עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';
    0

    קִ י וּ ם

    67 תגובות   יום ראשון, 27/2/11, 23:57

      שִׁ י רָ ה


      הַקָּפָה שָׁחֹר

      הַסֻּכָּר מָתוֹק

      הַמַּיִם חַמּים

      וְהַכּוֹס מִזְּכוּכִית


      מִי אָמַר שָׁזּוֹ לֹא שִׁירָה?

     

     

      פָּ נָ ס

     

      מִחוּץ לָחַלּוֹן 

      לַיְלָה שָׁחֹר

      הַפָּנָס לֹא דּוֹלֵק

      כְּבָר מִזְּמַן

     

      גֹּדֶל מַרְצֶפֶת 20X20

     

     

      נִיקוֹטִין

     

      הַסִיגָרְיָה מְעַשֶּׁנֶת בְּלָבָן

      הַמִּרְפֶּסֶת מַסְרִיחָה

      זֶה מַפְרִיע לַשְּׁכֵנָה

     

      הַדִּירָה חַפַה מֵאַשְׁמָה

     

     

      כֶּ תֶ ם

     

      חָשַׁבְתִּי שֶׁזּוֹ הַמֵּאָה ה-21

      אֲבָל בֵּינְתַיִם יֵשׁ כֶּתֶם עַל הַכִּיּוֹר שֶׁל הַמִּטְבָּח

      שִׁפְשַׁפְתִּי עִם מַגֶּבֶת 

      וְעַכְשָו מַבְרִיק כְּיָאֶה לְכִיּוֹר שֶׁעוֹלֶה מֵעַל .-1,000 שָׁ"ח

     

      אָז אוּלַי בּפַּעַם אַחֶרֶת נַדוּן בְּמַצָּב הַשִּׁירָה...

     

     

      רַ דְ י וֹ

     

      וְעַכְשָׁו שָׁקֵט שָׁקֵט

      וְהַכֹּל מִסָּבִיב רֵיק רֵיק רֵיק

      רַק בָּרַדְיוֹ מְלַהֲגִים עַל עִנְיָנִים חֲשׁוּבִים

     

      הַשְּׁאֵלָה מָה בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמָה

     

      הַמְּכוֹנִיּוֹת עָצְרוּ

      הַמְּנוֹעִים דָּמְמוּ

      רֵיק בָּחוּץ רֵיק בִּפְנִים

     

      וּמָחָר, כָּךְ הִבְטִיחוּ מִזְּמַן,

      יַגִּיעַ יוֹם חָדָשׁ

      הַאֻמְנָם ?

     

     

       © כל הזכויות שמורות לשטוטית 31.5.2008


        ק י ו ם

     

      ביקורות נבחרות 

    המילים שלך הן כמו עקבות להרהורי לבך, לתחושות למיניהן המקננות בך, למי שאת ברגע נתון כזה או אחר. אני קוראת אותן כשכפול מילולי מדויק של ההרגש שלך. וזה מעניין להיכנס ככה למרחב המחיה הפנימי של מישהו אחר ולחוות אתו מנעדים שונים של הלכי נפש. את מאפשרת את זה. ולפעמים זה מרגיש קצת כאילו ( רק כאילו ) שאין גבולות בינך לבין הקורא. קיימת אצלך גם יכולת חיננית לנוע בין מס' סגנונות כתיבה שאת כולם מאפיינים מינימליזם, כמעט צרוף, בחירת מילים מוקפדת ופשוטה,הרבה חן ומלא כנות. את לא מקשקשת. את אומרת ...בקיצור ולעניין. נראה לי שהתייחסתי כאן לא רק לאוסף הנ"ל אלא בכלל...     

     

     

      28/2/11 08:57:
    אכן מטבעות קיום. בלי הרבה יפייוף וצורך " לשווק" פסאודו שירה. אהבתי את הפשטות והישירות.

     


      פוסט קודם:  קִ י ר וֹ ת

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      תגובות (67)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/9/19 23:34:
      איזה יופי של חיבורי מילים שהופכים לשיר.... את נהדרת !!!

      צטט: שיאצו, דיקור סיני 2018-06-22 00:15:57

      שיר הוא מה שמכונה בפי כשיר.(:

       

       

      אכן, וכה אמר דוד אבידן ז"ל (שהיום היינו תובעות אותו על התעללות ופגיעה בנשים, אבל היה משורר- זהב)

        10/11/18 15:42:

      צטט: סיגל ש. 2018-11-09 23:12:19

      נהדר, מעניין, עוד מאלה! מדוע עצרת? (או שסתם נדמה לי) שבת שלום שטוטית אהובה.

      היי סיגלי יקרה נשמה אהובה:)

      מעניין שהגעת לכאן. זה בלוג השירה שלי כבר לא פעיל

      ובכל זאת יש את אלה המגיעים ויש את אלה שמדי פעם אני מככבת מכאן

      כשמסתיימים  כוכביי. יש עוד שירים גם בגלריית השירה בבלוג השיטוטים של_שטוטית:)

      חיבוקי של תודה לך, למיטלי ולאפרתה היקרות

      נשיקהנשיקהנשיקה

        9/11/18 23:12:
      נהדר, מעניין, עוד מאלה! מדוע עצרת? (או שסתם נדמה לי) שבת שלום שטוטית אהובה.
      שיר הוא מה שמכונה בפי כשיר.(:
        19/6/18 22:53:
      ואוו שטוטק'ה אהבתי את כולם עדויות קטנות על קיום
        5/3/12 23:52:
      שירה ישירה. נוגעת מיד. כמו פתגמי חכמה מאין זמן בעבר או בעתיד.
        5/3/12 22:35:
      איך לא ראיתי את זה קודם?
        11/11/11 05:05:
      *תראי כמה נפלא את כותבת
        26/8/11 16:08:

      צטט: ( ( (( )) ) ) 2011-08-26 10:23:28

      טוטינקה

      אני מאד אוהבת

      את מה/ואיך שכתבת

      כאן במיקבץ הקיום.

       

      בא לי לחבק אותך.

      חיבוקי בתיוש

       }{

       

        26/8/11 10:23:

      טוטינקה

      אני מאד אוהבת

      את מה/ואיך שכתבת

      כאן במיקבץ הקיום.

       

      בא לי לחבק אותך.

       

        13/6/11 09:33:
      ביקרתי ושמחתי לקרוא שם. תודה שהזכרת לי
        13/6/11 01:42:

      שירת:)) ה-משהו קצרצר עם הקרוקס הוא חלק ממקבץ שירי-רחוב שלי:

      http://cafe.mouse.co.il/post/2102359/

        12/6/11 08:29:
      נחמד עד מאוד להיזכר. אם אני לא טועה היה לך גם משהו קצרצר עם קרוקס?
        12/6/11 06:14:
      !
        12/6/11 00:45:
      כן... זו שירה! עובדה שאני לא יכולה גם אם הייתי מנסה :-)))
        9/4/11 12:29:
      אני אוהבת את הכתיבה שלך מדברת מתוך הקיום היום יומי נוגעת ישר.. בנגיעה זכה...
        4/4/11 16:22:

      יש לך את זה שטוטית,

      אהבתי יקירתי במיוחד את "הפנס"!! 

      ולגבי "השירה": מי אמר שזו לא שירה? החוצפן. ומי קובע שזו כן שירה? אני, אתה ואת 

        4/4/11 11:11:
      כוכב לכל קצרצר
        19/3/11 16:02:
      זה פשוט מעולה... אהבתי, ממש אהבתי
        18/3/11 04:08:
      אוסף מרתק להלאה..
        11/3/11 23:55:
      זו שירתך והיא שירה
        11/3/11 01:40:

      בנז'

      האמן לי שחבל לבזבז מילים ושטח קפה דה...על גברת שכנה זאתי

      מעולם לא עלה על דעתי שאאלץ לדון ביצור המרושע הזה בשטחים היצירתיים שלי

      אז פעם זה עשן מהמרפסת שלי

      ופעם זה המזגן ופעם זה זה וזה

      יצור נאלח קטנוני מרושע 

      שבת שלום

        11/3/11 01:30:

      צטט: שיר_שטוטית 2011-03-10 18:41:04

      צטט: Benj 2011-03-10 07:52:57

      חידה: היכן גרה השכנה אהבתי את הלבן הזה
      היכן גרה השכנה?
      נו השכנה שלי גרה בבנין שאני גרה
      אז חחחחחחידה חיוך
      תודה שאהבת בנג'י 

       

      מעל מתחת באיזה צד ולמה מפריע לה העשן?

       

        11/3/11 00:44:
      וודאי שאלה שירים. מרקחת מעולה... נזכרתי גם שאפשר ש הוּא הַשִּׁיר לֹא נֶעֱלָם הוּא לֹא מְצֻלָּק הוּא לֹא מַכְאִיב.
        11/3/11 00:08:

      צטט: Nataly Tarshish 2011-03-10 20:56:02

      "מִי אָמַר שָׁזּוֹ לֹא שִׁירָה?" - "הַשְּׁאֵלָה מָה בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמָה"

      כה אמרה סקארלט ביושבה בוכיה על אדמת טארה: "ככלות הכל, מחר יום חדש"

      ובלי ששמנו לב, מעגל נסגר לו מבין מילים ותהיה, שהרי המחר תמיד בא, למי? זו השאלה הגדולה. וכל רגע הוא מחר קטן שאומר דברו ומרכיב עתיד הווה. ורבות מחשבות בלב אדם ושנותר  לנו הוא להטות לבב ולו במעט לשירת הנפש, לאור שממנה, לעשן ת'חיים ולחתום את הלילות במחשבה שכל שהיה היה ושיהיה טמון בסוד דלא ידע שיביא עימו כמה רגעים של חסד...


      תודה שטוטיניו. זה בשבילךאת תלכי בשדה - חוה אלברשטיין

      תודה לך נטליה דארלינג

      כל כך יפה רקמת את מקבץ קיומי ואכן חסד, כמה רגעים של חסד כל  שנבקש }{

      ''

        10/3/11 20:56:

      "מִי אָמַר שָׁזּוֹ לֹא שִׁירָה?" - "הַשְּׁאֵלָה מָה בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמָה"

      כה אמרה סקארלט ביושבה בוכיה על אדמת טארה: "ככלות הכל, מחר יום חדש"

      ובלי ששמנו לב, מעגל נסגר לו מבין מילים ותהיה, שהרי המחר תמיד בא, למי? זו השאלה הגדולה. וכל רגע הוא מחר קטן שאומר דברו ומרכיב עתיד הווה. ורבות מחשבות בלב אדם ושנותר  לנו הוא להטות לבב ולו במעט לשירת הנפש, לאור שממנה, לעשן ת'חיים ולחתום את הלילות במחשבה שכל שהיה היה ושיהיה טמון בסוד דלא ידע שיביא עימו כמה רגעים של חסד...


      תודה שטוטיניו. זה בשבילך - את תלכי בשדה - חוה אלברשטיין

        10/3/11 18:43:

      צטט: המ(ר)קיז דיו 2011-02-28 08:52:45

      שקיק התה אמר שזאת לא שירה.. אני מאוד אוהב את "פנס". רוזן

      רוזן יש לציין שאתה עקבי

      כשפירסמתי לראשונה את המקבץ הזה במעבדה שלך

      גם אהבת את "פנס"

      וגם אני אוהבת את הקצרצר הזה כי מי שיודע לקרוא טקסט מבין היטב מה הפנס אומר חיוך

        10/3/11 18:41:

      צטט: Benj 2011-03-10 07:52:57

      חידה: היכן גרה השכנה אהבתי את הלבן הזה
      היכן גרה השכנה?
      נו השכנה שלי גרה בבנין שאני גרה
      אז חחחחחחידה חיוך
      תודה שאהבת בנג'י 

       

        10/3/11 07:52:
      חידה: היכן גרה השכנה אהבתי את הלבן הזה
        10/3/11 02:43:

      צטט: אורנה וזיו 2011-03-08 00:55:02

      דקה לפני הזריחה- עם או בלי סוכר- שחור קטן ומר

      יגיע חיוך

        8/3/11 00:55:
      דקה לפני הזריחה- עם או בלי סוכר- שחור קטן ומר
        6/3/11 01:25:
      שִׁ י רָ ה הַקָּפָה שָׁחֹר הַסֻּכָּר מָתוֹק הַמַּיִם חַמּים וְהַכּוֹס מִזְּכוּכִית מִי אָמַר שָׁזּוֹ לֹא שִׁירָה? רתיחת המים במכונת האספרסו היא שירה
      היייי שטוטי מזלטופ(: קפה שחור הסכר מתוק.....אכן שירה קסומה(: אהבתי...לשיר את היום יום, את הכאן ועכשיו(: תודה שטוטי
        4/3/11 08:00:
      מיוחדת במינך :) שבת שלום יקירה
        4/3/11 00:26:
      חברתי משכבר הימים אני בדיעה משהגדרת הגיג כשירה היא נושאת "כישוריה" להיות שירה. .." וּמָחָר, כָּךְ הִבְטִיחוּ מִזְּמַן, יַגִּיעַ יוֹם חָדָשׁ הַאֻמְנָם ?.." הגות וגם שירת זן. וכאן בקצר הזה טמון הרעיון . מיוחדים.
        3/3/11 23:18:
      שטויטית יקירתי - יפים שיריך. מעניינים המה ונעימים. מעלים חיוך קל בקצה השפם. צ'רי (:-{)
        2/3/11 21:40:
      גם אצלי בכיור יש כתם.. :-) אבל הוא עלה הרבה פחות.. כתם זול
        2/3/11 10:02:
      בעייני זו בהחלט שירה!!! כמו לצלם תמונת-מצב במילים. אני אוהבת במיוחד את התמציתיות. ואת, שטוטוני, מוכשרת מאוד.
      אחותי חלקי קיום ניתן להגיד:) }{*
        1/3/11 17:48:
      שטוצינקה - איזה אסופה של שטויות מובחרות! אבל אים קוראים קריאה קצת יותר מעמיקה מגלים שבשטויות הללו יש המון עומק ("ריק בחוץ ריק בפנים", "השאלה מה בתוך הנשמה") ובאמת, מי אמר שזו לא שירה?
        1/3/11 17:41:
      נפלא.אוהבת את הצמצום המחזיק מרובה
        1/3/11 16:50:
      פיסות חיים
        1/3/11 13:07:
      בהתחלה נראה מאוד טריביאלי, אבל בגלל הפשטות כביכול של המילים, אנחנו מתעלמים מהם ביום יום, וצריך מישהו עם חושים חדים שיחזיר אותנו למחוזות הפשטות, ויש לך די אומץ להעלות מילים פשוטות אך נוגעות לכולנו, ובסה'כ הדברים הם לא כל כך טריביאלים ההקשרים לא תמיד מובנים מאליו כמו השיר עם הכתם בכיור, ממחשבות על המאה ה-21 עוברים לפתע לכתם בכיור ,שעלה מעל 1000 שקלים (ואינני יכול לשער אם זה זול או יקר)ובינתיים הכיור מבריק אז אולי פעם אחרת נדון בשירה, אבל זוהי כבר שירה בפני עצמה שיהיה לך המשך שבוע נעים ידידתי בידידות ובהערכה רבה אשר
        1/3/11 13:01:

      צטט: שיר_שטוטית 2011-03-01 12:51:13

      צטט: Jes_ie 2011-03-01 12:13:25

      נהדר, אהבתי מאד. רק מה עושים אלה שאוהבים קפה בחלב?

      אין בעיה ג'סילה מייד מסדרת לך קפה בחלב אבל בלי ניקוד חיוך

        הקפה שחור

        כי החלב גלש

        הסוכר מתוק

        המים חמים

        והכוס מזכוכית

        מייד נקנה שקית חלב 


        אז מי אמר שזו לא שירה? 

       או מקסימום קפה בחלב? :)

      Welcome ג'סי לבלוג החדש 

      נשיקה

       

      תודה מותק, שותה מידנשיקה

        1/3/11 12:53:
      שירים תמציתיים ומרוכזים היוצרים פסיפס של רקמת היום יום.
        1/3/11 12:51:

      צטט: Jes_ie 2011-03-01 12:13:25

      נהדר, אהבתי מאד. רק מה עושים אלה שאוהבים קפה בחלב?

      אין בעיה ג'סילה מייד מסדרת לך קפה בחלב אבל בלי ניקוד חיוך

        הקפה שחור

        כי החלב גלש

        הסוכר מתוק

        המים חמים

        והכוס מזכוכית

        מייד נקנה שקית חלב 


        אז מי אמר שזו לא שירה? 

       או מקסימום קפה בחלב? :)

      Welcome ג'סי לבלוג החדש 

      נשיקה

        1/3/11 12:13:
      נהדר, אהבתי מאד. רק מה עושים אלה שאוהבים קפה בחלב?
        28/2/11 21:31:

      אהבתי אסופת תמונות קטנות
      מתחברות יחד לתצריף שנקרא: " חיים " !

      פיס אוף שיר :)) נהדר!
        28/2/11 19:56:
      מה בתוך הנשמה ?
      למי שתוהה מה זה שיר זה אולי המקום לחזור על דברי דויד אבידן: שיר הוא דבר שאני קובע שהוא שיר לאחר שאני כותב אותו כשיר או כלאשיר אבל מפרסם אותו כשיר ועכשיו תקבעו מחדש מזשיר" * }{
        28/2/11 13:51:
      הגיגים.....
        28/2/11 13:16:
      זו אולי שירה אבל היא סתמית נורא, רואים שיש כישרון לבחורה. שירה היא איננה רק שורה קצרה, רצוי גם שיהיה בה אמירה. חזקי קצת את ההדמיה, ואל תתני לשכמותי לדכא לך את היצירה.
        28/2/11 13:05:
      איזה יופי, שטוטי יקרה!
        28/2/11 08:57:
      אכן מטבעות קיום. בלי הרבה יפייוף וצורך " לשווק" פסאודו שירה. אהבתי את הפשטות והישירות.
        28/2/11 08:52:
      שקיק התה אמר שזאת לא שירה.. אני מאוד אוהב את "פנס". רוזן
        28/2/11 08:30:
      נקראים מצוין-אבל ביניינו מה אני מבין בשירה?
        28/2/11 07:50:
      מי אמר שזה לא שירה? לא אני :)
        28/2/11 07:33:
      קצרצרים ומחוייכים! טובבב!!! (~:
        28/2/11 03:18:
      שטוטית חמישה שירים חמישה קצרים חמישה נהדרים כולם...שירה תודה על העושר לילה טוב
        28/2/11 02:32:

      (שירה)


      זו שירה חברה שלי

      ככה, מכינים אותה בדיוק.


      (פנס)


      פנורמה של מחוץ לחלון ובפנים מאיר

      למרות החשכה גודל המרצפת נצפה במדויק

      משאיר לתהות בגדלים הפרופורציונליים

      הללו את המיקום


      (ניקוטין)


      הסיגריה, שאין לה אדון

      מקבלת חיים משלה

      המרפסת מסריחה

      הדירה, חפה


      (כתם)


      במאה ה- 21

      ללא חומרים קשים

      רק מגבת (ניכרת יד אוהבת שעוברת)


      (רדיו)


      רדיו הוא לא מה שאומרים בנשמה

      רדיו, ואז משתרר שקט... ושומעים

      שומעים את הכול מסביב

      כשהכול עוצר

      משהו, מתחיל ל'לכת'...



      מקבץ נהדר. חברה שלי.

      מרגיש שנכתב מן ה'בית'. קרוב ל'בית'

      בתוך ה'בית'. מחוץ ל'בית'

      כל-כך קל להתלבש ל-ב-פנים בכל הבתים

      וזו יופייה של שירה ועָצמתה

       


      )( )( )(

       

      המילים שלך הן כמו עקבות להרהורי לבך, לתחושות למיניהן המקננות בך, למי שאת ברגע נתון כזה או אחר. אני קוראת אותן כשכפול מילולי מדויק של ההרגש שלך. וזה מעניין להיכנס ככה למרחב המחיה הפנימי של מישהו אחר ולחוות אתו מנעדים שונים של הלכי נפש. את מאפשרת את זה. ולפעמים זה מרגיש קצת כאילו ( רק כאילו ) שאין גבולות בינך לבין הקורא. קיימת אצלך גם יכולת חיננית לנוע בין מס' סגנונות כתיבה שאת כולם מאפיינים מינימליזם, כמעט צרוף, בחירת מילים מוקפדת ופשוטה,הרבה חן ומלא כנות. את לא מקשקשת. את אומרת ...בקיצור ולעניין. נראה לי שהתייחסתי כאן לא רק לאוסף הנ"ל אלא בכלל...
        28/2/11 01:10:
      עם קפה שחור מר ללא סוכר הלילה יהיה לילה לבן...ללא שינה עשן הסיגריה לבן...והריאות שחורות מניקוטין ומה מחר?, בוקר עם שיר חדש בלב...אפשר לשמוע ברדיו:-)
        28/2/11 00:54:
      יום חדש יקירתי שמש פרחים ושמחה בלב אוהבת אותך}{:)(:}{
        28/2/11 00:12:
      איזה יופי. פוסטמודרניזם.
        28/2/11 00:10:
      פיסות קטנות מהחיים, אהבתי ]"[0