אז היום התפרסמה עוד כתבה נגד העשירים המרושעים. הם, החצופים, יכולים לקנות כמה דירות שהם רוצים, ולהשכיר לנו, ואז לא רק שאנחנו לא יכולים לקנות והנגיד הזה של בנק ישראל מעלה לנו את הריבית על המשכנתא, גם שכירות פשוטה במרכז הארץ כבר הופכת להיות נטל בלתי אפשרי.

מתוך הכתבה: "עובד בשכר ממוצע יכול לקנות דירה אחת, וגם זה אחרי שחסך וקיבל עזרה מההורים, אז הוא מחשב כל שקל. הקונים העשירים כבר קנו דירות לעצמם ולילדיהם ועדיין יש להם כסף פנוי. הם משלמים סכום התחלתי של כמה מאות אלפים, לוקחים משכנתה של עוד כמה מאות, ומשכירים את הדירה כך שהשוכרים משלמים את המשכנתה. לא משנה מה התשואה הריאלית על הנכסים, הם מרוויחים אותה בלי הוצאות, ולכן כדאי להם לקנות גם כשהמחירים עולים".

אגב, יש שם קישור לכתבה נוספת על השכר הממוצע. אבל ברור שהשכר הממוצע לא רלונטי, הרי אם מנכ"ל חברת תקשורת או ביטוח מרויח חצי מיליון שקל בחודש, ועובדת סוציאלית, מורה, רופאה מתמחה, עובד ניקיון, מאבטח, נציג שירות- מרויחים 4,500 שקל במקרה הטוב, אז הממוצע בינהם לא מעיד הרבה.

ובכל זאת, חשוב להבין, העשירים לא מרושעים, כלל וכלל לא. הם אפילו תורמים לפעמים כמה שקלים מתוך ההון העצום שלהם, לטובת איזו תרופה לאדם זקן שפורסם עליו כתבה, או כיתה חדשה בבית ספר ציבורי או במוזיאון. אלו אנחנו שטיפשים. כי אנחנו נוהרים כמובן מאליו, כלהקת פתאים, ומשלמים הון על השירותים העגומים שהם מספקים לנו (מה באמת יש לראות בטלויזיה בכבלים/לווין, חוץ מפרסומות והבלים?), משלמים אפילו על משאבים ששייכים לנו ממילא, כמו מים (באיזו זכות מוכרים לנו מים מינרלים מהארץ בבקבוק? או גובים תשלום בכניסה למעינות חמים? באיזו זכות מפעלים מזהמים לנו את הנחלים ומשרד הבריאות נשלח לנקות אותם?).

הכח היחיד שלנו, כרגע, לצערי, הוא כח צרכני. כי גם הפוליטיקה (ברובּה הגדול) כבר מושפעת מבעלי ההון- היי ח"כ, תפרגן לנו בחקיקה או בקשרים עסקיים, ונפרגן לך במשרה בכירה בתאגיד, בטיסות, השקות ומה לא.

הבחירות הקטנות ביום יום, משמעותיות יותר מההצבעה פעם בשנה בקלפי. אני יודעת שזה תוכן לא כ"כ מתאים לאתר הזה, המתעסק ביחסים, בתרבות הפנאי והשפע, ולא כ"כ פמיליארי עם העיסוק ב"אל תקנו, זה מזהם את הסביבה, פוגע בבריאות, מפורר את חיי הקהילה, גורם לפערי שכר עצומים, לעוני ורעב." אבל בכל זאת, זה הבלוג שלי!! ואני רוצה להבהיר שזה המצב, כל מה שאתם קונים הוא חלק מהרס כדוה"א, גם אם תשימו אותו בפח מיחזור אח"כ. כי תהליך הכריה של החומרים, ההטסה בעולם, הרכבה במדינות עולם שלישי בשכר רעב, הנפט, כריתת היערות, הצבעים הרעילים, הלבנת הבדים, הפרשות בעלי החיים שמחסלות את האוזון והראשים שלהם שמתגלגלים אח"כ במי השתיה, כמויות המים העצומות שדרושות להכנת כל מוצר חומרי.. גם תהליך המיחזור עצמו דורש אנרגיה (מזהמת), ואת רוב הדברים אי אפשר ממש למחזר (רק זכוכית אפשר למחזר פעמים רבות, ואיפה יש פחים לזכוכית בכלל?)  ואני מתכוונת גם לכתוב עכשיו מה עוד אפשר לעשות.

אז דבר ראשון, היום נרשמתי לאתר חביב המאפשר לכספי הפרסום להגיע לנזקקים. ויש עוד הרבה אירגונים נפלאים שעוסקים בחקיקה סביבתית או הגבלת כוחם של בעלי ההון וזקוקים לתמיכת הציבור. דבר שני, אמממ, איך לנסח את זה.. אני חושבת על סוג של אלטרנטיבה לת"א. ת"א הופכת להיות עיר לעשירים בלבד, ומצד שני, כל עיר אחרת משעממת ומרובעת נורא, ורחוקה מהכל. אז חשבתי, אם יהיו קבוצת אנשים שרוצה ל"קרב הכל אליה", לעשות מאמץ שכל מה שרוצים יהיה בהישג יד, בלי להסתמך על נדיבות הלב או תאוות הבצע של גורמים אחרים, זה יהיה פשוט גאוני. להביא אלינו את השפע, במקום לרדוף אחריו, עניים ומתוסכלים.

ולסיום, כרוז מס. 1 לתלמידי כתות יא / אהרון שבתאי

אני לא אשרוף חנות

החבר של בתי לא ירסק חלונות ראוה

אבל אתם

אתם

אתם

תלמידי כיתות יא

עוד תעלו בלהבות את הסנטר

ואז

האוליגרכיה שמקרצפת בצעירים את המדרכות

ששוטפת להם את המוח

ששולחת אותם להרוג ולההרג

שתולה אותם להתייבש כסחבה במרפסת העוני

תשתין בפחד מתחת לכורסה

ובידיים מיוזעות תוציא את הפנקס

ותכתוב לכם את הצ'ק הגדול

הצ'ק הגדול

ותקבלו בחזרה את הביצים

אני רואה את היום בעיניי

מבר כוכבא עד לקינג ג'ורג'

מפצפצים חנות חנות בנק בנק

הסנטר נדלק כמדורת חג

מאפר הכסף הנשרף בכספות

הכבוד לעבודה ההיגיון החברתי השמחה הגאוה

ואה הא הא הא הא

בא סוף לעוני קץ לשפל