עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    טירוניאנה סמבנדה סואמיגאל

    26 תגובות   יום חמישי, 19/5/11, 00:57

    טירוניאנה סמבנדה סואמיגאל

     

    סואמי אבהדאנאנדה מטריבנדרום, הוא שהמליץ בפניי לפגוש את הוד קדושתו טהירובארול טהאוואיוגי סרילה סרי סומסונדרה סרי ניאנסמהאנידה דסיקה פרמאצ'אריה סואמיגל, הכוהן ה-291 בשרשרת הכוהנים שעמדו בראש המסדר על שם הקדוש סמבנדר במדוראי, והפגישה עמו אכן הוכיחה עצמה כחוויה מיוחדת.

     

    "שלום. חם היום", אמרתי להלך שבא מולי וברך אותי לשלום, בדרכי למדוראי.

    "אצלנו יש רק שני סוגים של מזג אוויר", ענה לי, "חם, ונורא חם!".

    זו הייתה ההקדמה לפגישתי עם הסואמיגאל. בשל החום הכבד, בעת שהיה סוגד לאל, היה נער עומד מעליו ומשיב עליו רוח במניפה, כאשר היה כורע ומשתחווה.

     

    כשהייתי צריך לברר את כתובתו, לא יכולתי לבטא את שמו הארוך, והייתי מראה את הפתק עליו היה השם כתוב. בסופו של דבר מצאתי אותו די בקלות. מסדר סמבנדר הקדוש שכן במבנה הממוקם בין חנויות, ברחוב המקיף את המתחם של מקדש מינקשי הענק במדוראי.

     

     סמבנדר הקדוש חי במאה השביעית לספירה, והמסדר במדוראי שייסד ונקרא על שמו, הוא מן העתיקים ביותר בהודו. הקדוש סמבנדר נודע מילדותו כמשורר הדבק באל שיווה, ושירתו הייתה מחוללת ניסים, מרפאת חולים ואפילו מחייה מתים. בזמנו של סמבנדר, הג'איניזם היה דתם של המלכים מבית פנדיה ששלטו באזור. האגדה מספרת שחכמי הג'איניזם ציוו לשרוף את משכנו של סמבנדר כאשר הוזמן לביקור בבירת הממלכה, אולם הניסיון לחסלו נכשל. מקללת הנגד של סמבנדר, האש פגעה במלך עצמו, והוא לקה בחום גבוה. אשת המלך ביקשה מסמבנדר לרפא את בעלה, והוא ריפא את המלך, כשמרח עליו אפר קדוש והשמיע לו שירי הלל לאל שיווה. אחרי הצלת המלך אורגנה תחרות בין סמבנדר לבין החכמים הג'אינים, וידו של סמבנדר הייתה על העליונה. כתוצאה מניצחונו, שבה האמונה באל שיווה לממלכת פנדיה. סמבנדר נפטר בגיל 16 בלבד, והותיר אחריו את שיריו, את המסדר שהקים ואת האגדות שנקשרו בשמו.

     

    העיר מדוראי התפתחה וצמחה סביב מקדש מינקשי, הנחשב לקדוש במיוחד. האגדה מספרת שהאל שיווה בכבודו ובעצמו רחץ בבריכה, שלידה הוקם לימים המקדש. הנקטר המתוק שנשר משערו בצאתו מן הבריכה, נתן לעיר את שמה (מדהו = מתוק). המקדש הוא הגדול במקדשי דרום הודו והמרשים ביותר מכל המקדשים בהם ביקרתי. המתחם הענק מוקף בשלוש חומות, האחת בתוך השנייה, ובכל חומה ארבעה מגדלים – אחד לכל אחת מארבע רוחות השמים. כשטיפסתי על המגדל הדרומי - הגבוה שבמגדלים, היה ברור לי שזמן רב לא טיפסו עליו. בכל מדרגה ובכל מפלס דרכתי על ערמות של חריונים, והייתה לי תחושת גירוד מכף רגל ועד ראש. המשכתי לטפס והיה כדאי – המראה שנגלה לעיניי היה מרהיב ביופיו: במרכז,  ליד "בריכת לוטוס הזהב", ניצב מקדש האלה, ובראשו כיפה מוזהבת. מלבדו היו פזורים במתחם מקדשים רבים, קטנים יותר, המוקדשים לאלוהיות נוספות. התרשמתי במיוחד היו המגדלים הגדולים, המעוטרים באלפי פסלים צבועים בצבעים עזים של צהוב, אדום, ירוק וכחול. ספגתי את המראה הנפלא ומיהרתי לרדת כדי לשטוף מעלי את כל מה שדבק בי.

    במהלך שהייתי במדוראי ביקרתי מספר פעמים במקדש ובכל פעם התפעלתי מחדש מן הפסלים היפהפיים המוצבים בו בכל מקום, אשר כולם מצטיינים בעיצוב מדוקדק ובהקפדה על כל פרט.

    תופעה בולטת במתחם המקדש היא ריבוי המבקרים - מרביתם עולי רגל, אך לא כולם. כשביקרתי במקדש אפשר היה להבחין במבקרים רבים שהגיעו מארצות המערב, כמוני, אשר הסתובבו באכסדרות העמודים העצומים, והתפעלו מערכו האומנותי-תיירותי של המקדש.

    בשל ריבוי המבקרים הפכו מסדרונות המקדש לשוק ענק. באופן טבעי נמכרו בדוכנים אגוזי קוקוס, זרי פרחים וחבילות של מקלות קטורת, הנחוצים למאמינים בבואם לחלות את פני האלה. אולם להפתעתי, נמכרו שם גם מוצרים שונים שאינם קשורים כלל למקדש – דברי מאכל ובקבוקי שתייה, תכשיטים זולים, מסרקים, כפתורים, שער מלאכותי, ועוד.

     

    החוויה התיירותית בביקורי במדוראי, הייתה משולבת עם המפגש עם הסואמיגאל, ותוצר לוואי שלו. כשהגעתי בשעת אחר הצהרים למשכנו, נאמר לי שהוא ישן ושעליי להמתין עד השעה חמש. ניצלתי את השהות להשלים שעות שינה בעצמי, ובשעה חמש וחצי הוזמנתי להיכנס לחדרו. מניסיוני בהודו ידעתי שאיני צריך לצפות לפגוש הודי קטן קומה, רזה וכהה עור, היושב על מיטת מסמרים, ובכל זאת הופתעתי למראה הסואמיגאל. הוא היה גבר מבוגר (בן 64) וגדול גוף, בעל צבע עור בהיר יחסית, שכרסו הולכת קוממיות לפניו. מצחו היה מרוח בשלושת הפסים הלבנים והנקודה האדומה של חסידי האל שיווה, ומאוזניו השתלשלו עגילי זהב. לראשו ולחזהו ענד מחרוזות של זרעי רודרקש גדולים וקטנים, נתונים בציפוי של עלי זהב. בקופסת זהב סגורה היה תלוי על חזהו זרע כפול, שנחשב כבעל סגולות מיוחדות. הוא ישב על עור נמר מרהיב ומאחוריו עמד שולחן עץ מגולף, עמוס בניירת מוחזקת במשקולות זכוכית, ומעליו משתלשל מן התקרה מאוורר חשמלי גדול. המאוורר היה חיוני לסואמיגאל, שבגלל כובד גופו סבל רבות מן החום. חדרו וכל ישותו של הסואמיגאל שידרו עושר, לעומת חיי ההסתפקות במועט שאפיינו את היוגים שפגשתי לפניו. שלוש פעמים ביום היה מקיים טקס פולחן מורכב לאל שיווה, מלווה בפעמונים, מצילתיים והרמוניום. וכאמור, בעת שהיה סוגד לאל, היה נער עומד מעליו ומשיב עליו רוח במניפה, ובאופן קבוע עמדו שני שמשים לשרתו.

     

    במשך כל שעות הבקר ואחר הצהרים, היו באים אליו אנשים רבים, המביאים עמם מנחות, ומבקשים ברכה, אפר קדוש, זיווג, או מזור לחוליים. לפעמים היו באים אנשים לדבר אתו על עסקים, והיה מפליא לראות את התמצאותו בפרטי הפרטים של המסחר וחיי היום-יום.

     

    יש אנשים בהודו, שזוכים להכרת הציבור כמי שמגיעים להארה עוד בגיל מוקדם מאד כילדים, ויש אחרים, המגיעים לכך בגיל מאוחר. סומה סונדרה, או בשמו הנזירי המקוצר - טירוניאנה סמבנדה סואמיגאל - פרש לחיי נזירות בשלב יותר מתקדם של חייו, ואז נעשה יוגי וגורו. בכך יישם את תורת ארבעת השלבים בחיי האדם בתורת ההינדואיזם – תלמיד, בעל בית, שוכן יער ונזיר.

    בשיחותיי עמו למדתי מעט על תולדותיו, והתברר שהיה בעל דוקטורט בפילוסופיה וברפואה. הוא היה בעבר בעל משפחה, ובמשך שלושים שנה סחר ביהלומים ובאבנים טובות, והקים בשותפות עם אחיו, אימפריית סחר בין-לאומי שמרכזה בצילון. כאשר פרש בגיל חמישים, הותיר את העסק לאחיו ובא לעמוד בראש המסדר במדוראי. למעשה החליף חיי עושר רגילים בחיי עושר נזיריים - המסדר שבראשו עמד היה מסדר עשיר ביותר.

     

    ערב אחד הלכנו לקיים פוג'ה (טקס פולחן) מיוחדת במקדש. את המרחק הקצר יחסית אל המקדש עשינו בתהלוכה קטנה: בראש צעד הסואמיגאל, מעוטר ומקושט בשלל מחרוזותיו, ומאחוריו שני שמשים עם מניפות, שהשיבו עליו רוח בחום המחניק של הרחוב. מאחורי השמשים הלכו בני הפמליה, ואני בתוכם, לבושים בדהוטי (מעין חצאית מעטפת) בצבע לבן, וחלק הגוף העליון חשוף. בידינו נשאנו את הדרוש לפולחן – מנורות, קטורת, אגוזי קוקוס וכד'. נכנסנו בשער הדרומי והלכנו למקדש המרכזי של האלה מינקשי, שמה המקומי של רעייתו של האל שיווה. בתום הפולחן לאלה התקדמנו אל עבר החלק הצפוני המוקדש לאל שיווה עצמו. בדרך התעכבנו ליד פינות פולחן קטנות יותר המעוטרות בשלל פסלים יפהפיים, המוקדשות לאלים מדרגה שנייה, כמו למשל, צאצאיו של שיווה - גנשה, מורוגאן וסראסווטי. לכל אורך צעידתנו במסדרונות הארוכים של המקדש, האנשים שגדשו אותם היו מפנים לנו דרך ומחווים לסואמיגאל מחוות אנג'לי (הצמדת כפות הידיים לפני החזה והרכנת הראש) של כבוד. זו הייתה חוויה מיוחדת להרגיש שותף לפעילות הפולחנית הזאת, ובה בעת להיות צופה בה מן הצד.

     

    שוחחתי רבות עם הסואמיגאל במהלך שהייתי במחיצתו, ושמעתי ממנו על סמבנדר הקדוש מייסד המסדר, ועל נושאים נוספים. הוא היה איש שיחה רב-גוני ובעל התעניינויות בנושאים מגוונים, אך נושא השיחה החביב עליו ביותר היה עולם הרוחות. הוא לא רק האמין ברוחות, אלא היה מתקשר באופן קבוע עם אביו ועם בתו שהלכו לעולמם, כמו גם עם רוחות של אחרים. הוא תאר בפניי בפרטי פרטים את ההירארכיה של עולם הרוחות, אותה למד לדבריו מרוח אביו. לדברי סבה, לבתו של הסואמיגאל, למרות שהיתה נכדתו והלכה לעולמה בצעירותה, היה מעמד גבוה משלו בעולם המתים! בפרידתנו העניק לי הסואמיגל לוח וויג'ה עם דף הוראות מדויקות כיצד לבצע את ההתקשרות בסיאנס - לוח שמעולם לא עשיתי בו שימוש.

     

    התפיסה של קיום נשמת האדם אחרי המוות בעולמות האחרים – בשמים או בגיהינום - היא תפיסה עתיקה בהודו, שהשתלבה מאוחר יותר עם התפיסה של "קרמה" - גלגול נשמות על פי המעשים. בתורה המשולבת השהייה ב"עולם הבא" היא שלב ביניים לפני הגלגול בחזרה לחיים על פני האדמה.

     

    זמן רב אחרי שעזבתי את מדוראי ואת הדרום, עדיין הייתי מעלה מדי פעם את דמותו של הסואמיגאל בזיכרוני, והמשכתי להרהר בתורתו המיוחדת, שבה עולם החיים ועולם הרוחות הם מרכיבים שווי מעמד של המציאות הנתפסת.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/5/11 19:18:

      צטט: איציק אביב 2011-05-27 18:53:55

      מרתק, שונה, ומוגש מעניין.

      תודה, איציק וברוך הבא.

       

        27/5/11 18:53:
      מרתק, שונה, ומוגש מעניין.
        26/5/11 23:51:

      צטט: Neora 2011-05-26 23:16:38

      מסעותיך המרתקים עמוס, גורמים לי לרצון לחוות אותם, אשרינו שהיית וחוות ואתה יכול לשתף כאן באופן כה ציורי, הקדוש בהחלט מכר את הפרארי שלו ומצא שלוות נפש, תודה על פוסט מרתק.

      תודה לך, נאורה.
      כשאני כותב, אני חי את חוויותיי מחדש. אני שמח שהחוויה עוברת גם אליך כקוראת. הנזיר הזה אכן "מכר את הפרארי", אך כפי שכתבתי, הוא החליף את עושרו הפרטי, בעושרו של המסדר שעמד בראשו. מספיק להסתכל בתמונה שלו על מנת להיווכח בכך.
      כל טוב, עמוס. 

       

        26/5/11 23:16:
      מסעותיך המרתקים עמוס, גורמים לי לרצון לחוות אותם, אשרינו שהיית וחוות ואתה יכול לשתף כאן באופן כה ציורי, הקדוש בהחלט מכר את הפרארי שלו ומצא שלוות נפש, תודה על פוסט מרתק.
        25/5/11 18:50:

      צטט: בניp 2011-05-25 13:00:12

      נכון, במזרח יש חשיבות רבה ביותר לעולמות שמעבר לעולם זה... התפישה של נשמת האלמוות אינה רווחת רק בהודו...

      תודה, בני.
      כל מי שמאמין שיש "נשמה", מאמין שהיא נצחית. אצלנו הנשמה עוברת להמשך קיומה בעולם הבא ושם היא מתוגמלת או נענשת. אצל ההודים זה סיפור מורכב - במישור האנושי, הנשמה היא נצחית במובן זה שהיא לובשת ופושטת צורה באין-סוף גלגולים. במישור האמת המוחלטת, הנשמה האינדיבידואלית, מגיעה בסופו של דבר להכרה בדבר היותה אחד עם ההוויה האין-סופית. במישור "המוחלט" נעלמים כל ההבדלים, ונעלמות כל ההבחנות, והקיום הוא אחדות אין-סופית - אחת ואין בלתה.
      הערה: כל ניסיון לבטא במילים את "המוחלט" שהוא מעבר לתפיסה החושית וליכולות הלוגיות, נדון מראש לכישלון, וכך גם הניסיון לעיל שלי.
      כל טוב, עמוס.

       

        25/5/11 13:00:
      נכון, במזרח יש חשיבות רבה ביותר לעולמות שמעבר לעולם זה... התפישה של נשמת האלמוות אינה רווחת רק בהודו...
        24/5/11 23:19:

      צטט: יעל מ 2011-05-24 11:44:22

      שמו אכן ארוך! איך מסתדרים עם שם כזה?? עמוס, מאוד נהניתי לקרוא כי זה באמת מסקרן עניינים שונים וחוויות שכתבת עליהם. כאן בישראל, זה מזכיר במידה מסוימת רבנים גדולים.

      אני שמח, יעלי, שאת מוצאת עניין בדברים שאני כותב. כבר כתבתי בתגובה קודמת, שהחכם הזה היה פחות רוחני (עד כמה שאני יכול להעריך) מחכמים אחרים. מי שהרשים אותי באמת, היה חכם דרומי אחר, שזכה להערכה רבה על היותו "מהאטמה" - "נשמה גדולה, מואר, משוחרר". הוא הזכיר במשהו את הסיפורים על הרבי מלובביץ'. כתבתי עליו בפוסט "משל החתול והקוף":
      http://cafe.mouse.co.il/post/1431239/

      כל טוב, עמוס.

       

        24/5/11 11:44:
      שמו אכן ארוך! איך מסתדרים עם שם כזה?? עמוס, מאוד נהניתי לקרוא כי זה באמת מסקרן עניינים שונים וחוויות שכתבת עליהם. כאן בישראל, זה מזכיר במידה מסוימת רבנים גדולים.
        24/5/11 09:45:

      צטט: leagat 2011-05-24 08:20:18

      מעניין ביותר, רחוק מאורח חיינו כמרחק מזרח ממערב (אמריקניזציה), הדבר הבולט לעיני (גם ממקורות אחרים) היא תפישת הזמן הגלובלית, יחסית לעולם האץ רץ ללא עצירה, הפילוסופיה ההודית מכוונת להעמקה , להתמקדות בפרט אחד עד מיצוי, אף אם יארך מכסת חיים שלמה.

      תודה, לאה.
      מה שלא מספיקים במסכת חיים אחת, ממשיכים בגלגול הבא.
      כל טוב, עמוס.

       

        24/5/11 08:20:
      מעניין ביותר, רחוק מאורח חיינו כמרחק מזרח ממערב (אמריקניזציה), הדבר הבולט לעיני (גם ממקורות אחרים) היא תפישת הזמן הגלובלית, יחסית לעולם האץ רץ ללא עצירה, הפילוסופיה ההודית מכוונת להעמקה , להתמקדות בפרט אחד עד מיצוי, אף אם יארך מכסת חיים שלמה.
        23/5/11 23:12:

      צטט: דנה.גל 2011-05-23 20:53:11

      מצטערת שאי אפשר להעניק מספר כוכבים לפוסט אחד...

      תודה רבה, דנה.
      כשהיינו ילדים היו אומרים לנו - "העיקר הכוונה"חיוך

       

        23/5/11 20:53:
      מצטערת שאי אפשר להעניק מספר כוכבים לפוסט אחד...
        22/5/11 08:05:

      צטט: רומפיפיה 2011-05-22 04:47:55

      נהנית לקרוא

      כתיבתך מרתקת

      ובלי משים הפכתי אף אני

      למבקרת באותו מיקדש

      הרגשתי בחומו של היום

      השתתפתי עמך במפגשים

      עם אותו קדוש(אלאשלא אוכל

      לחזור על שמו:))))

       

      ציפי, אם הצלחתי להעביר לך את חוויית החום בדרום הודו - זה שכרי.

      אם לא היה מי שינפנף לך במניפות, לפחות מקווה שהיו לך ממחטות טישוחיוך

      תודה, ושבוע טוב, עמוס.

        22/5/11 08:02:

      צטט: שולה63 2011-05-22 06:25:04

      מזכיר לי חוויות. גם אני השתתפתי בטקס הפוג במדוראי..ה

      תודה, שולה.
      הקסם ההודי פועל על כולם!
      שבוע טוב, עמוס.

       

        22/5/11 06:25:
      מזכיר לי חוויות. גם אני השתתפתי בטקס הפוג במדוראי..ה
        22/5/11 04:47:

      נהנית לקרוא

      כתיבתך מרתקת

      ובלי משים הפכתי אף אני

      למבקרת באותו מיקדש

      הרגשתי בחומו של היום

      השתתפתי עמך במפגשים

      עם אותו קדוש(אלאשלא אוכל

      לחזור על שמו:))))

        21/5/11 16:00:

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2011-05-21 15:07:32

      בכל פעם אני מוצפת כאן במידע חדש ומעשיר. יש בי הרבה הכרת תודה לחומרים שאתה מביא בפנינו. אתה מלא הערכה לאיש על חוכמתו ודרכו, השיחות שניהלתם הולידו בעקבותיהן מחשבות שאתה חולק עמנו. ואני שואלת לתומי, האם גם אצל האיש הזה קיימת המשוואה התלמודית - ש"הכל צפוי והרשות נתונה' ? אם כן - מה היו בחירותיו האישיות ואם היו בכלל, לאור רוחם המכוונת ומנחה של אבותיו הקדמונים,והקארמה שבה הותוו חייו?

      תודה רבה, ניצה.
      מכל החכמים ההודים שפגשתי, הוא היה, להערכתי, הפחות רוחני. הוא דיבר אתי רבות על העולם שמעבר, ולא הזכיר כלל את מושג "השחרור". למרות שהיה נזיר, הוא חי בעושר וברווחה, בתנאי המסדר שעמד בראשו.
      כמו כל ההודים, הוא האמין ב"קרמה" - שחייו בהווה הם פרי מעשיו בגלגוליו הקודמים. הבחירות שלו היו הבחירות שלמעשה הוכתבו לו על ידי "ההיסטוריה" של נשמתו. בעניין "הכל צפוי והרשות נתונה" לא דיברתי אתו, אך היו לי שיחות מעניינות בנושא עם אחרים.
      שבת שלום, עמוס.
       

       

      בכל פעם אני מוצפת כאן במידע חדש ומעשיר. יש בי הרבה הכרת תודה לחומרים שאתה מביא בפנינו. אתה מלא הערכה לאיש על חוכמתו ודרכו, השיחות שניהלתם הולידו בעקבותיהן מחשבות שאתה חולק עמנו. ואני שואלת לתומי, האם גם אצל האיש הזה קיימת המשוואה התלמודית - ש"הכל צפוי והרשות נתונה' ? אם כן - מה היו בחירותיו האישיות ואם היו בכלל, לאור רוחם המכוונת ומנחה של אבותיו הקדמונים,והקארמה שבה הותוו חייו?
        21/5/11 01:05:

      צטט: מאדאם 2011-05-20 19:26:54

      התכנים והסיפורים שלך מרתקים !!!!!!!!!!!! שבת שלום

      תודה, דינה. שמח שאת אוהבת.
      שבת שלום, עמוס.

       

        20/5/11 19:26:
      התכנים והסיפורים שלך מרתקים !!!!!!!!!!!! שבת שלום
        20/5/11 12:48:

      צטט: שיווה 2011-05-20 09:47:13

      תוך כדי קריאה
      עלו באפי ריחות המנחות, הקטורות והסרחון :))

      הצבעוניות והסגידה הבלתי מעורערת באל.

      פוסט מעניין וכתוב טוב

       

      תודה רבה, ריקי.

      אני שמח שמה שאני כותב מצליח להחיות אצלך את חוויית הודו.

      ביקרת גם בדרום? במדוראי? יש מקדשים מדהימים בדרום - ראמשוורם, צ'ידמברם, טירופטהי. טנג'ור, ועוד.

      שבת שלום, עמוס.

       

       

        20/5/11 09:47:

      תוך כדי קריאה
      עלו באפי ריחות המנחות, הקטורות והסרחון :))

      הצבעוניות והסגידה הבלתי מעורערת באל.

      פוסט מעניין וכתוב טוב

       

        20/5/11 08:08:

      צטט: דיוטימה 2011-05-20 07:55:16

      רשימה מרתקת וראויה לפרסום גם בקטגוריה של טיולים בעולם ♣

      תודה רבה, אסתר.
      איך מפרסמים גם שם? את התמונות הנלוות של המקדש במדוראי סיווגתי במדור טיולים בעולם.
      שבת שלום, עמוס.

       

        20/5/11 07:55:
      רשימה מרתקת וראויה לפרסום גם בקטגוריה של טיולים בעולם ♣
        19/5/11 18:12:

      צטט: יסינראל 2011-05-19 17:23:51

      הו, עמוס, כמה למדתי ממך בפוסט הזה. תודה! נראה לי שאחרי הטיול בהודו בחורף האחרון אני מצליחה לראות בעיני רוחי הרבה יותר ממה שראיתי קודם. אני מתפלאת שכל שוחרי הודו הרבים לא עוקבים אחרי הפוסטים שלך. מנסה לככב, אבל נתקלת ב"התנגדות" מצד האתר. יש הרבה בעיות בהתנהלות באתר מסין.

      תודה, שושן.
      הכוכב הגיע, אך לא הוא החשוב. אני שמח שהפוסט "האיר את עינייך". נשמח מאד לשמוע את חוויותיכם מהודו, שאם הבנתי נכון לא היו לגמרי חיוביות.
      שבת שלום ולהתראות, עמוס. 

       

        19/5/11 17:23:
      הו, עמוס, כמה למדתי ממך בפוסט הזה. תודה! נראה לי שאחרי הטיול בהודו בחורף האחרון אני מצליחה לראות בעיני רוחי הרבה יותר ממה שראיתי קודם. אני מתפלאת שכל שוחרי הודו הרבים לא עוקבים אחרי הפוסטים שלך. מנסה לככב, אבל נתקלת ב"התנגדות" מצד האתר. יש הרבה בעיות בהתנהלות באתר מסין.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין