עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    תגובות (13)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      7/1/11 14:08:
    הי עמוס ונאוה,
    אחכה לביקור שלכם. ברור שתגיעו גם לסין. אחרי כל ההרפתקות שלך במזרח אסיה תוכל לספר/לכתוב סיפורים גם על סין מנקודת המבט הייחודית שלך. אגב, יש כעת מבצעים מוזלים והחורף לא קטסטרופלי כמו בשנה שעברה, אם נמנעים מנסיעה לצפון סין.
      6/1/11 23:44:
    תודה שושן,
    סין נשמעת תמיד מעניינת. אני מקווה שנצליח להגיע יום אחד.
    כל טוב ושבת שלום, עמוס.
      3/1/11 05:37:
    תודה מולי אופיר,
    כולה סין נמצאת ביבשת שלנו. יש חומות ומחסומים תודעתיים שהישראלים והמדיניות של מדינת ישראל מציבים. לא ככה?
      2/1/11 21:52:
    צבעוני ומרתק כהרגלך בקודש.
    אוהב את הפוסטים האלה המובילים למחוזות רחוקים ועלומים וכל כך שונים החספוס שלנו.
    חן חן
      2/1/11 03:25:
    הי איילת, תודה.
    סוף עונה, סוף עונה - -
    זו הזדמנות להציע למי שרוצה להגיע לבייג'ינג להצטרף לטיול "מאורגן" כזה, רק לצורך מימון זול של טיסות מלון ואת כל השאר לעשות לבד בעיר, אם מכירים אותה מביקור קודם.
    ובעניין הישראלי חובב המיקוח [כמו שאת מגדירה] - אני שונאת מיקוח ולכן קשה לי לקנות כאן בשווקים. הפתרון: לבוא עם חברה. אגב, השוק וסין שופעים תיירים מרחבי העולם הרגילים לתרבות "קניית מיקוח". הקטע של הישראלים [אם לעשות הכללה גסה ולא מלומדת] הוא שהם רוצים להספיק לקנות בשלוש שעות ארון בגדים, ארון נעליים, אקססוריס לשנתיים, בגדים לנכדים, תיק לבוקר ותיק לערב, ובסוף גם מזוודה. שכחתי משהו?
      1/1/11 19:48:
    היי, אחלה פוסט. שוק המשי הוא אחד האטרקציות שגורמות לישראלים ("העמך", לפי דייל אלעל שפגשתי) לטוס בשיא החורף לבייג'ינג במחירים מצחיקים - רק לשבוע שופינג, בלי חומה ובלי עיר. המוכרים יודעים עברית (שמונים? מאה?), ואווירת המכירות האגרסיבית כאילו הותאמה בדיוק לאופי הישראלי חובב המיקוח. בעיני זה שדה מחקר אנתרופולוגי מרתק :)

    ותודה על החולצה :) הצלחת למצוא במחיר יותר זול ממה שהציעו לי (מזל שויתרתי בקיץ :).
      1/1/11 17:39:
    נוחים מאוד, נאו-נאו. באחריות של שלושה ימי ניסיון.
    תודה על התגובה המקבלת ומאחדת את העולם. נו, בטח, הרי רוב המוצרים שנמכרים בשווקים האחרים נעשים כאן, כידוע.
    ובדרך לאוסטרליה את יכולה לעצור בבייג'ינג, לא? נשמע הגיוני.
    ובקשר לתמונה יפה שלך, נראה לי שאת צריכה לעשות כמה פעולות של פתיחת בלוג אישי, למשל להכניס תמונה.
    שנת 2011 טובה ושמחה - שושן
      1/1/11 17:07:
    ואיך מכניסים תמונה שלי?? כדי שלא איראה כמו בובת "נומי קומי"?
      1/1/11 17:05:
    אני אוהבת מאוד שווקים ושמחה לבקר בהם בכל העולם. התמונות שלך, שושן, גורמות לי לרצות מאוד לבקר גם בשוק שלכם. יש בו תחושה גם מוכרת, כי שוק זה שוק זה שוק, בסידני, בלונדון ובתל-אביב, אבל בכל-זאת גם אחרת, איפה רואים שוק נקי כל כך, מרווח ושופע כל כך?
    ולגבי התחתונים, נשמע לי אולי לא נוח ללבישה אבל בהחלט עמיד...
      1/1/11 14:42:
    תודה על התגובה, סנופה :-)
    כאן=ישראל, ושם=סין, הבנתי אותך נכון?
      1/1/11 14:24:
    תמיד אחר כאן ושם
      1/1/11 13:43:
    תודה, גם אני למדתי על המופלא ממני. לובשת אותם והם נ-ה-ד-ר-י-ם! הסינים המציאו את נייר האורז אז למה שלא ימציאו בד מבמבוק?
    שנה אזרחית טובה ומעניינת גם לך, למדנית - שושן
      1/1/11 10:26:
    תחתוני במבוק? מוזר ומפתיע...
    שנה אזרחית טובה!
    0

    משי אאוט, במבוק אין – תחתונים מבמבוק ושוק המשי

    13 תגובות   יום שבת, 1/1/11, 03:23

     

    1. מהפך

    מ' ביקשה שאקנה לה תחתונים, א' ביקשה חולצה עם פנדות רוקדות שחמדה בשוק המשי [Xiu4shui3Jie1] בקיץ, ולא קנתה, אז נסעתי לשוק התיירים הזה וגיליתי את תחתוני הבמבוק לנשים ולגברים. "מה זה תחתוני במבוק?". "זהו", הספידה המוכרת את תחתוני הכותנה, המשי והבדים הסינטטיים, "עכשיו תחזרי אליי לקנות רק תחתוני במבוק". "במבוק!", הראתה לי את הציור שעל התווית מול עיניי הפעורות, "מה ש[דובי] פנדות אוכלים". "א--ה?!", עניתי, כמו שהסיניות אומרות את מילת הקריאה הזו: קצרה, חדה ובטון מוגבה. "הם עולים 299 אר-אם-בי [RMB] בחנויות", אמרה ומכרה לי עשרה במאה.

    הבד רך, המרקם אווירירי, משיי. מהפך!

     

    ''

     

     

    2. משימה ב': חולצת טישרט קייצית עם דובי פנדה רוקדים

    קופאים כאן בחורף-קוטב יבש. "ליידי, את רוצה מעיל?", "אישה יפה, סוודר קשמיר?" – זה מה שמציעים בשוק בהיגיון של חורף. שעה שוטטתי בתקווה למצוא שריד קייצי עליז, עד שעלה בדעתי לשאול ישירות: "יש לך חולצה עם פנדה רוקדות?" [אוף, העברית עם ההתאמות במין ובמספר! אני מתעלמת מהדרישה לאור ההקלות של שפת הדיבור כאן]. היא התבוננה בי שנייה ארוכה כדי לוודא שאני רצינית, התכופפה, נברה בערמות, והוציאה. לא חארם לוותר על פנדות רוקדות בחן מתוק בעשרים וחמישה יואן [13.50 ש"ח]?

     

    3. בחיוך ובנחישות

    זה לא מקום שאנטי, שוק המשי בבייג'ינג, אבל אני באה אליו בחיוך, ואומרת תודה לעשרות המוכרים שפונים אליי, מפירים בשיטתיות את הריכוז. מאחורי כל קול נמצא/ת סיני/ת עם הווה מפרך, עבר קשה-יום ועתיד לא מוצק. "אני מכאן", אני אומרת להם ורומזת שלא ינפחו מחיר, והן אומרות: "אני לא יודעת מה קרה היום, כולם אומרים לנו שהם מכאן". החיים קשוחים, לכן שליטה בכמה משפטים בסינית תשתלם לקונים שקדנים.

     

    ''

     

     

    ''

     

    4. מה היה לפני המפץ הגדול?

    אל הקומה השלישית, שבה מוכרים [גם] הלבשה תחתונה, הגעתי עם הכבודה הבאה:

    מעיל צמר שחור, בגזרה נדיבת אריג + שמלת מעיל [שני פריטים ללא כפילים] – 600 יואן; גרבונים סגולים עם ריפוד פליז פנימי – 20 יואן; חולצת גולף עם ריפוד פנימי דק מפליז – 30 יואן [לא שאלתי מה המחיר, אלא קבעתי אותו על בסיס "ידע אישי"]; סיכת ראש ארוכה משובצת אבנים – 15 יואן [מחיר התחלתי: 120 יואן]; ז'קט סיני "מסורתי" מסאטן סינטטי [לא משי, אבל אין לי ציפיות] – 85 יואן [מחיר התחלתי 650 יואן. לחייך, לחייך.]

     

    ''

     

    טוב לדעת מה המחירים כדי לקצר את פינג-פונג המיקוח. "גיב מי א-ליטל ביט מור", "יו אר קילינג מי", "צ'יפר, פור יו, מיי פרנד" – אז תנו עבור החיוך של מוכרת שרואה אתכם ממטר חמישה יואן יותר...

     

     

    ''

     

     

    5. הקץ למכירת חיקויים וזיופים?

    מנהלו הקודם של השוק יעמוד למשפט על מעורבותו במכירת מוצרים מזויפים של מותגים. איך אומרים בישראל: "שינו את הכללים ושכחו לספר לו"?

     http://www.chinadaily.com.cn/cndy/2010-12/29/content_11768311.htm 

     

     

    ''

     

    6. בקטנה:

    סוג הבילוי: כאן את ציידת ומלקטת קרבית. הרפתקה זורמת.

    משך: 3 שעות? [שעות פתיחה: 9:00 – 21:00!]

    מיקום: מרכזי, ב"רחוב האמצע" של הבירה, קילומטרים ספורים דרומית לכיכר טיאנאנ'מן.

    הגעה: יורדים בתחנת YONGANLI בקו 1 של הרכבת התחתית. יציאה A תוליך אתכם למנהרה ישירה המובילה אל השוק המקורה.

    קומות: 5 + שתי קומות מרתף. שוק גדול-גדול.

     

    ''

     

    אוכל: איזור הסעדה בקומת המרתף 2B – לא מומלץ.

     

    ''

     

     

    מקום המתנה לבעלים-לא-מעוניינים-בקניות: בית קפה חביב בקומה השנייה, על יד ביתן/חנות B-0007 .

     

     

    ''

     

    משהו ללקק: "יוגורינו" בשלל צבעים [תראו ת'מכשיר החדשני המסתובב!].

     

    ''
     

     

    מזג אוויר: חם בפנים, כפור בחוץ [נכון לסוף דצמבר, 2010].

    מידות: 42 זה XXXL ונעל במידה אירופית 38 היא בשווקים משהו כמו 41.

    סדר וניקיון: מוקפדים. השירותים בסדר גמור. לא יגנבו מכם, לא יכייסו. יש השגחה עליונה.

    מוניות: תחנה מסודרת סמוכה לבניין.

    התעלמתי  מ: חנויות פנימיות ליודעי דבר ... כי זה פוסט, לא ספר. ומשי? – זה פוסט על במבוק!

    חשבון: משקל שווה כסף. תחתוני במבוק הם פשרה חתרנית.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      יסינראל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין