עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    כי ככה אני אמרתי!

    ארכיון

    0

    מרק זה אוכל או שתיה? - לכבוד החורף הממאן להגיע..

    2 תגובות   יום ראשון, 14/11/10, 15:23

    בחורף זה חובה, בקיץ זה נעים. המרק. ממים צחורים ועד נזיד עדשים, שוש שלפה כף, עשתה הרבה "פו פו" ,צללה לסיר המרק, וחזרה עם מסקנות.

     

    ''

     

    הוא יכול לבוא בכל מני סגנונות, מהקליל והשקוף ועד הכבד והגושי, אבל הוא עדיין "מרק".

    מ"מרק הידית" בסיפור הקלאסי, ועד " סופ נאצי", הכל הולך. בכל עונה, בכל זמן, בכל ארוחה. המרק.

    -         המרק הפשוט ביותר הוא ה"נמס בכוס". הוא בא בשקית, מחולק למנות, ודורש להשפך לכוס, לקבל על הראש קצת מים רותחים, ערבוב קצר, והופ, יש מרק. טוב, לא בדיוק "הופ". אם לא בוחשים היטב, יש קצת מרק דליל למעלה, והרבה ג'יפה אבקתית למטה. פתרון דחק לרעב במשרד, כשהקיטרינג עוד לא הגיע.

    -         אחיו הבוגר של המרק בכוס, הוא המרק המהיר. הוא בא בשתי צורות, הצורה הראשונה, בשקית שעליה מצולמת צלחת מהבילה, עם ירקות גדולים במיוחד. אין לי מושג איפה הירקות הללו, לא פגשתי אותם עד היום למרות שעקבתי אחרי ההוראות בדייקנות, כלומר הוספתי מים, הרתחתי וחיכיתי. מצד שני, אני גם מחכה לדעת איך מהכמות המזערית שיש בסיר בסופו של הבישול, אני אמורה להוציא 3-4 מנות, כמו שמובטח על העטיפה. 

    -         הצורה השניה של המרק "אינסטנט" היא כמובן הקופסאות הצהובות הגדולות, שמכילות משהו כמו "חמישים מנות" (שמתי מרכאות כי אני כבר לא יודעת מה מוגדר "מנה" אצל היצרנים). השימוש העיקרי באבקות הללו הוא כחומר תיבול ולא כמרק בפני עצמו. יש יצרנים שכבר כותבים את זה בפירוש על הקופסא. כל מני שפים פלצנים יצעקו בקולי קולות ש"אסור להשתמש באבקות מרק לתיבול ויש לשלוף מהמקרר את ציר הירקות/דגים/בשר/עוף ששוהה ביומיום שם ורק מחכה להכנת ה"עוף בפרמז'ן בסגנון הדוכסית על קונפי ריבת בצל" או משהו כזה.

    -         מרקים לפי עדה – מהמרק התימני ועד המרק האשכנזי, מהטבעות של השומן שצפות על מרק הרגל, ועד הקניידל (הבודד) שצף כאי אפרפר על מרק עוף , המכונה גם "האנטיביוטיקה היהודית". בכל מקרה מאחורי המרק עומדת סבתא שדורשת שתגמור את כל הגיגית שהיא מילאה לך, כי אחרת "אתה לא אוהב אותה".

    -         מרקים צחים – מים עם קצת צבע.

    -         מרקים עשירים – תענוג. הרעיון הוא שאפשר להכניס כל דבר למרק כזה, מירקות, דרך בשר, ועד כל מני עדשים ושקדי מרק , וקרוטונים וביצים וכל דבר שבא. התוצאה, ארוחה שלמה במסווה של מרק. (אישית, אני מתה על חתיכות חסה טריות בתוך המרק).

    -         מרקים מעוכים – הם היו ירקות, הם עברו בבלנדר, עכשיו הם כמו גרבר חם.

    -         מרק "עשר" – מרק שאמור להיות דיאטטי, אבל בתכלס עדיף לשתות את המים שיוצאים מהמדיח, הם חמים ויש להם אותו טעם. כמובן שאפשר להוסיף תוספות למרק הזה, אז הוא כבר נעשה "מרק עשרת אלפים" ודי מאבד את הפואנטה.

    -         מרקים עם חומרי שימור. ניתן לזהות בקלות כי אחרי כל לגימה נשארת בחלק העליון של הפה מין שכבה של חומר לא מזוהה, אבל מלוח בטירוף. גם על השיניים.

    -         מרקים קרים, כיף. מהווים ארוחה בפני עצמה, יחד עם לחם טוב. זכור לטוב במיוחד, ה"שוט" של מרק גספצ'ו אדום ומתובל, שהיה בארוחת הבוקר של מלון "אמבסדור" באילת. יציאה מבריקה, גיוון מקסים מהאוכל הסטנדרטי של ארוחת הבוקר. כמובן שאסור לשכוח גם את מרק המלפפונים הקר של התורכים, עם הרבה שמיר.

    -         זכרון ילדות שחבל שאיננו, מרק "אלף בית". היו בו כל הרעות החולות של המרקים התעשייתיים – טעם לוואי, חומרים משמרים שנשארו שעות בפה, והרבה ניסוי ותעייה בכמויות המים שהיה צריך להוסיף. אבל זה היה כיף. היה כיף לחפש את האותיות של השם שלך, להעביר את האטריות הדקיקות על הלשון ולנסות ליצור מילים . מישהו עוד מוצא משהו כזה היום?

     

    נ.ב. שני יתרונות גדולים למרקים במזרח הרחוק –

    א. יש להם כלי הגשה חמודים וכפות חמודות עוד יותר.

    ב. לא רק שמותר אלא שרצוי לעשות קולות של שאיבה מטורפים, וכל המרבה הרי זה משובח.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/11/10 15:33:
      מרק זה אוכל ושתיה וגם כל השנה. אוהבת מאוד מרקים-את כ-ו-ל-ם. תודה על הפוסט .
      בנוגע לתוכנית של אתמול..גם לי היתה בדיוק אותה התהייה .קחי בחשבון :אנו במיעוט הסובר שזה לא לעניין ככה .
        14/11/10 15:24:
      והערה לגבי "מאסטר שף" של אתמול - למה לעזאזל בשלב זיהוי מרכיבי המנה של אייל שני - כולם אכלו מאותו סיר? לטעום, לבחוש, להחזיר את הכף שוב ושוב ולטעום ממנה שוב - מינימום של נימוס וטעם טוב, אין?
      למה לא חילקו לארבע מנות בקערות שונות?