לא, על שום דבר שבעולם. אינני מתחרטת על דבר.
אומרות המילים שחודרות לי ללב.
אני צופה בסרט שנעשה על חייה. וגופי כאילו משתתק.
אדית פיאף, היא אחת הזמרות שעיצבו ללא ספק את אישיותי.
גדלתי בבית שמוסיקה צרפתית התנגנה בו ללא הרף.
איב מונטאן, שארל אזנבור, ז'ילבר בקו, ז'ק ברל, אנריקו מסיאס. כולם היו חלק מהרפרטואר המתנגן.
ואני זמזמתי את השירים, ממלמלת את המילים, גם בלי להבין מילה. המוסיקה חדרה לי לעצמות.
גרמה לי להרגיש הכי נעים בעולם.
הקולות החדים. הרגש המיוחד.
ואדית.
כבר מההתחלה, שבתה את לבי. כל שיר הוא כמו ריקוד. כל מילה, מלאה ברגש שאין כמותו.
שנים אח"כ, כשכבר למדתי את השפה. אז התחלתי להבין, את המשמעות בשיריה.
כל שיר נראה לי כמו יצירת אמנות.
אני מכירה את כל השירים שלה, הם מתנגנים אצלי קבוע. ראיתי את ההצגה "פיאף" בבית ליסין, עם רמה מסינגר המדהימה.
התרגשתי. בכיתי.
וכשיצא הסרט, פחדתי לראות אותו. לא יכולה להסביר למה.
ידעתי שסיפור החיים שלה קשה. תסריט לכמה טלנובלות קשות מנשוא.
אז חיכיתי. לרגע שיהיה לי נכון.
ואתמול, אחרי שקיבלתי את ה-DVD של הסרט במתנה. מבן זוגי הענוג.
צפיתי בו.
רק אני. לבדי.
הסרט מספר את סיפור חייה של אדית. כילדה להורים פרודים וחסרי אחריות. גדלה בבית הבושת של סבתה.
מעולם לא חוותה אהבה אמיתית.
הרתה בגיל צעיר. בתה נפטרה בגיל שנתיים.
וב- 1935 פוגשת את האיש שבזכותו הפכה לפיאף. ציפור דרור קטנה.
לואי לפלה. הציל אותה מחייה הישנים.
מכאן ההיסטוריה מוכרת יותר. היא הופכת לאחת הזמרות המצליחות ביותר. מתאהבת סדרתית.
מאבדת את אהוב ליבה, מרסל סרדן שמטוסו מתרסק בדרכו אליה. ולא מצליחה להשתקם.
את מותה מוצאת 14 שנים מאוחר יותר. בדירתה בדרום צרפת. כמעט לבדה.
רק בת 47. ונראית 30 שנה יותר. זקנה, עצובה.
ראומטיזם? תאונת דרכים? אולי ובעיקר שברון לב.
ואני צופה בסרט, נקרעת. בוכה.
מתרגשת מהמשחק המדהים של בחורה צעירה ממני. כ"כ צעירה וכזו מוכשרת.
כ"כ דומה.
אני כאילו נוגעת בה. לרגע.
והיא נוגעת בי. כל הזמן.
בסצינת הסיום בה אדית מופיעה בפעם האחרונה ב"אולימפיה" בפריז. כולם בוכים.
יודעים שזה הסוף.
הופעתה האחרונה. בחייה.
ולא במותה.
אצלי היא תמשיך להופיע. המנגינה תתנגן ותתנגן.
זה השיר שחיכתה לו כל חייה.
זה השיר שילווה אותי כל חיי. |
תגובות (115)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן.
זה עולם וירטואלי קטן מאוד-בשירה אדירה
שאפו חזרה לך.
איך בפריס הקרה?
תודה אמיר.
יופי של דבר.
צרפתית, צרפת
אין כמותן בעולם
מענין שהזמרים הגדולים ביותר כמו גם האמנים הגדולים ביותר
סיפור חייהם עצוב בדר"כ.
שאפו על הנאמנות וההזדהות
היי קרין,
למדתי צרפתית אבל לצערי אני לא זוכר כל כך, אולי בגלל שלא יצא לי להשתמש בזה. בכל מקרה מרגש ומעניין. המשיכי בכתיבתך
אמיר
שבוע נפלא לך ותודה.
תודה אסטור.
קפה שבוע הבא?
תודה דובי :-)
תיארתי את קו"ח כפי שהם בסרט.
אני יודעת על הרומנים הנוספים שלה, מקנאה ברומן שלה עם איב מונטאן :-)
מה זה איך בייתו אותי?
אתה לא הצלחת, אבל אחרים כן :-)
ותודה מותק.
כיף לי שאתה כאן.
האומנות מרבה לצמוח בחיי כאב.
מככב באהבה.
קרין,
כתבת קטע חמוד מְלוּוֶה בהמון רגש.
היה חסר לי בתיאור קורות החיים
הרומנים המרגשים עם איב מונטאן ושארל אזנאבור
(האם היה בסרט?).
אנא המשיכי לעורר בנו סערת רגשות
במהלך חיי השיגרה השבלונים והריקניים שלנו.
זאב בן-יוסף
דאמנ איט.
בא בן אדם, מהרחוב, עובר בלילה חשוך את הסמטאות המפחידות (אין, מאז שהשוטר אזולאי כבר לא מפטרל אצלנו יותר, הסביבה לא נעימה כשהיתה), מזהה אור דולק בחלון גבוה, מטפס על העץ, נתלה על הענפים הגבוהים, מציץ מהחלון ומה הוא רואה?
את קרינושנושנוש (חשבת לייצר פעם ליין של חומוס?) עטופה בשמלת טפטה, סרט מעל עכוזה השרמנטי והמפתה, ציץ נרמז בחזית והיא מסתובבת סביב עצמה וממלמלת שירים בצרפתית.
נשמה טהורה ויפה שלי, תמיד היה לך חוש לדרמטי ואין עלייך כמו החדש מבית איב סאן אדית' פיאף. יושב עלייך טוב כמו הקולקציה של פררו רושה מקיץ דאשתקד.
נשיקות והאמיני לי שעם המשקפיים הנכונים, גם החיים יכולים להיות וורודים.
ואז אולי יהיה קל יותר ללכת לאיבוד בסערה בתוך הקהל, לחפש ולא למצוא.
איך כוסאמק בייתו אותך, חתולת רחוב עסיסית שכמותך?
נשיכה, נביחה, לטיפה ואחלה פוסט.
צירוף מקרים מעניין.
היי קרינושנוש..
כבר ציינתי שאני אוהבת את הכתיבה שלך?
מוזר.. רק בשבת בבוקר חבר קרוב דיבר איתנו על אדית פיאף
ואני חוזרת הביתה פותחת ב'קפה' ונחשי מה אני רואה ממך???
שוב אותם סימנים :)
איזה כיף!
אחלה שבוע שיהיה.
כן, באמת לא שמים לזה כ"כ לב בסרט.
אני חושבת שהיא ברשימת חבריי במייספייס.
יה, לא ידעתי, איך שהוא המראה שלהם ביחד נורא חרוט בזכרוני. והשם שלו, פעם אגלה לך למה, פשוט הרעיד לי את הלב. תודה, תודה על ההשלמה. אני לא קלטתי את זה בסרט, והפרט הזה ממש היה חסר לי. בוקר טוב ושייה לך יום נפלא.
בוקר טוב
שיהיה 'חיים בורוד'
תודה על הפוסט.
יש לי חברה צרפתיה ששרה- זמרת
ORLIKA
יש לה דף ב MY SPACE
אני הכי אוהבת שהיא משאירה לי הודעות הטלפון בהן היא שארה שירי אדית פיאף בחיקוי מושלם.
אתר מקסים.
ותודה על המילים היפות.
מה?
תודה.
אנימל, גנאדי וענת
חן חן לכם.
וודאי.
יש לי את הסרט והוא מקסים.
תקפוץ לבקר אותה איפה? בפר לשז?
רק לאחרונה "גיליתי" את ניפלאותיה של הגיברת פיאף.
איזו אישה, גדולה מהחיים.
אין הרבה אנשים שטרפו כך את החיים, למרות שהחיים לא חייכו אליה יותר מידי. היא אגדה.
http://www.edithpiaf.com/
לינק לאתר הרשמי שלה.
כל האלבומים.
תהני.
יקירה
אין כמו שאנסונים צרפתיים.
בארץ מי שנתן להם חיים
היה יוסי בנאי בקולו הנפלא.
בלילה כשהייתי בקפה לראות מי ומה קורה
האזנתי לשנסונים צרפתיים
וכשראיתי את הפוסט שלך
גאה ליבי והתרחב חיוכי.
ולגבי אדית, אולי היא הייתה מכוערת
אבל היה לה יופי פנימי
וקול שמיימי.
המאה ה - 20 התאפיינה בז'אנרים של מוסיקה קלה
כשצרפת הובילה מעל כולם
בשנות ה - 34/40 עם השאנסונים
שאדית הכירה לעולם.
תודה על פיסת נוסטלגיה נפלאה.
וכן כוכב ענק.
אין הרבה שירים של אדית פיאף שלאני מכירה.
אבל השיר הזה - Je ne regrette rien - הוא הנפלא מכולם.
ואני דווקא די יודעת צרפתית - למדתי בבית הספר. אם אקרא תא המילים הכתובות של השיר - אבין אותן.
מאוד אוהב מוסיקה צרפתית ובפרט את אדית פיאף ושארל אזנאבור. בהתחלה לא הבנתי
את השפה, אבל גם בלי להבין אפשר לשמוע את הרגש שאיתו היא שרה, למשל את La Foule. לבסוף בגלל שניהם (וגם בגלל קצת חיבה לבלשנות) אני מנסה ללמוד את השפה.
והכוכב לך ולאדית
לכל אחת ואחד מאיתנו יהיו שירים נוסטלגים כאלו ואחרים,
שיזכירו לנו תקופות מיוחדות ובלתי-נשכחות בחיינו.
תודה, מרגשת שכמותך!
אם את אוהבת שירים צרפתיים ממליץ לך לראות את "החיים הם שיר"
של אלן רנה, יש לי גם את הדיסק שהוא מעולה עם מיטב הזמרים הצרפתיים.
.
היא היתה מכשפה ומכושפת ומכוערת.
הקול שלה היה מהפנט גברים, צעירים.
הם נפלו לרגליה. היא שיחקה בהם.
היא היתה קול.
שבוע הבא, אולי נקפוץ לבקר אותה.
.
השנסונים הצרפתיים היו קיימים הרבה לפני.
וחבל שרבים לא מכירים את המוסיקה.
כי לא רק המוסיקה של אדית יפה.
בדיוק.
תודה.
מרגש אותי לקרוא תגובות חמות.
תודה רבה.
איך אפשר שלא?
קנולר,
דווקא היה זכר לכך, כי הבחור האחרון של אדית, היה תיאו. בחור צעיר שנהרג 7 שנים אחרי מותה בתאונת דרכים.
הוא מופיע בסרט, רק ששם נראה משום מה מבוגר יותר.
הייתה את התקופה בארץ בשנות ה60
שהשנסונים הצרפתיים חדרו אלינו ויחד איתם גם היא
תודה ששיתפת וריגשת
ומישו אחר כתב בעניין אחר
את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק
שאפו Chapeau לציטוט הנ"ל. יש בנו כבר אהבה, רגישות ואז בפשטות מגיע משהו שמעיר את זה .
אדית פיאף אכן נקראה הדרור הקטן, והיתה זמרת מופלאה עם קול מדהים. למרות שקשה לנתק את קורות חייה מן השירים ששרה, היא היתה ותישאר על זמנית.
השירים שביצעה, גם המילים וגם הלחן הם מעבר לזמן. ככל שחולפות השנים, יותר נעים ומרגש להקשיב לה. אינני מתחרטת, המנון לאהבה, מילורד.
הנאה רבה גרמה לי קריאת השיר, ועוד יותר מכך ההתפעמות שלך מן הטקסט. זה לא מוכיח על אדית פיאף אלא מוכיח עלייך, שאת אדם רגיש עם לב פתוח...
קריני,
הרמת נושא נוסטאלגי, נוגע ומרגש..
משמח לדעת שיש אנשים שמעריכים את "ציפר הדרור הקטנה"
נפלא!
תיקון קטן. אמנם בסרט לא היה זכר לכך אבל לפני מותה היא התחתנה עם בחור צעיר, שכנראה, למרבה הפלא מאד אהב אותה, אני לא יודעת מה היה ההמשך, הצינים אמרו שהוא התחתן איתה בשבילהכסף, אבל עובדה היא שמעולם לא נקשר שמו לאחרת (או אולי הוא פשוט לא עניין), אני מעדים פה להאמין לגרסה הראשונה. זה יופי לשיר בסוף כי:אני לא מצערת על כלום.
גם זו דרך להסתכל על הדברים, אלי
האזנה נעימה.
כמנהלת פורום לקולנוע, את הסרט יצא לך לראות?
תודה תודה תודה
היא אחת למיליון!
והשירים שלה באמת מרקדים על הלשון ובגרון מכל הלב והנשמה והעצבים שלה.
תודה על הפוסט היפה. כבר שנים שלא האזנתי לדיסק שלה. אולי היום.
אינדי לנצח.
מרגש מרגש מרגש, פשוט יצירת אומנות
רוצי......
מקווה שאת חשה בטוב
בהחלט סיכמת את הנושא בצורה משעשעת :-)
קרינושנוש מדהימה
נגעת לי בלב
בריגוש, במילים, בנשמה
כל כך יפה...
רצה למצוא את הסרט ולצפות...
מקסים
שבוע שמח שיהיה לך
נשיקות
מתובלת
אדית פיאף - האישה הכי קטנה
עם הקול הכי ענק
והחיים הכי בזבל.
אדית פיאף - עוצמתו המתוקה של הסבל!
אמרתי שהיא לא חוותה אהבה?
אמרתי שהיא הייתה מתאהבת סדרתית ושהכי אהבה את מרסל.
וד"א- היא התחתנה.
עם תיאו שהיה האהוב האחרון שלה.
אין על ואלס.
הייתה תקופה שגם אני רקדתי ריקודים סלוניים, אבל באוניברסיטת ת"א, אצל ירון מידן.
החזרת אותי גם אחורה.
אני אשתדל.
מזכרת שרק הולכת ומשביחה עם השנים
היא ועוד איך חוותה אהבה.
אהבה של קולנוע
עצמתית, ענקית מצמררת
וחד פעמית
עם המתאגרף האלג'ירי מרסל סרדן שלמרות היותו נשוי ובעל משפחה,
אהב את פיאף אהבת אמת.
הרומן הסתיים עם מותו הטראגי בהתרסקות מטוסו בדרך אליה, לאחר שהאיצה בו להחיש את הגעתו, החליט לטוס ולא והפליג אליה באניה כפי שנקבע בתכנון המקורי.
חוץ ממנו היו לה עוד מס' רומנים לוהטים. נכון שלא התחתנה, אולם אהבה ואהבוה עד כלות.
כל זאת אינו סותר את חייה הקשים, מחלתה, אבדן בתה ושאר מריעין בישין...
נ.ב היא באמת היתה ענקית ויחידה
ראיתי את הסרט - סיפור חיים מצמרר..
ואכן זמרת מעולה..- ללא ספק.
וואו...איזו נוסטלגיה....את מחזירה אותי כמה שנים אחרונה...אל תקופה בה הריקוד הסלוני היה הדבר החשוב בחיי....רקדתי שנים...הופעתי....אני חוזרת שוב ושוב לאותה ההופעה בה אני מסתחררת לצלילי הוואלס,פאדם,פאדם....של אידית....רוצה שזה לא יגמר לעולם....בזרעותיו של בן זוגי לריקוד...לקצב מחיאות הכפיים של הקהל....כמה שהייתי רוצה לשחזר את הרגע....
מלבד זאת קראתי את הספר "אידית" שנכתב על חייה....היא מדהימה....זו הייתה עבודה שהגשתי לשיעור צרפתית בתיכון....וקיבלתי בה מאה.......מוזיקה צרפתית,הצליל הענוג של השאנסונים מחזיר אותי גם כן לילדותי...אומנם גדלתי על שנסונים רוסיים...אך בהמשך כאשר חברתי לאקס המיתולגי,הצרפתי....הבנתי שכולם לקוחים מאלו הצרפתיים....זה מה שאני שומעת באוטו עדיין.
נגעת בי! :)
אכן פוסט כן ונוגע
תמשיכי ככה
סנייק
צמרמורת
מכירה היטב את סיפור חייה
לפחות השאירה אחריה מזכרת משובחת
מקסימה אחת.
איזו תגובה מרגשת.
תודה.
וצרפתית, היא שפה שכיף מאד ללמוד.
גם דרך למידה אישית.
כיף לי שאת כאן.
תודה
סבתא שלי היתה שומעת אדית פיאף...היא תמיד מזכירה לי אותה, שחרחורת, קטנטונת. מדהימה ומרטיטה את הלב.
קבלי כוכב ממני ומנשות המשפחה שלי (-:
כן, גם אני גדלתי על קולו המצוין של אבי (שהלך לעולמו) ששר בקול גדול את השאנסונים הצרפתיים שעד היום מצמררים אותי וממלאים אותי.
תודה על פוסט נהדר ונוגע. ארוץ לקחת את ה DVD וכן, גם אני מודה שכל הזמן רוצה ללמוד צרפתית בעיקר כשהיא ברקע אך תמיד יש דברים קודמים לכך. אז אם לא עכשיו, בפנסיה.
יש לך טעם מצוין כמובן.
ולא נשכח את אדאמו, מייק ברנט
וגם מודרניים יותר כמו דני ברילנט, גארו.
נטורל בלוז וחיים יקרים
תודה :-)
אלה לא היו סימני שאלה.
אני יודעת ממה נפטרה.
אבל אין ספק שחלה התדרדרות איומה במצבה הפיזי מאז שאיבדה את מרסל.
היא גם הייתה מכורה לתרופות, שתתה אלכוהול ללא הפסק.
תודה לך, לילכי.
טוטליות היא בהחלט תכונה מאפיינת לאדית.
וכרגיל, התרגומים של אהוד מנור, מוכיחים כמה גדול הוא היה.
הבחירה שלך מצוינת, לטעמי אדית פיאף היא אכן הראשונה במעלה
אחר כך זאק ברל, ואחריו אזנאבור,ו זילבר בקו, אנריקו מסיאס , השאר יש גם את
מירל מיטיאה המעולה.
שמחה לשמוע.
ז'ה טאם אוסי.
שיר נהדר.
היי קרןי,
משוגעת עליה על מלכת השנסונים הבלתי מעורערת.
אישה טוטאלית היא היתה,טוטאלית בכל במיוחד באהבה.
אני מאוד מזדהה לטוב ולרע.
אחד השירים האהובים עלי ביותר.
מקווה שיש ירוק ואז ברור שאת מקבלת.
מתוך האופרטה "המנון לאהבה", תרגם אהוד מנור לקורין אלאל ולימים לש.שבן:
שיפלו שמים עם ראשי
שתרעד האדמה תחתיי
אם אתה לי, לא אכפת לי
שילך כל העולם
כי כל עוד האהבה תזרח
וליבי בכף ידך יפרח
לא מודאגת, מה אכפת לי
אהובי כל עוד לבך נפתח
אלך לשמאל, אלך ימינה
ואת ראשי אצבע פלטינה
אם ממני תבקש
לך אביא את הירח
ומלוא כספת בלי מפתח
אם ממני תבקש
אתכחש לחברי
לארצי ולהוריי
אם ממני תבקש
את עצמי אשים לצחוק
מוכנה את שמי למחוק
אם ממני תבקש
ואם יום אחד שוב תסתכן
ואם לא תספיק להזדקן
אם אהבת לא אכפת לי
כי אני אמות גם כן
והנצח אז שלי, שלך
עד עולם בתכלת הגדולה
אהבה כמו שלנו
אהבה למוות יכולה.
אני יודע על מה את מדברת .
מכיר את ההרגשה ...
ביטאת אותה נהדר !
קרינושנוש,
ז'ה טאם,
נשיקה
וחיבוק גדול.
לא ,אין בי אין,
לא אין ...
לעולם אהייה חזקה...
אדית פיאף.
מירי,
כיף לראות אותך כאן.
תודה.
שבוע נהדר שיהיה לך ולכולם.
תודה לך.
גם על הכוכב.
זה השיר האחרון של אדית.
אבל אחד הטובים.
אפשר ביורו או דולרים.
ליאונרדו, אביב ומירב.
גם לכם תודה רבה.
שמחה לשמוע.
ללכת לספריה הקרובה ולהשכיר את הסרט.
קדימה.
זה לא מפתיע שחלק גדול מהיוצרים הטובים בעולם, יש להם סיפורי חיים עצובים.
עצב ואמנות הולכים יחד.
ולגבי הצרפתית, אתה יכול ללמוד בת"א.
ממליצה על המכון הצרפתי.
תודה..
כתבת כל כך יפה ומרגש..
ותודה שנתת לנו להכיר אותה יותר
שבוע מקסים
רגשת אותי מאוד
כתבת יפה אומן אמיתי את
כל הכבוד קארין כל הכבוד
נראה אם יש כוכב
אני אוהבת מלודרמה, אז לא הייתה לי בעיה עם זה בסרט.
שרונה, לבנה, דיוויד ועינב,
חן חן על המילים הנעימות.
אין ספק שהמילים :
"לא, על שום דבר שבעולם.
אינני מתחרטת על דבר. "
הן כל כך נוגעות בנו ומתנגנות אצלנו לא מעט פעמים בראש ומאוד מרגש לקרוא את הפוסט על חייה של אדית שתלווה אותך לאורך כל חייך עם המילים המדהימות האלו שגם אצלי בראש מתנגנות לא מעט פעמים...
מצטרף לקובי-:)
נגמרו לי הירוקים אפשר בשקלים?
אכן מרגש .. שיהיה לנו שבוע טובות עם בשורות טובות...
את לא מפסיקה לרגש
קבלי כוכב
איך אפשר שלא להתרגש
קיבלת ירוק -
את יודעת לאדית פיאף ולי קוראים באותו שם
השם שלי הוא אדית גם כן -שם לא פשוט לילדה
כתוב יפה ומרגש.
עשית לי חשק לראות את הסרט.
תודה.
טוב נגעת כאן בנקודה על אחת הגדולות באמת שיש ...
כמה מצחיק זה שסביב כל האנשים הכי גדולים בעולם קיימים סיפורים מזוויעים בילדות או אורך חיים לא שגרתי .. אולי זה מה שהופך אותם בסוףלטובים בעולם
מתתתתת ללמוד צרפתית ... מוכן לשלם חיייב
זה גם השיר הכי אהוב עלי
"אני לא מצטערת על כלום"
נהנתי מהסרט "בלב", למרות
שהיתה בו מלודרמתיות יתרה
לטעמי. זמרת ענקית שצמחה
מאשפתות
קרינושנוש,
הגדרת נכון, כל שיר הינו יצירת אמנות.
הנאה צרופה.
וסיפור חייה מאוד עצוב וקשה.
שבוע טוב
כמה רגש.
כמה נפלאה את.