עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    טימור

    12 תגובות   יום שישי , 1/4/11, 11:36

    טימור

     

    נסענו לאורך נהר בפינלנד, בדרכנו מנורדקאפ שבצפון נורבגיה, אל רובניימי - משכנו של סנטה קלאוס, והגענו אל גשר צר מעל סכר. על הגשר עמד גבר שנראה צעיר, במכנסי ג'ינס כחולים וחולצת טריקו קצרת שרוולים, שחשפה את שרירי זרועותיו השזופים והתפוחים. לראשו חבש כובע קסקט מעור חום, מרופט בשוליו, והחזיק בידיו מוט עץ ארוך, שבקצהו קרס ממתכת. כשהתקרבנו אליו, ראינו את פניו חרושי הקמטים, צרובי השמש וסחופי הרוח, והבנו שהוא צריך להיות כבר כבן חמישים. עיניו הכחולות הביטו בנו מתחת לקסקט, וקמטוטים של חיוך הופיעו בזוויות עיניו.

    "מה העבודה הזאת לך?" שאלנו אותו.

    "אני מכוון את הגזעים שמגיעים בנהר אל המנסרה", ענה. "מאיפה אתם?"

    "אנחנו מישראל, מירושלים", אמרנו.

    "מירושלים!", קרא בצעקת התרגשות, "מארץ הקודש!"

    "כן, למה זה כל כך מפתיע אותך?"

    "אין לכם מושג עד כמה אני מתרגש", אמר. "בשנים 1957-9 שירתי בחיל האו"ם בעזה, ובחופשות הקצרות שלי הייתי נוסע לישראל. ביקרתי בתל אביב, באילת ובחיפה, וגם בנצרת ובירושלים. הביקור בנצרת הביא לשינוי גדול אצלי. עד אז הייתי חילוני לגמרי, וכבחור צעיר עברתי הרבה עבירות. אולם, הביקור בעירו של ישו המשיח, גרם לי לחשוב על הבשורה שהוא הביא לעולם, והתחלתי להיות יותר מאמין ואדוק בדת".

    "ביקרת גם בכנסיית הקבר ובכנסיית המולד?"

    "כן, עברתי את הגבול במעבר מנדלבאום והייתי גם במקומות הקדושים בירושלים העתיקה ובבית לחם, וגם באתר הטבילה של יוחנן המטביל בירדן, על יד יריחו".

    "ונשארת דתי גם כיום?"

    "כן", אמר, וחשף בפנינו צלב זהב גדול מתחת לחולצתו.

    "אנחנו משפחת נבו", הצגנו את עצמנו ואת שלושת ילדינו, "ואיך קוראים לך?"

    "אני טימור", ענה, ועתה הגיע תורי להתרגש. בצעירותי קראתי על טימור לנג, המנהיג המונגולי הפיסח, והנה עומד מולי איש, בשר ודם, הקרוי באותו שם.

    "טימור, כמו הכובש הגדול?", שאלתי.

    "כן", ענה טימור בצחוק, "אבל אני לא מלך ולא כובש, אני עובד עם הקורות האלה".

     

    טימור לנג, "טימור הצולע", היה אחד המנהיגים הגדולים במאה ה-14, ואולי הכובש הגדול ביותר של אותם ימים. הוא הצליח להביס שליטים רבים מסין במזרח ועד תורכיה במערב, השתלט על שטחים נרחבים גם בהודו, ובמסעות הכיבוש שלו ניצח את הסולטאן העות'מאני ביאזיד הראשון ושבה אותו, וכבש חלקים נכבדים של האימפריה שלו, והגיע עד איזמיר.

     

    השם "טימור" נגזר ממילה טורקית שמשמעותה "ברזל".

    "כיצד מגיע שם טורקי גם לפינלנד?", שאלתי את עצמי, ובהרהור שני נתתי לעצמי תשובה.

    נזכרתי בספר "מגלים וממציאים יהודים" שקיבלתי במתנה בהגיעי למצוות, ובו מסופר על הבלשן היהודי-הונגרי, ארמין ומברי. הוא היה דמות מיוחדת ומעניינת ביותר, ובין היתר הוא חקר גם את השפה הטורקית, וגילה את הקשר שלה לשפה הפינית.

     

    השיחה עם טימור קלחה, והוא הסביר לנו בהרחבה על התהליך של ייצור העץ - מכריתת העצים ביער, דרך השטת הגזעים בנהר אל המנסרה, ועד הפיכתם למוצר צריכה. בכל מהלך השיחה היה חוזר לדבר בהתלהבות רבה על המהפך הדתי בחייו, שהתרחש בהיותו בישראל.

     

    זכור לנו במיוחד שהוא דיבר בקול רם מאד, כמעט בצעקה, כנראה מתוך הרגל, ומתוך צורך להתגבר על שאון הנהר ורעש המנסרה.

    עד היום כולנו זוכרים את המפגש עם טימור, כאחד המפגשים המעניינים בטיול לסקנדינביה.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/4/11 23:02:

      צטט: leagat 2011-04-06 18:00:42

      תגליות הסטוריות, מפתיע כיצד מפגש מעיר הקשים מהזכרון מנקודה לנקודה, כמו מפה ורשת נפרשת ופותחת קשרים במוח, ויוצרת מן המאגר הגדול הזה תאים תאים אוטונומיים מסודרים.

      תודה, לאה.
      אני לא מפסיק להתפעל מנפתולי המוח.
      כל טוב, עמוס.

       

        6/4/11 18:00:
      תגליות הסטוריות, מפתיע כיצד מפגש מעיר הקשים מהזכרון מנקודה לנקודה, כמו מפה ורשת נפרשת ופותחת קשרים במוח, ויוצרת מן המאגר הגדול הזה תאים תאים אוטונומיים מסודרים.
        6/4/11 17:46:

      צטט: Lola Bar 2011-04-06 16:43:15

      מפגש מעניין מאד עמוס, מפגש שרק בחו"ל ניתן לחוות אותו כנראה.

      התרגשות הנוצרים מפגישת ישראליים שבאים מארץ הקודש, היא התרגשות מובנת שקראתי עליה גם אצל אוהבי מסעות אחרים. 

      יופי של סיפור. תודה.

       

      תודה לך, לולה.

      גם אנחנו נפגשנו בלא מעט נוצרים שהתלהבו מהעובדה שאנחנו מארץ הקודש, ועוד מירושלים!

      כל טוב, עמוס.

       

        6/4/11 16:43:

      מפגש מעניין מאד עמוס, מפגש שרק בחו"ל ניתן לחוות אותו כנראה.

      התרגשות הנוצרים מפגישת ישראליים שבאים מארץ הקודש, היא התרגשות מובנת שקראתי עליה גם אצל אוהבי מסעות אחרים. 

      יופי של סיפור. תודה.

        6/4/11 15:25:

      צטט: יעל מ 2011-04-06 15:13:56

      אחלה סיפור (והרפתקה:)

      אז אפשר לקרוא לו  "איש הברזל" !

       

      רעיון יפה, יעלי.

      אני משוכנע שטימור לנג נקרא בשם זה בגלל חוזקו של הברזל.

      אגב, גם משמעות השם "סטלין" היא ברזל, או פלדה.

      אני לא מתפלא שמנהיגים קשוחים נקראים על שם המתכת הזאת.

      כל טוב, עמוס.

       

        6/4/11 15:13:

      אחלה סיפור (והרפתקה:)

      אז אפשר לקרוא לו  "איש הברזל" !

        6/4/11 00:12:

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2011-04-06 00:01:00

      התגעגעתי לסיפורים שלך. יש כאן סיפור ויש חוויה, יש תרומת ידע אישי שמתמירה את הסיפור. כל המרכיבים האלה הופכים את הפוסט לסיפור מעניין ומרגש. "כמו טימור... ?" אתה שואל, והופך להיות שוב אותו הילד, אותו ילד שנכבש בסיפורי הכובש ואינו מאמין עתה למראה עיניו. זה רגע מכונן בסיפור. אהבתי מאוד. תודה רבה.

      תודה רבה, ניצה.
      אני שמח שחזרת להגיב על מה שאני כותב. הערותיך/הארותיך מאירות עיניים.
      כל טוב, עמוס.

       

      התגעגעתי לסיפורים שלך. יש כאן סיפור ויש חוויה, יש תרומת ידע אישי שמתמירה את הסיפור. כל המרכיבים האלה הופכים את הפוסט לסיפור מעניין ומרגש. "כמו טימור... ?" אתה שואל, והופך להיות שוב אותו הילד, אותו ילד שנכבש בסיפורי הכובש ואינו מאמין עתה למראה עיניו. זה רגע מכונן בסיפור. אהבתי מאוד. תודה רבה.
        3/4/11 22:14:

      צטט: דנה.גל 2011-04-03 13:14:57

      תמיד כייף פה... תודה

      תודה לך, דנה.

      לי נעים להתרפק על הזכרונות, ואני שמח שגם הקוראים מוצאים בהם עניין.

      כל טוב, עמוס.

       

        3/4/11 13:14:
      תמיד כייף פה... תודה
        2/4/11 19:07:

      צטט: דיוטימה 2011-04-02 12:03:03

      בשוודיה לא ביקרתי, עמוס, אבל "מגלים וממציאים יהודים", היה גם על מדף הספרים שלי. באשר לחקר השפות, גם להונגרית עצמה יש קשר לשפה התורכית. כמי שאוזנה הייתה קשובה לשתי השפות, אוכל להעיד שיש עקבות ברורים, בפרט בהגייה המלעילית [אם אינני טועה בהגדרה, על כל פנים זו השמה את הדגש על ההברה הראשונה במילה].
      טימור... מעניין אם למוישיק טימור שלנו, הנראה כילד שובב לאימא פולניה, יש גנים תורכיים או פינים בדמו...

      יופי לטייל איתך ברחבי העולם, בין אם במזרח הרחוק, באפריקה או בצפון הגלובוס ובהחלט גם בשדות המושבה 

       

      תודה רבה, אסתר.

      שמחתי על תגובתך - כמו תמיד. נדיר למצוא היום מישהו שמכיר את הספר "מגלים וממציאים יהודים".

      הביקור בנורד קפ, הנקודה המיושבת הצפונית ביותר באירופה, היתה חוויה בפני עצמה, ובדרך משם נפגשנו עם טימור.

      שבוע טוב, עמוס.

       

        2/4/11 12:03:

      בשוודיה לא ביקרתי, עמוס, אבל "מגלים וממציאים יהודים", היה גם על מדף הספרים שלי. באשר לחקר השפות, גם להונגרית עצמה יש קשר לשפה התורכית. כמי שאוזנה הייתה קשובה לשתי השפות, אוכל להעיד שיש עקבות ברורים, בפרט בהגייה המלעילית [אם אינני טועה בהגדרה, על כל פנים זו השמה את הדגש על ההברה הראשונה במילה].
      טימור... מעניין אם למוישיק טימור שלנו, הנראה כילד שובב לאימא פולניה, יש גנים תורכיים או פינים בדמו...

      יופי לטייל איתך ברחבי העולם, בין אם במזרח הרחוק, באפריקה או בצפון הגלובוס ובהחלט גם בשדות המושבה 

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין