עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    החצר האחורית

    כמה עניינים (טוב, שירים ומילים על השראה) לשנה החדשה

    7 תגובות   יום חמישי, 30/12/10, 14:06

     

     

    לעולם איני מרחיבה מדיי על מקורות ההשראה הקונקרטיים לשירים. ואני נוטה שלא להרחיב גם בפרשנות. לפעמים אני מגלה טפח, אבל מבינה מייד שאני מסתירה טפחיים. בכל מקרה, אני משתדלת שלא להרחיב מדיי, למרות שאני חושבת שבהרבה מקרים זה מסעיר ומעשיר, להפגיש את העולם שהתניע את השירים, עם השירים. את הסיפור שמאחורי הסיפורים. בכל זאת, אני משתדלת שלא להרחיב. לא רק כדי לא לצמצם את השיר למקורות השראתו, וכדי לתת לשיר לעשות את שלו בליבות של אחרים, אלא גם מהסיבה הפשוטה, שזה ממש לא פשוט, וכמעט בלתי אפשרי לאתר באמת את מקורות ההשראה. כלומר, הנסיון הכן להיזכר ולבטא מצבים, סיפור, מילה, רגש, מפגש או חווייה שהתניעו את השיר, הוא נסיון מעניין בפני עצמו, אבל הוא נסיון אין סופי לתפוס את המורכב, המתעתע, המשתנה תדיר, הבורחני. לתפוס את הדבר הזה שאין לתפוס אותו. הדבר הכי מדוייק לזיכרון הזה, הוא כנראה, בסופו של עניין, השיר עצמו, וגם הוא כבר גירסה משגיבה של חומרי ההשראה.

     

    MUSE

     

    השיר הזה, כמו שמעיד שמו, הוא בדיוק על זה. על הנסיון לתפוס את רגע ההשראה, ולספר אותו. במקרה הזה, כנראה, היה (לי) איזה מפגש עם זר ברציף, מפגש מקרי, חולף, טעון, שכמעט לא קרה בו כלום, וכמעט לא הוחלפו מילים, וכל הסיפור הוא בדיוק כל מה שלא קרה. או במילות השיר (בתרגום): "השתלטתי על כל החלל השביר הזה" שהוא גם החלל הטעון והזמני הזה, שבין שני הזרים ברכבת. השיר נקרא בהתחלה, THE TRUMPET BOY , ואפשר אפילו לשמוע אותו (את החצוצרה) היטב בשיר, בפזמון. טוב, לא בדיוק חצוצרה, יותר טרומבון, שלפעמים נשמע כמו חצוצרה, ומבחינתי אפשר לקרוא לו צ'לו (בהשאלה אופנתית). הקליפ, אגב, צולם בנסיעה ברכבת, בבברלין, כמעט לפני שנה. יש לי עניין עם רציפים ורכבות, ובעיקר, עם צילומי נסיעות. בעיקר ברכבת. העולמות שחולפים ונמרחים אינסופית מבעד לרכבת. תמיד כשנשאלתי לפשר האובססיה הקטנה, אמרתי ש"זה טוב למעברים". התכוונתי, שאם יום אחד אעשה סרט, יהיו לי הרבה חומרים למעברים בין הסצנות.

     

    ''

     

    BABY'S GOT GIRL

     

    נדמה לי שהשיר הזה ערבב כמה חוויות נפרדות, עם כמה חברים שלי. הבית האחרון בו, השראתו זכורה לי מפורשות. בימים הראשונים לעשייה המוסיקאלית שלי, בסביבות שנת 2001, הוזמנתי לביתו של כוכב רוק במקומותינו, שסלון ביתו היה מלא תקליטי זהב שלו, והוא מיד הסביר לי, בהתנצלות קלה, שהוא בונה את קיר התהילה הזה, לא מתוך נרקיסיזם מוקצן, אלא כדי להזכיר לעצמו, ולעודד את עצמו ברגעי מצוקה, שהוא בכל עשה דבר או שניים בעולם הזה. אותו בחור גם נהג לומר לי שאני מזכירה לו דמות נוירוטית בסרט של וודי אלן. זו היתה מחמאה גמורה, מבחינתי, ואני הוספתי עליה והרחבתי אותה וועשיתי ממנה מטעמים בבית השלישי. הקליפ הוא צילומי סטילס של מתן אורן. ככה זה נראה באמת :). גם השיר הזה הוא מתוך האלבום הכפול TOO MUCH OF A GOOD THING.

     

     

    ''

     

    NOT ANOTHER SAD SONG

     

    זהו קטע משיר בחזרה, ובעצם, זה הזנב של השיר. השיר טרם הוקלט, הוא הולך איתי כבר הרבה זמן, וטרם מצא את מקומו באלבום כלשהו. שיר פשוט, שכל מה שהוא מבקש (אפרופו מקורות השראה) זה, "בבקשה, לא עוד שיר עצוב". "לא רוצה לשמוע אותך מנגן, לא רוצה לדעת מה יש לך לומר, אתה מוריד אותי נמוך מדיי, לא אזחל על הקרשים בשבילך, לך תשיג לך חיים, ותן לי ללכת, לך ממני". משהו כזה (באנגלית זה מתחרז לעילא). השיר מצידו גם עונה לי, ברכּוּת: "לא התכוותי לפגוע בך, רק רציתי להרשים אותך, עם גוון משובח יותר של כחול. בייב, זה תלוי רק בך מה את עושה איתי, לאן את לוקחת אותי, את תמיד יכולה לנסות לקחת אותי, לגוון משובח יותר שלך\סקסי יותר\ של כחול".

     

    וזה זנב השיר מאולתר בחזרה (צילומים של נעה בן שלום):

     

    ''

     

    היו שלום

    שנה טובה

     

    הופעה קרובה:

     

    באר שבע: חמישי 10.3  ב"עשן הזמן" ב 21:30

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/1/11 11:52:
      רגע, קראתי את עצמי שוב, והבנתי. ההפרדה שלי היא בין סיפורים על השירים (וכל המשתמע) לבין פרשנות השירים.
        2/1/11 11:50:
      גם אני, ארמנד. לשורותיך האחרונות, גם אני, בהופעות, הכי אוהבת את החיים שבין השירים. ואם יורשה לי להעיד עת עצמי, אני מפזרת אותם לרוב. משום מה, כשהתיישבתי לכתוב, בבלוג, מחוץ להופעה, הרגשתי אי נוחות מסויימת. אבל דווקא השבת אותי לסורי :) תודה.
        1/1/11 10:47:

      פעם... הייתי בסדנת יוגה

      ובפתיחת הסדנא המורה (שלדעתי הינו המורה הכי טוב בארץ ביוגה) שאל :

      "למה בכלל אתם באים לסדנא ???

      הרי כולכם יודעים שהיוגה הכי "אמיתית" הינה כאשר אתם מתרגלים בבית לבד..."

      (עובדה נכונה במיוחד שמרבית הנוכחים בסדנא הינם מורי יוגה וותיקים)

      אחרי מחשבה מסוימת... עניתי לו :

      בשבילי לתרגל יוגה בבית או להגיע לסדנת יוגה - הינו מצב זהה לחלוטין כמו לשמוע דיסק בבית או להגיע להופעה חיה של הזמר...

      העיבוד של המוסיקה, הסאונד, הכלים, הקול של הזמר/ת בדיסק... - תמיד יהיו יותר מקצועיים ויותר מושלמים...

      אבל בהופעה הזמר/ת מוסיף לפעמים הערה קטנה לשיר, ככה כבדרך אגב או במתכוון...

      הערה שמוסיפה משהו נוסף לעומק השיר מצד היוצר שלו ולא מהצד שלי

      וזהו פריט נדיר של "חכמה"...

      .

      אז רק שתדעי

      שהדבר הכי שאני אוהב בהופעות בכלל

      הינם המילים "הלא שייכות" לשיר של המבצע/ת...

        1/1/11 09:40:
      לא הכרתי (או שכחתי שהכרתי?)
      מעניין מאוד.
      רשמתי ביומן :)
        31/12/10 17:04:
      אז מה את מקבלת פירסום חינם
      למופעים שלך

      גמני רוצה
      שנה טובה
        31/12/10 11:46:
      baby's got girl הוא שיר קלאסי לסגירת יום עבודה. ממליץ לכולם...שתהיה שנה מוצלחת!
        30/12/10 14:53:
      nehederet
      ohev et a signon
      ve ani meachel lach shnat ezrachit chadasha
      im arbe osher va osher lach ve la mekuravim
      im arbe matok ve ahava...
      jeki
      ve neshika mi rio

      ארכיון

      פרופיל

      HADARA
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין