עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    שכיר עט

    רעיונות והערות על מה שניתן לתקן וכיצד.
    ועוד על דברים שמעניינים אותי ותקוותי שגם אתכם.

    ארכיון

    0

    שינוי שיטת הבחירות

    1 תגובות   יום שלישי, 29/3/11, 10:08

    המכון לדמוקרטיה הציג הצעה לשינוי שיטת המשטר שכוללת בין השאר העלאת אחוז החסימה ל-4% הגדלת מספר חברי הכנסת ל 180 ושילוב בין שיטה אזורית לשיטה ארצית.

     

    אני זוכר את האסון הקודם של בחירה ישירה של ראש הממשלה שהביא להקטנת המפלגות הגדולות. רצוי שמשפטנים ינקטו זהירות רבה; המשפט החוקתי כולל השלכות פוליטיות שאינם בתחום המחקר שלהם. העובדה ששינוי השיטה הקודם קודם על ידי משפטנים כאשר אנשי מדע המדינה (שזה מדע הפוליטיקה באנגלית) מזהירים מהתוצאות ההרסניות של השינוי. והנה בדיוק מה שחזו אנשי מדע המדינה התרחש. (בוועדה זו כן היו חברי אנשי מדע המדינה אך מטריד אותי שבעיון ברשימת המקורות הם מסתמכים בעיקר (או רק) על מקורות שהתפרסמו אצלם ב"מכון לדמוקרטיה").

     

    אני חושב גם שהאנשים המכובדים האלו מבלבלים בין סיבה למסובב. אם אדם רץ מחליק ושובר יד או רגל האם צריך להחליף את הרצפה לאריחים מחוספסים האם צריך להקפיד לנגב היטב את הרצפה או רק לעבור עם סמרטוט לח? אולי הסיבה הראשית היא שהוא רץ ולא נזהר ולכן נפל?

     

    כלומר הנמשל כאן הוא שאילו היו לנו: לוי אשכול, משה שרת, מנחם בגין, שמחה ארליך, ויקטור שם טוב, משה ניסים, שלמה הלל אנשים כאלו, הכנסת לא הייתה נראית כמו שהיא נראית.
    הקמת קדימה למעשה יצרה מעבר ממערכת של שתי מפלגות גדולות למערכת של שלוש מפלגות או שתיים וחצי, מערכת לא מאוזנת.

    כמו כן לפני 1977 היינו במערכת של מפלגה דומיננטית ולכן היציבות לעומת מערכת של שתי מפלגות או גושים.
    אופיים של האנשים בפוליטיקה שמדגישים את קידומם על חשבון קידום ענייני הציבור הוא הבעיה. היכן נשמע שוועדה קובעת שאדם נכשל בתפקידו והוא נשאר כדי לתקן. וראינו כמה הוא "שיקם" את כושר ההרתעה בלבנון וברצועת עזה.

     

    זה מעלה את השאלה האם הדגשת המועמדים והתמיכה בפריימריז שהם מציעים אינה למעשה עידוד הסימפטום שגורם לבעיות שימת האני לפני הציבורי!

    שלמה דוברת דיבר על אלפי חוקים פופוליסטים זה נוצר כיוון שיש פריימריז ואתה צריך להישאר בעין הציבורית במקום להתחנף כבעבר לבכירי המפלגה המסדרים את הרשימה. יש לציין שחוקים חשובים בתחום העבודה ואיכות הסביבה נחקקו על ידי חברי כנסת חרוצים כמו: הגדלת חופשת הלידה, הזכות לשבת בעבודה (ביזיון שבכלל צריך חוק כזה), חוק אכיפה סביבתית, חוק אוויר נקי ועוד. וסיבה נוספת לכך היא שהממשלה אינה יוזמת חקיקה בתחומים אלו.

     

    אני רואה התנגדות מצד שני גורמים לשילוב של בחירות אזוריות ואלו הם, החרדים והערבים שמרוכזים באזורים מסוימים.  ייתכן שהם יזכו במספר מנדטים באזורים מסוימים, אבל סביר שהם יפסידו יותר בארצית במיוחד אם אחוז החסימה יעלה. לערבים יש בעיה של איחוד, אנשי חד"ש אינם יכולים להתאחד עם הרשימה האיסלאמית.

     

    הרעיון של בחירת ראש הממשלה מתוך המפלגה הגדולה הוא אווילי. הבדל של מנדט בין שתי המפלגות הגדולות אינו נדיר בעשורים האחרונים. מדובר כיום בסך הכול בכ- 0.8 אחוז הבדל. אותו הבדל של מנדט יכול לנבוע למעשה מהסכם עודפים ולא מהישג אלקטורלי של המפלגה עצמה, אלא של שותפתה להסכם. וגם ההפך יכול לקרות שחולשה של השותפה להסכם גורמת לכך שבחלוקת העודפים היא תקבל פחות מיריבתה. (מדוע לא להחליט על זריקת מטבע זה אקראי בדיוק כמו מנדט יותר?!).

     

    אני מאמין שיש חשיבות לתרבות פוליטית והיא מעצבת את המשטר. צ'כוסלובקיה יצאה מהמשטר הקומוניסטי במהפכת קטיפה כיוון שעוד לפני מלחמת העולם השנייה היא הייתה מדינה דמוקרטית ובתקופת המשטר הקומוניסטי היה צריך לדכא התעוררות דמוקרטית ("האביב של פראג" 1968). גם הונגריה עברה באופן קל וגם שם דוכאה ב-1956 התעוררות דמוקרטית על ידי  הקומוניזם. צרפת לאחר משברים רבים מאז המהפכה הצרפתית הגיעה למשטר דמוקרטי נשיאותי שבו הנשיא נבחר לכהונה ארוכה יחסית 7 שנים. ובאמת בבחינה של התנהלות נשיא צרפת יש לה מאפיינים של שלטון לואי ה-14. פוטין היה הראשון שהצליח לייצב את המשטר הרוסי בשלטון דמוי צאר.

     

    אם כך מה האופי המתאים לנו. האופי שלנו הוא פלגני; ראו משה והעם, ממלכות יהודה וישראל, פרושים מול צדוקים, חסידים מול מתנגדים. המשטר המתאים לנו הוא חלוקת סמכויות בין נשיא לראש הממשלה הנהגה משותפת בדומה לזוגות התנאים בתקופת בית שני שעמדו בראש ההנהגה הרוחנית של העם. גם הם לעתים לא הסכימו אבל לא הייתה להם ברירה והם עבדו יחד. כמו הכנסת שמקורה וגודלה נקבעה על פי כנסת גדולה כך גם שיטת הזוגות יש לה קשר לאופי הפוליטי של העם, והיא מטפלת בתחלואים של בחירה ישירה של ראש ממשלה או של נשיא שחושבים אני ואפסי עוד.

     

    לזה אני אוסיף בחירה ישירה של הנשיא על ידי העם ולא הכנסת.  ומה שכל ראש ממשלה מפחד ממנו – בחירות (מי שחשב שרה באמת שיתבייש!). הבחירות ייערכו כך שכל שלוש שנים תיבחר מחצית מהכנסת (העדפה שלי היא שנתיים) וכך חרב הבחירות תאיים על הממשלה כך שהיא לא תוכל לנהל שלוש שנים של מדיניות כרצונה ובשנת בחירות לנהל כלכלת בחירות. כאמור אני מעדיף שנתיים אבל לחברי הכנסת בטח יקסום שלוש כיוון שאז כל חבר כנסת יכהן למעשה 6 שנים בכל קדנציה.

     

    למרות שהיה חבר בוועדה פרופסור למדע המדינה אני חושב שהוועדה התעלמה מכך ששינויים הדרגתיים איטיים ניתנים יותר לבליעה על ידי הפוליטיקאים החוששים לעתידם.

    צריך להעביר הכרעה גדולה יותר כמו אישור חוקה ובחירת נשיא לעם. אם יהיו תלונות לפחות נדע שאנחנו בישלנו את הדייסה הזאת.

     

    ישנה בהצעה מרכיבים טובים אבל ספק אם הם יעברו, לדוגמה משרד האוצר יתנגד לביטול חוק ההסדרים.

     

    כתבה על הגשת ההצעה ליו"ר הכנסת

     

    הצעת הוועדה לתיקון שיטת הממשל

     

     

    ''

    טעות פרוידאנית???

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/4/11 20:46:
      לדעתי שינוי שיטה הוא הצורך הכי פחות שלנו: צריך ליצור חובת שקיפות ואתיקה גבוהה לכל ח"כ שבדרך. צריך להכריח אותם לעבוד, ופחות לטייל (שכר לפי נוכחות). וגם מיגבלה על הכהונה כח"כ לא כל כך הזויה, זה יצור תחלופה בריאה, וישחרר אותנו מעונשם של אחרים.

      פרופיל

      Naftali G
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין