עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    Gifted

    הבלוג שלי מתעסק ודן בנושאים שסובבים ומעניינים אותי - אמנות ועיצוב על היבטיהם לחיוב או לשלילה, צרכנות אלטרנטיבית, תרבות, תרבות הרשת, צילום, ידע ומידע, ושאר ירקות....

    מקווה שתהנו - אשמח לשמוע תגובות.
    \"we all have been Gifted - we just need to be this way now!\"

    אם אתם מעוניינים לרכוש חלק מזמני וכישוריי או אולי אחד מצילומי אתם מוזמנים ליצור איתי giftedesign@gmail.com
    או להתקשר לסטודיו בשעות העבודה המקובלות 03-5185125 begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting
    קפה ראשון עליכם (וזמני שלי עלי...).

    פרופיל

    אמן סודי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הקדמה למלכה עירומה

    15 תגובות   יום שני, 9/5/11, 11:24

    "המלכה עירומה" - אריאלה פלוטקין בגלריית שי אריה 17.3.11

     

    ''

    נופת צופים (בסלולר מצלמים) 

     

    - האם היוצר/ת מעוניין יותר לחשוף את עצמו ואת עולמו בפני הצופים או שמע הצופים הם אלו שרוצים לחשוף אותו ולהפשיטו ?

    - מהו האיזון בין פיתוי, חשיפה, ושיתוף מול הרצון להשאיר לצופה דבר מה לגלות בעצמו (ולאורך זמן) תוך כדי כך שהוא מונע ע"י סקרנותו ?

    - האמן/ית כמובן מוכר את שמו ואת הדימוי/מיתוג שלו כשנשאלת השאלה כיצד הוא מגלם ומחפיץ אותו, האם הוא מוכר מעט וביוקר ליחידי סגולה או הרבה ובזול להמונים ?

    - איך התפתחה בחברה האנושית תפיסה כה פורטנית/אמביוולנטית כלפי עירום ?

    - מהו הגבול בין סקרנות למציצנות ?

    - מהם המנגנונים בחברה שלנו שממליכים את "מלכה" (להלן האמן/ית) וכיצד הם עושים זאת. 

    - מה הקשר של אופנה לכל הסיפור הזה ?

     

    הרבה שאלות מעניינות וטובות (וחלקן כבר מוכרות) עלו בעקבות המיצג "המלכה עירומה" אותו ערכה אריאלה פלוטקין בגלריית שי אריה בתאריך 17.3.11

     

    אבל רגע לפני שאנו דנים בשאלות (וגם מעלים את התמונות שסוף סוף היה לי זמן לסדר באלבום) בואו ונספר לכם בקצרה מה היה שם.

     

    "האמנית אריאלה פלוטקין מתכוונת להציע למכירה, על גופה, פריטי לבוש ותכשיטים שעוצבו במיוחד למידותיה על ידי מעצבים מקומיים. לאירוע האקסקלוסיבי הוזמנו אספנים ואנשי אמנות והתקדמות המיצג תלויה בהצלחת המכירה. פלוטקין תעמוד על במה והכרוז יכריז בכל פעם על מכירתו של פריט אחר. פריטי הלבוש יוסרו מהאמנית על ידי מלווה שיעמוד לצידה. "ההבדל בין האירוע הזה לבין מכירה פומבית הוא שבמכירה רגילה כשלא נמכר פריט עוברים הלאה”, אומרת פלוטקין. "פה המיצג לא יימשך מבלי שיקנו הפריטים והסיום האופטימלי הוא שאשאר עירומה. לא עירום פורנוגרפי אלא עירום אמיתי, מבויש ונבוך".

     

    המכירה כוללת תשעה פריטים, שנמכרים כיצירות אמנות. הם מתחילים במחיר מינימום (שכולל גם קופסת פרספקס מהודרת). הפריטים הם עליונית שעוצבה על ידי צמד האחיות "רוסאווטה". היא עשויה טול, נוצות, שרשראות וציפורי פלסטיק ומחירה 2,800 שקל. מחוך ותחתונים שעוצבו על ידי דנה ברק מחב’ ‘נוקס’. המחוך עשוי מבד סאטן, עצמות פלסטיק וקישוטים ומחירו 3.800 שקל. התחתונים עשויים סאטן ומחירם 1,500 שקל.
    הטבעת וסיכת הראש עוצבו על ידי נעמה ברגמן. הטבעת עשויה מכסף עם יהלומים שחורים ומחירה 2,200 שקל. הסיכה עשויה נירוסטה, כסף ואבן ומחירה 1,800 שקל. החצאית עוצבה על ידי נירן אבישר. היא עשויה מטול שעבר פליסה אקראי שנצבע ביד ומחירו 1,800 שקל. המניפה נקנתה על ידי האמנית עצמה ועליה רישום שיצרה: מחירה 900 שקל. את הנעליים עיצבה שני בר והן נמכרות בנפרד: מחירה של כל נעל 1,800 שקל. המעצבים מקבלים אחוזים ממחיר המכירה. עם תום המיצג תתקיים פתיחה לקהל הרחב ועל הקיר יוצגו הפריטים בתוך קופסאות הפרספקס." 

     

    ''

     חרפושית על רגלי אחת הצופות (לי היא דווקא הזכירה דבורה - a bee - מכיוון שהיופי הוא בעיניי {או על רגלי} המתבונן - beauty is in the eye of Beholder)

     

    עוד מוסיפה אריאלה: ""אני לא מוכרת את הגוף שלי אלא את השם שלי”,היא אומרת. "האירוע הזה בא לשאול שאלה כמה אני שווה כפרסונה, כמותג. כמובן שהפריטים גם נמכרים כחלק מחוויה חד פעמית, זה לא משהו שיחזור על עצמו”.


    נדמה שפלוטקין מתייחסת לעירום כדבר טבעי, אך כבר עכשיו היא נתקלה בתגובות פוריטניות למדי, כשניסו ליצור שיתופי פעולה עם עמותות או עם נותני חסות. "ביקשנו מחברת יין חסות לקוקטייל והם אמרו שהם לא יכולים לשתף פעולה עם זה כי יש להם המון קליינטים דתיים”, היא אומרת. "למרות שעירום קיים בכל מקום בתרבות, בטלוויזיות, בפרסומות, הוא עדיין נותר טאבו. יש בזה גם משהו טוב: זה ממשיך להזין את העבודה שלי". (כל הציטוטים מתוךהבלוג של כתבת האמנות, האוצרת והאמנית דנה גילרמן).

     

    חשוב גם להבין את העשייה האמנותית אריאלה בפרספקטיבה יותר רחבה כשחלק ניכר מעבודותיה עוסק בדימויי הגוף והאישה (וכנגזר מכך - דמות ותפקיד היוצר) בתרבות בה אנו חיים. קצת קישורים אודות עבודותיה של אריאלה - Miracles, bug 2small , מילקשייק, ראיון עם איתן בוגנים  והאתר של אריאלה.


    בערב המייצג קהל רב נאסף ומילא את הגלריה, והמכירה התחילה מעט באיחור, כללי המכירה הפומבית (שאינם הכללים המסורתיים) הוסברו לקהל והמכירה החלה. ניכר היה שהבחור שניהל את המכירה מרבית הסיכויים שמעולם לא היה במכירה פומבית לפני כן (למי שעורך מכירות פומביות אני ממליץ לקרוא את הפרק אודותיהן בספר "Seven days in the art world"). מכיוון שניקבע מחיר מינימום לעבודות גבוה יחסית ומכיוון שהייתה זאת מכירה פומבית מיוחדת (בניגוד למכירה פומבית רגילה בה במידה ועבודה אינה עוברת את מחיר המינימום היא חוזרת למוכר וממשיכים הלאה) המכירה הזאת התנהלה די בעצילתיים ונתקעה די מהר לאחר שנמכרו כמה פריטים קטנים אך עוד לפני שהוסר המחוך. המלכה נשארה לבושה (סיום שלא היה אופטימי לדבריה). 

     

    זהו בנתיים - בפוסט הבא נדון בשאלות איתם פתחתי דרך הדימויים שצילמתי בערב המיצב 

    שיהיה יום זיכרון קל ויום עצמאות שמח. 

     

    ---------------------->>>>  לפוסט הבא - מלכה עירומה חלק א' 

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/11/11 03:16:

      צטט: יעל מ 2011-06-02 20:17:46

      :)) בע"ה

       

      - ברור בעזרת השם - אם אמן לא יבנו לו שם - אז מה הוא יהיה ? (הוא בטח ישאר כאן...) 

       

       

        2/6/11 20:17:

      צטט: אמן סודי 2011-06-02 11:03:30

      אומץ - זה הקטן גדול יהיה ...

      :)) בע"ה

       

        2/6/11 11:03:
      אומץ - זה הקטן גדול יהיה ...
        18/5/11 12:29:

      צטט: אמן סודי 2011-05-16 14:16:41

      יעל - נראה לי שהסירטון הזה (יכול להיות שכבר קישרתי אותך עליו) יסדר לך כמה דברים בראש לגבי מוזיאונים...
      (חוץ מזה שמציגים אותו שני חתולים חמודים דבר שתמיד עוזר...)  

      כן, הבאת לי פעם את הסרטון הזה ושם באמת המקור שבו שמעתי על העניין של האווירה במוזיאונים. חוץ מזה שבאמת החתולים שם ממש פשושים, אחד ממש דומה לאומץ שלי כשהיה קטן.

        16/5/11 14:16:

      יעל - נראה לי שהסירטון הזה (יכול להיות שכבר קישרתי אותך עליו) יסדר לך כמה דברים בראש לגבי מוזיאונים...
      (חוץ מזה שמציגים אותו שני חתולים חמודים דבר שתמיד עוזר...)  

        16/5/11 13:51:

      צטט: אמן סודי 2011-05-15 23:34:41

      היה גם משהו היום בראיון עם גליה יהב שדיבר אלי שקשור לאמנות ואינטמיות - "המחשבה שאמנות היא אירוע אינטימי שדורש מהצופה להתרכז, להתחדד מולה, לחוות אותה לא בתנאי בידור. בעולם בו כל-כך מעט דברים נותרים אינטימיים מוטב לאמנות שתישאר כזו."

      ציטוט יפה. זה גם מזכיר לי משהו ששמעתי פעם על העובדה שבעצם מוזיאונים וגלריות מנסים ליצור אווירה כמעט של קודש בחלל התצוגה, ובמקומות הבאמת שווים, למשל הלובר, כשאתה נכנס לשם זה כמעט קודש כמו להיכנס לכנסייה או בית כנסת, אתה יכול להתבונן ביצירה ולבהות בה שעות, גם שיש שם המוני אנשים כולם עומדים ובוהים ומתפלאים כל אחד רק הוא והיצירה שמולו. זאת אינטימיות.

      ולגבי מייקל ג'קסון, אני מסכימה עם מה שכתבת. יש כזה קונפליקט שיש מצב שכבר דנו בו בעבר... כאילו מצד אחד אלפי אנשים צועקים למייקל שהם אוהבים אותם וכן גם הוא אוהב את הקהל שלו ובתוך זה הוא עדיין היה די בודד, אז מי באמת חברים שלו מכל הפלונים והאלמוניים שאוהבים אותו  ולכמה אנשים אפשר לתת להיכנס לחיים שלך האישיים, לדעת עלייך הכל, לקבל אותך כפי שאתה, למצוא איתם חיבור שיכול להחזיק לאורך זמן?  

        15/5/11 23:34:

      היה גם משהו היום בראיון עם גליה יהב שדיבר אלי שקשור לאמנות ואינטמיות - "המחשבה שאמנות היא אירוע אינטימי שדורש מהצופה להתרכז, להתחדד מולה, לחוות אותה לא בתנאי בידור. בעולם בו כל-כך מעט דברים נותרים אינטימיים מוטב לאמנות שתישאר כזו."

        14/5/11 04:14:

      צטט: יעל מ 2011-05-12 12:13:34

      טוב, לא ידעתי שככה קראו למיצג. ובהחלט יש עוד חלקי גוף חוץ משדיים, וכפי שנאמר על טעם ועל ריח אין להתווכח.

      ובעניין שאלת הרצון של היוצר/ת לחשוף ולהפשיט את עצמה בפני הצופה או שמא רצון הצופה לחשוף ולהפשיט אותה, אני חושבת שיש רצון הדדי של היוצר ושל הצופה להגיע לאינטימיות מסוימת, קירבה, חיבור, לקבלת תשומת לב או אהבה (?). עולה גם השאלה: האם עדיף להשאיר פנטזיה בגדר פנטזיה ולהמשיך לפנטז או לממש את הפנטזיה במציאות ואז לקחת את הסיכון באפשרות של אכזבה? והאם אנחנו באמת רוצים לראות מלך/ה עירומ/ה?  

       

      - ישנם טעמים שמרבית האנשים אוהבים - כמו מתוק, מלוח, חמצמץ וכ"ו - תעשיות שלמות בנויות על כך - פעם הבא כשאת בסופר תסתכלי אלו מוצרים ישנם כשאת מחכה בתור ליד הקופות וגם תסתכלי על השורות מדפים של דגני בוקר וממתקים וכ"ו. 
      נקודה מצויינת את מעלה כשאת מציינת את הרצון לאינטמיות, קירבה, חיבור וכ"ו (מחזיר אותי לסידרת צילומים שלי - "אינטימיות - זוג/כמה בכחול"), השאלה היא איך ניתן ליצור אינטימיות ולחלק את הקשר כשישנה דרישה רבה אליו ? בואי ניקח לדוגמא את מייקל ג'קסון שהיו לו מליוני מעריצים שכל אחד רוצה "לגעת" בו רק קצת - ולא משנה כמה אתה מפורסם גם ליום שלך יש רק 24 שעות ביממה ואתה לא ממש יכול לדבר/לענות עם אלפי אנשים בו זמנית. 

      לדעתי חלק מהפנטזיות שלנו נועדו למימוש בשביל שנוכל ליצור חדשות ולהמשיך לנוע 

      ולגבי המלך - חלק מהאנשים ישמחו לראות את המלך עירום (בקטע של רכילות או בשביל להיוכח שגם הוא כאחד האדם) וחלק אולי לא ממש רוצים (אבל זה עדיין לא אומר שהוא אינו עירום...) 

        12/5/11 12:13:

      צטט: אמן סודי 2011-05-11 19:05:30

      את יודעת - יש עוד חלקי גוף חוץ משדיים (ויש אמנים שהם אומני מיצג - פרפורמנס גופן - אמנותם... אני לא הכתרתי אותה - "המלכה העירומה" - ככה קראו למיצג בגלריה (אני בכלל טוען שהמלך הוא עירום - למרות שזה כבר די ידוע... - אבל אולי עוד נדון על זה בהמשך).

      טוב, לא ידעתי שככה קראו למיצג. ובהחלט יש עוד חלקי גוף חוץ משדיים, וכפי שנאמר על טעם ועל ריח אין להתווכח.

      ובעניין שאלת הרצון של היוצר/ת לחשוף ולהפשיט את עצמה בפני הצופה או שמא רצון הצופה לחשוף ולהפשיט אותה, אני חושבת שיש רצון הדדי של היוצר ושל הצופה להגיע לאינטימיות מסוימת, קירבה, חיבור, לקבלת תשומת לב או אהבה (?). עולה גם השאלה: האם עדיף להשאיר פנטזיה בגדר פנטזיה ולהמשיך לפנטז או לממש את הפנטזיה במציאות ואז לקחת את הסיכון באפשרות של אכזבה? והאם אנחנו באמת רוצים לראות מלך/ה עירומ/ה?  

        11/5/11 19:05:
      את יודעת - יש עוד חלקי גוף חוץ משדיים (ויש אמנים שהם אומני מיצג - פרפורמנס גופן - אמנותם... אני לא הכתרתי אותה - "המלכה העירומה" - ככה קראו למיצג בגלריה (אני בכלל טוען שהמלך הוא עירום - למרות שזה כבר די ידוע... - אבל אולי עוד נדון על זה בהמשך).
        11/5/11 14:53:

      צטט: אמן סודי 2011-05-11 13:42:14

      צטט: יעל מ 2011-05-11 13:30:37

      לעומת זאת לא מקובל ש"אמנית" תתפשט לאור ספוטים בגלרייה. נ.ב. עם כל הכבוד לאריאלה, באופן אישי אני חושבת שסקס- אפיל לא נמדד לפי מידת החזייה.

       

      האם אמנים עושים דברים מקובלים (במידה וכן הם יוצרים והופכים להיות ה"מיינסטרים" - אמן פופ (פופולארי) 
      איך לדעתך יוצרים סקס אפיל, או פיתוי ומשיכה (כשבמקביל כמובן כל האמנים רוצים שיבואו ויראו אותם ואת פרי יצירתם).
      כשכמובן יש להתחשב בנושא הטעם וההעדפות שמשתנות מאדם לאדם, ממין למין וקשורות לתקופה והתרבות הסובבת אותנו.  

      גלרייה היא חלל שבו אמנים מציגים יצירות/עבודות אמנות. גוף האדם היא יצירת אמנות ויכולה להיות מוצגת בגלרייה באמצעים כמו צילום, ציור, וידאו וכד'.  אריאלה השתמשה בשדיים שלה כדי לקדם את האמנות שהיא יוצרת והיא לא הראשונה שעושה את זה בתחום השיווק והפירסום. לא כל דבר לא-מקובל יהיה מקובל עליי, כמו שלא כל דבר מקובל יהיה מקובל עליי. אני חושבת שאתה כבר הכתרת אותה למלכה ולכן די ברור מה יוצר בשבילך סקס-אפיל, פיתוי ומשיכה.  זה לא חשוב איך לדעתי יוצרים סקס אפיל, פיתוי ומשיכה כי ברור שאני מפגרת באיזה 2 מאות שנים. 

        11/5/11 13:42:

      צטט: יעל מ 2011-05-11 13:30:37

      לעומת זאת לא מקובל ש"אמנית" תתפשט לאור ספוטים בגלרייה. נ.ב. עם כל הכבוד לאריאלה, באופן אישי אני חושבת שסקס- אפיל לא נמדד לפי מידת החזייה.

       

      האם אמנים עושים דברים מקובלים (במידה וכן הם יוצרים והופכים להיות ה"מיינסטרים" - אמן פופ (פופולארי) 
      איך לדעתך יוצרים סקס אפיל, או פיתוי ומשיכה (כשבמקביל כמובן כל האמנים רוצים שיבואו ויראו אותם ואת פרי יצירתם).
      כשכמובן יש להתחשב בנושא הטעם וההעדפות שמשתנות מאדם לאדם, ממין למין וקשורות לתקופה והתרבות הסובבת אותנו.  

        11/5/11 13:30:
      תראה, אמן סודי, אני מסכימה עם עניינים שהעלת בתגובתך לתגובתי. הנושא של עירום/מיניות בהקשר של אמנות שנוי במחלוקת מלכתחילה. מקובל שמדונה או בריטני ספירס תעלנה להופיע על הבמה כשהן מתפשטות ומתמרחות על הבמה, לעומת זאת לא מקובל ש"אמנית" תתפשט לאור ספוטים בגלרייה. נ.ב. עם כל הכבוד לאריאלה, באופן אישי אני חושבת שסקס- אפיל לא נמדד לפי מידת החזייה.
        10/5/11 11:34:

      יעל, נקודות מאוד רלוונטיות את מעלה אבל צריך גם להבין ולהכיר קצת את המקום ממנו פועלת ויוצרת אריאלה. 

       

      כמו למשל העבודה "Bug 2 small"  שהוצגה בתערוכה "ידועים בציבור" בגלריית מנשר (אני פספסתי את התערוכה הזאת לגמרי - לא הייתה לי איזה גלויה להדביק להם בגלריה) - "העבודה ממשיכה את העיסוק של פלוטקין במעמד "האמנית ככוכבת פופ". התפתחות העבודות שלה מקבילה למהלך מיתוג קלאסי של כוכבת אמיתית, כפי שמתואר פעמים רבות בתוכניות "הדרך לפסגה" של ערוצי המוזיקה הלועזיים." 

       
      תראי יעל - חלק מהאתגר של יוצר הוא למצוא/ליצור דרך ולדון בנושאים ובנקודות הללו (שגם את מעלה) ובמקביל לראות איך מתפרנסים מהם בכבוד. אלו דברים למשל שאומרת אריאלה אודות יצירתה

       

       "זו הדמות שלי שם שמשחקת תפקיד, שמקבלת צ'אנס מעמדה ביקורתית כלפי עצמי וכלפי החברה שרואה אותי בצורה מסוימת." 


      "אני אוהבת תרבות פופ – פט שופ בויז, מדונה, 'כוכב נולד' ואת הרעיון שעומד מאחורי הכוכבים החדשים. אם אני שנייה מנתקת, עד כמה שאפשר, את הקיום של הכוכבים כמוצרי צריכה שנוגעים במקום פורנוגרפי, כמו בריטני ספירס ואחרים, אז אני פשוט אוהבת את כל מה שקשור לזה, את השואו, הכיף." 


      "יש את חיי היומיום והשגרה ויש רגעים מסוימים שאני יכולה להתפרע. האמנות נותנת את הבמה לאלטר-אגואים שלי, לדמויות אחרות, ושם מותר לי להתפרע, כאילו." ("art is anything you can get away with" - Andy Warhol)


        10/5/11 09:31:
      אכן שאלות טובות ומעניינות. תראה, אפשר למשל לראות בנות מתפשטות גם על חוף הים (וזה מופע חינם) או במופע סטרפטיז (שם צריך כמה שטרות כסף). אני לא אהבתי את התכנית והקונספט שאריאלה יצרה. זאת אמנות? זה מה שגלריה מציעה לקהל שלה? אם היא צריכה להתפשט כדי לקבל פירסום או לעשות כסף אז באותה מידה הייתי מציעה לאריאלה להיכנס לאודישנים של שערי הפלייבוי. ובנימה אופטימית זאת...