עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    בלוגורונצ'יק

    אפרסם פה הגיגים, סיפורים קצרים, מתכונים...

    ארכיון

    יומני היקר

    6 תגובות   יום חמישי, 25/10/07, 17:21

    יומני היקר,

    מותר לקרוא לך איציק? ממ...לא זה לא שם מתאים...רין טין טין?...עוד אמצא...

    כמה שהחיים יכולים להראות סוערים פתאום מכלום. לא יודע איך להסביר. יש התעוררות ומצד אחד דבר אינו פשוט אך מצד שני אני מרגיש חי. אני מרגיש נושם. אני מרגיש שאני לא מוותר לעצמי ואני לא חי בחלום. אני מביט בדברים

    ומנסה וגם מצליח להשאר פתוח מולם, לא לברוח, לסלוח לעצמי ולקבל כמות שהם כרגע. בדרך. תמיד בדרך.

    נחמיה היקר, הייתה הופעה בפרילנד. מה אספר? איזה חמוד המנהל, כמה חמודים הזוג שראו ונהנו וקנו דיסק. כמה לא היה לראות שאין אנשים כמעט וכמה לא פשוט היה להופיע מול מעשנים ללא מוניטור ולקול דיבורים. ולבד. אבל כמעט בכיתי כששרתי את 'תרד', כמה כיף זה היה. והמוזיקאי ההוא שבא ופרגן מכל הלב. גם זה היה נעים. הדברים שמסביב. מילים שאנשים אומרים המפגש עם אנשים שבאים פתוחים. ולשחק בליארד עם חבריי החדשים והאשה החדשה שהכרתי.

    וכמה נעים היה להיות איתה בימים האחרונים. להפתח לאט לליטופים הנהדרים שלה ולמילים ולמבטים שהם הכי קשים להכיל..ולגלות שאני אולי יכול..הלוואי שאני יכול. מושיק יקירי, היא מותק ואני מתגעגע עכשיו. משהו קורה. הויתור על החלום לטובת משהו טוב במציאות. פתאום אתה מקשיב למה שנמצא ומי יודע כמוך שזה לא מובן מאליו עבורי. היא מתפנקת על הספה ואני ככה מאחור מחבק אותה בבטן הקטנה שלה. תענוג. תענוג.

    לאחרונה שוב הציקה לי הטלביזיה של השכנה. מלמולים בבוקר מלמולים בלילה. כמה טוב שיש תקשורת עם הבת שלה, ושאני באמת מנסה להתמודד בטוב מול זה. אתה זוכר זמנים הרבה יותר קשים. שמעתי אותה צורחת עכשיו. מה הוא חושב לעצמו. אני חושב לעצמי שבניתי קיר אקוסטי, אני ישן עם אטמים אני מציע לה מכשיר שמיעה על חשבוני ושאני מבין אותה ובא בשלום אבל גם נותן לעצמי קרדיט על הדבר הזה והיא עדיין יכולה גם לעשות משהו בשם ההתחשבות בין שכנים. היא כמובן לא חייבת אבל לא יזיק לי קצת מזה.

    אמא ואבא שוב במשבר, אני לא מתערב אבל זה עצוב כתמיד וקשה. זה הגרעין למה שקשה לי בחיים. זה הבסיס להכל. לא צריך להיות פרויד כדי להבין את זה. מתסכל שדברים מסויימים לא נפתרים. אחד הדברים היפים שזה מקדם זה באמת רצון לברוח שמעודד יצירה. לא תמצא אותי יורד על יצירה שמשון יקירי. היא עזרה לי מאד ומה שיקרה איתה הלאה (תקליט זהב נניח באוסטרליה) זה נחיה ונראה (או במקרה של צ'ארלי פרקר נמות ולא נראה...סתם..). בכל מקרה לנסות. להגיד אני ניסיתי. גם הספר שכתבתי לילדים (חכמים). כמה נחמד יהיה להרגיש שגם זה הגיע לקו הסיום.

    השאלה הכי לא פשוטה נשארת שאלת הפרנסה והחשש לעסוק שוב במשהו שואב. אין ברירה, לפעמים אין ברירה אבל אתה ואני יודעים מה המחיר בתעסוקה כזו. אפילו כמורה. לתת את הנשמה ואחר כך להביט בתלוש משכורת שצוחק לך

    בפרצוף.אבל אם התעסוקה שלך זה יצירה אז אתה צריך כנראה לקבל לאט לאט שזו דרך חיים שמכתיבה דרך חיים ולא לריב עם עצמך ולא לחשוב שאתה מפונק או עצלן. כי אתה לא. כלומר אני, נכון גדי?

    גם אם לא יתמזל מזלי לעשות עוד (ואתה יודע שאני רוצה) אפשר לשמוח. לשמוח שאני טועם מהחיים כמו שראוי. גם אם יש התעוררויות קטנות בין הקשיים הגדולים שחונקים מבריחים את תחושת החיים. יש חיבוק, יש יצירה, יש חברים, יש אוכל..לשבת בג'חנון של אמא ולאכול מלוואח משקית..לא לזה אני מתכוון כשאני אומר אוכל. אבל הזמנתי אוכל סיני..עוף חמוץ מתוק, עוף בשומשום..סנדביץ' עם נקניק.. איפה הימים היפים של החביתה בפיתה אי שם ב1993.

    פרישקי היקר, מה אומר, עכשיו השבת נעימה קרירה ושקטה לעת עתה. הבית די נקי. שבוע חדש בפתח. אני מאחל לי ולך שירגיש קצת חדש. אם תרגיש שקשה לך לפעמים תרים טלפון או שלח סמס דך האי סי קיו או הג'י מי לה במול. זה יותר בזול. תעשה קצת יותר נעים לכל אהוביי בשבוע הקרוב. שמי שצריך ינוח ומי שצריך יוכל לפעול. וגם אתה, תן לעצמך להרגיש

    את הכל.

    דורון

    6.10.07

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/11/07 12:44:

       

      צטט: ליאת(ות) 2007-10-25 21:31:51

      איזה חמוד אתה.

      אפשר לשמוע אותך מדבר כשאתה כותב, למרות שמעולם לא שמעתי אותך מדבר.. 

      חח תודה לך

        3/11/07 12:44:

       

      צטט: סירין 2007-10-25 21:02:20

      מקסים מקסים מקסים. (כשאני קוראת דברים מקסימים נעלמות לי המילים)מחייך

      תודההההההה

        3/11/07 12:43:

       

      צטט: mai7@ 2007-10-25 18:55:22

       

      ואיך בפוסט אחד - הרגשת.

      את הכל.

       

      תודה רבה:)

        25/10/07 21:31:

      איזה חמוד אתה.

      אפשר לשמוע אותך מדבר כשאתה כותב, למרות שמעולם לא שמעתי אותך מדבר.. 

        25/10/07 21:02:
      מקסים מקסים מקסים. (כשאני קוראת דברים מקסימים נעלמות לי המילים)מחייך
        25/10/07 18:55:

       

      ואיך בפוסט אחד - הרגשת.

      את הכל.