עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    פקעות של פרזיות

    16 תגובות   יום שני, 21/3/11, 23:47

    פקעות של פרזיות

     

    בגינת ביתנו החדש הנצו ראשוני הפרחים האדומים של הפרזיות שזרעתי באדמה עם הגיענו. הפרחים היפים והריחניים הזכירו לי משובה משפחתית שחווינו לפני מספר שנים.

    http://cafe.mouse.co.il/image/2090240/

     

    "יש לנו המון פקעות של פרזיות השנה", אמרתי ליד שולחן האוכל.

    "יותר מהשנה שעברה?", שאל אחד הילדים.

    "כן", אמרתי. "כבר חילקתי מן הפקעות לכל הקרובים, החברים והמכרים שיש להם מקום לגדל פרזיות, ועדיין נותרו לי הרבה יותר ממה שאוכל לזרוע במרפסת שלנו לקראת העונה הבאה".

     

    את הפרזיות נהגתי לגדל בעציצים ובאדניות במרפסת הצרה בביתנו הקודם. מדי שנה הוספתי עוד אדניות ועציצים, וכשנגמר המקום על הרצפה, תליתי את האדניות הנוספות על מעקה המרפסת, פנימה והחוצה. שגעון הפרזיות התחיל אצלי מארבע פקעות שקיבלתי במתנה, ותוך מספר שנים לא רב, הגיע היבול למאות פקעות ראויות לזריעה, ובנוסף - פקעות זעירות שיניבו פרחים רק בשנה הבאה.

     

    "אולי נמכור את הפקעות העודפות?", הצעתי בצחוק – מעולם לא מכרתי דבר מפרי עמלי.

    "זה רעיון נפלא!", התלהב בננו בכורנו.

     

    כשטייל בדרום אמריקה, בטיול החובה שלאחר שירות החובה והקבע, ביקר יום אחד בשוק כפרי בהרי אקוודור.

    "איזו ססגוניות ואיזה יופי" אמר לצעיר אירופי שהיה אותה עת בחברתו.

    "אכן יפה מאד", אמר הצעיר, "אבל תאר לעצמך איזו חוויה זו יכולה להיות, לא להיות תייר צופה מבחוץ, אלא לעמוד בשוק ולמכור".

    "הרעיון מוצא חן בעיניי", אמר בננו.

    כשחזר לחדרו באכסניה, תכנן את מהלכיו למימוש הרעיון. הוא לקח דופן של קופסת קרטון ורשם עליה בטוש בספרדית: MAS POR MIL, שבתרגום חופשי לעברית משמעותו: "יותר (בננות) תמורת אלף (סנטאווס)".

    למחרת בבקר קנה בסיטונאות אשכול בננות גדול, ונשא אותו על הכתף למקום הממכר של הפירות והירקות.

    "יותר תמורת אלף", קרא בספרדית במלוא הגרון, והמוני סקרנים הצטופפו סביבו לראות את "המשוגע" הזר שמוכר בננות בשוק שלהם. גם קונים הגיעו, ששמחו לקנות את הבננות במחיר מציאה.

    מוכרת בננות מקומית, שראתה שמדובר באשכול אחד אך חששה מתחרות מתמשכת, הצטרפה לבננו וסייעה לו במכירה. כך נמכרו הבננות, והאשכול נגמר במהירות רבה. בננו חווה חוויה גדולה, והמוכרת חזרה לשגרת יומה הרגילה.

     

    החלטנו שלא נביא את הפקעות לחנות לממכר פרחים, אלא נמכור אותן בעצמנו ב"שוק איכרים", בהסתמך על ניסיון הבננות. השוק התקיים בירושלים בכל יום שישי, והוא נראה לנו המקום המתאים ביותר למטרתנו. לא היינו מוכנים לרכוש דוכן בשוק - ההוצאה היתה עולה אז בהרבה על ההכנסה - ואי לכך, החלטנו למכור את הפקעות תוך כדי תנועה בין באי השוק.

     

    הכנתי מגש נישא, בדומה למגשים של מוכרי הסיגריות והגרעינים בקולנוע בשנות בחרותי. הכנסנו את הפקעות לשקיות פלסטיק שקופות, וחילקנו אותן לשני סוגים: שקיות של 8 פקעות ב-5 שקלים, ושקיות של 20 פקעות ב-10 שקלים, ולכל שקית הוצמדה תווית שהכנו במחשב הביתי, להשלמת הבדיחה:

     

    ד"ר ע. נבו ובניו   02-6417440   

                                                                                                             

     

    פרזיות                                               

    עונת זריעה: ספטמבר - נובמבר                                                                      

    מרחק זריעה – 3-5 ס"מ

    עומק זריעה – 2  ס"מ                                                                                   

    גובה צמיחה – 20-40 ס"מ

    מצע  - אדמת גן - כולל קומפוסט. ניתן לגדל גם באדניות ובעציצים.               

    השקייה - על פי הצורך:

    בחורף בד"כ פעם בשבוע.  בקיץ – 2-3 פעמים בשבוע.

     

    יום שישי אחד בחופשת הקיץ, יצאנו כולנו אל שוק האיכרים. חלקנו האמנו שנצליח אכן למכור, וחלק אחר היו יותר ספקנים.

    אני לבשתי סרבל ג'ינס כחול - בדומה לסרבל של אברהם מור בתפקידו כגדליה הגנן, בתכנית הטלוויזיה "קרוסלה", שילדיי היו צופים בה בילדותם - וחבשתי את כובע הקש הקבוע שלי, שהתאים לתחפושת. תליתי את המגש על צווארי, והתהלכתי בשבילי "השוק" שברחוב עמק רפאים, עונה לשאלות המתעניינים, ומוכר את שקיות הפקעות למי שרצה לקנות. בכורנו הנלהב לא הסתפק בהצגת הגנן שלי, אלא לקח שקיות בידיו והתרוצץ בין הדוכנים, לשכנע בעצמו את באי השוק לקנות ממרכולתנו.

    למרות שעוד לא הגיעה העונה, והקיץ היה עדיין בעיצומו, היתה התעניינות לא מעטה ואנשים רכשו את הפקעות. אחת הקונות ששאלה – "איך אזכור לזרוע את הפקעות בזמן?", נענתה על ידי בננו ללא היסוס - "אנחנו נותנים גם שירות, אנחנו נזכיר לך". הבדיחה עבדה, והתשובה הרגיעה אותה.

    תוך כשעה נגמר לנו מלאי השקיות שהכנו, והפדיון היה כמתוכנן, כ-200 ₪. 

     

    כך היה תחביב גידול הפרזיות גם למקור "פרנסה", ואף מילה למס הכנסה!

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/3/11 22:46:

      צטט: עמיר E 2011-03-25 17:56:00

      היי עמוס. אם נשארה לך איזו שקית...

      תבוא בקיץחיוך, עמיר, כשתיגמר הפריחה והצמחים יבלו. אז מוציאים את הפקעות מהאדמה.
      ברוך השב ושבת שלום, עמוס.

       

        25/3/11 18:25:

      צטט: אילנה אדנר 2011-03-25 18:13:36

      ועכשיו תסביר לי איך אצליח להסביר לבני למה חשוב שילמד באוניברסיטה? :)))

      איך אסביר לך אילנה, כשאני עצמי, עם התואר המתקדם, לא משוכנע שזה באמת חשוב!
      מה שחשוב זה שיהיה מאושר, והוא יהיה מאושר אם יעשה מה שנותן לו באמת סיפוק.
      שבת שלום, עמוס.

       

        25/3/11 18:13:
      ועכשיו תסביר לי איך אצליח להסביר לבני למה חשוב שילמד באוניברסיטה? :)))
        25/3/11 17:56:
      היי עמוס. אם נשארה לך איזו שקית...
        25/3/11 17:48:

      צטט: OCN 2011-03-25 17:37:13

      חבל שלא באת צילום אני לא מכירה את הפרח הזה ויש לי המון אדניות במרפסת גם מקדימה וגם מאחור

      תודה, אוסי.
      דווקא הבאתי צילומים, אך כשנתנו כוכב לפריחת השזיף, הפרזיה ירדה דרגה. אם את מעוניינת לראות, הכנסי לגלריות שלי וחפשי פרזיות.
      שבת שלום, עמוס.

       

        25/3/11 17:37:

      אף מילה למורגנשטיין :)

      יופי של חוויה. תמיד תוכל להתגאות בנסיונך כסוחר :)

      שב"ש

        25/3/11 17:37:
      חבל שלא באת צילום אני לא מכירה את הפרח הזה ויש לי המון אדניות במרפסת גם מקדימה וגם מאחור
        25/3/11 17:36:

      צטט: דיוטימה 2011-03-24 08:56:59

      שכחת אחד, אצלי היו 5, ספרתי! ☺

      הרגשתי שחסר!
      שבת שלום, עמוס.

       

        24/3/11 08:56:
      שכחת אחד, אצלי היו 5, ספרתי! ☺
        23/3/11 10:17:
      שירות נפלא...
        23/3/11 09:03:

      צטט: דיוטימה 2011-03-23 07:29:59

      עמוס יקר, איזה סיפור חמוווווד!!

      Mas por Mil, עבד גם בקשר לפרזיות...

      ואני מדמיינת אותך עם הסרבל הכחול וכובע הקש, עם שקיקי הפרזיות בקופסה החגורה סביב עורפך... [הרי גם אני ביקרתי בקולנוע בתקופה מקבילה פחות או יותר...].

      ולא נעלם ממני מקומו של הבן בעל התושיה והיחסים הטובים ביניכם. יופי!! 

       

      תודה, אסתר.

      אני שמח שהמסרים בסיפור עברו, ושאת מוצאת אותו "חמווווד" (שמת מספיק ווים?).

      כל טוב, עמוס.

       

        23/3/11 07:29:

      עמוס יקר, איזה סיפור חמוווווד!!

      Mas por Mil, עבד גם בקשר לפרזיות...

      ואני מדמיינת אותך עם הסרבל הכחול וכובע הקש, עם שקיקי הפרזיות בקופסה החגורה סביב עורפך... [הרי גם אני ביקרתי בקולנוע בתקופה מקבילה פחות או יותר...].

      ולא נעלם ממני מקומו של הבן בעל התושיה והיחסים הטובים ביניכם. יופי!! 

        22/3/11 16:13:

      צטט: שיווה 2011-03-22 13:34:03

      יופי של תרגיל בחינוך "בזעת אפך תאכל לחם" :)))

      תודה, ריקי.
      באמת התפלאתי שאף אחד מן הילדים לא הפך למגדל פרחיםחיוך

      כל טוב, עמוס.

        22/3/11 16:12:

      צטט: sherry refael 2011-03-22 13:05:54

      איזה סיפור נחמד אוהבת פריות במיוחד את הריח

      תודה, שרי.
      אני אוהב גם את הצבעים והמרקם של הפרחים, בנוסף לריח הנפלא.
      כל טוב, עמוס.

       

        22/3/11 13:34:
      יופי של תרגיל בחינוך "בזעת אפך תאכל לחם" :)))
        22/3/11 13:05:
      איזה סיפור נחמד אוהבת פריות במיוחד את הריח

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל