עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    הסָנְיָאסין הראשון שלי

    19 תגובות   יום שישי , 6/5/11, 08:45

    הסָנְיָאסין הראשון שלי

     

    סניאסין הוא אדם שפרש מחיי המעשה ומקדיש את חייו לחיפוש האמת המוחלטת, בשאיפה ל"שחרור" – מוקשה. לעיתים עושים שימוש במילה "יוגי", או "סאדהו", לתיאור אותו מצב, למרות ההבדלים בין המושגים.

     

    ראיתי אותו לראשונה כשנכנסנו לאולם המרכזי באשרם של מסדר ראמָקְרישְנה בקאלָדי. ראשו מגולח, לבוש גלימה כתומה, הוא ישב שקוע במדיטציה אל מול תמונתו המוארת של ראמקרישנה, ועל מנת שלא להפריע לו, יצאנו בלאט מן החדר. התפעלתי מהבעת הריכוז על פניו ומהשלווה שקרנה מהם, ותהיתי אם הבחין בנו. מאוחר יותר, בשיחתי אתו, שאלתי אם היה מודע לכניסתנו, ותשובתו הייתה שלילית.

     

    בעת ההמתנה שיצא מן האולם, סיפרו לי עמיתיו על כושר הריכוז העצום שלו, והדגימו אותו במספר אפיזודות, שאחת מהן זכורה לי במיוחד. הם סיפרו שיום אחד לא חזר ממקום התבודדותו ביער. למחרת יצאו לחפש אחריו ומצאו אותו בקרחת יער קטנה על שפת הנהר, שקוע במדיטציה עמוקה. נחשי קוברה נמשכו אל האנרגיה שהקרין, ונקבצו סביבו במעגל, בראשים זקופים וצווארים מנופחים. העליתי את התמונה בדמיוני והיא קסמה לי, אך הסיפור נשמע לי פנטסטי לחלוטין! בהמשך מסעי שמעתי עוד סיפורים מסוג זה בהודו, ורודיארד קיפלינג אף כלל תיאור דומה של בעלי חיים בטבע שנמשכים לאנרגיה רוחנית, בסיפורו "הקדוש".

     

    למרות שעברו עליו 18 שנה בלימוד ובמדיטציה, טען הסניאסין הראשון שלי שעדיין אינו יודע דבר, שהוא בחזקת "תלמיד", ושהוא מתכנן לצאת להתבודד בהרים ולהגיע להארה ול"שחרור" מוחלט. ממה שסיפר לי, התרשמתי שבכל זאת עשה כברת דרך רוחנית.

    הוא סיפר על חוויה שעשויה להיתפס כ"הארה". באחת ההזדמנויות הוא שקע במדיטציה למשך 12 שעות על גדת הנהר (אולי כשהנחשים הקיפו אותו?), והרגיש תחושת התעלות נשגבה. במשך שבוע ימים אחר כך, התהלך כשאושר עילאי ממלא את ליבו. אולם, למרות שעברו מספר שנים מאז, החוויה לא חזרה על עצמה.

    הוא סיפר גם שזכה להשגחה אלוהית אישית - פעם, כשהלך לבדו בדרך שקוע במחשבות, הרגיש מעין "יד אלוהים" שהרימה אותו והסיטה אותו ממסלולה של מכונית נוסעת, שכלל לא הבחין בהתקרבותה.

     

    הייתי בשלב מוקדם של המסע, ובספקנותי קיבלתי את דבריו בעירבון מוגבל, אך מי יודע, אולי היו אמת לאמיתה? כאשר הקשבתי לו, נזכרתי בדברים שלמדתי קודם לכן באוניברסיטה, ובדברים אשר נתקלתי בהם בספרים, ובעיקר בחוויית ההארה של לארי, גיבור ספרו של סומרסט מוהם – "על חוד התער" (שם הספר לקוח מקטהה אופנישד, 3.14).

     

    איני זוכר את שמו של הסניאסין הראשון שלי, וייתכן גם שמעולם לא ידעתיו. בדרך כלל תיעדתי ושמרתי את השמות והכתובות של מי שנפגשתי איתם בטיול, אך שמו משום מה חסר ברשימותיי. הוא נראה לי חסר גיל, אך חשבתי שהוא מבוגר ממני. למרות ההבדל בגיל ופערי התרבות, הרגשתי שאנו מבינים זה את זה ושנוצרה בינינו "כימיה" טובה. בעת ששהיתי באשרם, שוחחנו רבות על הנושאים המרכזיים של תורת האָדְוָאיטה וֵדָאנְטה - על מהות היקום, על אלוהים ועל מהותו וייעודו של האדם. התפישה של נושאים אלה מבוססת על האמונה בהוויה כ"אין-סוף", ומשום שה"אין-סוף" אינו ניתן לתפיסה בחושים ובשכל, הוא מעבר ליכולת להביעו במילים. למרות זאת, אין דרך אחרת לתקשר בנושאים מטאפיסיים אלה מלבד הדרך המילולית, אך במהלך הדיון חייבים להיות מודעים למגבלות החשיבה והלשון.

     

    בראותו את מידת התעניינותי, הוא הביע את אמונתו שאני אמור למצוא גורו - מורה רוחני - שיסייע לי בחיפוש. תחזיתו זו לא התממשה, למרות שהיו חכמים שהציעו לי להישאר עמם כתלמידם.

     

    לאחר יומיים שבילינו באשרם, נפרדנו בידידות רבה והמשכתי במסעי, ולא היה בינינו קשר עוד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/5/11 23:22:

      צטט: איילת הלר 2011-05-10 10:40:23

      זה מעניין ושווה בדיקה. הולכת לעשות מדיטציה, מקווה שיתושים לא נמשכים לאנרגיה המופצת.

      תודה, איילת.
      אם יש אמת בסיפור, אל לך לחשוש מן היתושים שיימשכו אל האנרגיה שתקרין המדיטציה שלך. הם לא יעקצו אותך, כשם שהנחשים לא הכישו את הסניאסין "שלי".
      כל טוב, עמוס.

       

        10/5/11 23:19:

      צטט: פו3 2011-05-10 01:51:41

      אני חושבת שהדת הרסה הכל.

      היא הכניסה פחד בכל עשייה שלה.

      ובמקומות שיש אמונה אמיתית -אין פחד.

       

      תודה, רויטל.

      אין ספק בלבי שהממסד הדתי, בכל דת, הולך ומתרחק מן האמונה הטהורה, ומונע על ידי אינטרסים אחרים.

      כל טוב, עמוס.

       

        10/5/11 23:17:

      צטט: בילבית-גינגית 2011-05-10 00:37:22

      העשרתני תודה! סבורתני, שהארה והתעלות הרוח טבועה בגנטיקה אישית.חיי המעשה אינם סותרים זאת. הרגשה זו לא קשורה לתעתועי הגורל, היא סוחפת למחוזות שאין להם סוף ותיכלה.

      תודה, מלכה.
      על פי התפישה ההודית שבה אני מתמקד, חיי המעשה קושרים את האדם, ואינני מדבר על התמכרויות. מספיק לחשוב על האהבה לבן/ת הזוג ולילדים, על מנת להבין את עוצמת ההתקשרות. הייעוד של האדם על פי התפישה המוניסטית, הוא להשתחרר מכל מה שכובל אותנו אל התפיסה הגשמית ולהגיע לשחרור מוחלט ממנה, ולחוות את ההתמזגות עם האין-סוף של ההוויה.
      כל טוב, עמוס.

       

        10/5/11 10:40:
      זה מעניין ושווה בדיקה. הולכת לעשות מדיטציה, מקווה שיתושים לא נמשכים לאנרגיה המופצת.
        10/5/11 01:51:

      אני חושבת שהדת הרסה הכל.

      היא הכניסה פחד בכל עשייה שלה.

      ובמקומות שיש אמונה אמיתית -אין פחד.

        10/5/11 00:37:
      העשרתני תודה! סבורתני, שהארה והתעלות הרוח טבועה בגנטיקה אישית.חיי המעשה אינם סותרים זאת. הרגשה זו לא קשורה לתעתועי הגורל, היא סוחפת למחוזות שאין להם סוף ותיכלה.
        8/5/11 14:12:

      צטט: יעל מ 2011-05-08 13:50:03

      באמת קסום הקטע עם הנחשים. בכלל כל הנושא של התבודדות, הארה, נשגבות רוחנית - כל אלה בעלי קסם במיוחד לאור העובדה שאנו חיים בעולם כ"כ חומרני וחומרי.

      מרתק לקרוא את כתבייך!

       

      תודה, יעלי.

      בתורה הרוחנית של הודו יש קסם מיוחד. בתרבות הדתית שלנו, במיוחד בקבלה ובחסידות, היעד הוא התקרבות אל השכינה (מבלי להתייחס להירארכיה של הספירות). בתרבות ההודית, בשלב הסופי נעלמות כל ההבחנות, כולל ההבחנה בין האדם לאלוהים, ומי שמצליח להתעלות לאותה רמה, משיג "שחרור", ומכיר באחדותו עם האין-סוף של ההוויה. במושגים שלנו - כביכול מתמזג עם אלוהים.

      שיהיה לכולנו יום עצמאות שמח, עמוס.

       

        8/5/11 13:50:

      באמת קסום הקטע עם הנחשים. בכלל כל הנושא של התבודדות, הארה, נשגבות רוחנית - כל אלה בעלי קסם במיוחד לאור העובדה שאנו חיים בעולם כ"כ חומרני וחומרי.

      מרתק לקרוא את כתבייך!

        8/5/11 11:06:

      צטט: פו3 2011-05-08 00:10:05

      איזה יופי של מסע...

      במידיטציה האמיתית לא זו שמעבירים עם כל מיני טכניקות מעורבבות.

      יש עוצמה אדירה.

       הדרהמה של שאקימוני היתה להיות באין...להפטר בדפוסים ישנים והרבה הרבה ויתור.

      לא לרדוף אחר דבר,ולזרום עם היקום.

      מה ששלך לא יילקח.

       

      תודה, רויטל.

      יש דמיון רב בין הפילוסופיה הבודהיסטית וטכניקות המדיטציה שלה, לבין אלה שהתפתחו בהינדואיזם, ולא בכדי!

      הבודהיזם צמח מתוך ההינדואיזם והושפע ממנו.

      שבוע טוב, עמוס.

       

       

        8/5/11 00:10:

      איזה יופי של מסע...

      במידיטציה האמיתית לא זו שמעבירים עם כל מיני טכניקות מעורבבות.

      יש עוצמה אדירה.

       הדרהמה של שאקימוני היתה להיות באין...להפטר בדפוסים ישנים והרבה הרבה ויתור.

      לא לרדוף אחר דבר,ולזרום עם היקום.

      מה ששלך לא יילקח.

       

        7/5/11 21:11:

      צטט: בניp 2011-05-07 18:16:19

      כנראה שה"כימיה" הייתה רק בשלב התיאורטי, לא בשלב המעשי...

      בני, הכימיה היתה ממשית כל עוד היינו פנים מול פנים.
      בשלב המוקדם ההוא של מסעי בהודו, לא לקחתי את כתובתו של הסניאסין, ונשאר לי רק הרושם מפגישתנו הראשונה (והאחרונה).
      שבוע טוב, עמוס.

       

        7/5/11 18:16:
      כנראה שה"כימיה" הייתה רק בשלב התיאורטי, לא בשלב המעשי...
        6/5/11 23:01:

      צטט: דיוטימה 2011-05-06 19:27:54

      קראתי בעניין את הפוסט, לבות הדיאלוג בינך לבין ניצה. משערת שאתה מכיר היטב גם את ספרו הקטן והנפלא של הרמן הסה: סידהרתא ♣

      תודה, אסתר.

      הרמן הסה בנה את סיפורו של סידהרטהה על פי תורת ארבעת השלבים שהזכרתי בהתכתבות עם ניצה.

      שבת שלום, עמוס.

       

        6/5/11 19:27:
      קראתי בעניין את הפוסט, לבות הדיאלוג בינך לבין ניצה. משערת שאתה מכיר היטב גם את ספרו הקטן והנפלא של הרמן הסה: סידהרתא ♣
      תודה
        6/5/11 17:19:

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2011-05-06 16:50:48

      סאניאסין. מילה עם תהודה רכה. ואינך יודע את שמו, אך זוכר אותו היטב, הוא הראשון שלך. הוא נחרת כדרכן של חוויות ראשוניות מימי הילדות. תמהה אני על ילדותו, מה נחרת בלבו שגרם לו להיות מי שהינו. או לרצות להיות בפסגת הרוחניות ולחיות בתחושה של שאיפה לשלמות רוחנית. מעניין ומרתק. שנים חלפו ואתה עדיין תוהה על אמיתות התיאורים וההאדרה של יודעי דבר בעולמות רחוקים.

      תודה, ניצה.

      הצבת "השחרור" כיעדו הסופי של כל אדם, היא התפתחות מאוחרת יחסית בהינדואיזם – בערך במחצית האלף הראשון לפני הספירה – והיה בה משום קריאת תיגר על הממסד הכהני-ברהמיני, והמונופול של כת הברהמינים על הידע ועל השליטה בגורל הפרט. כשהתפיסה החדשה תפסה תאוצה, נקטו הברהמינים בכלל הידוע – If you can't beat them, join them. הממסד הדתי אימץ את רעיון השחרור והכניס אותו למסגרת הדתית הקיימת. כיום מוכרת בהינדואיזם תפיסת ארבעת השלבים בחיי אדם – תלמיד, בעל בית, שוכן יער, סניאסין. הסניאסין הוא השלב הסופי בחיים, לפני ההגעה לשחרור עצמו, ואם זה לא מצליח בגלגול הזה, תמיד אפשר לנסות בגלגול הבא.

      הסניאסן הראשון שלי, החל בחיפוש האמת מגיל צעיר, מבלי לעבור את השלבים המוקדמים. התופעה מוכרת מחכמים נודעים רבים, שפשוט (?) מקבלים "קריאה", נוטשים הכל והולכים לחפש את "האמת".

      פגשתי חכמים רבים במסעי, חלקם "ידוענים" שלא התרשמתי מהם, וחלקם ללא יחסי ציבור, אך אנשים מרשימים ביותר. הסניאסין הראשון שלי היה איש צנוע מאד ושוחר אמת אמיתי, גם אם לא הגע עדיין אל "השחרור" עצמו.

      שבת שלום, עמוס.

       

        6/5/11 16:59:

      צטט: שיווה 2011-05-06 16:20:52

      נזכרת בערגה
      ב"ספר הג'ונגל".
      האיורים המופלאים של נחום גוטמן
      הדגישו והבליטו את הדמיון והמשותף
      שבן בני האדם לחיות

      תודה, ריקי.

      אם אינך מכירה את "הקדוש" של קייפלינג, אני ממליץ.

      הסיפור התפרסם ב"פניני ספרות", או ב"מבחר הסיפור העולמי" - הספרים הנפוצים כמתנת בר-מצווה בזמני.

      שבת שלום, עמוס. 

       

      סאניאסין. מילה עם תהודה רכה. ואינך יודע את שמו, אך זוכר אותו היטב, הוא הראשון שלך. הוא נחרת כדרכן של חוויות ראשוניות מימי הילדות. תמהה אני על ילדותו, מה נחרת בלבו שגרם לו להיות מי שהינו. או לרצות להיות בפסגת הרוחניות ולחיות בתחושה של שאיפה לשלמות רוחנית. מעניין ומרתק. שנים חלפו ואתה עדיין תוהה על אמיתות התיאורים וההאדרה של יודעי דבר בעולמות רחוקים.
        6/5/11 16:20:

      נזכרת בערגה
      ב"ספר הג'ונגל".
      האיורים המופלאים של נחום גוטמן
      הדגישו והבליטו את הדמיון והמשותף
      שבן בני האדם לחיות

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין