עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';
    0

    לְ זֵ כֶ ר

    55 תגובות   יום ראשון, 1/5/11, 18:44

    ''

     

    ^חשוב להניח את העכבר על הצילום ולהגדיל^

    נכתב בשנת 2003

     

    ל ז כ ר

     

     

    פוסט קודם:  סוף סוף הגיע פסח

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      תגובות (55)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/11/12 00:38:

      מצמרר בצימצום שלו וברגישות.

      השיר והרקע ( מים ) חד המה. משלים ומושלם.

      כמה שהשיר כואב התוצאה יפה.

        19/4/12 01:42:
        18/4/12 19:26:

      http://www.orianit.edu-negev.gov.il/achdutasd/cp/homepage/Images/%D7%A0%D7%A8%20%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94.gif

        10/10/11 11:51:

      צטט: שלויימה (חוני) 2011-10-09 16:14:53

      אוף. אמרת כל כך הרבה בכל כך מעט...

      תודה שלויימה זה אחד השירים היותר מיוחדים שלי:

      לְ זֵ כֶ ר

        9/10/11 16:14:
      אוף. אמרת כל כך הרבה בכל כך מעט...
        10/6/11 17:20:

      תודה חברים יקרים לתגובותיכם לשיר המיוחד הזה !

      ..............................

      אפר ואבק  / יהודה פוליקר:

      מילים: יעקב גלעד
      לחן: יהודה פוליקר


      השיר "אפר ואבק" נכתב על ידי יעקב גלעד, בנה של הלינה בירנבאום ניצולת השואה, שהחליטה כי ברצונה לחזור אל האדמה בה הושמדו מיליוני יהודים. השיר נכתב על הפעם הראשונה בה נסעה בירנבאום לפולין. גלעד, שחשש כי הכאב הרגשי שתחווה יהיה כבד משאת, והתנגד נחרצות לנסיעתה, כתב לה את השיר שמילותיו: "ואם את נוסעת, לאן את נוסעת? הנצח הוא רק אפר ואבק. לאן את נוסעת, לאן את נוסעת? שנים וכלום עוד לא נמחק".
      (המידע לקוח מויקיפדיה)

      ''


        9/6/11 20:09:

      צטט: cherryn 2011-05-13 00:42:09

      שטוטית יקירתי, בכל כך מעט מלים הצלחת להעביר את האימה שהיתה שם. תודה וסופשבוע נהדר. צ'רי

      ~

      נכון.

       

        28/5/11 15:21:

      *

        27/5/11 06:36:
      חזק ומצמרר
        27/5/11 05:57:

      נשיקה

      איזה צבע אש בתמונת הפנים שלך

      סרווס

        26/5/11 13:50:
      קשה, מכל זוית...
        25/5/11 14:01:
      קשה ועצוב
        22/5/11 08:55:
      כוכב בודד, בוכה לשיר עצוב-עצוב...
        21/5/11 22:33:
      אדום הולם אותך מאד
        21/5/11 22:29:
      אני רואה שאת משקיעה בביתך עיצוב העמוד צבעוני ומפתה, אבל חוץ מזה, משעמם בלי הנוכחות שלך ברשת, שיהיה לך שבוע טוב יקירה בידידות בחיבה ובהערכה רבה אשר
        18/5/11 00:32:

      קשים החיים ללא תגיות :))


      תודה מקרב לב  לכל המגיבים 

       

      }{

        15/5/11 11:33:
      אמנם באיחור. אין מה להוסיף.
        14/5/11 15:40:
      בהחלט זוכרת.. שיר מצמרר.. הקדשתי לזכרם כמה פרקי תהילים לעילוי נשמתם..
        14/5/11 01:16:
      מצמרר ... שמי אסתר על שם בת דודה של אימי שהיתה בת שנתיים כשעלתה באש הכבשנים בטרבלינקה במעט תפסת מרובה... קשה להבין זוועה כזו.
        13/5/11 00:42:
      שטוטית יקירתי, בכל כך מעט מלים הצלחת להעביר את האימה שהיתה שם. תודה וסופשבוע נהדר. צ'רי
        7/5/11 19:19:
      אין מילים.תמונה אחת במעט מילים אומרת הכל
        7/5/11 18:36:

      תודה לכל המגיבים והקוראים

      http://www.hofesh.org.il/articles/maavak/60_years/israel_animated_flag.gif

      נזכֹּר את כּולם

        5/5/11 23:16:
      לא מזמן חזרתי מפולין, זו היתה הפעם השלישית ועדיין לא מבינה...
        4/5/11 23:05:
      לפעמים, משהו מינימליסטי פשוט עושה את כול ההבדל (כמו זה למשל...). יהי זיכרם ברוך
        4/5/11 22:23:
      סופ"ש טוב :-)
        3/5/11 20:08:

      לא הייתי יומיים

      עכשיו ראיתי...

      קשה לי יום הזיכרון

      וכמו שכתבתי לך כבר בבלוג בגלריית השירים שלך

      במקומות האלה אני שתיקה...

        3/5/11 18:11:
      http://www.youtube.com/watch?v=pwMWGyV4UFE והנה כל השיר
        3/5/11 18:07:
      "ראש של בובה נותר בשביל" - מזכיר לי את שירו החזק של שלמה ארצי "אמא קטנה", גם הוא על ילדה קטנה שנספתה בשואה - "בובה שלך הגידמת, תשב על מיטתך בוכיה, כי כבר נסעת, כי כבר נסעת". כהרגלך, יקירתי, את מעבירה כל-כך הרבה בכלכך מעט מילים.
        3/5/11 07:59:
      מקלעת תיל, התחושה הנכונה.
        3/5/11 07:25:
      .
        2/5/11 23:44:
      כמה עוצמה וזעזוע יש בכל כך מעט מילים.... תודה שטוטי
        2/5/11 23:40:
      שיר עוצמתי , המעביר ומתאר את זוועות השואה .
        2/5/11 22:48:
      כתיבה ראויה לגודל המאורע
        2/5/11 22:29:
      'ראש של בובה נותר בשביל' איזה שורה מטלטלת... כל אחד ראה כזאת בחייו, אך לא בהקשר הנורא הזה. תודה לך שיר_
        2/5/11 19:39:
      יהי זכרם ברוך.
        2/5/11 18:57:

      צטט: mzukan 2011-05-02 15:50:21

      השיר מזעזע בעצמתו: מוות ,זרוע בכל מקום, ראש בובה על שביל,הוא מה שנשאר מעין מזכרת חבוטה של ילדה שנעלמה בכבשן, את גדר התיל, להבד יל מזר הקוצים לראש הצלוב , נרמז כבר ברקע הצילום , שמשמש גם השלמה מכוונת לשיר העריכה עשויה ברגישות ובטעם, שטוטית הייתי תפוס מרבית היום , ולא ראיתי סרטים שרצו על השואה, אבל נראה שהשיר שלך הכיל את מרביתם, שיהיו לך הימים הבאים ימים טובים יקירה . בידידות בחיבה ובהערכה רבה, אשר

      ~~~

      תודה לכל החברים !

      רובכם קראתם כבר את השיר הזה בבלוג השיטוטים שלי כמו בגלריית השירים 

      בלוג השירה נפתח כדי לרכז את שירתי

      אך מכיוון שזו לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בטעות בקריאה בשיר הזה ברצוני להעיר ולהאיר: מה שלא נהוג בדרך כלל

      במקור השיר הזה נכתב: כך

      מכיוון שכבר נאמר לי ולא רק בתגובה של מזוקן : "ראש בובה על שביל,הוא מה שנשאר מעין מזכרת חבוטה של ילדה שנעלמה בכבשן" -

      הפרדתי את השורה האחרונה של השיר:

        יַלְדָּה קְטָנָה מוּטַחַת אֶל הַקִיר..

      מפני ש:

      רֹאש שֵל בֻּבָּה נוֹתַר בַּשְבִיל
         
       בְּלכְתִי אֶל הַכִּבְשָן = לכל ההולכים לכבשן

      והילדה המוטחת אל הקיר זו עוד תמונה משורת התמונות שאני מעבירה בשיר הקצרצר הזה שכבר נאמר עליו

      שכל מראות וחוויות השואה מועברות בשורות-תמונות קצרות 

      http://www.google.co.il/images/holocaust-42.gif

       

       

       

        2/5/11 16:52:
      לעולם לא נשכך ולא ניסלח!
        2/5/11 15:50:
      השיר מזעזע בעצמתו: מוות ,זרוע בכל מקום, ראש בובה על שביל,הוא מה שנשאר מעין מזכרת חבוטה של ילדה שנעלמה בכבשן, את גדר התיל, להבד יל מזר הקוצים לראש הצלוב , נרמז כבר ברקע הצילום , שמשמש גם השלמה מכוונת לשיר העריכה עשויה ברגישות ובטעם, שטוטית הייתי תפוס מרבית היום , ולא ראיתי סרטים שרצו על השואה, אבל נראה שהשיר שלך הכיל את מרביתם, שיהיו לך הימים הבאים ימים טובים יקירה . בידידות בחיבה ובהערכה רבה, אשר
        2/5/11 11:04:
      "ילדה קטנה מוטחת אל הקיר" אין לי מילים להוסיף
        2/5/11 10:29:

      ידידתי משכבר הימים

      ציירת מראה וייחדת דמות אחת שנתת לה פנים

      ותיאור מדוקדק על אופן מותה המזוויע והמרושע.

      הרשע שם היה אפל מכל אופל שהכירה האנושות

      שם לכל אחד ואחד הייתה דמות ופנים ודרך איומה שבה הלך לעבר מותו .

      לפני דקות ספורות עמדנו דום מהרהרים כואבים וזועמים.

      הנחמה שבדמינו חיינו וקמנו מגל העצמות העור הגידים

      והפכנו אומה עצמאית לגונן על חרותה .

      ואולי יותר מכל המילים ראוי מזמור תהילים ליום זכרון זה .

      רצ"ב על כל המראות שבו להתנחם ולהתנער מאשליות  ולדעת כי עוד לא תמה דרכנו. 

      http://cafe.themarker.com/video/2153171/

      יהי זכרה זכרם ברוך.

        2/5/11 10:23:
      עצוב עצוב עצוב.
      * אין מה להוסיף.
        2/5/11 08:44:

      שטוטית

      את מודדת מילים
      וכל מילה במקום מונחת
      בכל כך מעט....
      כן..זו את
      תודה על "לזכר"


      (אשוב)

        2/5/11 00:58:
      כל כך הרבה בכל כך מעט מילים....
        1/5/11 23:46:
      אוי, כמה עצוב! זה מזכיר לי את אמא שלי...שיצרה בובות ושרדה בזכותן. כמה יפה כתבת!!!
        1/5/11 23:44:
      זה חזק שטוטית... כתבת היטב.
        1/5/11 23:32:
      להיות עם חופשי
        1/5/11 23:28:
      ליזכור ולא לשכוח, שיר יפה.
        1/5/11 23:15:
      יום קשה,לא נישכח.
        1/5/11 22:39:
      מרגיש כמו שהרגשת שחווית את השואה בעצמך... כמו גלגול נשמות...
        1/5/11 22:04:
      כואב ויפה.
        1/5/11 20:28:
      ביום כזה אני נזכרת באבא שלי ז"ל שברח כילד ממחנה הריכוז ג'אדו בלוב והגיע לארץ ישראל טרם קום המדינה. הנאצים אגב לא חשדו בו שהוא יהודי. מדהים. עוד מעט אגיע לגיל שלו כשאני נולדתי.
        1/5/11 20:08:
      עצוב ויפה.
        1/5/11 19:32:
      מאד אהבתי........