עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    אני וחיות אחרות

    הכל ולא כלום

    עיסקת הזהב

    18 תגובות   יום רביעי, 1/12/10, 15:53

    להיות בעל נכס ברוטשילד, שרשום כדת וכדין על שימך בטאבו, משול לזכיה בפרס בינוני בלוטו. כך לפחות נשמעות התגובות כשאני מזכירה היכן אני גרה. בחיי היומיום, כמו כל פנטזיה, זה הרבה יותר ארצי.

     

    לגור בשדרות רוטשילד זה לגור באתר תיירות. כל קמפיין של עיריית תל אביב יתקיים "בשדרה", כמו שקוראים לה דיירי השכונה, וכל אורח שמגיע מחו"ל או סתם מעיר פרברית, מוצא עצמו מהלך שעה ארוכה בשדרה הירוקה. משמאל הוא רואה בתים מאובקים שעברו שימור מחמיר ומימין את גל אוחובסקי בקנטינה. וואוו, ממש הצנטרום של המרכז.

     

    ''

     אצלנו בקיבוץ, בימים שהיה כאן חורף

    לגור בשדרות רוטשילד, או בשכונה שמסביב, הלוא היא לב העיר, זה קצת כמו לגור בקיבוץ בעיקר למי שקנה בה נכס הרבה לפני ש"השדרה" הפכה למותג. את הרכב הוא זנח או שלא הזיז אותו מהחנייה מאז הפעם האחרונה שביקר אצל ההורים בחדרה. הוא עבר מזמן לאופניים או לטוסטוס. את מעבר החציה שלו חוצים בכל בוקר רכבי יגואר, מרצדס ואלפא רומאו של אותם שכנים מנותקים מה"פרויקטים". שלא כמו במדינות אחרות, כאן הפרויקטים מסמנים דווקא מצב הפוך – אותם אנשים שיכולים לקנות נכס בינוני בשלושה או שישה מליון שקלים במגדל נחמני, מובלעת מאז"ה או משהו דומה. לכל הומלס שכונתי, מהצד שני, יש את מעבר החציה הפרטי שלו, זירת ההתרמה הפרטית למנה או לבקבוק הבא.

     

    לדיירי השכונה יש בעלי מקצוע שכונתיים שיודעים איך נראית צנרת הטלאים הישנה בבניין ופותחים שוב ושוב את הסתימות שגורמים שורשי הפיקוסים מהשדרה. כשיורד גשם בחורף אין לתושבים סיכוי לחצות את רחוב אחד-העם – שינקין מפני שניקוז פשוט לא קיים שם. גם את רחוב אחד העם רב המהמורות וטלאי האספלט לא יצליחו לעבור מקצה לקצה מבלי להיזדקק לטיפול אצל הכירופרקטור. שיפוץ השדרה פסח על שיפוץ שאר תשתיות השכונה. עכשיו מבטיחים ששינקין הגווע עומד לפני שיפוץ.

     

    לכל דיירי השכונה יש קפה שכונתי בו פוגשים בדיוק את אותם האנשים מדי בוקר – ההורים של הילדים מהגן, השכנים מתעשיית התיקשורת או הברנז'ה הוותיקה אם אתה יושב בקפה תמר. כולם, למרות שזה לא נראה כך לעין זרה, עובדים קשה מאד לפרנסתם אלא שהם מבלים הרבה יותר ברחוב. הדירות הקטנות ממעיטות את האירוחים לטובת טיול עם הילד ו/או הכלב בשדרה.

     

    את הדירה של דייר השדרה, כך יסביר לו כל בר דעת שמתעניין קצת בנדל"ן, ניתן למכור ברווחים של מאות אחוזים ורק היום. עיסקת החיים הזו לא תיקרוץ לו, לדייר האליזה המקומית כי הוא, לא ימיר את דירתו בכל דירה אחרת – גם אם גדולה ומהודרת – בפרבר ישנוני. הוא מכור לקיבוץ העירוני שלו ומתעלם מדי יום מהתיירות, מההמולה ומהסיטי העיסקית השוכנת בקצה. מבחינתו הוא חי בשכונה הכי טובה בתל אביב.

     

    *פורסם בגירסה מקוצרת בפרויקט הגברים של שדרות רוטשילד, גירסת הדיירים, TheMarker, 2.12.2010

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/12/10 09:45:
      גרתי במאז"ה במשך שנה וקצת. מאוד אהבתי את השדרה, עם החברים המבוגרים האלו שמשחקים כדורת צרפתית במגרש החול. כמו שמורת טבע בלב הכרך הסואן. המגדלים היאפים כבר התחילו לצמוח אז, והיה ברור שהדירות הישנות האלו, משנות הארבעים והחמישים, הם רק עניין של זמן, עד שיבוא הקבלן הנכון. כי חוץ ממיקום וסטייל, זה לא מגורים של המאה ה 20.
        7/12/10 17:31:

      צטט: סנופה 2010-12-07 16:36:14

      מנהטן של תל אביב וכל מה שזה מביא בקטן
      --------------

      מנהטן זה לא, כמו שתל אביב אינה ניו יורק אבל זה בהחלט נחמד לחזור לשם כל ערב מהעבודה

       

        7/12/10 16:36:
      מנהטן של תל אביב וכל מה שזה מביא בקטן
        7/12/10 15:13:

      חברתית, רוטשילד זה סטייל קיבוץ ותחושת ביחדנס מובהקת יותר, נחמד אבל לפעמים יכול להעיק. לא.?
      --------------

      כרגע לא הייתי מחליפה את זה בשום מקום אחר.
      מעיק? ממש לא ולו רק בשל יתרונה של העיר - זה קיבוץ מנותק. נכנסתי הביתה? נגמר הסיפור.
      יש לי הרבה חברים אמיתיים מהשכנות הזו ויש גם הרבה מאד ערבות הדדית.

       

        7/12/10 15:06:
      גרתי בסיוט שנקרא המגיד פינת רוטשילד, לא היו לי חיים
      פחדתי להזיז את הרכב וכשהזזתי, מצאתי את עצמי סובבת את השכונה עשרות פעמים ורבה על פיסת חנייה עם אנשים באופן הכי משפיל. לא שהיה הבדל כשגרתי בפלורנטין, אותה בעיית חנייה אבל עם מדרכות מלוכלכות יותר.
      בשנתיים האחרונות אני ביפו ליד שוק הפשפשים, מול חניון גלי צהל חיי השתנו מהקצה לקצה. מחד אני קרובה עדיין לכל מקום מאידך אני פותחת את הדלת ומתניעה את הרכב. אוףףף שהפינוק הזה לא ייגמר.
      חברתית, רוטשילד זה סטייל קיבוץ ותחושת ביחדנס מובהקת יותר, נחמד אבל לפעמים יכול להעיק. לא.?
        7/12/10 14:10:

      צטט: rayv 2010-12-07 13:51:03

      שאפו על הפוסט, לשכנה והבלוגרית ליאת ברון :)
      --------------
      LOL מעולה צוחק

       

        7/12/10 13:51:
      שאפו על הפוסט, לשכנה והבלוגרית ליאת ברון :)
        7/12/10 13:47:
      החיים ברוטשילד, כמו ברוב העיר הזו - מבחוץ "זוהר" ומבפנים אפרוריות היום יום.
      אבל לא יעזור... נמשיך לגור כאן !!
        7/12/10 12:43:
      אוהבת את הפוסט הזה. הקיבוץ העירוני, חממה בלב הכרך, בועה שיש בה קורטוב מהכל. והתמונה- איזה יופי!!!
        7/12/10 12:42:
      אוהבת את הפוסט הזה. הקיבוץ העירוני, חממה בלב הכרך, בועה שיש בה קורטוב מהכל. והתמונה- איזה יופי!!!
        7/12/10 12:18:
      מליונרית ב-30 משהו מטר רבוע :-)
        7/12/10 00:22:
      איכס, מיליונרית
        6/12/10 17:20:
      פוסט מקסים, ועוד בעיני ירושלמית (לשעבר) ו... לא נגיד מה בהווה :-)) וחוץ מזה? הענקת לי יופי של רעיון לפוסט, אז תודה!
        5/12/10 23:51:
      ליאת,
      הטבת לתאר את המצב.
      גם אני גרה בבית ישן מאוד, בת"א, לידי הים.
      יש לי שכנים מאוד עשירים שאני לא מכירה.

      אבל זאת השכונה שלי, כבר 30 שנה. ויש את השכונה של תל אביב הישנה.

      שד' רוטשילד הוא רחוב- פנינה !
        5/12/10 20:05:
      שדרה יפיפיה!
        5/12/10 20:00:
      ואני חשבתי שיש קירבה בינך לברון :))
        5/12/10 17:51:
      הפוסט חזר לאוויר אחרי פרסום מוקדם, הורדהה מהאוויר ועליית הפרויקט בסופ"ש האחרון.

      תיהנו
        1/12/10 16:07:
      קיבוץ רוטשילד :-)

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליאת z
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין