עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    להיות חייזר

    2 תגובות   יום רביעי, 1/12/10, 12:20

    סוף השבוע עמד אצלנו בסימן נערות וסימני שאלה. במוצ"ש הגיע אלינו בשעה טובה הסרט הישראלי, "הסודות" של אבי נשר, שמילא את אולם המופעים במרכז הקהילתי שלנו. לטעמי אבי נשר הוא הקולנוען המוצלח ביותר שנולד בישראל, זה לא רק הקופות והתפוקה, זו בעיקר השליטה במדיום והיכולת להפוך סיפור ישראלי למוצר בינלאומי. "הסודות" הוא גם הסרט הראשון שבו נשר חזר לשתף פעולה עם שרון הראל, מי שהייתה זוגתו ליצירה ולחיים בשנות השבעים והפכה אחר כך לטייקונית קולנוע בינלאומית. אחד המוטיבים החוזרים בסרטיו של נשר הוא סיפור הידידות / אהבה בין שתי נערות צעירות. בסרטו הראשון "הלהקה" היו אלו מלי ושרי (גילת אנקורי וגלי עטרי) שהתחילו את הסרט בתור זוג צמוד וסיימו קצת פחות טוב. בדיזינגוף 99' ענת עצמון וגלי עטרי אהבו את אותו גבר, גידי גוב, ובסוף זה הפך לסצינה ארוטית שהסעירה את המדינה. ב 2004 יצא נשר אל הנגב וחזר עם "סוף העולם שמאלה" שם לירז צ'רכי ונטע גרטי אפילו התנשקו על המסך, מה שמנע מהסרט לפתוח את פסטיבל הקולנוע בירושלים. הפעם בסרט "הסודות" החברות היא בין אניה בוקשטיין ומיכל שטמלר, ונשר לוקח את הרומן בינן עוד צעד אחד קדימה. אז נכון שלסרט כולו יש אג'נדה נשית ופמיניסטית והגיבורה יוצאת ומורדת בעולם החרדי הגברי והשוביניסטי שבו היא גדלה והתחנכה. אבל משום מה, בדרך הביתה הדהד לי בראש המשפט האלמותי שאומר שדרן הרדיו המופרע הווארד שטרן ("שלנו") בסרטו הביוגרפי "פרטים אינטימיים" (Privet parts). בסרט שמספר איך שטרן הפך משדר דחוי ורעב ללחם לסופרסטאר אמריקאי, אחת מנקודות התפנית מגיע כששטרן מתחיל להביא אורחים ביזארים לאולפן שלו. אחרי אחד הביקורים אומר שטרן את שורת המחץ שלו על עסקי הבידור של אמריקה. "ואז הייתה לי הארה וגיליתי את הסוד, הבנתי שלסביות זה אחלה רייטינג". נו, טוב, זה סוד?

     

    ***

    אחרי שגמרתי את הטיול השנתי עם נערות האולפנה הדתית בסמטאות המיסטיות של צפת, ישבתי לראות את חביב הקהל בפסטיבל סאנדאנס 2009 הסרט האנגלי an Education שבישראל הופץ תחת השם "לחנך את ג'ני". בניגוד לנערות הישראליות / יהודיות מהסרט של אבי נשר שעסוקות בחיפוש עצמי ומאבקי החיים, ג'ני היא בת למשפחה אנגליה מהמעמד הגבוה שמקדישה את כל חייה למטרה אחת בלבד, להתקבל לאוקספורד, ולהשיג תואר שיאפשר לה להיות חלק חשוב בחברה. התוכניות שלה משתבשות כאשר היא פוגשת במקרה את דיוויד גולדמן השרמנטי, שחושף בפניה את קסמי החיים, עם קונצרטים, מסעדות יוקרה, מועדוני ג'אז ופיקניקים בכפר. דיוויד שהיהדות שלו מוזכרת ומודגשת לאורך כל הסרט כמעט ומצליח להחריב את היעוד של ג'ני אך במזל גדול היא ניצלת מהסכנה (היהודית) הגדולה וחוזרת אל ספסל הלימודים, מחונכת ומצולקת. אני חייב להודות שישבתי בהלם מול המסך, כי מזמן לא ראיתי מניפסט כל כך אנטישמי במסווה של דרמת התבגרות סטנדרטית. כשבדקתי את הקרדיטים ראיתי שחתום על הסרט הזה ניק הורנבי, הטאלנט האנגלי הכי חם בשני העשורים האחרונים. את הבכורה שלו הוא עשה עם הסרט "קדחת המגרש" אותו ראיתי בתל אביב בערב ברנז'ה שארגן ערוץ הספורט אי שם ב 97'. הורנבי המשיך וכתב רבי מכר למדף ולקולנוע, ואפילו זכה למועמדות לאוסקר עבור עבודתו על התסריט של "לחנך את ג'ני", לזכותו יאמר שהוא רק עיבד את הספר, כך שכנראה שמקור הזעם כלפינו לא בא ממנו, אלא מלין בארבר שכתבה את המאמר המקורי על פי זיכרונותיה. הסרט זכה כאמור להצלחה גדולה, אז יכול להיות שאני סתם רגיש, או שאולי רוב הצופים היו עסוקים בעניין הלוליטה ולא חשו בעניין הזה. לך תדע? מה שבטוח הוא שילדות, נערות, בגילאים האלו, זה דבר כל כך רגיש ומורכב שאולי באמת עדיף שהן ידברו עם בנות גילן, מאשר עם גברים מבוגרים ושרמנטים שנוהגים ביגואר בצבע בורדו.

     

    ***

     

    אחד המוטיבים הכי עתיקים בסיפורת האנושית הוא אלמנט הזרות. לוקחים גיבור ומעבירים אותו למקום אחר, וכך הוא הופך לזר. הזרות הזאת יוצרת עליו לחץ רב ממדי. לחץ פנימי, מאבק בינו לבין עצמו. ולחץ מול החברה החדשה בה הוא מנסה להיטמע ולשרוד. אחד מהחייזרים הראשונים בהיסטוריה היה יוסף שהושלך אל הבור ואחר כך נמכר לשיירת ישמעאלים שירדה למצרים. אחרי שהגיע לבית הכלא (באשמת אונס שווא) חוזר יוסף אל הכשרון הבסיסי ביותר שלו – קריאת החלומות – כדי לחזור ולעלות לגדולה, כל הדרך עד לארמונו של פרעה. כמה דורות אחריו מגלה משה רבנו את זהותו האמיתית ונכנס למהומת נפש שבסופה הוא רוצח את מנהל העבודה המצרי ונמלט מארמון המלך אל המדבר הריק והאכזר. משה מוצא בית אצל יתרו, הופך לרועה צאן ומשם רואה את הסנה הבוער שמחזיר אותו אל ארמונו של פרעה. אם יש משפט מעולה שכן אפשר לקחת מהסרט "לחנך את ג'ני" הוא המשפט שמצטטת  המורה לאנגלית: "פעולה היא אופי". או באנגלית action is character. פעולה היא אפיון. המחשבה, ההחלטה והביצוע הם כולן נובעות מאופי מסוים. כל אחד והאופי שלו.

     

    ***

    כמובן שהקולנוע בתור אמנות המספרת סיפורים אודיו ויזואלים עשתה שימוש נרחב במוטיב החייזר. אחד היתרונות של הבחירה הסיפורית הזאת היא פתיחה של אין סוף אפשרויות לתיאור המפגש בין הגיבור לבין העולם החדש אליו הוא נחשף. הטריק הזה יכול לעבוד בקומדיות כמו "הרבי אברהם במערב הפרוע",  "השוטר מבוורלי הילס" או "בוקר טוב ויטנאם". הוא יכול לעבוד בסרטי בלש – שוטר כמו הריסון פורד בארץ האמיש ב "העד" או מייקל דאגלאס ביפן ב "גשם שחור". אתה יכול להיות חייזר בדרמה רומנטית כמו "אבודים בטוקיו", "הפסנתר" או "זיכרונות מאפריקה". או עיתונאי זר כמו ב "שנה בצל הסכנה" או "סלבדור" או "דמעות של שתיקה". כמובן שמלחמה הופכת את כולם לחייזרים. "אפוקליפסה עכשיו", פלאטון" או "להציל את טוראי ראיין". אפשר גם מהזווית של האבא "נעדר", או "חטופה". אפשר לראות חייזרים בסרטי ילדים כמו "אי. טי" או בהנפשה כמו "סוס פרא" או "למעלה". כמובן שסרטי מדע בדיוני הם הקרקע הכי פורייה להפוך אותנו לזרים, כאלה נהיה בכל כוכב שעליו ננחת, ע"ע "כוכב הקופים". חייזר הוא גם אסיר חדש שנכנס בפעם הראשונה מאחורי הסורגים ראה "הבריחה מאלקטרז", "חומות של תקווה" או "קן הקוקייה". בים באוויר וביבשה, בעבר בהווה ובעתיד, אנשים מכל מיני מקומות יוצאים או מגיעים למקומות זרים וצריכים למצוא את עצמם מחדש. פעולה היא אופי.   

     

    ***

     

    גם במסך הקטן לא חסרות דוגמאות, במיוחד בסיטקום. רובין וויליאמס התגלה בתור חייזר בסדרה "מורק ומינדי". בסדרה "על טעם ועל ריח" התחנכו שני נערים אפרו אמריקאים בבית לבן ומהוגן במנהטן. טוני דנזה הפך משחקן בייסבול לעוזר הבית של בעלת בית עשירה מקונטיקט התוצאה "מי הבוס?". וויל סמית' עובר מפילדלפיה לשכונת היוקרה של לוס אנג'לס וקיבלתם את "הנסיך מבל אייר". בגלל הפופולריות הרבה של הז'אנר ושורשיו היהודיים זה דווקא די מפתיע שהקולנוע הישראלי כמעט ולא עושה שימוש בכלי הסיפורי הזה. "סאלח שבתי" היה חייזר וזה עבד מצוין. אבל אחריו הישראלים היו לחייזרים רק כשהם עולים על מדים. "גמר גביע", "עונת הדובדבנים", "כיפור", "בופור", "וואלס עם באשיר", "לבנון". קפיצה קטנה צפונה וכבר אנחנו אנשים אחרים. אם כבר הישראלים יעדיפו שמישהו זר יתארח אצלם ויספר להם איך זה נראה. כך היה עם "מסעות ג'יימס בארץ הקודש", "ביקור התזמורת", או הסיטקום המשעשע "עבודה ערבית". הישראלים שמתגלגלים בגואה, קוסמוי ולימה, לא חזרו בינתיים עם שום סיפור קולנועי שיכבוש את המסכים. לכן אני מחכה בקוצר רוח לזוכה הטרי בפרס אופיר "שליחותו של הממונה על משאבי האנוש" שנולד כספר של א.ב יהושוע ועובד לקולנוע על ידי נח סטולמן. הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע של טורונטו אך אלינו הוא עוד לא הגיע. סבלנות היא תכונה שחייזר חייב לפתח אם הוא רוצה לשרוד בעולמו החדש. 

     

    ***

     

    אבל שלא תבינו אותי לא נכון, זה לא אומר שחוסר פעולה מלמדת על חוסר אופי, חוסר פעולה זה אופי מסוג אחר. נשמור את זה לפעם אחרת. בינתיים אנחנו כבר לא זרים. כמו כולם אנחנו יושבים בבית, בטלוויזיה אומרים שאולי בשבת תהייה קצת שמש, לכבוד החנוכה. במוצ"ש, לפני השינה אנחנו משחקים "רביעיות" עם הבכורה והבן יקיר לי בחדר שלהם. יש לי שתי חבילות של נופי ארץ ישראל. אחת חדשה, מודרנית, שסבתא שלחה לפני שנתיים וחצי בערך. השנייה היא חבילה ישנה ששמרתי מהילדות. אני חושב שהיא הודפסה מתי שהוא באמצע שנות השבעים. בחבילה הישנה יש קיבוצים, נחלים, עצים, פרחים, פירות, מערות, הרים ושלוש רביעיות בעלות אופי שונה. בסדרה "חקלאות" יש ערבים בקלפים : "קציר", "חריש במחרשה ערבית" ו "בחזרה מהעבודה". ישראלית אחת מככבת בקלף של "בציר". בסדרה "מקצועות" יש ערבים בקלפים של  "כדר", "דייג" "נופח זכוכית" ושוב ישראלית צעירה בתור רועת צאן. בסדרה "בארות" רואים נשים ערביות בלבד, שואבות מים – באר עתיקה, מעין אלישע, באר בכפר, באר בהר הבית. הדור הצעיר מעדיף את החבילה החדשה, כאן כבר הכל נדל"ן, כמו במונופול. הבן יקיר לי משתלט מהר על מקורות המים. יש לו את הגליל המערבי, הגליל ואת ים המלח. הבכורה אוספת לחיקה את פיקוד הצפון. יש לה את רמת הגולן, הכינרת וחיפה. אבא הולך בעקבות הביוגרפיה שלו. הוא אוסף את הנגב שבו נולד, אחר כך את עמק יזרעאל שבו גדל ובסוף את תל אביב בה הפך לאבא. בקרב על הרביעייה האחרונה הבכורה מנצחת. “Yes! Jerusalem is so awesome” היא שואגת בשמחת הניצחון שלה. אני עובר על הקלפים, ארבעים יחידות, רק בקלף של עכו מבצבץ איזה צריח של מסגד, יכול להיות שכל הערבים נעלמו? מוזר מאוד. אבל את הבן יקיר לי זה לא מעסיק, הוא מתווכח עם אחותו על חוקיות הניצחון. היא לא מוותרת ועונה לו בחזרה, הוא מוחה בכעס, עוד דקה וכבר מתחילות לעוף כריות. "מה קרה לכם?" אני נאלץ להרים את הקול, "אולי תפסיקו להתנהג כמו ישראלים, זה בסך הכל קלפים".

     

     

    יצאת זכאי. תנו לג'ים מוריסון לנוח על משכבו בשלום.

     

     

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/12/10 18:23:

      צטט: Rust1234 2010-12-01 22:38:18

      עזוב אותך, קיבלתי הצעה שלא תוכל לסרב לה. יום שישי הבא יש "חג המשק" התקשרו מ ועדת תרבות רוצים שנופיע. השלישיה. אבא שלי אומר: "תפסה אותי יו"ר ו. תרבות אמרה לי : "תלחץ על הבן שלך שיבוא להופיע. הוא האחרון שני האחרים כבר הסכימו"" זו אשתו של יוני רוגל. למרות שבשנים שהופענו היא הייתה רחוק. התקשרתי לגוליאן אמרתי בוא נעשה משהו. אמר לי כבר 10 שנים אנחנו לא במשק. מה נעשה? התקשר רון יזרעאלי מו. תרבות אמר קחו את נדב במקום שחר. אמרתי זה כמו שאורי בנאי יופיע במקום גברי בגששים (נו אופנס, נדב). מה אתה אומר? מגיע? נעשה את "נחמה קרטון".

       

      מצחיק, רק אתמול סיפרתי לדור הצעיר איך אני מתגעגע לבמה.

      אבל זה עדיין מוקדם לקאמבק. חכה קצת, נשארו רק עוד 16 שנה לחגיגות המאה....

      אבל האמת היא שאני לא יכול בשבוע הבא, יש לי פגישה עם חבר שאני מחכה לה כבר המון המון המון זמן.

      יהיו עוד חגי משק, הרי הגבעה לא הולכת לשום מקום.

        1/12/10 22:38:
      עזוב אותך, קיבלתי הצעה שלא תוכל לסרב לה. יום שישי הבא יש "חג המשק" התקשרו מ ועדת תרבות רוצים שנופיע. השלישיה. אבא שלי אומר: "תפסה אותי יו"ר ו. תרבות אמרה לי : "תלחץ על הבן שלך שיבוא להופיע. הוא האחרון שני האחרים כבר הסכימו"" זו אשתו של יוני רוגל. למרות שבשנים שהופענו היא הייתה רחוק. התקשרתי לגוליאן אמרתי בוא נעשה משהו. אמר לי כבר 10 שנים אנחנו לא במשק. מה נעשה? התקשר רון יזרעאלי מו. תרבות אמר קחו את נדב במקום שחר. אמרתי זה כמו שאורי בנאי יופיע במקום גברי בגששים (נו אופנס, נדב). מה אתה אומר? מגיע? נעשה את "נחמה קרטון".

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין