עולם צפוף (התמונה היא עטיפת אלבום עולם צפוף של "הקליק")
הקליק
מילים: דני  דותן
לחן: אלי אברמוב

תנו לי לרדת תנו לי לצאת
אין מה לקחת אין מה לתת
תנו לי לברוח תנו לי לנשום
אין מה לדעת אין מה לחלום

יש פה יותר מדי מהכל
יותר מדי שקר יותר מדי שכול
יותר מדי דם נוזל בכבישים
יותר מדי כוח לכמה טיפשים

תנו לי כוכב שמש או ים
אין לי אוויר, כח או זמן
תנו לי שלווה תנו לי מקום
עיניים עיוורות רואות רק אדום

יש פה יותר מדי מלחמות
יש פה יותר מדי אסונות
יש פה יותר רעב וטירוף
תנו לי לברוח תנו לי לעוף

אה עולם צפוף
איזה עולם צפוף

אח, איזה שיר...

בכל פעם שאני עושה את הטעות האיומה ושומע מבזק חדשות או קורא עיתון או נחשף לחדשות בכל מיני מדיה , אני נזכר בשיר הזה ואני לא מבין, איך כל השנים המילים של השיר לא השתנו אך גם מה שקורה בעולם לא השתנה, או שהשתנה לרעה, הדרדר...

ככה שיר הופך לאלמותי, הוא יחיה כל עוד דברים לא ישתנו, תארו לעצמכם, שנת 2011 אין סכסוכים עם שכינינו, אין תאונות דרכים,סוג של IMAGINE של JOHN LENNON מתרחש בעולם ואז כעבור מספר שנים... משמיעים את השיר הזה - המאזינים ישאלו את עצמם - במה מדובר? מלחמות? אסונות? דם? השיר יהיה לא רלוונטי ודי מהר יפסיקו להשמיע אותו - כי כולנו נחיה באוטופיה נהדרת...

מה אומר? ישנם יוצרים כמו דני דותן שמקריאת מילות השירים שלהם אני מקבל צמרמורת ... כל כך נכונים ומדוייקים אך כל כך כואבים...

כולי תקווה שיום אחד אוכל לספר לילדיי ונכדיי שפעם השיר היה רלוונטי.

אמן.