עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרסומות מפלסטיק נשים בשר ודם

    פוסטים אחרונים

    0

    בואו לשסף את גרונה , סתם בשביל הכייף

    12 תגובות   יום שבת, 26/2/11, 21:17

    אני לא קונה בדר"כ עיתוני סופ"ש, כל כך הרבה זמן עבר מאז שטעיתי בפעם האחרונה, עד שלפעמים אני שוכחת מה היה שם רע כל כך.

    לא קניתי את העיתון המלא, רק מדור "7 לילות" הוא שהתגלגל לידי והזכיר לי שאם לא צובעים דירה או עוזבים אותה, חבל על הכסף, לפעמים זה סתם מביא גם עצבים.

    יהודה נוריאל, הוא הסיבה התורנית והוא הצליח ב"טורו" מנהרת הזמן להוציא אותי משלוות השבת שלי.

    אני רוצה להביא את דבריו כלשונם:

    "הבא בתור הוא כושלאחותכם! עולם הפרסום המקומי נוהג להזנות את המוזיקה הישראלית ואמניה בקביעות, אבל הפעם הם גם יורים בסוסים. מארינה בלומין-בלומין רוצחת את 'הבא בתור הוא סוס', האירוני, המחוכם, הנפלא והמיתולוגי של נושאי המגבעת, בגירסה מחפירה במיוחד, בפרסומת של בזק."הבא בתור הוא אייפד", גיחי. אין לכם מושג כמה עיצבנה אותנו הזוועה הזו. ננסה לשמור על לשוננו, לא בטוח שנצליח, אבל זה הם שהתחילו.

    ובכן, אשר לך, חברת בזק : לא אייפד מקבלים במבצע הזה סתם פד. ואת גברת בלומי-בלומין: כסף הוא לא תירוץ לכל מלאכה, ואת הקאוורים שמרי ל'כוכב נולד'. כמו שכתב פעם אהד פישוף עצמו, בהקשר אחר: "אילו היה לי גפרור אחד, וחסינות של בעל כונות טובות-אתם יודעים לאן הייתי הולך"."

     

    מבחינת הטקסט אני חייבת לציין שהפעם האחרונה שבה נתקלתי בטקס כל כך רדוד, שטחי, עם עברית כל כך רזה, בתוך עיתון, היתה ב1994 כשהייתי ביסודי והתבקשתי לאייר את עלון בית הספר. בכל הקשור להתייחסות להיותו של הקאבר מעליב, לא היה בגיבוב של כל המשפטים שהתקבצו להם אחר כבוד והדר (להקרא טור) שום משפט שהתייחס לדיסוננס בין מה שהיה , פעם, השיר לבין מה שמארינה ביצעה. אה כן, מארינה גועל נפש, לשרוף, לשרוף, לשרוף. נושאי המגבעת קדושים להלל, להלל, יש איזה קבר בסביבה להשטח עליו?

    רגע נושאי המה? כמה פעמים השמיעו את השיר הגאוני, המהולל, הנהדר, הזה ב20 שנה אחרונות, בואו נהיה לארג'ים בשנה האחרונה?

    למען גילוי נאות, הייתי ילדה כשהשיר הזה הושמע לראשונה ומאוד שמחתי שסוף סוף יש שיר שמדבר גם על הציפורים שקולן לא נשמע, הציפורים המסתובבות. אבל מאז בקושי שמעתי אותו. זכרתי והוקרתי את הלהקה שהביאה את עניינן של הציפורים לתודעת הקהל, אבל הנחתי שכנראה הם נגעו בעניין רגיש אם כך הם נעלמו ישר לאחר התקליט הנ"ל.

    העניין עם קאברים הוא שהם מחיים את השירים המתים. כך היה עם נינט והיהודים (שאצלנו בקיבוץ היו מאוד פופולרים לפני כוכב נולד, מסתבר שרק אצלנו ובקיבוצים השכנים ) וכך גם היה עם "לא יכול להוריד ממך את העיניים" מאיר אריאל וכלא 6.

    אני מודה שהייתי על סף דמעות (ולא של אושר) כששמעתי את מאיר אריאל בגרסת ההליום ואת העברית שעטרה את שאר בתי השיר ("ואיך אנ'לא אשכח ת'חברות שאמרו לך "שימי לב איך הוא עושה לך עיניים, אני בשוק!"). יש תהום עמוקה בין הכותב המקורי שחיבק את העברית ויצר בה צרופים נצחיים ומרהיבים לבין אוצר המילים המצומצם שסיפקה הלהקה שהשתמשה בשיר. שנה לפני שהשיר הזה יצא שוחחתי עם שותפתי על לאה גולדברג ורחל. השותפה שהיתה לי בשנה שיצא השיר הגבירה את הווליום כשהוא הושמע. צרחתי עליה שמדובר כאן ברצח, והיא השיבה לי "של מי?" היא לא הכירה את מאיר אריאל עד לאותה תקרית ירי, והיא היתה מבסוטית רצח על אומן ההליום ששר את המילים המהממות. כמו שבין שתי שותפות יש תהום אדירה גם בין הסיבות בגללן אומן זוכה לאהדה יש גאיות והרים.

    בין הדיון הלגיטימי על זכותו של השיר, כיצירה לכל דבר, להשאר כפי שהוא, ללא מגע פרסומת לבין בליל ההשמצות כלפי המבצעת לא היה דבר פרט להתנגחות ילדותית.

    בשיפוט המהיר שבו צריך קורא להכריע בין רמת ההבנה המוזיקלית של כותב הטור, המגדף את מי שלאחרונה החייתה את מילותיה של לאה גולדברג בצורה פלאית, לבין יכולותיה של זמרת להחליט היכן עובר הגבול בין רצח לקאבר מקסים, זכתה המבצעת והפסיד העורך.

    טורים כאלה מגבירים בי את החשק לקנות דגים, כדי שהכוונות של כתיבת הטור יסריחו מסיבות לגיטימיות.

    http://www.youtube.com/watch?v=f6UOhFSZ6pU

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/5/11 16:06:

      צטט: הלנה ויטמן 2011-05-10 15:34:59

      צטט: זאראטוסטראח 2011-04-25 23:47:19

      החמישיה הקאמרית עשתה מערכון על "זמר נוגה", זה הצליח להרוס לי את התענוג מהשיר לכמה ימים, אבל בשורה התחתונה הפסקתי לצפות בהם וחזרתי להנות. להסטוריה יש פח זבל, זהב ויהלומים לא תמצאי בו. רק זבל.

      אולי בגלל זה עדיף למחזר (:

      :::::::::::::::::::::::::ף

      יום אחד גם אני אהיה שם.

      אם אלך מי ימחזר אותי?

        10/5/11 15:34:

      צטט: זאראטוסטראח 2011-04-25 23:47:19

      החמישיה הקאמרית עשתה מערכון על "זמר נוגה", זה הצליח להרוס לי את התענוג מהשיר לכמה ימים, אבל בשורה התחתונה הפסקתי לצפות בהם וחזרתי להנות. להסטוריה יש פח זבל, זהב ויהלומים לא תמצאי בו. רק זבל.

      אולי בגלל זה עדיף למחזר (:

        25/4/11 23:47:
      החמישיה הקאמרית עשתה מערכון על "זמר נוגה", זה הצליח להרוס לי את התענוג מהשיר לכמה ימים, אבל בשורה התחתונה הפסקתי לצפות בהם וחזרתי להנות. להסטוריה יש פח זבל, זהב ויהלומים לא תמצאי בו. רק זבל.
        19/3/11 18:28:

      צטט: Rajaraj 2011-03-18 01:23:44

      אולי השאלה היא מאיזה כיוון אתה נוגס את העוגה. עבור מי שמכיר את המבצעים המקוריים, לקאברים המשמשים לפרסומות יש טעם רקוב ונוראי בפה. עבור מי שלא מכיר, אולי הקאברים הנ"ל פותחים צוהר ראשוני לעולם של טעמים. נוכל להסכים על דבר אחד: זין על העיתונים.

      האמת שמספיק לראות כמה צפיות יש לקליפ הזה ביוטיוב כדי להבין שעמדו לשכוח את השיר באיזה בוידם.

      ותתחדש על התמונה.

        18/3/11 01:23:
      אולי השאלה היא מאיזה כיוון אתה נוגס את העוגה. עבור מי שמכיר את המבצעים המקוריים, לקאברים המשמשים לפרסומות יש טעם רקוב ונוראי בפה. עבור מי שלא מכיר, אולי הקאברים הנ"ל פותחים צוהר ראשוני לעולם של טעמים. נוכל להסכים על דבר אחד: זין על העיתונים.
        1/3/11 19:57:

      צטט: לנינה 2011-02-28 22:12:17

      ברור שיש פה הזנייה משני הכיוונים, אבל הבעיה הולכת כ"כ הרבה יותר רחוק ולעומק, שהטור שלו לא מזיז כהוא זה. אני כבר מזמן לא קוראת עיתונים. בשישי קיבלתי עיתון בחינם כי קניתי ב400 שקל בסופר [איזה כיף לי] ועדיין לא רציתי לקחת. והשיר של מרינה מקסים בעיניי.. אני בת למשפחה שעלתה מרוסיה וגדלתי לתוך השפה והתרבות הרוסית...ותמיד חשתי סלידה לשפה הזו. בגלל הרבה דברים שכרגע לא אוכל לפרט. לענייננו- לפני חודשיים שלושה האזנתי לעמוק בטל ואז היא החלה לשיר ברוסית ומצאתי את עצמי דומעת. ממש.

      אני חושבת שלהגיד שכל פעם שיש שימוש במוזיקה בפרסומות זאת הזניה ,זה לא נכון בייחוד אחרי שאומנים מהשורה הראשונה נותנים רשות להשתמש בשירים שלהם בפרסומות. אני חושבת שהיום הפרסומות הן אחד מהמקומות שאפשר לראות בו יצירתיות מדהימה. לרוב אנחנו לא זוכרים איזה בנק פורסם בפרסומת שצחקנו ממנה.

      לגבי מרינה, אני לא מבינה רוסית (אני מעדות דרום אמריקה), אבל אני עדיין מתרגשת מהשירה שלה והשילוב הזה שהיא עשתה עם הטקסט קסום בעיני.

        28/2/11 22:12:
      ברור שיש פה הזנייה משני הכיוונים, אבל הבעיה הולכת כ"כ הרבה יותר רחוק ולעומק, שהטור שלו לא מזיז כהוא זה. אני כבר מזמן לא קוראת עיתונים. בשישי קיבלתי עיתון בחינם כי קניתי ב400 שקל בסופר [איזה כיף לי] ועדיין לא רציתי לקחת. והשיר של מרינה מקסים בעיניי.. אני בת למשפחה שעלתה מרוסיה וגדלתי לתוך השפה והתרבות הרוסית...ותמיד חשתי סלידה לשפה הזו. בגלל הרבה דברים שכרגע לא אוכל לפרט. לענייננו- לפני חודשיים שלושה האזנתי לעמוק בטל ואז היא החלה לשיר ברוסית ומצאתי את עצמי דומעת. ממש.
        27/2/11 19:50:

      צטט: מלכוד22 2011-02-27 13:33:07

      אולי הכותב השתמש במילים לא ראויות אבל העקרון שלו נכון- ההזניה של המוזיקה העברית השהיל 15 שניות תהילה ומעבר לכך היכולת של כל חברה גדולה להשתלט על כל נכס צאן ברזל תמורת בצע כסף מוציאה את התמימות שבשירים ואת היופי שבהן. לא הייתי רץ ומגן על בזק או על משרד הפרסום שהציע את השיר. והנה.. עצם העובדה שכתבת על זה ויש לזה מגיבים רק אומר שהם הצליחו ויעשו את זה שוב. לי זה חבל.

      הנקודה בטקסט הזה היתה בעיקר, "מי שמך להשתלח", או "ממתי נותנים לטוקבקיסטים לכתוב טור". יש מקום לדיון פורה על נושא הקאברים ההורגים ועל שירים בפרסומות טוב או רע. אבל בפועל יש כאן השמצה נטו.

      אני זוכרת כשרק התחילו הפרסומות בערוץ 2 היתה הפרסומת של קסטרו, מותג ישראלי שהשתמש במוזיקה חו"לניקית, לי זה הפריע. כל פרסומת שמשתמשת בשיר ישראלי תורמת לשיר הזה תמלוגים וחשיפה. יותר מהכל היא מפמפמת את השיר הזה עד שיגיע בחזרה גם למקדש הפלייליסט. אם נחזור שוב לימיו הראשונים של ערוץ 2 יצאו אז שני אוספים שנמכרו בצורה מכובדת, שכותרתם היתה שירים מהפרסומות ואלה היו שירים לא רעים בכלל. 

      דן תורן כתב ושר את המילים הבאות:

      "אדוני הממון בעלי המדינה 
      אני לא מאמין לכם לאף מילה 
      אדוני הממון בעלי המדינה 
      אני לא מאמין יותר לאף מילה"

      ואחרי כך וכך שנים השתתף בפרסומת לבנק, כזה שדואג בעיקר לחלשים. עדיין, אף אחד לא הכריז עליו שצריך לשרוף, לשרוף, לשרוף את התורן תורן הזה.

      וזה מחמיא לי שאתה חושב שמשהו במה שאני כותבת (ובחשיפה שהוא מקבל בבלוג אינטימי זה) תורם לעוד לקוח לקנות את הדיקט זה . כתבתי כי באמת כאב לי לראות נסיונות חיסול של אומנית מוכשרת.

        27/2/11 13:33:
      אולי הכותב השתמש במילים לא ראויות אבל העקרון שלו נכון- ההזניה של המוזיקה העברית השהיל 15 שניות תהילה ומעבר לכך היכולת של כל חברה גדולה להשתלט על כל נכס צאן ברזל תמורת בצע כסף מוציאה את התמימות שבשירים ואת היופי שבהן. לא הייתי רץ ומגן על בזק או על משרד הפרסום שהציע את השיר. והנה.. עצם העובדה שכתבת על זה ויש לזה מגיבים רק אומר שהם הצליחו ויעשו את זה שוב. לי זה חבל.
        27/2/11 12:08:

      צטט: הלנה ויטמן 2011-02-27 08:25:55

      אין בכלל ספק שלפעמים הטוקבק מעלה את הטקסט כמה מדרגות למעלה ומעניין יותר.

      בקשר לשדות גולדברג, השורה הזאת היא רומנטיקה בהתגלמותה, הבחור מביא לה כמות ולא משהו בודד.

       

      כנראה שאף פעם לא חשבתי על השורה הזו ככה.

      בסדר.

        27/2/11 08:25:

      אין בכלל ספק שלפעמים הטוקבק מעלה את הטקסט כמה מדרגות למעלה ומעניין יותר.

      בקשר לשדות גולדברג, השורה הזאת היא רומנטיקה בהתגלמותה, הבחור מביא לה כמות ולא משהו בודד.

       

      צטט: yftacherzog 2011-02-26 21:56:07

      פעם היה חרא.


      או בהתייחסות יותר רצינית לדברים שאת אומרת (שקשה לא להסכים איתם), אני גם חשבתי דבר דומה על השיר של מאיר אריאל בזמנו.
      בכלל, כל פעם שיוצאת גרסת כיסוי לשיר שאוהבים אז עולה איזו תחושה אמביוולנטית בין האהבה למקור לבין המחשבה שהחידוש מגיע גם הוא, כנראה, מאהבה דומה למקור.
      אני זוכר שלקח לי כמה שנים לאהוב את החידוש של הפוג'יז ל- Killing me softly.

       

      הביצוע לעמוק בטל פשוט מעולה בעיניי - הבחירה, השירה, העיבוד. מצויין.


      אגב, אם כבר מאיר אריאל ולאה גולדברג - "הוא יביא לך מטר רץ"?!

      מטר רץ? זה מה שהוא אמר שם. בשדות גולדברג. נכון?

      אני אוהב את השיר הזה, למרות שיסלחו לי הטהרנים - זה משפט מפגר.

       

      אני לא קורא עיתון. אני רק נכנס ל- Ynet, גולל עד למטה לרכילות המקומית, של כל מני מקומות שאני לא גר בהם, ושאין לי מושג על מי מדברים. יש שם כמה טוקבקיסטים קבועים שכותבים כל יום. אני קורא אותם. וסוגר.

       

        26/2/11 21:56:

      פעם היה חרא.


      או בהתייחסות יותר רצינית לדברים שאת אומרת (שקשה לא להסכים איתם), אני גם חשבתי דבר דומה על השיר של מאיר אריאל בזמנו.
      בכלל, כל פעם שיוצאת גרסת כיסוי לשיר שאוהבים אז עולה איזו תחושה אמביוולנטית בין האהבה למקור לבין המחשבה שהחידוש מגיע גם הוא, כנראה, מאהבה דומה למקור.
      אני זוכר שלקח לי כמה שנים לאהוב את החידוש של הפוג'יז ל- Killing me softly.

       

      הביצוע לעמוק בטל פשוט מעולה בעיניי - הבחירה, השירה, העיבוד. מצויין.


      אגב, אם כבר מאיר אריאל ולאה גולדברג - "הוא יביא לך מטר רץ"?!

      מטר רץ? זה מה שהוא אמר שם. בשדות גולדברג. נכון?

      אני אוהב את השיר הזה, למרות שיסלחו לי הטהרנים - זה משפט מפגר.

       

      אני לא קורא עיתון. אני רק נכנס ל- Ynet, גולל עד למטה לרכילות המקומית, של כל מני מקומות שאני לא גר בהם, ושאין לי מושג על מי מדברים. יש שם כמה טוקבקיסטים קבועים שכותבים כל יום. אני קורא אותם. וסוגר.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      הלנה ויטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין