עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    השמש שלפני הסופרבול

    13 תגובות   יום חמישי, 3/2/11, 09:36

    רק ביקשנו קצת שמש והנה היא הגיע. אמנם מד הטמפרטורות עדיין לא מטפס מעל קו 2 המעלות, אבל לפחות שמש כבר יש. זה טוב לויטמין D, זה שעוזר לנו לחייך יותר. והשבוע האחרון בהחלט נתן כמה סיבות לחייך וליהנות. תיבת הדואר האלקטרונית שלנו מתמלאת בכל מיני הזמנות והצעות, וזה נחמד לחשוב, לתכנן ולעקוב אחרי מסלול חיינו המתפתל. הספתח של השבוע הגיע מכיוון הפדרציה היהודית. ארגון הגג הקהילתי שלנו. כמעט ארבע שנים עברו מאז התארחתי לאחרונה בחדר הישיבות של הפדרציה. אבל זה תמיד נחמד להיות מוזמן שוב. הסיבה לביקור היא הופעת האורח של רון מסטרמן, הישראלי הראשון שהצליח להשתחל אל הבורד היוקרתי של הפדרציה היהודית בטורנטו. העיר הגדולה בקנדה. זה לקח לו חמש שנים של עבודה, בלי קשר לכך שהוא בחר לתקוף בחזית הקשוחה מכולם, קמפיין ההתרמה השנתי. הרעיון היה שאם הישראלים יצליחו לתרום סכום מספיק נאה, הקהילה היהודית תתחשב בדעתם ותקדיש יותר משאבים לצרכים של הישראלים לשעבר. על פי סקר השוק שביצעו החברים מטורנטו, גרים בעיר כ 28 אלף ישראלים, ועם מוסיפים להם את מספר הרוסים דוברי העברית, המספר עולה על 40 אלף. את הרוסים שאינם דוברי עברית שייכו לסקטור אחר. על קהל המטרה הזה הסתער הקמפיין של מסרמן. היהודים היו בטוחים שהוא הולך להיכשל, לכן הציעו לו תמריץ, על כל דולר שהישראלים לשעבר יתרמו, היהודים יוסיפו אחד משלהם לטובת פעילות ישראלית. השנה, בפעם הראשונה הצליחו הישראלים לשעבר של טורנטו לאסוף יותר ממיליון דולר בתרומות. כשהערכות מדברות על קצת יותר מארבע מאות תורמים. סכום יפה, לכל הדעות. 

     

    ***

     

    אחד הפקטורים שסייע להצלחת הקמפיין של מסטרמן הוא שינוי המדיניות בירושלים. לטענתו של הדובר, בעבר הייתה הוראה ברורה של משרד החוץ הישראלי לקהילות היהודיות שלא לעזור לישראלים להיקלט בצפון אמריקה. לא יודע איך זה מדרום לקו הרוחב ה 49, לא יודע איך זה בערים אחרות בקנדה. אבל כל הישראלים לשעבר שהיו בחדר טענו כי הם חשו ברוח הזאת בבואם במגע עם חלק מחברי הקהילה היהודית. אם בישראל החברים יועצים לכם ללכת קודם כל אל הקהילה היהודית, הרי שהמציאות הוכיחה אחרת.

    אני לא יודע מי נתן את ההוראה, אני לא יודע האם באמת הייתה הוראה. ואם הייתה אני לא יודע מאיפה היא נולדה ומה היא נועדה להשיג. אני רק יודע שפגשתי כאן המון אנשים נהדרים ולבביים, שתמיד היו מוכנים לתת טפיחה על השכם ולספר בדיחה בדיוק כשצריך. היו קשיים ואכזבות, אבל הכל יחסי בחיים. חווית ההגירה היא קשה לכולם, אבל זוהי גם חוויה מעצבת ובונה. הכי חשוב זה לשמור על פרופורציות ופרספקטיבה, כל השאר זה עניינים של הנפש והלב. בכל אופן, כששמעתי שעכשיו רוצים לחבק אותנו, ולקרב אותנו אל הלב היהודי החם. מיד נזכרתי במערכון הקלאסי הזה של "החמישייה הקאמרית", אני אתן לשי אביבי לדבר, כי הוא עושה את זה הרבה יותר טוב ממני. תצפו עכשיו, אחר כך תחזרו לטקסט.

    ''
     

     

    ***

     

    על פי הסיפורים של מסטרמן מטורנטו, לא מעט ישראלים לשעבר מחזיקים בגישה כזאת כאשר מתקשרים אליהם ושואלים האם הם מוכנים לתרום לקהילה. אתם יודעים מה, לגיטימי. מי אנחנו שנשפוט אותם. אני לא חש כך, אבל היו ימים שגם אני האמנתי ב "עכשיו שיחפשו אותי". אבל מה, יום אחרי הפגישה בפדרציה אני ניגש לדוכן העיתונים ולוקח לי את הגיליון השבועי של "הג'ורג'יה סטרייט" (כאמור, הגרסה שלנו ל "העיר") ואת מי אני רואה על השער? את רביד קהלני, אמן בלוז מישראל. עכשיו, עד שלא נכנסתי ליוטיוב לשמוע את נביא הבלוז החדש של כרם התימנים, לא ידעתי שבעברית מבטאים את השם כחלני, אבל הנה למדתי.

    ובכן, הבחור יגיע אל עירנו הנאווה להופעה אחת ויחידה במסגרת פסטיבל "חוצפה" שהוא פסטיבל שנתי של קהילתנו שמוקדש לאומנויות הבמה. http://www.straight.com/article-370004/vancouver/blues-beneath-desert-sky

    חיפשתי את המוזיקה של כחלני, ומצאתי סגנון יוצא דופן, משהו ייחודי. ההופעה שלו תתקיים ביום חמישי, 24 לפברואר במועדון ה VENUE , מהניסיון של שנה שעברה אני יכול להמליץ לכם לא להמתין לערב ההופעה כדי לרכוש כרטיסים. ככה הפסדתי בשנה שעברה את ההופעה של הבלקן ביט בוקס. למזלי הם חוזרים אלינו שלושה ימים אחרי כחלני. כך שכל אחד יוכל לבחור, מה יותר מתאים לו. http://www.straight.com/timeout/listing/vancouver/balkan-beat-box-1

    מה שאפשר ללמוד מכך הוא שיש ביננו לא מעט יהודים שאוהבים ומקדמים אמנות. צריך רק להעריך את זה ולקבל בהבנה את העובדה שקצב חיים הוא גם עניין של גיאוגרפיה. אם הלכתם לראות את "הסיפור של ברני", אולי יפתיע אתכם ללמוד שהעבודה על הסרט הזה נמשכה 12 שנים. כנראה שזה חלק מהחיים במדינה השנייה בגודלה בעולם.

     

    ***

    ככל שהולך ומתקרב טקס האוסקר גובר המתח בקהילת הקולנוע לגבי זהות המנצחים. חודש ינואר הוא עונת הפרסים. אנשי התעשייה בצפון אמריקה עסוקים עכשיו בשמוזינג אינטנסיבי כמעט כל סוף שבוע. זה לא הזמן רק לחלק פרסים אלא גם לסגור עסקאות עתידיות. מי יעבוד עם מי ובאיזה פרוייקט, זהו חלק ממחזור הדם של התעשייה. הלך הרוח הנוכחי בעיר הסרטים הוא אופטימי מתמיד. השבוע פורסמו אצלנו הפרוייקטים של השנה הבאה, ונראה כי התעשייה מחזירה את הרגל אל דוושת הגז. אפילו סופרמן החדש יצולם ברחובותינו במהלך השנה הבאה. החששות כאילו תעשיית ההורדות הפירטיות תחסל את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה הולכים ומתפוגגים ככל שהולכת ומתקרבת האופציה החוקית של הטכנולוגיה החדשה. זו הייתה עבודת התזה שלי בשנה שעברה, ואני רוצה לצטט לכם את העתיד כפי שחזה אותו פיטר אנדרסון, עורך המגזין WIRED עוד ב 2004. אני לא מצטט אבל מביא את התיאוריה שלו באופן חופשי. לשיטתו של אנדרסון, בעתיד יהיו שלוש שיטות של צריכת תוכן באמצעות תשתית האינטרנט. שיטה אחת תהייה "אכול כפי יכולתך", זה מה שאנחנו רואים היום עם השירות של NETFLIX , כלומר, שלם סכום מסוים כל חודש, כרגע 8 דולר, ותהנה מגישה חופשית לספרייה דיגיטלית עשירה ומגוונת. שיטה אחרת תהיה צפייה חד פעמית, בכמחצית הסכום, נניח 4 דולר, עם אופציה להורדה קבועה לדיסק, תמורת 24 דולר. האופציה השלישית תהיה צפייה ישירה עם פרסומות. ממש כמו ערוצי השידור המסחריים. התיאוריה של אנדרסון הזכירה לי כתבה שהכנתי עבור עיתון גלובס על תופעת ההימורים הלא חוקיים בישראל. הכתבה נכתבה ב 2001 והשורה התחתונה שלה הייתה שברגע שבו יוצע השירות באופן חוקי, הפירטיות אולי לא תיעלם, אבל בהחלט תידחק לשוליים. הצרכן תמיד יעדיף לעבוד מול מקור אמין ואיכותי מאשר להסתייע בגורמים מפוקפקים. זו דרכו של עולם.

     

    ***

    בינתיים מהפכת הטכנולוגיה של דורנו עדיין נאבקת על חייה. אחד הקרבות המסקרנים מתרחש אצלנו ממש בימים אלו. כמה ספקיות אינטרנט גדולות, בינן שואו ורוג'רס, פנו לפני מספר חודשים למועצה המפקחת על ענף התקשורת וביקשו אפשרות לחייב לקוחות על צריכת יתר של אינטרנט. ההשוואה שלהם באה מצריכת חשמל, או נסיעה בכביש. מי שנוסע יותר רחוק בכביש צריך לשלם יותר על כרטיס אוטובוס או על דלק לרכב. המועצה אישרה את הרעיון המהפכני אלא שאז קמה מחאה גדולה בציבור, בעיקר דרך פייסבוק וטוויטר. למעלה משמונים אלף איש חתמו על עצומה אלקטרונית שקוראת לממשלה לבטל את ההחלטה. אתמול הוציא ראש הממשלה סטיבן הרפר הודעה לציבור באמצעות חשבון הטוויטר שלו שבה הוא מבטיח לגנוז את הרעיון. אני חושב שהמילה האחרונה בסוגיה הזאת טרם נאמרה. בהחלט מסקרן לעקוב.

     

    ***

    החשש העיקרי בתעשייה הוא שהאינטרנט יחסל את מודל השידור הנוכחי של הטלוויזיה. כל ערוצי הברודקאסט והנישה עובדים על פי מודל עסקי שעוצב במשך שנים. עכשיו הטכנולוגיה מאלצת אותם להמציא את המודל מחדש. כי הרי לא בכל שבוע יש סופרבול. האירוע שמצמיד חצי אמריקה למסך, ונותן למפרסמים את התמורה הטובה ביותר עבור ההשקעה שלהם. הסופרבול הפך עם השנים לחג אזרחי עבור תושבי אמריקה, חגיגה מחוף לחוף. את המודל של ליגת ה NFL צריך ללמוד באוניברסיטה. באופן אישי, הסופרבול ה 45 יהיה עבורי הגרסה ה 26 למשחק הגדול. כמעט תמיד זו הייתה מסיבה לילית עם חברים. אם אני אתחיל למנות כאן את כולם זה ימשך עד הבוקר. את הסופרבול הראשון ראיתי רק עם נדב, אחר כך היינו רואים ב "מועדון נחום", ביחד עם ערן ש., צור י. ועוד כמה חבר'ה מהנעורים שנדלקו על העניין. ב 89' לא היה שידור, אז שבועיים לפני הגיוס הקשבתי כל הלילה לתחנת הרדיו "קול אמריקה" ששידרה בגלים קצרים למדינות המפרץ. כל חצי שעה העברתי לגלי צה"ל שם דיווח המבזקן ירון וילנסקי על התוצאה. זה היה הלילה שבו ג'ו מונטנה הפך לסופר ג'ו, עם הדרייב המדהים. בצבא החמצתי את סדרת ההפסדים של באפלו. אחר כך חזרנו לשגרה, עד שבא הסופרבול של 95', אותו אני לא אשכח לעולם. נסעתי עם דני הלבקן משריד ועוד חבר שלו, שחקן כדורעף, לראות את המשחק בבית של איזה רופא מתימרת שנסע לחו"ל. היו לו כבלים בבית ולנו לא. ישבתי לילה שלם בבית של מישהו זר, וראיתי את סטיב יאנג מוריד את הקוף מהגב. פחות מיממה הייתי על גג העולם, חוגג את האליפות של הניינרס. בערב קיבלנו את ההודעה.

    http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=514229

    אפילו עכשיו, כשאני נזכר בערב הזה, עולות לי דמעות בעיניים. באותו ערב אביה ראה אותי בוכה בפעם הראשונה בחייו. זו הייתה גם הפעם האחרונה.

     

    ***

    כעבור שנתיים כבר שידרתי את הסופרבול, עם החברים מהאולפן. בסופרבול של 98' התראיינתי ב "ערב חדש עם גאולה אבן". למחרת חזרתי אל החינוכית והתראיינתי לספורטיבי אצל, לא פחות ולא יותר, מיקי ברקוביץ', הגדול מכולם. דוד אילן אמר לי באותה שבת שאני יכול לפרוש, הגעתי לשיא. במהלך הקשר שלי עם הליגה סידרתי לכמה ישראלים תעודות כניסה למשחקים של הליגה, אחד מהם, בחור בשם יובל שעבד במחלקת המודעות של "העכבר", קיבל כרטיס לראות את סן פרנסיסקו נגד אטלנטה. הוא אירח אותי בשנתיים אחרי שהורידו אותנו מהאוויר. אורי משגב היה בין החברים שראו איתי את הג'איינטס נגד בלטימור באיזו דירה בקריית אונו, שהייתה שייכת לחברים של עמרי דולב. שם ראיתי בפעם הראשונה מסך ענק. בשנתיים שאחריהן אירח אותי עומר דיין בחדר האוכל של רמת השופט. שם זו ממש מסיבה רבת משתתפים, עם מנגל רציני שעובד שעות נוספות ובירה אל תוך הלילה. את הסופרבול הראשון שלי כאן (פיטסבורג – סיאטל) ראיתי בפאב השכונתי, רציתי לראות את החוויה האותנטית מקרוב. כולל הסבתא שאוספת בסוף כל רבע את קופת ההימורים. אצל ג'פרי ד. בריצ'מונד ראיתי את אינדי נגד שיקגו. פעם ראשונה סופרבול ב HD. בשנתיים האחרונות הייתי במסיבה השנתית של רני ו. אבל השבוע הוא נמצא בישראל. וכך, עד לרגע שליחת הטור, תיבת ההזמנות שלי ריקה. קהילה או לא קהילה, ביום א' סופרבול ואתה לך תחפש את החברים שלך! עכשיו אני מרגיש קצת כמו תושבי דאלאס. פעם ראשונה שהם מארחים את המשחק הגדול, ופתאום נופלת עליהם סופת קרח. איזו קריזה.

     

     

    מה שלא יהיה, תבלו יפה. הבוס הרי לימד אותנו שימי התהילה חולפים על פנינו בהרף עין.

     

    ''
     

     

     

                    

     

       

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/2/11 18:19:

      צטט: גדגדים 2011-02-04 19:46:34

      תודה על הבוס..
      שבת טובה
      :-)

      בבקשה. העונג כולו שלי.

      שבת שלום. 

        4/2/11 19:46:
      תודה על הבוס..
      שבת טובה
      :-)
        4/2/11 18:11:

      צטט: Rust1234 2011-02-04 15:18:19

      Glory Days הוא מהאלבום Born In The USA יבוא אישי מיפעת עטורת הבנות. בכל אופן תקליטים ויניל לא היו לי רק קלטות. אנחנו הדור שהבין את פינק פלויד רק ב"חומה" שפינקפלוידאים אמיתיים אומרים אליו שזיקנתם מביישת את נעוריהם. את מארלי אחרי שמת. את ברוס ב "בורן...". את הדורז ב"גרייטסט היטס"ואז חזרנו לסיקסטיז עם דילן, יאנג, שיער, ווודסטוק. נולדנו באיחור של 20 שנה.

      דווקא את הבוס תפסנו בזמן אמיתי. Born יצא לאור ב 84' והוא עדיין פסגת היצירה שלו. את האחרים, כן, שמענו, מהסוף להתחלה. אבל היי, גם את הסופרבול הראשון של מונטנה ראיתי רק כאן, בשידור חוזר בערוץ ה NFL.  

        4/2/11 15:18:
      Glory Days הוא מהאלבום Born In The USA יבוא אישי מיפעת עטורת הבנות. בכל אופן תקליטים ויניל לא היו לי רק קלטות. אנחנו הדור שהבין את פינק פלויד רק ב"חומה" שפינקפלוידאים אמיתיים אומרים אליו שזיקנתם מביישת את נעוריהם. את מארלי אחרי שמת. את ברוס ב "בורן...". את הדורז ב"גרייטסט היטס"ואז חזרנו לסיקסטיז עם דילן, יאנג, שיער, ווודסטוק. נולדנו באיחור של 20 שנה.
        4/2/11 14:48:

      צטט: sbhsport 2011-02-04 10:59:37

      צטט: Rust1234 2011-02-04 05:52:16

      גם לי אין מושג איך הפלת את הכדור הזה. אגב, אני חושב שאתה הראשון שהשמיע לי את התקליט הזה של ברוס ספרינגסטין, אני זוכר נכון? בכל אופן תהנה מליל סופרבול שמח, אני מעדיף את ארון רוג'רס, אשמח לראות אלוף חדש.  

       

        4/2/11 14:48:

      צטט: sbhsport 2011-02-04 10:59:37

      צטט: Rust1234 2011-02-04 05:52:16

      אחלה פוסט. בנה. כבר כמה שנים שאני רואה את הסופרבול במועדון הצעירים של עין השופט עם ה"חיפה אנדרדוגז"http://www.haifaunderdogs.com/ האלופה הראשונה של הליגה הישראלית http://www.ifl.co.il/ קהל פוטבול אמיתי שמוחא כפיים אחרי כל מהלך. השנה אני בא עם 3 חברים ששניים מהם הם אקס חברים לעבודה שאני הדבקתי אותם בחיידק הפוטבול. אחד מהם כבר מבין יותר ממני - הוא התוודא בפני שהוא פוטבולאי (מתחדישי הלל הר שושנים ז"ל)
      הפוטבול התפתח מאוד בארץ. עוד אין כדורים לקנות במגה ספורט אבל יש ליגה ושידרו משחק של הליגה הישראלית בערוץ הספורט. ובערוץ המזה"ת יש פרסומות לליגה הקוראת לשחקנים להצטרף. זוכר ששיחקנו באתלטיקה? לעולם לא אשכח את ריצת 50 היארד שלי שהסתיימה בפאמבל. בכל עבודה אני מחפש מישהו לדבר איתו על פוטבול. עכשיו באינטל אין לי. וחבל. אבל זה משחק ענק. גאוני כמו שחמט. דורש יכולות סופר אתלטיות מספרינטרים ועד מרימי משקולות של כח מתפרץ. ישר כוח. סופרבול נעים. כדי לתפוס צד אקח את פיצבורג כי הם עיר פועלים, ולא את גרין ביי כי הם פריפריה נידחת. קשה. כי אני שונא צהוב ולשתיהן יש.

      גם לי אין מושג איך הפלת את הכדור הזה. אגב, אני חושב שאתה הראשון שהשמיע לי את התקליט הזה של ברוס ספרינגסטין, אני זוכר נכון? בכל אופן תהנה מליל סופרבול שמח, אני מעדיף את ארון רוג'רס, אשמח לראות אלוף חדש.  

       

        4/2/11 12:30:
      תודה על הכל קטעיי הוידאו ומה שכתבת
        4/2/11 10:59:

      צטט: Rust1234 2011-02-04 05:52:16

      אחלה פוסט. בנה. כבר כמה שנים שאני רואה את הסופרבול במועדון הצעירים של עין השופט עם ה"חיפה אנדרדוגז"http://www.haifaunderdogs.com/ האלופה הראשונה של הליגה הישראלית http://www.ifl.co.il/ קהל פוטבול אמיתי שמוחא כפיים אחרי כל מהלך. השנה אני בא עם 3 חברים ששניים מהם הם אקס חברים לעבודה שאני הדבקתי אותם בחיידק הפוטבול. אחד מהם כבר מבין יותר ממני - הוא התוודא בפני שהוא פוטבולאי (מתחדישי הלל הר שושנים ז"ל)
      הפוטבול התפתח מאוד בארץ. עוד אין כדורים לקנות במגה ספורט אבל יש ליגה ושידרו משחק של הליגה הישראלית בערוץ הספורט. ובערוץ המזה"ת יש פרסומות לליגה הקוראת לשחקנים להצטרף. זוכר ששיחקנו באתלטיקה? לעולם לא אשכח את ריצת 50 היארד שלי שהסתיימה בפאמבל. בכל עבודה אני מחפש מישהו לדבר איתו על פוטבול. עכשיו באינטל אין לי. וחבל. אבל זה משחק ענק. גאוני כמו שחמט. דורש יכולות סופר אתלטיות מספרינטרים ועד מרימי משקולות של כח מתפרץ. ישר כוח. סופרבול נעים. כדי לתפוס צד אקח את פיצבורג כי הם עיר פועלים, ולא את גרין ביי כי הם פריפריה נידחת. קשה. כי אני שונא צהוב ולשתיהן יש.

      גם לי אין מושג איך הפלת את הכדור הזה. אגב, אני חושב שאתה הראשון שהשמיע לי את התקליט הזה של ברוס ספרינגסטין, אני זוכר נכון? בכל אופן תהנה מליל סופרבול שמח, אני מעדיף את ארון רוג'רס, אשמח לראות אלוף חדש.  

        4/2/11 05:52:
      אחלה פוסט. בנה. כבר כמה שנים שאני רואה את הסופרבול במועדון הצעירים של עין השופט עם ה"חיפה אנדרדוגז"http://www.haifaunderdogs.com/ האלופה הראשונה של הליגה הישראלית http://www.ifl.co.il/ קהל פוטבול אמיתי שמוחא כפיים אחרי כל מהלך. השנה אני בא עם 3 חברים ששניים מהם הם אקס חברים לעבודה שאני הדבקתי אותם בחיידק הפוטבול. אחד מהם כבר מבין יותר ממני - הוא התוודא בפני שהוא פוטבולאי (מתחדישי הלל הר שושנים ז"ל)
      הפוטבול התפתח מאוד בארץ. עוד אין כדורים לקנות במגה ספורט אבל יש ליגה ושידרו משחק של הליגה הישראלית בערוץ הספורט. ובערוץ המזה"ת יש פרסומות לליגה הקוראת לשחקנים להצטרף. זוכר ששיחקנו באתלטיקה? לעולם לא אשכח את ריצת 50 היארד שלי שהסתיימה בפאמבל. בכל עבודה אני מחפש מישהו לדבר איתו על פוטבול. עכשיו באינטל אין לי. וחבל. אבל זה משחק ענק. גאוני כמו שחמט. דורש יכולות סופר אתלטיות מספרינטרים ועד מרימי משקולות של כח מתפרץ. ישר כוח. סופרבול נעים. כדי לתפוס צד אקח את פיצבורג כי הם עיר פועלים, ולא את גרין ביי כי הם פריפריה נידחת. קשה. כי אני שונא צהוב ולשתיהן יש.
        3/2/11 18:39:

      צטט: ~בועז22~ 2011-02-03 12:23:08

      את הפוטבול התחלתי לראות רק
      דרך הטלויזיה הלבנונית..., פשששש..., עברו
      מאז ימבה של שנים.
      אח"כ היינו הולכים, כול המשוגעים לדבר, לראות
      את השידור הישיר באחד האולמות התחתונים
      במלון הילטון, שבתל-אביב.
      החבר'ה מהשגרירות האמריקאית היו מופעים
      לשידור, כאילו הלכו למשחק האמיתי:
      צעיפים, שלטים והמוני סיקס-פאק...
      חוויה נפלאה.
      בארה"ב הייתי במשחק של סן-פרנסיסקו נגד
      מיאמי (ג'ו מונטנה...) - מדהים!!!
      חבל שכאן המשחק ואו השידורים הם מנת
      חלקם של קומץ משוגעים לעניין...
      ובאשר לעניין האינטרנט - איך אמרו פעם שניים:
      1. מישהו עוד יעשה מזה מתישהוא, גם כסף...
      2. מה זה?...
      (~:

       

      באמת שעבר כבר ים של זמן מאז ימי לבנון והאנטנה.

      בנתיים מישהו כבר עושה מזה כסף. ז"א, גם מהפוטבול וגם מהאינטרנט.

        3/2/11 12:23:
      את הפוטבול התחלתי לראות רק
      דרך הטלויזיה הלבנונית..., פשששש..., עברו
      מאז ימבה של שנים.
      אח"כ היינו הולכים, כול המשוגעים לדבר, לראות
      את השידור הישיר באחד האולמות התחתונים
      במלון הילטון, שבתל-אביב.
      החבר'ה מהשגרירות האמריקאית היו מופעים
      לשידור, כאילו הלכו למשחק האמיתי:
      צעיפים, שלטים והמוני סיקס-פאק...
      חוויה נפלאה.
      בארה"ב הייתי במשחק של סן-פרנסיסקו נגד
      מיאמי (ג'ו מונטנה...) - מדהים!!!
      חבל שכאן המשחק ואו השידורים הם מנת
      חלקם של קומץ משוגעים לעניין...
      ובאשר לעניין האינטרנט - איך אמרו פעם שניים:
      1. מישהו עוד יעשה מזה מתישהוא, גם כסף...
      2. מה זה?...
      (~:
        3/2/11 11:11:

      צטט: yairgil 2011-02-03 10:57:01

      לא מצליח להתחבר לקצב של המשחק הזה. 5 שניות אקשן, שתי דקות של כלום וחוזר חלילה. כנראה זה Acquired taste.
      גרנו בבוסטון בעונת החלום הראשונה של הפטריוטס עם בריידי האלמוני שנכנס כמחליף בתחילת העונה ובסוף עקף את כל הליגה. זה סופרבול שלא אשכח (אפילו יש לי את DVD האליפות למזכרת). אבל פרט לזה... מצטער.

       

      תראה אתה לא חייב, אבל אם אתה רוצה נסה לחפש את הזווית המתאימה לך. אני אוהב לראות תוכנית משחק של מאמן, איך מוצאים את נקודת התורפה בהגנה של היריב, אסטרטגיה, דברים כאלה. אבל הסופרבול זה בעיקר הזדמנות לבילוי של יום א' עם החבר'ה. 

        3/2/11 10:57:
      לא מצליח להתחבר לקצב של המשחק הזה. 5 שניות אקשן, שתי דקות של כלום וחוזר חלילה. כנראה זה Acquired taste.
      גרנו בבוסטון בעונת החלום הראשונה של הפטריוטס עם בריידי האלמוני שנכנס כמחליף בתחילת העונה ובסוף עקף את כל הליגה. זה סופרבול שלא אשכח (אפילו יש לי את DVD האליפות למזכרת). אבל פרט לזה... מצטער.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין