבתים, זה היה טוטאלי לגמרי. גם האנשים נראו אותו דבר; זה סגנון שמשתלט על הכל, זו היתה ההוויה של התקופה. היום יש הרבה יותר אינדיבידואליזם, הכל יכול לקרות. אין סטייל, יש שלוכיות. הנה, גם לי כבר אין סטייל, אני כבר לא 'מתלבשת'. מעסיקים אותי דברים אחרים בחיים". 

     

    ''

    אבל בכל זאת זה כנראה חשוב לנו. אופנות מתחלפות, אנשים קונים בגדים חדשים

    "
    זה דיאלוג. בעולם האופנה כל מה שקורה זה דיאלוג בין מעצבים, עיתונאים וסטייליסטים, והקהל הרחב מקסימום נרדם מול ערוץ האופנה כי זה נחמד לראות בחורות יפות. אבל זה לא מחלחל, זה אחוז מאוד קטן. אתה יודע כמה מיליונים מתבזבזים כדי לעשות את התצוגות האלו? וזה הכל בשביל למכור בשמים. אז תמכרו בשמים, מה כל הבזבוז הזה? אנשים רעבים בעולם, תעשייה שלמה שעובדת, אנשים שלא ישנים בלילות, אין להם חיים, עובדים שבעה ימים בשבוע עד שלוש בלילה, בשביל מה? מי הולך עם הבגדים האלו? אף אחד, אולי כמה זמרות ושחקניות קולנוע". 

     

     
    שיח גלריה 


    אז מה כן חשוב

    "
    מבחינה אישית, החדשנות הכי חשובה. כשעבדתי כמעצבת, אם לא הייתי עושה דברים חדשניים לא היה מעניין אותי בכלל לעבוד, זו הסיבה שכל הזמן החלפתי ושיניתי מקומות. אני יודעת שאני סותרת את דברי ומצרה על כך שהקהל הרחב לא מחפש חידושים, אבל צריך להבין שזה לוקח המון זמן עד שחדשנות מתעכלת.

    "
    יש כיום גם הילה מסביב לעיסוק היצירתי. היום כולם רוצים להיות יצירתיים, אפילו בגן חיות; פעם היו הולכים לראות חיות, היום גם שם יש פינת יצירה. זה מושג מפתח בתרבות. אז זה נפלא שכולם יוצרים, למה לא, אבל התוצאה היא שיש יותר מדי מעצבים בעולם, וכולם עושים אותו דבר

    "
    ובכל זאת אני בטוחה, וזה מה שאני אומרת לכל המעצבים הצעירים: תעשו משהו אחר, שלכםמעצבות צעירות אומרות לי שכשהן עושות משהו מיוחד או מקורי לא קונים את הבגדים שלהן, והן צריכות להתפרנס. ואני אומרת שצריך למצוא את האיזון בין לבין, גם שיהיה מסחרי וגם שלהן. זה האתגר" (מתוך הכתבה "הצביעו חדש", יובל סער בהארץ)

     

    ''

    הקהל מילא את הגלריה בפתיחת המיצג אולם חבל שלא הגיע לשיח הגלריה (בצילום - שיח גלריה אינטימי) 

     

    פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך 

    - מלך עירום במוזיאון ר"ג 

    - אמן "גבר גבר" בתערוכה "גבריות" בחללית


    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/6/11 20:31:
      כן, אני מסכימה איתך. ובעניין העבודה של הרמן ניטש, קצת קשה לי להסתכל על דברים כאלה...זה ממש מפחיד למרות שראיתי את כל סדרת סיוט ברחוב אלם. במלוכה, לא הכל ורוד כמובן, כפי שכבר דנו בעניין הבדידות של מייקל ג'קסון וראו עוד כמה מלכים : זוהר ארגוב ואלביס פרסטלי.
        23/5/11 22:58:
      עוד נקודה ששכחתי והיא די חשוב - לרוב מלכים ואמנים אינם מכתירים את עצמם - זה לא מקובל ואין זה הנוהג (תחשבי מה היה קורה אם כל אחד שרוצה היה יכול להכתיר את עצמו... - למרות שכבר היו תקדימים בהיסטוריה) בדרך כלל איש דת, או נביא ממליך את המלך במעמד וטקס ציבורי או לחליפין בעולם האמנות האוצר מכתיר את האמן בתערוכה לרוב בגלריה או במוזיאון...
        23/5/11 21:22:

      ואם כבר דיברנו על מלכה ועברנו דרך דת ואמונה שווה גם להתייחס לפולחן... 
      מתוך מייצג של Herman Nitsch - ממליץ לך מאוד לחפש בגוגל למרות שנראה לי שזה יהיה ביזאר קצת בשבילך 

       

      ''

      Herman Nitsch

        23/5/11 20:31:

      צטט: יעל מ 2011-05-23 13:20:47

      הרבה פעמים במציאות אין טקס הכתרה, אין כתר ממשי מזהב על הראש (למעט למלכה אליזבת). אני חושבת שבמציאות פשוט יש איזשהי הבנה או מודעות ברגע מסוים שX היא לא פחות ולא יותר מאשר מלכה. השאלה היא האם קודם כל צריכה להיות תובנה פנימית של X שהיא מלכה? או תובנה של גורם חיצוני? 

       

      תראי, הכל עניין של אמונה בסופו של דבר - השאלה של מי (ובמי...)ובמה. 
      אני חושב שראשית כל אדם צריך להאמין בעצמו וביכולתו (ופיקאסו מוסיף ואומר "everything you can imagine is real") יש גם לראות ולראות איך גם יוצרים סביבנו אנשים שתומכים ומאמינים בנו - עייני ערך תנועת הציירים של הפוביסטים...

       

      מצד שני יש אם אתה מאמין שאתה הוא המלך ואתה מסתובב בכל העיר ומספר לכולם שאתה הוא המלך יש סיכוי טוב שמהר מאוד תמצא את עצמך מאושפז באברבנל...
      לחליפין אם יש לך 1000 מעריצים או יותר אז יש מצב שאתה בדרך להיות איזה גורו או מנהיג דתי - הנה בדיוק היום פורסם בהארץ כתבה על כך שעשו מיפוי מוח למעריצים שרופים של חברת אפל וגילו שהפעילות מוחית שלהם דומה לפעילות מוחית של מאמינים דתיים שנתקלים בדימויים של אלוהים. יש גם את הכתבה המעניינת על עבודותו של גדעון גכטמן שאמר "היה לי פעם חלום שחזר על עצמו שאני בחדר מלא אנשים ואני הולך באוויר, 30 ס"מ מעל הרצפה, ואף אחד לא מסתכל עלי. אני אומר, 'היי חבר'ה אני הולך באוויר', ואף אחד לא מתייחס. התחושה הזאת מלווה אותי תמיד: 'אתם לא רואים, אתם לא רואים שאני הולך באוויר'." (תסתכלי גם איך קראו לתערוכה הראשונה שלו ...)

       

        23/5/11 13:20:

      "..."אבל מה יש לי על הראש?"..."אבל איך הוא הגיע לכאן מבלי שהרגשתי?" אמרה לעצמה, מסירה את החפץ החידתי ומניחה אותו בחיקה לראות מהו. היה זה כתר של זהב." (זה הרגע שבו אליס מגלה שהיא הפכה למלכה, מתוך מבעד למראה, לואיס קרול)

      הרבה פעמים במציאות אין טקס הכתרה, אין כתר ממשי מזהב על הראש (למעט למלכה אליזבת). אני חושבת שבמציאות פשוט יש איזשהי הבנה או מודעות ברגע מסוים שX היא לא פחות ולא יותר מאשר מלכה. השאלה היא האם קודם כל צריכה להיות תובנה פנימית של X שהיא מלכה? או תובנה של גורם חיצוני?