עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרסומות מפלסטיק נשים בשר ודם

    פוסטים אחרונים

    0

    ערעורים על ערש דווי

    14 תגובות   יום שלישי, 28/12/10, 19:38

    אתמול כשניסיתי להרדם בשעת לילה מאוחרת נדמה לי שהתחלתי לגסוס.

    הבטן שלי החליטה להפגין נוכחות דינמית ואני הפעלתי את מייטב התאים האפורים שלי כדי להזכר בידע שרכשתי בשעור פתולוגיה, שנתן לי כלים להבנה ממה עדיף לא למות. לאחר ביצוע אלימינציה שבה שללתי את גסיסתי משושנת יריחו, לישמניה, אמבה או שרשור הכלב הגעתי למסקנה המתבקשת שאני סובלת מוירוס אלים שעבר מוטציה עקב חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית במזון שחומם במיקרוגל (אבל אז היה פרק של האוס ולא מכובד לאכול מול בחורה שהמח שלה נשפך במכשיר הרנטגן) נהיה קר ואז חומם שוב.

    כידוע וירוסים אלקטרומגנטים נוטים לשעבד חיידקי יוגורט ידידותיים (שבדרך כלל מורידים לבחורות כוסיות את גלל ההצלה ותחושת הכבדות, בפרסומות) ונוטים לדרדר אותם לסמים, אלכוהול ופגיעה ונדליסטית באיברים חיוניים.

    בשעה  23:00 התחלתי לחוש כיצד אותם וירוסים וחיידקים מדורדרים מעכלים את הקיבה שלי, את המעיים הגסים, המנומסים והדקים, עושים גרפס באזור של הטחול ומקנחים בתוספתן. זה גרם לי להבין שהסוף קרב, הרי ידוע שאדם  לא יכול לחיות ללא התוספתן שלו ובקצב של שני אלה , הערכתי, עד הבוקר רק כבד ישאר ממני.

    בין ההתלבטויות אם יש לי מספיק כסף בחשבון הבנק למימון עלויות הזמנת אמבולנס חיפשתי נחמה וחשבתי על החיים שהיו לי עד עכשיו, מין סיכומון, עושים כבוד להלנה, בלי פרסומות ובלי ברכת הנשיא, אלמלא הכאב הייתי נרדמת.

    ואז נבקע בקע בתקרה (דירת צעירים עתיקה בקיבוץ, למה ציפיתי ) והקיבה שלי התחילה לדבר, יותר נכון להטיח עלבונות במקום להפרד. היא צרחה על כל המאכלים שמנעתי ממנה בהבטחה לחיים ארוכים ובריאים ביחד, על זה שאף פעם לא נתתי לה מרחב מחייה ועל כך ששנים ניסיתי באופן פתטי להקטין את סביבת המחיה שלה בסדרות של אימוני כפיפות בטן "ואת עוד ספרת את הפעמים שהתכופפת למדף התחתון במקרר במניין הכפיפות" היא ייבבה.

    לא נותר לי אלא להרהר בשאלת "האם יש חיים אחרי המוות" ואם הצבעתי לדת הנכונה. התמלאתי תקווה שבעברו השני של האור שהפציע לפתע תמתין גרסה משופרת ובעלת הוראות הפעלה נגישות של הגברים שיצאתי איתם (כאלה שבאים באפליקציה שמסוגלת לחשוב על סקס בתדירות נמוכה יותר). כבר התחלתי לתכנן איזו שורה אני רוצה לקבל בגהנום VIP תמורת נקודות הגן עדן שחסכתי כשצלצל השעון והאור מבעד לבקע בתקרה כבר היה חזק מידי. ככה זה בישראל, אי אפשר לתכנן את המוות שלך כשאפילו הוירוסים לא עושים את העבודה שלהם כמו שצריך.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/1/11 20:16:

      צטט: Rajaraj 2011-01-10 02:05:04

      להיות חולה זה הדבר הכי נוראי בעולם. בייחוד כשזה קורה לעצמך.

      מילים כדורבנות, כל מילה בסלע, אם היה לי אספירין עכשיו הייתי בולעת אותו לאות הזדהות.

        10/1/11 02:05:
      להיות חולה זה הדבר הכי נוראי בעולם. בייחוד כשזה קורה לעצמך.
        9/1/11 20:52:

      צטט: זאראטוסטראח 2011-01-09 20:49:00

      צטט: הלנה ויטמן 2011-01-09 20:18:05

      צטט: זאראטוסטראח 2011-01-08 22:20:36

      תודה שביקרת אצלי לרגע (בטח רצית לראות מי זה משתולל בקפה) ונתת לי הזדמנות להנות מרישומים מדהימים וכתיבה מעודנת, נפלאה ומחוייכת.

      האמת שביקרתי כדי להכיר מקרוב את הנרייטה, חשבתי לקבל חתימה ולהצטלם, קצת אבק סלב אולדפשן לא מזיק אף פעם. שמחתי לארח אותך כאן אתה מוזמן גם לישנים יותר (כי לחדש לוקח זמן לצאת).

      :

      איזה מצחיק! שלשום שיניתי את הפרטים כי חטפתי רגליים קרות, יש לי ויכוחים עם אנשי ליברמן ואני פוחד שהם עלולים להגיע עד אלי, יש הרי בסיס ולאחרונה נשחטה שם משפחה שלימה...(אושרנקו).

      אז זה שם הרחוב בו גרתי בקרית ים, ושמי הוא הנרי. הנרי לוי. אני לפחות כפליים טוב ממך במשהו. בגיל. 56

       

      אני בכלל בקטע של שורשים ומספרים ראשוניים. 123 גם לך.

        9/1/11 20:49:

      צטט: הלנה ויטמן 2011-01-09 20:18:05

      צטט: זאראטוסטראח 2011-01-08 22:20:36

      תודה שביקרת אצלי לרגע (בטח רצית לראות מי זה משתולל בקפה) ונתת לי הזדמנות להנות מרישומים מדהימים וכתיבה מעודנת, נפלאה ומחוייכת.

      האמת שביקרתי כדי להכיר מקרוב את הנרייטה, חשבתי לקבל חתימה ולהצטלם, קצת אבק סלב אולדפשן לא מזיק אף פעם. שמחתי לארח אותך כאן אתה מוזמן גם לישנים יותר (כי לחדש לוקח זמן לצאת).

      :

      איזה מצחיק! שלשום שיניתי את הפרטים כי חטפתי רגליים קרות, יש לי ויכוחים עם אנשי ליברמן ואני פוחד שהם עלולים להגיע עד אלי, יש הרי בסיס ולאחרונה נשחטה שם משפחה שלימה...(אושרנקו).

      אז זה שם הרחוב בו גרתי בקרית ים, ושמי הוא הנרי. הנרי לוי. אני לפחות כפליים טוב ממך במשהו. בגיל. 56

       

        9/1/11 20:18:

      צטט: זאראטוסטראח 2011-01-08 22:20:36

      תודה שביקרת אצלי לרגע (בטח רצית לראות מי זה משתולל בקפה) ונתת לי הזדמנות להנות מרישומים מדהימים וכתיבה מעודנת, נפלאה ומחוייכת.

      האמת שביקרתי כדי להכיר מקרוב את הנרייטה, חשבתי לקבל חתימה ולהצטלם, קצת אבק סלב אולדפשן לא מזיק אף פעם. שמחתי לארח אותך כאן אתה מוזמן גם לישנים יותר (כי לחדש לוקח זמן לצאת).

        8/1/11 22:20:
      תודה שביקרת אצלי לרגע (בטח רצית לראות מי זה משתולל בקפה) ונתת לי הזדמנות להנות מרישומים מדהימים וכתיבה מעודנת, נפלאה ומחוייכת.
        1/1/11 18:32:

      צטט: Design4U 2011-01-01 16:34:13

      המסקנה: להתרחק משעורי פתלוגיה.

      בעיקר להתרחק מקינואה.

        1/1/11 16:34:
      המסקנה: להתרחק משעורי פתלוגיה.
        1/1/11 14:40:

      צטט: *אישה בשיא* 2011-01-01 04:37:47

      אף פעם לא חשבתי על כפיפות בטן במושגים של צמצום מרחב מחיה קיבתי...זה מאפשר לי עכשיו לרחם עליה ולהציק לה פחות מבלי להתייסר.

      כל המציל קיבה אחת כאילו הציל מקרר ומלואו

        1/1/11 04:37:
      אף פעם לא חשבתי על כפיפות בטן במושגים של צמצום מרחב מחיה קיבתי...זה מאפשר לי עכשיו לרחם עליה ולהציק לה פחות מבלי להתייסר.
        28/12/10 20:50:

      צטט: מלכוד22 2010-12-28 20:21:13

      אני פותר בד"כ בעיות כאלה עם גלידה. והמבורדר. ופיצה קטנה, וגם גדולה. ופיתה עם חומוס ושווארמה. ופלאפל. ומקנח ב... גלידה.
      ואם את צמאה אני ממליץ על קולה.

      אני יכול להבטיח לך שאף וירוס או חיידק לא שורד את זה
      קולה +בוטנים אמריקאים
        28/12/10 20:21:
      אני פותר בד"כ בעיות כאלה עם גלידה. והמבורדר. ופיצה קטנה, וגם גדולה. ופיתה עם חומוס ושווארמה. ופלאפל. ומקנח ב... גלידה.
      ואם את צמאה אני ממליץ על קולה.

      אני יכול להבטיח לך שאף וירוס או חיידק לא שורד את זה.
        28/12/10 19:50:

      צטט: miel 2010-12-28 19:45:57

      חחח אל תמותי , את מצחיקה מידי

      הכי מבאס אותי זה לא לדעת כמה נשאר לי לחיות, כי אם הייתי יודעת , אז הייתי אוכלת כל היום צבעי מאכל, שומן מן החי , צומח , דומם, שוקולד השחר בכפית , ולא מבצעת אפילו אינצ אחד של תזוזה שאין בסופה מזון.
      ככה זה
      כל החיים שומרים , מורעבים, רצים במסלולון,נושמים נכון, ובסוף-מתים ..לא משהו...

      אני חושבת שהגורל של היפוכנדרית כמוני, שחושבת שכל כאב באצבע הוא בשורה על בואו של סרטן המעי הגס, למות מנפילת פסנתר.

        28/12/10 19:45:
      חחח אל תמותי , את מצחיקה מידי

      הכי מבאס אותי זה לא לדעת כמה נשאר לי לחיות, כי אם הייתי יודעת , אז הייתי אוכלת כל היום צבעי מאכל, שומן מן החי , צומח , דומם, שוקולד השחר בכפית , ולא מבצעת אפילו אינצ אחד של תזוזה שאין בסופה מזון.
      ככה זה
      כל החיים שומרים , מורעבים, רצים במסלולון,נושמים נכון, ובסוף-מתים ..לא משהו...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      הלנה ויטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין