יצירה ואהבה
פוסטים אחרונים
- במקום מודעת אבל – מאשה וייזל (ריניצקי) 1955-2015 11/4/15
- עספור? כבר לא 22/11/11
- כתיבה יוצרת - סדנאות 10/11/11
- קופסא שחורה 6/10/11
- שעת האפס - החג של החגים 7/8/11
- החווה ללא הנחש 31/7/11
אור ומים
תגובות אחרונות
-
נעמה לי
בתגובה על במקום מודעת אבל – מאשה וייזל (ריניצקי) 1955-2015
-
HayaWeisshaus
בתגובה על פאולה רגו - בשבח הפשטות הישירה
-
mzukan
בתגובה על מקלחות ביזנטיות
-
PremEstrela
בתגובה על כתיבה יוצרת - סדנאות
-
מרדכי סיקרון
בתגובה על קירות מדברים
-
mzukan
בתגובה על בנות ויונים
תגובות (174)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רון, איזה כייף שבאת...
תודה! שמחה שהרשים אותך...
עבודה מדהימה
זהו מקטע אחד מתוך שבעה שיופיעו בתערוכה שטרם סיימתי לעבוד עליה... הזמנות להציג קיבלתי מחו"ל (לונדון, יוהנסבורג, ליסבון). ברגע שאמצא גלריה בתל אביב - אשמח לשתף ולהזמין.
תודה!
ובינתיים, תודה * :)
כמה שמחתי לראות אותך... תודה!
אני חושבת שננעלתי על הנושא בדיוק בגלל שפתח לי ים של חיבורים בו זמניים בין קצוות של אסוציאציות מעולמות מנוגדים...
תודה (וגם נהניתי להכיר אותך היום בפועל)!
הסידרה הזאת נראית לי כמו תצריב של חומצה מאכלת על פלטות פליז נושנות.
קשת האסוציאציות שמתעוררות בי נעות ממקומות של פיזוז ילדי למקומות שאת לא רוצה לדעת.
וכולה מקלחת בים.
מפתיע מאוד, ומרגש.
תודה רחלי, בינתיים נהניתי מהרישום החקרני שלך.
I love the texture of the water and the light
אז אנחנו מסכימים!
וקרוב לוודאי שכל אחד מאיתנו לוקה לפעמים
בהיסחפות אחרי הראייה האידיאליסטית...
לחיי הרגישות לפערים!
מודה מראש וללא תנאי באשמת הראייה האדיאליסטית. יש לי תחושה עמומה שזהו גם המצע ממנו צומחת היכולת הייחודית והקסומה שלך ללכוד טלאי רחוב, קשתות צבעים, שברי תנועה, רמזי תשוקה ולזקק מהם את התובנות הסמויות שבהם וביניהם.
שלך
להיות אמן זו מין קומבינציה בלתי אפשרית בין ראייה אידיאליסטית פיוטית, לבין ראייה מפוכחת וריאלית... כששני אלה יוצרים פער - מרחב הפער נחפר וממנו יכולה לצמוח יצירה שמהדהדת בלב בעוצמה... במיוחד אצל אלה שהפער כואב להם. האמנם?
שלך
תודה נורית, מאוד נעים לקבל כל כך הרבה חיזוקים על יצירה שטרם סיימתי לחשוב עליה.
תודה שלמה.
החזון של כוכבים כמחיאות כפיים לאלכסנדר פן, או לנתן זך,
יש בו משהו שובה לב, אך יחד עם זאת רומנטי ואידיאליסטי.
כמי שהסתובבה פה לא מעט בפורומים ובקהילות רבות,
רוב הכוכבים מוענקים שם כחלק מד'אחקות ומצ'פחות,
או לחילופין כהינהון אגבי מבחינת קיבלתי ממך ואחזיר לך.
אז יש פער בין הרצוי כפי שניסחת אותו כה יפה,
לבין המצוי כפי שהתגלה לי במרחבי הקפה.
ופה ושם כוכב של מחיאות כפיים והכרה אמיתית,
כפי שכתבת וכפי שמרגש אותי כאן.
ולעניין הכוכבים: אי שם בעבר, התגבשו מפגשי אמנים בבתי הקפה הקטנים לאורך הסיין, או לגדת תעלת סן מרטן בפריז. אמנים לגמו שם קפה בכמויות, לצד פוטיפרים טריים. התחליף הארץ ישראלי שלהם התהווה בבתי הקפה 'בתיה', 'כסית', 'צמרת' ואחרים, שהיו משך שנות דור לזירת ההתגוששות וההפריה ההדדית בין יוצר עברי לחברו.
היכלי המפגש האמנותיים האלו כבו בזה אחר זה והותירו חלל גדול. לימים קפה התחלף בקפה ואת מקומם מלאה כיכר העיר האלקטרונית.
אף שתופעות כמו 'הקפה' התקבלו בתחילה בעיקום אפים ובסלידה קלה (גם מצידי), למדנו אט אט להפנים את המהפכה הדיגיטאלית, להכיל אותה וליהנות ממנעמי המיידיות והנגישות שהעניקה לכולנו.
וכך גם בענין הכוכבים. לא אהבתי אותם בתחילה. בזתי להם. חשתי שהם תוספת מיותרת וזולה למרחבי היצירה. אבל עם ההפנמה וההכלה של העידן החדש, אני רואה בהם סוג של תחליף דיגיטאלי למחיאות הכפיים שנשמעו כאשר פן סיים להקריא שיר ב'כסית' או כשזך הציג טיוטה חדשה ליצירה ב'בתיה'.
ועל כן, כוכב ועוד כוכב לך, מאשה. אחד ליצירתך, שני לתגובותייך.
המשיכי לשתף ולענג אותנו במחטפי הרחוב הקסומים שלך.
שלך
תודה שלמה על שחזרת והתענגת שוב על יצירתי.
גם אני מתמוגגת מהתגובות שמרגשות אותי,
מעמיקות את יצירתי ופותחות איתי בדיאלוג מרתק
אודות היצירה ואודות ההיגדים האמנותיים כאן ובכלל.
ייתכן שה"רזון-ד'אטרה" של קפה דה מרקר נעוץ בכיכר העיר,
לעומת זה הכוכבים מבחינתי היו ותמיד יהיו רק שם:
אבל גם רצף התגובות והתגובות לתגובת שמצטבר כאן, הוא אחד מאותם נימוקים שהפכו את 'הקפה' לכיכר העיר השל המאה ה-21 ומותירות אותי במרחביו, גם לאחר רגעים של סקפטיות.
התגובות שמרעיפים כאן על מאשה, אבל חשוב מכך, על יצירתה, ראויות גם הן להתעמקות. חלקן מעמיקות את החוויה מעבודתה הייחודית וחלקן מוסיפות כיוונים מרתקים של חשיבה ותובנות.
מרתק לא פחות לקרוא את תגובותיה של מאשה על התגובות. החל מהצטנעות, המשך בהתרגשות כנה וכלה בתוספות כהנה וכהנה של רעיונות ועומקים ליצירתה.
פעם הצעתי להנהלת הקפה, לאפשר לככב גם תגובות ותגובות על תגובות. הצעתי לא התקבלה. והנה הגיעה החוייה הזו של מאשה ומלמדת ביתר שאת עד כמה ראוי היה שיתאפשר לנו להעניק אות הערכה זעיר וזהיר לתגובות שנערמות כאן לתפארת
כן. גם אני הרגשתי קצת "כוריאוגרפית" כשהתלבטתי בעימודים הנכונים... אכן סוג של מחול... תודה ליאורה.
הם נראים בהופעת "ריקוד".
ליאורה
תודה!
על המקלחות המשותפות בקיבוץ לא חשבתי... חווייה ישראלית ייחודית... תבנית נוף מולדת... תודה על ההקשר ובכלל על תגובתך.
תודה יהודה, אם גם טוב לעין וגם למחשבה - הריני מסופקת, ואם גם מקורי... אז עוד תודה.
האסוציאציה שלי: מקלחות משותפות בקיבוץ...
אפילו השעה/אור ביום מתאימים.
נהדר!
מושך את העיין להתבוננות ומחשבה.
נהניתי
אגב ....מקורי
דווקא כן ציינתי זאת באחת התגובות שלי למעלה... ואיך לא? המקלחות עם ציקלון B מוטבעות במוחי כמו קעקוע פנימי, בלתי ניתן להסרה...
תודה!
תודה. מעודד אותי להמשיך...
אם עוררתי בך את החשק לחזור לצלם - דייני.
לקבל משוב חיובי מצלם מקצועי... תודה לך!
תודה. המון יופי יש סביבנו...
תודה. ההיענות הגדולה כאן גורמת לי לחשוב...
זו לא היתה הכוונה כנראה, אך בכל זאת קשה להתעלם מהאסוציאציה לזכרון הקולקטיבי שלנו לגבי מקלחות. נגיעה עדינה בכאב ובאובדן, לעומת שמחת החיים הפשוטה של חוף ים תל אביבי.
מעורר חשק לחזור לצילום
מ ע ו ל ה !!!
מרהיב עין
תודה בלהה (טרם התאוששתי מהידיעה שנתקלנו זו בזו, אבל לא השכלנו להתוודע).
תודה. תמיד שמחה לקרוא את מלותייך, והפעם אפילו מסמיקה...
האסוציאציה הראשונה שהיתה לי, על פי הכותרת, היתה כמובן הים והשמש .... ולמראה מי המקלחות והשמש - האור מחשיך כשנשבר בטיפות המים .... מקסים !!
יווו... עדנה... אני נבוכה... תודה על כל מה שאת מייחסת לי...
בראש שמעתי את המשפט
"רוח אלהים מרחפת על פני המים"
התאורה, העמדה, הצילומים, השיכפול
את ממש עושה עבודת קודש
תודה חמוטל (שם שמאוד אהוב עלי).
אני שמחה שהעליתי... מזמן לא פורגנתי ככה במאסיבי, וזה נעים... תודה!
תודה מיכל. אם כוונותי עברו בתוצר המוגמר - אני שבעת רצון ושמחה על תגובתך. להתראות שוב בקרוב, אני מקווה.
תודה שוקי. תגובתך חשובה לי בזכות ציורייך...
אני די בהלם איך גרמתי להתרגשות... נראה לי שצימחתי עוד ס"מ לגובה... תודה שירה!
תודה דנה.
אהבתי שאהבת... תודה!
כל אמן שתגיד לו את מה שכתבת - יימס לך מול העיניים... תודה נרגשת ממעמקי התמוססותי...
תראה מה'זה... על ריקוד הגשם כלל לא חשבתי בעצמי... תודה!
טוב... יש לך עיניים יצירתיות ויודעות... תודה. מאוד מעריכה את מילותייך.
תודה משה.
תענוג לקרוא את הפירגונים...
צילמתי מול האור ומבעד למסך של מים... כמעט בלתי אפשרי לזהות את המצולמים... אבל אני בהחלט מבינה את עמדתך, ואפילו מזדהה איתה... תודה.
תודה רונית. זאת הדרך שלי לראות את חצי הכוס המלאה...
תודה אורנה... האמת היא שיש המון קסם מסביב, אם מוצאים את היכולת - פשוט לראות... כל אחד יכול, אם יכוון את עצמו...
תודה אביבה... אני בהלם מגל התשבחות...
תודה!
Great minds think the same thing
תודה נטע!
שלמה יקר, השירה, כמו האור - הם בעיני המתבונן עם לב הפייטן... תודה!
מיכאל... אני מתרגשת... אתה בדרך כלל מבקר ומקסימום מככב... אשמור את תגובתך קרוב ללבי... להתראות בחנוכה!
... שלא לדבר על מה שהרטיבות והחול עשו לעדשה שלי... תודה!
מחמאות של קולגות יקרות מפז... תודה!
אבי יקר,
בין הצילצולים באוזניים לבין ויולה המתוקצב היטב,
אני שמחה שנרשמתי לקפה דה מרקר,
כי ככה הכרתי את עולמך העשיר...
תודה!
... והפעם מחמאה מצלם מקצועי... אני נבוכה ושמחה ומקלידה לסירוגין... תודה!
תודה תומר. אני בהלם מגל המחמאות...
היה אפילו שלב שחשבתי לעשות מהצילומים תיבות תאורה, בגלל כל הדברים שציינת... תודה רונית!
ובפעם הבאה: אדמה ואש...
תודה!
ולענין הדתי...זהו "הוד חילוני"
נהדר
מתפללים ורוקדים והגשם בא
ברוך☺
סט מאוד יפה
אהבתי.
הילת האור העוטפת את הדמויות שחלקן בתנוחות תפילה...אין מילים.
זה היה שם. בחיי. שיפשפתי את עיניי - וזה היה שם שוב... אז צילמתי.
תודה!
חלק מהאפקט של החלום נוצר בגלל שאין לי תקציב למצלמה טובה יותר... בשבח הציוד החובבני... תודה. עשית לי את היום!
איזו מחשבה מקורית ומעניינת... השארת אותי ללא מלים... תודה איריס המתוקה.
איזה קטע! תוך כדי הקלדת תגובתי - התקשרת... כל השאר בעל פה. תודה!
אבוא לבקר אחרי שאסיים לענות לכולם.
אני נרגשת מכמות הפירגון כאן...
תודה רונית!
אני לא זריזה וכנראה שלא ממש אמביציוזית/מקושרת.
אין לי מושג מתי ואיפה תהיה התערוכה.
משתפת בשלבי ההתפתחות, תוך כדי איסוף, חשיבה, התגבשות.
אם יש לך רעיונות - אשמח לשמוע ממך הוותיקה ממני בתל אביב.
תודה איריס יקרה.
תודה דרור. כמו תמיד את מפליאה במלותייך ומרגשת אותי מעל ומעבר... פעם איש חכם אמר שהאמנות היא הרף העין של האמן... אמנות היא גם העברת החווייה האנושית באמצעים בלתי ניתנים לניסוח...
תודה!
כמי שנעה בין אמנות פלסטית לבין ספרות - אני מתענגת במיוחד עם המצלמה שנותנת את תחושת הצייד הויטאלי.
יש לנו אסוציאציות דומות... הגיע הזמן שניפגש מחוץ לוירטואליה. אשמח מאוד. שתינו הופכות את המציאות לתכשיטים... ומאטיס היה ילד שמח תשעים שנה. הלוואי עלינו!
תודה קמליה. נחמד לי להיפגש איתך כאן, ואשמח ליותר.
תודה תמי. זה דף אחד שמכיל שנת צייד על שפת הים.
תודה עידן.
המשפט הוא חלק מרשת המלים שאני טווה סביב הדימויים, ומכיוון שגם בטקסט אני משחקת בין נמוך לגבוה, כמו בצילומים, איני מציינת מקורות, אלא שוזרת אותם ברצף בלתי נהיר בין המקורות היהודים העתיקים לבין חוכמות האינסטנט של האינטרנט...
תודה. הרעיון היה מול עיני יום-יום, לקח לי קצת זמן להבין את ערכו...
ואני פשוט שמחה שזה מתקבל ככה. תודה גיה!
החיבור האיקונוגרפי הסעיר אותי, אחרי שסתם רותקתי ללא מלים... אשמח אם תרחיבי באשר לרדידות. אני עצמי תוהה לגבי הרדידות של עצמי ושל הדימויים שאני מייצרת.
תודה אראל'ה.
חן-חן אינה. תענוג לי להיווכח שזה עובד.
כיסאות הפלסטיק הצהוב מחריפים את חרדל השמש... תודה שי!
אה הא
(תודה)
אם תסתובב נקבע סוף-סוף מי באמת מגדיל או גדול! תודה אקספו!
תודה אביטל הנאווה. האמת היא שההצלחה הכי משמעותית מבחינתי היא רגע היווצרותו של הרעיון, ואחר כך לכידתו. התערוכה עצמה היא משהו אחר לגמרי, יותר כמו חגיגת יומולדת, פחות כמו הדבר האמיתי...
כמעט כמו היצירות שלך, חדווה יקרה וטעימה...
יווו... תודה! שמחתי להדהים אותך פנסיונר יקר.
מי שמדברת... חכי-חכי (אמא שלי תמיד שברה את הראש אם אני גאונית או סתם פסיכית)... מתי נצוד ביחד את השאר? תודה טובה.
ואני אוהבת את הכובע שלך, וכשאנחנו מתחבקות - אני אוהבת את המטענים שלך. תודה יודית יקרה. מתגעגעת אל הצחוק שלך...
סרט נע: לפעמים קודש... לפעמים חול... לפעמים אושוויץ'... לפעמים כנסיה... מטען אסוציאציות מול מקלחת פושטית. תודה!
התרגשתי מתגובתך... תודה!
מצחיק. כשאני כותבת - נוצרת תמונה. וכשאני מצלמת - נוצר סיפור... תודה שמעון שכני היקר.
תודה, חמדתי סיגל סיגל...
יש לי את אותה תמונה!
http://www.flickr.com/photos/neta_gov/3592996614/in/set-72157623190842484/
עד שתגיע התערוכה עוד אתלבט הרבה ואשבור את הראש... תודה!
יווו... כמה סופרלטיבים... מתחת לקוטן שלי התמתחתי טיפ-טיפה... תודה אילנה יקרה!
תודה!
קמתי אחרי ליל שימורים של יצירה - ופתאום עשרות תגובות אוהדות!
לבקש רשות? פעם ביקשתי וסרבו לי. פעם אחרת ביקשתי ושיתפו איתי פעולה באופן כל כך מלאכותי, שעבר לי החשק לצלם... פעם כמעט שברו אותי ואת המצלמה בהתקף זעם...
למדתי לנעול נעלי התעמלות, להתמזג ברקע ולברוח במהירות כשמתעצבנים עלי... מרחב ציבורי. לא?
תודה!
שלך
תודה
מאשה, אהבתי...
צליל מים עושים לי טוב (בגלל הטינטון שלי).
האסוציאציה המיידית היא ביל ויולה...
הסידור של התמונות והשילוב שלנ הדמויות בסיטואציה,
מיוחד ומדהים כאחד
אור ומים הם היסודות הראשוניים ביקום
האומנות שלך נפלאה
*
אהבתי את הקונטציה הדתית שנתת לצילומים
שראיתי את התמונות חשבתי שככה אלוהים רואה אותנו בני האדם. מקסים ומיוחד
ניכנסתי לשקט .
התחלתי לשמוע את הקולות מרחוק
את הקולות מקרוב
את השקט ומוסיקה.
over welming ,
המשיכה פנימה .
תודה,בהצלחה .
יום נעים,
רונית
מוזמנת לבקר...
אני בטוחה שבמציאות זה נראה אפילו יותר טוב.
ועכשיו פרטים: מתי התערוכה?
והמקום?
Mאשה
העבודה הזאת מרגשת.
כשאני מתרגשת, הלב שולח לחלוחית לעיניים.
כך כשאני רואה סרט, מקשיבה למוסיקה, מחול....
אני לא יודעת להסביר מה "עושה לי את זה"
זה, פשוט זה!
כשאני מתרגשת, זה כמו אהבה ממבט ראשון
בום! :-)
רק אחר-כך אני מתייחסת לחומרים מהם בנויה היצירה.
למשל, במוסיקה, מה שלוכד אותי בתחילה זו המלודיה
אחר-כך אני מקשיבה למילים...
לארגון הפריים, קומפוזיציה, תנועה, דמויות,אור...וכו'.
*
זו קדושה!
העבודה הזאת שלך.
הבחירה לצלם באותה שעה, באותו לוקיישן, אותה פעולה
כמו טקס דתי. (במובן הרוחני)
התוצאה, פשוט כובשת.
*
זו ההוכחה, שיצירה גדולה
תחילתה ברעיון גדול.
מאחלת לך להתרגש ולרגש
ליצור ולשתף
בהצלחה בתערוכה
.
תפסת רגע מתמשך בעיתוי ובזמן הנכון
הזכיר לי את תבליטי הברונזה של מאטיס.......
נהדר. מפגש של מים עם אור
והפוזיציה הדתית עם ההילה
נגיעות במעבר, במסדרון
וגם שאלה:
מה פשר המשפט המופיע תחת העבודה?
אם זה ציטוט - דומני שכדאי להוסיף את המקור.
תMשיכי...
אבל את הגדלת יותר..:-)
עבודה מצויינת !
הרבה בהצלחה
סיגל
מחכה לתערוכה ..בהצלחה.
אהבתי מאוד את היצירה.
הרעיון עצמו לצלם את אותה הסצנה המעניינת לכשלעצמה, באותה השעה - גדול. בעיני רוחי הרחקתי לכת וראיתי את הסצנה איך שהיא משתנה במשך השנה כולה עם חלוף העונות....
אהבתי גם את הכינוי "צלמת רחוב". אם תרשי לי אאמץ אותו גם לעצמי. אם כי אני יותר "צלם ... " בעצם מה זה משנה ? מדברים עלייך לא ?
לסיום,..כל הכבוד על הרעיון ועל הביצוע.
אגב,
שאלה שמציקה לי מזה זמן; האם על הצלם המצלם אנשים ברחוב / בחוף ובשווקים לבקש רשותם של המצולמים להצטלם ? פעם ביקשתי וסורבתי.
חוצפי"ש
תגובתך מענגת... תודה.
תודה!
כן. גם טבילה בגנגס. גם הטבלה נוצרית. חיבור בין בשר לרוח, עם אור ומים... ותודה על ההעשרה עד להודו... לא חשבתי על זה בעצמי.
יווו... תודה!
התרגשתי כשצילמתי, והנה אני מתרגשת שוב ממה שכתבת.
בהצלחה עם התערוכה.
וההקשרים הרוחניים-היסטוריים מעיפים את העבודה לגבהים
כלבבי
:)