עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    מאזינה לקולות......

    מהקישקעס. מקשיבה, מחבקת, מנסה להבין.
    רגשות, הגיגים, תהיות ושאר ירקות.
    ובעיקר המון ממני.

    0

    אני אוהבת ת'קולנוע :-)

    143 תגובות   יום שלישי, 23/10/07, 12:43

     העולם הקסום של הקולנוע נחשף בפניי כשהייתי ממש זאטוטה.

    אני זוכרת את הריח של אולם הקולנוע, את הצפיפות,

    את הלחישות של האנשים

    ובעיקר את ההתרגשות שלי מעצם החוויה.

     

    זה היה סרט של החבובות, קולנוע "רמה" הנוסטלגי ברמת גן.

     

    זכרון מתוק לתחילתה של ידידות מופלאה.

     

    ומאז, בכל פעם, ביקור בקולנוע, לא היה מובן מאליו.

    כל ביקור השאיר לו זכרון מתוק.

    הנה כמה. 

     

     

     

    הסרט הראשון שבכיתי בו היה אי.טי, חבר מכוכב אחר.

    הסצינה האחרונה בסרט בה אליוט, נפרד מאי.טי שחוזר לכוכב שלו הותירה אותי, בת 5 בוכיה וחרדתית.

    נקשרתי לחייזר הזה.

    גם היום הסצינה הזו הורסת אותי כל פעם מחדש. 

     

     

     

     

    הסרט הראשון בתלת מימד, שהותיר אותי בחרדה קיומית,

    היה "מלתעות 3", בקולנוע ת"א ז"ל.

    מאז אני וכרישים לא הולכים יחד. 

     

     

     

    האשה היחידה שהייתי מאוהבת בה אי פעם, הייתה דווקא ג'ולי אנדריוז, שהייתה בשבילי הדבר הכי מושלם עלי אדמות.

    אין דרך לחשב את מספר הפעמים שראיתי את "צלילי המוזיקה" שהפך במהלך השנים להיות הסרט שמוציא אותי מדכאונות. 

     

     

     

     

    הדייט הראשון שלי בקולנוע היה דווקא לאחד מסרטי פרדי קרוגר, גם הוא בתלת מימד. אני הייתי עסוקה בעיקר בלהתפקע מצחוק ולא להתייחס לבחור המסכן שלא הבין מה נחת עליו. 

     

     

     

    הדייט הבא היה כבר מוצלח יותר. עם בחור אחר.

    רק שכאן שנינו לא זוכרים איך קראו לסרט, או מה הייתה העלילה בו.

    היינו עסוקים בלהתרגש. 

     

     

     

     

    הרסתי פעם לאולם שלם רבע שעה שלמה מתוך הסרט "שר הטבעות",

    אחרי שאני וחבריי נכנסנו שיכורים לחלוטין לאולם,

    מתפקעים מצחוק ומפריעים לאנשים.

    האירוע נגמר בשלום. 

     

     

     

     

    משבר הפופקורן הראשון שלי, היה בקולנוע "אורדע" ז"ל,

    בסרט "השוטר מבוורלי הילס 2",

    אני פוסעת בבטחון רב למזנון וקונה לי פופקורן גדול.

    בחזרה לכסא, הפופקורן היה קטן ובעיקר מפוזר במעברים.

    את הצחוק הרם של אנשים באולם, לא אשכח לעולם.

    מאז לא מסוגלת לצחוק כשאחרים נופלים. 

     

     

     

     

    הגבר הראשון שחשקתי בו, היה דווקא ליאם ניסן,

    "ברשימת שינדלר".

    הייתי בת 17 והוא נראה לי אלוהי.

    שפילברג השיג את המטרה שלו. 

     

     

     

     

    הנשיקה הראשונה בקולנוע, הייתה בקולנוע דיזנגוף בת"א.

    "פרש", קראו לסרט וכנראה שלחבר שלי אז,

    הייתה סיבה ברורה לקחת אותי לסרט שלא יעניין את שנינו.

    ניסינו לראות חלק ממנו.

    זה לא הצליח.

    העדפנו להסתכל אחד על השני עמוק בתוך בעיניים ולשקוע לסרט משל עצמנו.  

     

     

     

    אני מתה על הקולנוע. המשך יבוא...... 

    דרג את התוכן:

      תגובות (143)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/11/15 09:01:
      ריגשת :) היום יושבים לראות סרט עם קולנוע ביתי וכבר לא יוצאים מהבית לחוות את החוויות האלה.
        28/10/10 13:43:
      יש שיר של אסנת וישינסקי בשם הרשומה..
        18/10/10 02:05:
      ג'ולי אנדרוז היא האהובה עליי אני רואה עדיין את צלילי המוזיקה אחת לכמה חודשים....

      "להתרגש" הא?.... יא שובבה!
        14/10/10 22:53:
      יווו אני זוכרת איך אמא שלי לקחה אותי לקולנוע לסרט המצוייר הראשון שלי. נראה לי שזה היה 101 כלבים. גם אני מאז חולה על סרטים ועל קולנוע. ולא יודעת למה אבל לפעמים אני חולמת על פופקורן של בית קולנוע...:-)
        14/10/10 16:02:
      נחמד.
      שמתם לב לזה שהקולנוע הישראלי הוא היחיד בעולם שבו גם הסרט וגם התרגום הם באותה שפה?
        27/10/07 18:05:

       

      צטט: מישקה הנמר 2007-10-27 17:31:34

      כתוב נפלא,

      ממש ממש מזדהה . חולה על קולנוע ,בחיים לא נרדמתי בסרט. עולם מופלא ומורכב. צילום,משחק, מוזיקה ותזמור על של במאים גאונים ,מה צריך יותר .

      שאיבה טוטלית  ומתוחמת בזמן,  חוויה חושית מושלמת גם לאינטלקט וגם לאמוציות ,

      איזה כף .מגניב .אז תמשיכי לכתוב כך, זה עושה (לפחות לי )ממש טוב .

      תודה לך .

      מישקהצוחק

       

       

      מסכימה עם כל מילה שנכתבה.

      הקולנוע הוא בהחלט העולם שלי.

      העולם שאני נהנית להשאב לתוכו.

       

        27/10/07 17:31:

      כתוב נפלא,

      ממש ממש מזדהה . חולה על קולנוע ,בחיים לא נרדמתי בסרט. עולם מופלא ומורכב. צילום,משחק, מוזיקה ותזמור על של במאים גאונים ,מה צריך יותר .

      שאיבה טוטלית  ומתוחמת בזמן,  חוויה חושית מושלמת גם לאינטלקט וגם לאמוציות ,

      איזה כף .מגניב .אז תמשיכי לכתוב כך, זה עושה (לפחות לי )ממש טוב .

      תודה לך .

      מישקהצוחק

        25/10/07 22:00:

       

      צטט: jackpot 2007-10-25 21:24:30

       

      צטט: וקנין קובי 2007-10-23 13:14:38

      הנה כמה דברים בנושא: למי שראה את הסרט נורית עם יונה אליאן וששי קשת ... אז אני התינוקת נורית בסרט מי שרוצה לראות איפה גדלתי יוכל לראות זאת בסרט .. הכל צולם בבית הורי ובמעברה של מרוקאים שעלו ממרוקו ואנחנו גם ... ... כך שהחיים שלי נבנו כבר אל תוך התעשייה ואל העולם הזה

       

      ובתור ילד שגדל בפנימיות אני זה שהיה מפעיל את מכונת ההקרנה כל מוצאי שבת בפנימיה לכל הילדים ומקרין להם סרטים כבר מגיל קטן ... ובניהם "חלף עם הרוח" שכל חמש דקות הסלילה נקרע לי וככה מצאתי עצמי מדביק בלילה שלם עם נייר דבק שקוף את הסליל והילדים לא נהנו כמעט מהסרט בכלל ...

       

      והאהבה שלי לקולנוע כמעט ללא תנאים , אני חיי קולנוע ... אני יכל לרדת בצהריים למכולת לקנות לחם ועל הדרך להיכנס לראות סרט ולחזור לקנות לחם ...

      קובי? אתה? התינוקת נורית? הכצעקתה?

      ואם בסרט נורית עסקינן....סרט שלא הפסקתי להזיל בו דמעות, בפרט כשהשיר

      ששרו יונה לששי האחד לשניה(בסרט הם שושנה ומשה) כשיונה איבדה את מאור עיניה בסרט, שיר שעד היום מתנגן לי בראש...

       

      קרוב רחוק
      ביצוע: נירה גל וששי קשת
      מילים: דודו ברק
      לחן: שייקה פייקוב

       

      "הדרך דוהרת, עוברת, סוערת
      חכי לי בפתח פורשת ידייך
      הדרך הזאת לעיני מתקצרת
      אגיע ממנה אלייך, אלייך.


       

      קרוב ורחוק ורחוק וקרוב
      חכי לי, חכי לי עם צחוק בעינייך
      אני משתגע, אני משתגע,
      אלייך, אלייך, אלייך, אלייך.


       

      אני שכואבת, יושבת, כותבת
      כותבת אליך ליבי בי פצוע,
      אסוף את כולי בידך האוהבת
      אמור לי מדוע? מדוע? מדוע?

      קרוב ורחוק ורחוק וקרוב
      חכי לי, חכי לי עם צחוק בעינייך
      אני משתגע, אני משתגע,
      אלייך, אלייך, אלייך, אלייך."


       

      והשיר ממשיך....קארינוש, נוסטלגיה בזכותך...עוד אשוב לככב...

       

       

      גם אני הופתעתי.

       

        25/10/07 21:24:

       

      צטט: וקנין קובי 2007-10-23 13:14:38

      הנה כמה דברים בנושא: למי שראה את הסרט נורית עם יונה אליאן וששי קשת ... אז אני התינוקת נורית בסרט מי שרוצה לראות איפה גדלתי יוכל לראות זאת בסרט .. הכל צולם בבית הורי ובמעברה של מרוקאים שעלו ממרוקו ואנחנו גם ... ... כך שהחיים שלי נבנו כבר אל תוך התעשייה ואל העולם הזה

       

      ובתור ילד שגדל בפנימיות אני זה שהיה מפעיל את מכונת ההקרנה כל מוצאי שבת בפנימיה לכל הילדים ומקרין להם סרטים כבר מגיל קטן ... ובניהם "חלף עם הרוח" שכל חמש דקות הסלילה נקרע לי וככה מצאתי עצמי מדביק בלילה שלם עם נייר דבק שקוף את הסליל והילדים לא נהנו כמעט מהסרט בכלל ...

       

      והאהבה שלי לקולנוע כמעט ללא תנאים , אני חיי קולנוע ... אני יכל לרדת בצהריים למכולת לקנות לחם ועל הדרך להיכנס לראות סרט ולחזור לקנות לחם ...

      קובי? אתה? התינוקת נורית? הכצעקתה?

      ואם בסרט נורית עסקינן....סרט שלא הפסקתי להזיל בו דמעות, בפרט כשהשיר

      ששרו יונה לששי האחד לשניה(בסרט הם שושנה ומשה) כשיונה איבדה את מאור עיניה בסרט, שיר שעד היום מתנגן לי בראש...

       

      קרוב רחוק
      ביצוע: נירה גל וששי קשת
      מילים: דודו ברק
      לחן: שייקה פייקוב

       

      "הדרך דוהרת, עוברת, סוערת
      חכי לי בפתח פורשת ידייך
      הדרך הזאת לעיני מתקצרת
      אגיע ממנה אלייך, אלייך.


       

      קרוב ורחוק ורחוק וקרוב
      חכי לי, חכי לי עם צחוק בעינייך
      אני משתגע, אני משתגע,
      אלייך, אלייך, אלייך, אלייך.


       

      אני שכואבת, יושבת, כותבת
      כותבת אליך ליבי בי פצוע,
      אסוף את כולי בידך האוהבת
      אמור לי מדוע? מדוע? מדוע?

      קרוב ורחוק ורחוק וקרוב
      חכי לי, חכי לי עם צחוק בעינייך
      אני משתגע, אני משתגע,
      אלייך, אלייך, אלייך, אלייך."


       

      והשיר ממשיך....קארינוש, נוסטלגיה בזכותך...עוד אשוב לככב...

       

       

        25/10/07 10:57:

       

      צטט: *lil* 2007-10-25 09:09:00

      כן...אולמות ז"ל...

      זכרונות טובים מקולנוע רמה (סרט ראשון - במבי)

      אורדע, ארמון...

       

      זה כיף לדעת שכולם עדיין זוכרים.

       

        25/10/07 10:57:

       

      צטט: פרידמן ניר 2007-10-25 01:55:41

      שמתי לב שיותר מדי אולמות שהיית בהם, הם ז"ל ?....

      ככה שומרים על ציוד ?

      אני עד היום הולך לגת....

       

      זו הקידמה, הורסים בתי קולנוע ובונים משהו אחר במקום.

      וחבל......

       

        25/10/07 10:56:

       

      צטט: lilachmam 2007-10-25 01:21:28

      היי קרין, מכורה לקולנוע במיוחד אירופאי.

      זה התחיל בקולנוע של ראש פינה כן זכות שם גדלתי והגעתי לראות את כל הסרטים דוברי:צרפתית,סקנדינבית,איטלקית שוודית וגם אנגלית אבל בהחלט את האיכותים.

      זכור לי הסרט הראשון עם האהבה הראשונה בגיל 16  כן בראש פינה ומאז קרו המון דברים

      אבל האהבה לקולנוע נותרה כפי שהייתה.

      יש דברים שלעולם לא משתנים.

       

      וירוק ממני אליך.

       

       

      גם אני אוהבת קולנוע אירופאי, אבל זה בעיקר בגלל שראו אותו בבית.

      וירוק לא קיבלתי..... :-(

        25/10/07 09:09:

      כן...אולמות ז"ל...

      זכרונות טובים מקולנוע רמה (סרט ראשון - במבי)

      אורדע, ארמון...

        25/10/07 01:55:

      שמתי לב שיותר מדי אולמות שהיית בהם, הם ז"ל ?....

      ככה שומרים על ציוד ?

      אני עד היום הולך לגת....

        25/10/07 01:21:

      היי קרין, מכורה לקולנוע במיוחד אירופאי.

      זה התחיל בקולנוע של ראש פינה כן זכות שם גדלתי והגעתי לראות את כל הסרטים דוברי:צרפתית,סקנדינבית,איטלקית שוודית וגם אנגלית אבל בהחלט את האיכותים.

      זכור לי הסרט הראשון עם האהבה הראשונה בגיל 16  כן בראש פינה ומאז קרו המון דברים

      אבל האהבה לקולנוע נותרה כפי שהייתה.

      יש דברים שלעולם לא משתנים.

       

      וירוק ממני אליך.

        24/10/07 23:30:

       

      צטט: אלי מנדלבאום 2007-10-24 23:02:37

      בעידן הטכנולגי המתקדם, לחוות סרט טוב אפשר בצורה לא פחות טובה מהכורסה המפנקת בבית, ללא דחיפות, ללא תשלום מוגזם, ואפשרות להפסקה בכל רגע נתון.

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=189126

       

      בייחוד אם יש מערכת קולנוע ביתית שווה.

       

        24/10/07 23:02:

      בעידן הטכנולגי המתקדם, לחוות סרט טוב אפשר בצורה לא פחות טובה מהכורסה המפנקת בבית, ללא דחיפות, ללא תשלום מוגזם, ואפשרות להפסקה בכל רגע נתון.

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=189126

        24/10/07 22:36:

       

      צטט: עינב בר מאפרת 2007-10-24 22:19:13

      הי קארינוש,

       

      אני חושבת שקולנוע זה משהו אחר לא משנה כמה מנסים ליצור קולנוע בבית זה ממש לא אותו הדבר , קשה לכבות את הפלפון כשאתה בבית  ואז מפריעים לך או שכל רגע מפסיקים מכל מיני סיבות.

      אין כמו קולנוע מסך גדול , קצת לצאת מהבית .

      במיוחד עם זה סרט מצחיק אז צחוק של אנשים מסביב מצחיק יותר.

       

      אני מציעה לרשום ביומן לראות סרט בתיאלנד חוויה מדהימה .

       (כשתבקרי שם לא לשכוח).

       

       

      אין לי כוונה לבקר בתאילנד בקרוב, אבל תודה.

       

        24/10/07 22:19:

      הי קארינוש,

       

      אני חושבת שקולנוע זה משהו אחר לא משנה כמה מנסים ליצור קולנוע בבית זה ממש לא אותו הדבר , קשה לכבות את הפלפון כשאתה בבית  ואז מפריעים לך או שכל רגע מפסיקים מכל מיני סיבות.

      אין כמו קולנוע מסך גדול , קצת לצאת מהבית .

      במיוחד עם זה סרט מצחיק אז צחוק של אנשים מסביב מצחיק יותר.

       

      אני מציעה לרשום ביומן לראות סרט בתיאלנד חוויה מדהימה .

       (כשתבקרי שם לא לשכוח).

        24/10/07 18:20:

       

      צטט: edna41 2007-10-24 18:18:05

      קרינושנוש מתוקה

      כשאת לא כותבת עצוב

      את כותבת הכי מקסים בעולם

      בעצם גם כשאת כותבת עצוב זה יוצא לך מדהים

      אבדוק אם נשארו כוכבים.

      אם כן, תקבלי באהבה

      אם לא - אחזור לככב מחר

      נשיקות

      מתובלתמחייך

       

       

      תודה, משתדלת.

       

        24/10/07 18:18:

      קרינושנוש מתוקה

      כשאת לא כותבת עצוב

      את כותבת הכי מקסים בעולם

      בעצם גם כשאת כותבת עצוב זה יוצא לך מדהים

      אבדוק אם נשארו כוכבים.

      אם כן, תקבלי באהבה

      אם לא - אחזור לככב מחר

      נשיקות

      מתובלתמחייך

        24/10/07 11:06:

       

      צטט: אדם לב ארי 2007-10-24 10:55:20

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 20:48:42

      בגלל האישיות המפוצלת והמרתקת שלה. לא בהכרח בגלל כשרון המשחק.

      ולא פחות חשוב - היופי האלוהי שלה.

      במחשבה שנייה, גרייס קלי הייתה יפה יותר.

      מפוצלת?

      היתה "סתם" משוגעת...

      יופי אלוהי? לא יכול להסכים...

      אישית, אני מוצא את פניה רחבים מדי...

       

       

       

       

      איך אומרים? על טעם ועל ריח אין מה להתווכח.

       

        24/10/07 10:55:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 20:48:42

       

      בגלל האישיות המפוצלת והמרתקת שלה. לא בהכרח בגלל כשרון המשחק.

      ולא פחות חשוב - היופי האלוהי שלה.

       

      במחשבה שנייה, גרייס קלי הייתה יפה יותר.

       

       

      מפוצלת?

      היתה "סתם" משוגעת...

      יופי אלוהי? לא יכול להסכים...

      אישית, אני מוצא את פניה רחבים מדי...

       

       

        24/10/07 01:39:

       

      צטט: ענת ברמן 2007-10-24 01:21:56

       

      צטט: hadarok 2007-10-24 01:07:48

       

      את רוצה להגיד  שאפ'פעם לא ישנת בסרט?!!!

       

      אני זוכרת שנכנסתי ל"ארבע חתונות ולוויה אחת". נרדמתי בדקה הראשונה. התעוררתי בכתוביות.

      לי זה כן קורה, ואפילו לעתים קרובות. אבל לא בבית קולנוע, אלא בבית. הסרט בטלוויזיה הוא אחלה חומר הרדמה. צוחק

       

       

      בזה אני אלופה.

      יעיד על כך בן זוגי.

       

        24/10/07 01:39:

       

      צטט: עינבוש 2007-10-24 01:15:34

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 22:12:49

       

      צטט: עינבוש 2007-10-23 21:42:23

      גם אני אהבתי את הסרט אי טי מתרגשת כל פעם מחדש

      אבל האהבה האמיתית זה סרטי אימה

      אני לא מוותרת על זה

      מלתעות זה היה גם סרט טוב אבל יש טובים ממנו

       

      בחורה כלבבי, לא הגעתי עדיין לפוסט שבו אני מדברת על רגעים קסומים.

      אין על סרטי אימה.

      מה דעתך על סידרת סרטי המסור?

      המסור סדרה טובה של סרטים

      אני אוהבת כל מה שקשור לאימה או חייזרים או פסיכולוגי כמו החוש השישי ששם היה קצת מפחיד וגם קצת קטע פסיכולוגי.

       

       

      מעולה.

      אני בדיוק מורידה את המסור 4.

       

        24/10/07 01:38:

       

      צטט: hadarok 2007-10-24 01:07:48

       

      את רוצה להגיד  שאפ'פעם לא ישנת בסרט?!!!

       

      אני זוכרת שנכנסתי ל"ארבע חתונות ולוויה אחת". נרדמתי בדקה הראשונה. התעוררתי בכתוביות.

       

      ברור שישנתי.

      זה מה שכתבתי.

      אבל לא יצאתי מסרט באמצע.

       

        24/10/07 01:37:

       

      צטט: ענת ברמן 2007-10-24 00:28:56

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 22:06:10

      איפה את לומדת תואר בתקשורת?

      באוניברסיטה הפתוחה

      בהצלחה.

       

        24/10/07 01:21:

       

      צטט: hadarok 2007-10-24 01:07:48

       

      את רוצה להגיד  שאפ'פעם לא ישנת בסרט?!!!

       

      אני זוכרת שנכנסתי ל"ארבע חתונות ולוויה אחת". נרדמתי בדקה הראשונה. התעוררתי בכתוביות.

      לי זה כן קורה, ואפילו לעתים קרובות. אבל לא בבית קולנוע, אלא בבית. הסרט בטלוויזיה הוא אחלה חומר הרדמה. צוחק

        24/10/07 01:15:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 22:12:49

       

      צטט: עינבוש 2007-10-23 21:42:23

      גם אני אהבתי את הסרט אי טי מתרגשת כל פעם מחדש

      אבל האהבה האמיתית זה סרטי אימה

      אני לא מוותרת על זה

      מלתעות זה היה גם סרט טוב אבל יש טובים ממנו

       

      בחורה כלבבי, לא הגעתי עדיין לפוסט שבו אני מדברת על רגעים קסומים.

      אין על סרטי אימה.

      מה דעתך על סידרת סרטי המסור?

      המסור סדרה טובה של סרטים

      אני אוהבת כל מה שקשור לאימה או חייזרים או פסיכולוגי כמו החוש השישי ששם היה קצת מפחיד וגם קצת קטע פסיכולוגי.

       

       

        24/10/07 01:07:

       

      את רוצה להגיד  שאפ'פעם לא ישנת בסרט?!!!

       

      אני זוכרת שנכנסתי ל"ארבע חתונות ולוויה אחת". נרדמתי בדקה הראשונה. התעוררתי בכתוביות.

        24/10/07 00:28:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 22:06:10

      איפה את לומדת תואר בתקשורת?

      באוניברסיטה הפתוחה

        23/10/07 22:37:

       

      צטט: galyan 2007-10-23 22:34:58

      פוסט מקסים

      הסרט הראשון שלי היה במבי, בעיקר גרר בכי היסטרי של ילדה בת 4...מאז אני לוקחת את זה פחות קשה...(-;

       

      גם אני בכיתי בבמבי.

      אפילו לפני שנתיים, בדיסנילנד, הקרינו שם את הקטע שיורים באמא שלו.

      איזה פאדיחה היה לבכות, אבל לא יכולתי לעצור את עצמי.

        23/10/07 22:34:

      פוסט מקסים

      הסרט הראשון שלי היה במבי, בעיקר גרר בכי היסטרי של ילדה בת 4...מאז אני לוקחת את זה פחות קשה...(-;

        23/10/07 22:12:

       

      צטט: עינבוש 2007-10-23 21:42:23

      גם אני אהבתי את הסרט אי טי מתרגשת כל פעם מחדש

      אבל האהבה האמיתית זה סרטי אימה

      אני לא מוותרת על זה

      מלתעות זה היה גם סרט טוב אבל יש טובים ממנו

       

      בחורה כלבבי, לא הגעתי עדיין לפוסט שבו אני מדברת על רגעים קסומים.

      אין על סרטי אימה.

      מה דעתך על סידרת סרטי המסור?

       

        23/10/07 22:11:

       

      צטט: מביטה 2007-10-23 21:39:10

      סרטי קולנוע לאורך הגדילה וההתבגרות.

       

      הזכרת לי כמה כאלה שאני ראיתי.

       

      היום בדרך כלל מסתפקת ב- DVD.

       

      געגוע.

       

       

      גם אני, בעיקר מחוסר זמן, אבל מנסה להגיע גם לקולנוע.

        23/10/07 22:11:

       

      צטט: d a n i e l i 2007-10-23 21:27:56

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 20:53:46

       

      אלי, כמה כיף שאתה כאן.

      יש חוויות שרק רמת גני יכול לזכור.

      מה עם אביתר מהפלאפל? אדוארד באבא הלל?

      יודית מהמכולת ברח' הגפן?

      זוכר?

      התכוונת אביתר מקרובים קרובים...הרי ככה הכרנו אותו כשהיינו קטנים. בפלאפל ב"אורדע". תגידי, יהודית היתה ממש במכולת או במין חנות כזו שהיה בה הכל?...הגיל מתחיל לעשות את שלו.מתלבט

       

       

      כן נו, אביתר מהפלאפל.

      יהודית הייתה סוג של קרביץ.

      זוכר את ברלינסקי?

        23/10/07 22:08:

       

      צטט: סיג 2007-10-23 21:06:03

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 20:46:32

       

      צטט: סיג 2007-10-23 19:30:55

      מתה על קולנוע

       

      אני התחלתי בדרייב אין

      היה היה פעם ז"ל

       

      הסרט הראשון שראיתי

      עם הילדה שנכנס בה שד

      והקיאה ירוק

      והראש שלה הסתובב 180 מעלות.

      ברח לי השם.

       

      אחר דר' ז'יואגו - אוי לרה לרה.

      עומר שריף קופי של אבא שלי יפה התואר

      הרבה יותר יפה ממנו.

      איניים כוחולות עמוקות.

       

      אין על ג'ולי אנדרוז וצלילי המוסיקה

      ראיתי אותו לדעתי לפחות 1000 ואני מוכנה להמשיך לראות עוד מיליון פעם.

      מכירה הכל בעל פה.

       

      מתה על איטי come home

      טסתי על האופניים בארהב הברית של אמריקה.

       

      ליאם ניסן סוף הדרך מתה עליו.

       

      כוכב? רק אחד? מלאנתלפים מגיע לך על הפוסט הנפלא הזה.

       

      אשה יפה גם ראיתי ורואה  מלא פעמים.

       

      יש לך דואר.

       

      נדודי שינה ב....

       

      גריז היה נפלא.

       

      דייט בקולנוע ונשיקה?

      על המדרגות היינו נאספים.

      בקולנוע מוגרבי, בן יהודה אלנבי ז"ל.

      היום נדמה לי שיש שם חניון.

       

      הגורמה היה בורגראנץ הראשון בבן יהודה

      באלכנוס של בית אל על וממול.

       

      זה על קצה המזלג.

       

      תודה על החיוך שהעלית לי

      אחרי יום קשה ביותר.

       

      נשמה את.

       

      את וודאי מתכוונת לפולטרגייסט.

       

      איזה טעם נפלא בסרטים.

      אני מבינה שאת חובבת קיטש ואין ספק שכל סרט עם מג ריאן וטום הנקס, הוא נפלא גם בעיניי.

       

      איך הזכרת לי עכשיו את דרייב אין, כמה סרטים ראינו שם כמשפחה.

       

      בדרייב אין היה מגרש השדים

      התקשרתי לאמא שלי לשאול.

       

      בדרך כלל לא אוהבת קיטש

      אבל אלה קלאסיקות.

       

       

      נכון, the exorcist.

      זה על אותו עקרון.

      שניהם מבחילים.

        23/10/07 22:06:

       

      צטט: ענת ברמן 2007-10-23 21:05:12

      קולנוע גם אני אוהבת. וגם לומדת את התחום במסגרת התואר בתקשורת.

      ולסרטים הלכתי המון עם בעלי לשעבר. ועכשיו עושה זאת עם הילד לפעמים.

      איפה את לומדת תואר בתקשורת?

        23/10/07 21:42:

      גם אני אהבתי את הסרט אי טי מתרגשת כל פעם מחדש

      אבל האהבה האמיתית זה סרטי אימה

      אני לא מוותרת על זה

      מלתעות זה היה גם סרט טוב אבל יש טובים ממנו

        23/10/07 21:39:

      סרטי קולנוע לאורך הגדילה וההתבגרות.

       

      הזכרת לי כמה כאלה שאני ראיתי.

       

      היום בדרך כלל מסתפקת ב- DVD.

       

      געגוע.

       

       

        23/10/07 21:27:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 20:53:46

       

      אלי, כמה כיף שאתה כאן.

      יש חוויות שרק רמת גני יכול לזכור.

      מה עם אביתר מהפלאפל? אדוארד באבא הלל?

      יודית מהמכולת ברח' הגפן?

      זוכר?

      התכוונת אביתר מקרובים קרובים...הרי ככה הכרנו אותו כשהיינו קטנים. בפלאפל ב"אורדע". תגידי, יהודית היתה ממש במכולת או במין חנות כזו שהיה בה הכל?...הגיל מתחיל לעשות את שלו.מתלבט

        23/10/07 21:06:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 20:46:32

       

      צטט: סיג 2007-10-23 19:30:55

      מתה על קולנוע

       

      אני התחלתי בדרייב אין

      היה היה פעם ז"ל

       

      הסרט הראשון שראיתי

      עם הילדה שנכנס בה שד

      והקיאה ירוק

      והראש שלה הסתובב 180 מעלות.

      ברח לי השם.

       

      אחר דר' ז'יואגו - אוי לרה לרה.

      עומר שריף קופי של אבא שלי יפה התואר

      הרבה יותר יפה ממנו.

      איניים כוחולות עמוקות.

       

      אין על ג'ולי אנדרוז וצלילי המוסיקה

      ראיתי אותו לדעתי לפחות 1000 ואני מוכנה להמשיך לראות עוד מיליון פעם.

      מכירה הכל בעל פה.

       

      מתה על איטי come home

      טסתי על האופניים בארהב הברית של אמריקה.

       

      ליאם ניסן סוף הדרך מתה עליו.

       

      כוכב? רק אחד? מלאנתלפים מגיע לך על הפוסט הנפלא הזה.

       

      אשה יפה גם ראיתי ורואה  מלא פעמים.

       

      יש לך דואר.

       

      נדודי שינה ב....

       

      גריז היה נפלא.

       

      דייט בקולנוע ונשיקה?

      על המדרגות היינו נאספים.

      בקולנוע מוגרבי, בן יהודה אלנבי ז"ל.

      היום נדמה לי שיש שם חניון.

       

      הגורמה היה בורגראנץ הראשון בבן יהודה

      באלכנוס של בית אל על וממול.

       

      זה על קצה המזלג.

       

      תודה על החיוך שהעלית לי

      אחרי יום קשה ביותר.

       

      נשמה את.

       

      את וודאי מתכוונת לפולטרגייסט.

       

      איזה טעם נפלא בסרטים.

      אני מבינה שאת חובבת קיטש ואין ספק שכל סרט עם מג ריאן וטום הנקס, הוא נפלא גם בעיניי.

       

      איך הזכרת לי עכשיו את דרייב אין, כמה סרטים ראינו שם כמשפחה.

       

      בדרייב אין היה מגרש השדים

      התקשרתי לאמא שלי לשאול.

       

      בדרך כלל לא אוהבת קיטש

      אבל אלה קלאסיקות.

       

       

        23/10/07 21:05:

      קולנוע גם אני אוהבת. וגם לומדת את התחום במסגרת התואר בתקשורת.

      ולסרטים הלכתי המון עם בעלי לשעבר. ועכשיו עושה זאת עם הילד לפעמים.

        23/10/07 20:53:

       

      צטט: d a n i e l i 2007-10-23 20:50:44

      פששש קרין...ממש החזרת אותי במנהרת הזמן. כל רמת גני מלידה זוכר לטובה את קולנוע "רמה" ברחוב ביאליק פינת ז'בוטינסקי ואת קולנוע "אורדע" בכיכר הנושאת את שמו. הזיכרון שלי מקולנוע "רמה" הוא דווקא של הסרט בן חור...שהקאתי בו (זה בגלל שהייתי קטן וראיתי יותר מדי דם...).

       

      בכל מקרה, אין ספק שחווית הקולנוע עדיפה בהרבה על ה-DVD, הלוויין והכבלים!

       

       מחכה להמשך...

       

       

      אלי, כמה כיף שאתה כאן.

      יש חוויות שרק רמת גני יכול לזכור.

      מה עם אביתר מהפלאפל? אדוארד באבא הלל?

      יודית מהמכולת ברח' הגפן?

      זוכר?

        23/10/07 20:52:

       

      צטט: shahar-s 2007-10-23 20:49:35

      קרינוש יקירתי איזו נוסטלגיה....

      הייתי אולי בת 5-6 כשראיתי את הסרט ההודי הראשון עם אמא שלי בב"ש

      לפני סרט ההודי הקרינו סרט קראטה הייתי עוצמת את עיניי כמעט כל הסרט מהפחד של המכות ...

      בשבילי ללכת לסרט זה בילוי אמיתי מאד אוהבת ....

      תודה לך על פוסט מקסים .

      וכמובן כוכב איך אפשר שלא

      נשיקה

       

      איציקידנה......

       

        23/10/07 20:50:

      פששש קרין...ממש החזרת אותי במנהרת הזמן. כל רמת גני מלידה זוכר לטובה את קולנוע "רמה" ברחוב ביאליק פינת ז'בוטינסקי ואת קולנוע "אורדע" בכיכר הנושאת את שמו. הזיכרון שלי מקולנוע "רמה" הוא דווקא של הסרט בן חור...שהקאתי בו (זה בגלל שהייתי קטן וראיתי יותר מדי דם...).

       

      בכל מקרה, אין ספק שחווית הקולנוע עדיפה בהרבה על ה-DVD, הלוויין והכבלים!

       

       מחכה להמשך...

       

        23/10/07 20:49:

      קרינוש יקירתי איזו נוסטלגיה....

      הייתי אולי בת 5-6 כשראיתי את הסרט ההודי הראשון עם אמא שלי בב"ש

      לפני סרט ההודי הקרינו סרט קראטה הייתי עוצמת את עיניי כמעט כל הסרט מהפחד של המכות ...

      בשבילי ללכת לסרט זה בילוי אמיתי מאד אוהבת ....

      תודה לך על פוסט מקסים .

      וכמובן כוכב איך אפשר שלא

      נשיקה

       

        23/10/07 20:49:

       

      צטט: !kapish 2007-10-23 20:10:35

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 18:21:21

       

      צטט: !kapish 2007-10-23 17:41:34

      .

      אני גדלתי ליד קולנוע אורות. ליד הבית של הגלובוסים בקרית מוצקין.

      הם כבר היו עסוקים במחץ הדלתא, בתל אביב ובהוליווד. אני ביסודי.

      איזה קולנוע. עם יציע עליון. ובקבוקי מיץ פז מתגלגלים מתחת לכיסאות העץ.

      אין יותר מקומות כאלו, אולי סמדר בירושלים. אווירה. סינימה.

      פראדיסו.

      .

      כ"כ פיוטי.

      בקבוקי מיץ פז מתגלגלים.

      הפרסומת של אגוזי מוקרנת בפעם הראשונה על המסך.

      מזכיר לי סרט של יהודה ברקן באורדע.

       

      איזה זיפ שותים היום? 

       

      עגל רך, עגל רך......

        23/10/07 20:48:

       

      צטט: אדם לב ארי 2007-10-23 19:53:18

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 14:06:04

       

      בגלל שהבחירה לא מובנת מאליה.

      בעיניי, היא כליל השלמות.

       

      ואחריה, מרילין מונרו, דברה קר וגרייס קלי.

       

       

      למה מונרו?

      רק בעקבות מה שהיא עשתה לאחים קנדי... (או ההפך...) 

       

       

      בגלל האישיות המפוצלת והמרתקת שלה. לא בהכרח בגלל כשרון המשחק.

      ולא פחות חשוב - היופי האלוהי שלה.

       

      במחשבה שנייה, גרייס קלי הייתה יפה יותר.

       

        23/10/07 20:47:

       

      צטט: עדנוש 2007-10-23 19:46:36

      אכן קולנוע רמה

      כמה נעים להיזכר

      גרתי קרוב אליו.

      וליאם ניסן

      עד היום הייתי

      עושה לו טובה.

      {לצערי אין לי כוכבים}

      אבל את בהחלט ראויה 

       

      אני זוכרת איפה גרתם.

      אחרי הכל, מיכל למדה עם אחי ביסודי וגם הייתה עושה לנו מסיבות יומולדת.

      הזכרתי לה את זה לא מזמן.

       

        23/10/07 20:46:

       

      צטט: סיג 2007-10-23 19:30:55

      מתה על קולנוע

       

      אני התחלתי בדרייב אין

      היה היה פעם ז"ל

       

      הסרט הראשון שראיתי

      עם הילדה שנכנס בה שד

      והקיאה ירוק

      והראש שלה הסתובב 180 מעלות.

      ברח לי השם.

       

      אחר דר' ז'יואגו - אוי לרה לרה.

      עומר שריף קופי של אבא שלי יפה התואר

      הרבה יותר יפה ממנו.

      איניים כוחולות עמוקות.

       

      אין על ג'ולי אנדרוז וצלילי המוסיקה

      ראיתי אותו לדעתי לפחות 1000 ואני מוכנה להמשיך לראות עוד מיליון פעם.

      מכירה הכל בעל פה.

       

      מתה על איטי come home

      טסתי על האופניים בארהב הברית של אמריקה.

       

      ליאם ניסן סוף הדרך מתה עליו.

       

      כוכב? רק אחד? מלאנתלפים מגיע לך על הפוסט הנפלא הזה.

       

      אשה יפה גם ראיתי ורואה  מלא פעמים.

       

      יש לך דואר.

       

      נדודי שינה ב....

       

      גריז היה נפלא.

       

      דייט בקולנוע ונשיקה?

      על המדרגות היינו נאספים.

      בקולנוע מוגרבי, בן יהודה אלנבי ז"ל.

      היום נדמה לי שיש שם חניון.

       

      הגורמה היה בורגראנץ הראשון בבן יהודה

      באלכנוס של בית אל על וממול.

       

      זה על קצה המזלג.

       

      תודה על החיוך שהעלית לי

      אחרי יום קשה ביותר.

       

      נשמה את.

       

      את וודאי מתכוונת לפולטרגייסט.

       

      איזה טעם נפלא בסרטים.

      אני מבינה שאת חובבת קיטש ואין ספק שכל סרט עם מג ריאן וטום הנקס, הוא נפלא גם בעיניי.

       

      איך הזכרת לי עכשיו את דרייב אין, כמה סרטים ראינו שם כמשפחה.

       

        23/10/07 20:44:

       

      צטט: דניאל רייש - המהפכן 2007-10-23 19:04:47

      היי קרין ערב טוב !!!!

       

      אני בסרטים די נרדם , אבל מלחמת הכוכבים , סופרמן וטרזן בילדות עוד הצליחו להשאיר אותי ער .

      דווקא היום בצהריים החנתי את הרכב בחניון של קולנוע עדן בירושלים וחשבתי לעצמי איזה יופי היה אם במקום חניון שהפך למשתנה הציבורית של ירושלים היום מקימים קולנוע בסיגנון הישן .

      מין סינמה פרדיסו ( פרדיסו = פרדייס = גן עדן = קולנוע עדן ) . אגב פרדייס = פרדס = פרד"ס =פשט , רמז , דרש , סוד , ובכל השיטות האלה אפשר לבוא לסרט ולהנות וללמוד גם .

      אגב טלוויזיה אני זוכר מהשנתיים הראשונות לחיי את אמסטרונג אומר צעד קטן לאדם , צעד גדול לאנושות בחשור לבן , את פתיחת המונדיאל במקסיקו 1970 ( הייתי בן 2 ) והכדורים הענקים הלבנים ( כנראה :-) , ואת מרקו מחפש את אמא שלו ואחותי בוכה כאילו העולם נחרב . אבל אני מתגעגע לקולנוע ולציורים המצויירים , טום וגרי , פלינסטון , ביפ ביפ , דונלד דאק , פלוטו , ............

      בקיצור סחטיין על הנוסטלגייה ותודה שהזכרת .

       

       

      וואו, זה כבר בפוסט אחר.

      one giant step for man

        23/10/07 20:43:

       

      צטט: עדיי 2007-10-23 18:35:09

      אני אישית לא אוהבת ללכת לקולנוע. יש לי העדפות אחרות. אבל הפוסט שלך חמוד.

       

      ההפסד כולו שלך.

       

        23/10/07 20:10:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 18:21:21

       

      צטט: !kapish 2007-10-23 17:41:34

      .

      אני גדלתי ליד קולנוע אורות. ליד הבית של הגלובוסים בקרית מוצקין.

      הם כבר היו עסוקים במחץ הדלתא, בתל אביב ובהוליווד. אני ביסודי.

      איזה קולנוע. עם יציע עליון. ובקבוקי מיץ פז מתגלגלים מתחת לכיסאות העץ.

      אין יותר מקומות כאלו, אולי סמדר בירושלים. אווירה. סינימה.

      פראדיסו.

      .

      כ"כ פיוטי.

      בקבוקי מיץ פז מתגלגלים.

      הפרסומת של אגוזי מוקרנת בפעם הראשונה על המסך.

      מזכיר לי סרט של יהודה ברקן באורדע.

       

      איזה זיפ שותים היום? 

        23/10/07 19:53:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 14:06:04

       

      בגלל שהבחירה לא מובנת מאליה.

      בעיניי, היא כליל השלמות.

       

      ואחריה, מרילין מונרו, דברה קר וגרייס קלי.

       

       

      למה מונרו?

      רק בעקבות מה שהיא עשתה לאחים קנדי... (או ההפך...) 

        23/10/07 19:46:

      אכן קולנוע רמה

      כמה נעים להיזכר

      גרתי קרוב אליו.

      וליאם ניסן

      עד היום הייתי

      עושה לו טובה.

      {לצערי אין לי כוכבים}

      אבל את בהחלט ראויה 

        23/10/07 19:30:

      מתה על קולנוע

       

      אני התחלתי בדרייב אין

      היה היה פעם ז"ל

       

      הסרט הראשון שראיתי

      עם הילדה שנכנס בה שד

      והקיאה ירוק

      והראש שלה הסתובב 180 מעלות.

      ברח לי השם.

       

      אחר דר' ז'יואגו - אוי לרה לרה.

      עומר שריף קופי של אבא שלי יפה התואר

      הרבה יותר יפה ממנו.

      איניים כוחולות עמוקות.

       

      אין על ג'ולי אנדרוז וצלילי המוסיקה

      ראיתי אותו לדעתי לפחות 1000 ואני מוכנה להמשיך לראות עוד מיליון פעם.

      מכירה הכל בעל פה.

       

      מתה על איטי come home

      טסתי על האופניים בארהב הברית של אמריקה.

       

      ליאם ניסן סוף הדרך מתה עליו.

       

      כוכב? רק אחד? מלאנתלפים מגיע לך על הפוסט הנפלא הזה.

       

      אשה יפה גם ראיתי ורואה  מלא פעמים.

       

      יש לך דואר.

       

      נדודי שינה ב....

       

      גריז היה נפלא.

       

      דייט בקולנוע ונשיקה?

      על המדרגות היינו נאספים.

      בקולנוע מוגרבי, בן יהודה אלנבי ז"ל.

      היום נדמה לי שיש שם חניון.

       

      הגורמה היה בורגראנץ הראשון בבן יהודה

      באלכנוס של בית אל על וממול.

       

      זה על קצה המזלג.

       

      תודה על החיוך שהעלית לי

      אחרי יום קשה ביותר.

       

      נשמה את.

       

        23/10/07 19:04:

      היי קרין ערב טוב !!!!

       

      אני בסרטים די נרדם , אבל מלחמת הכוכבים , סופרמן וטרזן בילדות עוד הצליחו להשאיר אותי ער .

      דווקא היום בצהריים החנתי את הרכב בחניון של קולנוע עדן בירושלים וחשבתי לעצמי איזה יופי היה אם במקום חניון שהפך למשתנה הציבורית של ירושלים היום מקימים קולנוע בסיגנון הישן .

      מין סינמה פרדיסו ( פרדיסו = פרדייס = גן עדן = קולנוע עדן ) . אגב פרדייס = פרדס = פרד"ס =פשט , רמז , דרש , סוד , ובכל השיטות האלה אפשר לבוא לסרט ולהנות וללמוד גם .

      אגב טלוויזיה אני זוכר מהשנתיים הראשונות לחיי את אמסטרונג אומר צעד קטן לאדם , צעד גדול לאנושות בחשור לבן , את פתיחת המונדיאל במקסיקו 1970 ( הייתי בן 2 ) והכדורים הענקים הלבנים ( כנראה :-) , ואת מרקו מחפש את אמא שלו ואחותי בוכה כאילו העולם נחרב . אבל אני מתגעגע לקולנוע ולציורים המצויירים , טום וגרי , פלינסטון , ביפ ביפ , דונלד דאק , פלוטו , ............

      בקיצור סחטיין על הנוסטלגייה ותודה שהזכרת .

        23/10/07 18:35:
      אני אישית לא אוהבת ללכת לקולנוע. יש לי העדפות אחרות. אבל הפוסט שלך חמוד.
        23/10/07 18:27:

       

      צטט: dedi55 2007-10-23 18:18:22

      קרין, כוכב ירוק כי מגיע לך

      דדי

       

      תודה דדי.

       

        23/10/07 18:27:

       

      צטט: idoangel 2007-10-23 17:55:20

      הרסת אותי עכשיו, עם קולנוע רמה. ואורדע. חלק ממני נשאר שם, לנצח.

       

      אל תשכח את קולנוע ר"ג שהיום מה שנשאר ממנו, זה קומפלקס דירות מכוער.

      וקולנוע הדר בגבעתיים......

       

      היו זמנים.

       

        23/10/07 18:26:

       

      צטט: כותבת אותי 2007-10-23 17:54:10

      1 אהבתי את הרעיון לכתוב חוויות אישיות בהקשר לביקורים בקולנוע

      2אהבתי את החוויות בהקשר לסרטים ספציפיים.

      3 אהבתי את החיים לעומת החיים בסרטים  הראילי מול האשליייתי

      4 פוסט על סרטים הוא פוסט חוויתי .אהבתעי את הבחירה .יש לך את זה.

      5אהבתי בעיקר את החוויות  ...(הן דיי אוניברסאליות)ואת השיתוף.

      בקיצור אחלה פוסט ..בראבו...(לא יודעת לתת כוכבים מישהו יכול ללמד אותי?)

       

      תודה לך.

      ולגבי הכוכבים, אני גרועה בהסברים.

      מישהו מתנדב?

       

        23/10/07 18:25:

       

      צטט: במבה תות 2007-10-23 17:48:22

      אחלה פוסט.

       

      תודה חומד.

       

        23/10/07 18:25:

       

      צטט: zevikby 2007-10-23 17:47:26

      לעולם לא אוכל להבין איך לקרין זו, צעירה כזו,

      היו חיים כאלה עשירים ומרתקים

      שיש כל כך הרבה מה לספר עליהם,

      בעוד שעל החיים הכל כך ארוכים יחסית

      של חטיאר בן 66 כמוני

      אני לא מסוגל לספר כמעט כלום,

      ובוודאי לא באורח כה מרתק

      ונוגע לְלֵב כל מי שיש לו לב

      כפי שקרין יודעת לספר.

      וכן,

      גם אצלי זה קורה מאז ועד היום,

      גם עיניי שלי מתמלאות דמעות

      בכל פעם שאני צופה באי-טי נפרד

      ועולה השמימה בחללית שלו.

      ובשבילי - מי שחי בתקופה ששבה היה רק רדיו

      וטלביזיה היה עדיין מושג של מדע בדיוני -

      הקולנוע היה ועודנו משהו קסום ומכשף

      שלעולם ומעולם לא חלף עם הרוח

      שעיצב את עולמנו ואישיותנו,

      כולל הרבה התחלות של אהבה

      שנשארו בליבנו בלבד

      מבלי שהתגלו  מעולם לנשואת אהבתנו הגדולה.

      נו, כרגיל, בטח שקיבלת כוכב

      *

      ואם אפשר היה להוריד אחד ממש מהשמים

      היית מקבלת גם אותו.

      הממשיך ככל האחרים להתפעל מפוסטייך,

      זאב בן-יוסף  

       

      תקופה ארוכה, הזכרונות היו דבר מודחק אי שם במוח הקודר שלי.

      לאט לאט, הזכרונות התחילו לקבל צורה, פתאום טעם, ריח, מוסיקה או מקום, מחזירים אותי אחורה.

      ופתאום, אני כותבת וזה מצליח.

      משהו משלי, לא משהו שהוא ביזנס פרופר.

      אני לא חושבת שצריך להיות "חטיאר" זקן כפי שכתבת, בשביל שיהיו לך חיים עשירים.

      אני בטוחה שיש לך סיפורים מרתקים לספר.

      רק צריך למצוא את הדרך הנכונה.

      אולי את העיתוי הנכון.

       

      הקולנוע תמיד היה עבורי, מקום מפלט, מנחם, מרגיע, מעורר.

       

      תודה על המילים החמות כ"כ, זאביק.

      הצלחת לרגש אותי עד כדי דמעות.

      והנה, הצלחת וכתבת.

      אתה כותב נפלא.

       

        23/10/07 18:21:

       

      צטט: !kapish 2007-10-23 17:41:34

      .

      אני גדלתי ליד קולנוע אורות. ליד הבית של הגלובוסים בקרית מוצקין.

      הם כבר היו עסוקים במחץ הדלתא, בתל אביב ובהוליווד. אני ביסודי.

      איזה קולנוע. עם יציע עליון. ובקבוקי מיץ פז מתגלגלים מתחת לכיסאות העץ.

      אין יותר מקומות כאלו, אולי סמדר בירושלים. אווירה. סינימה.

      פראדיסו.

      כ"כ פיוטי.

      בקבוקי מיץ פז מתגלגלים.

      הפרסומת של אגוזי מוקרנת בפעם הראשונה על המסך.

      מזכיר לי סרט של יהודה ברקן באורדע.

       

        23/10/07 18:18:

      קרין, כוכב ירוק כי מגיע לך

      דדי

        23/10/07 17:55:
      הרסת אותי עכשיו, עם קולנוע רמה. ואורדע. חלק ממני נשאר שם, לנצח.
        23/10/07 17:54:

      1 אהבתי את הרעיון לכתוב חוויות אישיות בהקשר לביקורים בקולנוע

      2אהבתי את החוויות בהקשר לסרטים ספציפיים.

      3 אהבתי את החיים לעומת החיים בסרטים  הראילי מול האשליייתי

      4 פוסט על סרטים הוא פוסט חוויתי .אהבתעי את הבחירה .יש לך את זה.

      5אהבתי בעיקר את החוויות  ...(הן דיי אוניברסאליות)ואת השיתוף.

      בקיצור אחלה פוסט ..בראבו...(לא יודעת לתת כוכבים מישהו יכול ללמד אותי?)

       

        23/10/07 17:48:

      אחלה פוסט.

       

        23/10/07 17:47:

      לעולם לא אוכל להבין איך לקרין זו, צעירה כזו,

      היו חיים כאלה עשירים ומרתקים

      שיש כל כך הרבה מה לספר עליהם,

      בעוד שעל החיים הכל כך ארוכים יחסית

      של חטיאר בן 66 כמוני

      אני לא מסוגל לספר כמעט כלום,

      ובוודאי לא באורח כה מרתק

      ונוגע לְלֵב כל מי שיש לו לב

      כפי שקרין יודעת לספר.

      וכן,

      גם אצלי זה קורה מאז ועד היום,

      גם עיניי שלי מתמלאות דמעות

      בכל פעם שאני צופה באי-טי נפרד

      ועולה השמימה בחללית שלו.

      ובשבילי - מי שחי בתקופה ששבה היה רק רדיו

      וטלביזיה היה עדיין מושג של מדע בדיוני -

      הקולנוע היה ועודנו משהו קסום ומכשף

      שלעולם ומעולם לא חלף עם הרוח

      שעיצב את עולמנו ואישיותנו,

      כולל הרבה התחלות של אהבה

      שנשארו בליבנו בלבד

      מבלי שהתגלו  מעולם לנשואת אהבתנו הגדולה.

      נו, כרגיל, בטח שקיבלת כוכב

      *

      ואם אפשר היה להוריד אחד ממש מהשמים

      היית מקבלת גם אותו.

      הממשיך ככל האחרים להתפעל מפוסטייך,

      זאב בן-יוסף  

        23/10/07 17:41:

      .

      אני גדלתי ליד קולנוע אורות. ליד הבית של הגלובוסים בקרית מוצקין.

      הם כבר היו עסוקים במחץ הדלתא, בתל אביב ובהוליווד. אני ביסודי.

      איזה קולנוע. עם יציע עליון. ובקבוקי מיץ פז מתגלגלים מתחת לכיסאות העץ.

      אין יותר מקומות כאלו, אולי סמדר בירושלים. אווירה. סינימה.

      פראדיסו.

        23/10/07 17:32:

       

      צטט: intuit 2007-10-23 16:06:45

      החיים כסרט...

      לי היתה העדפה אחרת לריגושים- ים...פעם ים אהבה ופעם ים גועש וקוצף של מריבה ועוד כהנה וכהנה.

       

       

      אף פעם לא אהבתי את הים.

      תמיד העדפתי בריכה.

       

        23/10/07 16:06:

      החיים כסרט...

      לי היתה העדפה אחרת לריגושים- ים...פעם ים אהבה ופעם ים גועש וקוצף של מריבה ועוד כהנה וכהנה.

       

       

        23/10/07 15:02:

       

      צטט: רחלית 2007-10-23 14:57:26

      איטי גם לי עשה את זה...מאד

      וצלילי המוסיקה

       

      הכי כיף זה להראות את הסרטים האלה עם הילדים שלך

      ולעבור את כל ההתרגשויות האלה שוב מהעיניים שלהם..:)

       

      ולי בבית יש מאגר אדיר של סרטים להראות להם.

      ועד שיהיו לי כמה משלי, אני מראה אותם לילדים שעוברים אצלי סדנאות קולנוע.

       

        23/10/07 15:01:

       

      צטט: פרפר_נחמד 2007-10-23 14:47:33

      מה רק אני ראיתי את איטי בקולנוע אורות בקרית מוצקין???כנראה שכן(גם הוא כבר נסגרקורץ)

      אני לא נקשרתי אליו בניגוד אליך,אבל זלגה איזו דמעה או דלי...

      בקשר לאישה שאני אוהב ומערכת היחסים הכי ארוכה שלי זו אמא (: שאלה עליך)

      בקשר לרשימת שינדלר המממ...אותי היא לא כל כך הדליקה...(ארוכה מדי)

      הנשיקה הראשונה שלי לא הייתה בקולנוע אבל היא הייתה עם בחורה גדולה ממני בשנתיים,לקחה אותי מאחורי הבניין ושיסעה בי את ...

      אבל מה אני יגיד לך קרינוש...אין כמו לנגב חומוס בזמן פיגועים בהרצליה...קורץ

      תמשיכי להיות מצחיק,צינית עם מגע של סינית,עם קורט של מתיקות...

       

      ד"ש לאמא.

      מבטיחה להקדיש לך את אחד הפוסטים הבאים שלי.

      לחיי הנוסטלגיה.

       

        23/10/07 15:00:

       

      צטט: שוקולד מריר 2007-10-23 14:47:15

      כיף להיזכר

      קולנוע

      לשעה וקצת לעבור לעולמות אחרים

       

      תודה ששיתפת.מחייך

       

      בדיוק.

       

        23/10/07 14:57:

      איטי גם לי עשה את זה...מאד

      וצלילי המוסיקה

       

      הכי כיף זה להראות את הסרטים האלה עם הילדים שלך

      ולעבור את כל ההתרגשויות האלה שוב מהעיניים שלהם..:)

        23/10/07 14:47:

      מה רק אני ראיתי את איטי בקולנוע אורות בקרית מוצקין???כנראה שכן(גם הוא כבר נסגרקורץ)

      אני לא נקשרתי אליו בניגוד אליך,אבל זלגה איזו דמעה או דלי...

      בקשר לאישה שאני אוהב ומערכת היחסים הכי ארוכה שלי זו אמא (: שאלה עליך)

      בקשר לרשימת שינדלר המממ...אותי היא לא כל כך הדליקה...(ארוכה מדי)

      הנשיקה הראשונה שלי לא הייתה בקולנוע אבל היא הייתה עם בחורה גדולה ממני בשנתיים,לקחה אותי מאחורי הבניין ושיסעה בי את ...

      אבל מה אני יגיד לך קרינוש...אין כמו לנגב חומוס בזמן פיגועים בהרצליה...קורץ

      תמשיכי להיות מצחיק,צינית עם מגע של סינית,עם קורט של מתיקות...

        23/10/07 14:47:

      כיף להיזכר

      קולנוע

      לשעה וקצת לעבור לעולמות אחרים

       

      תודה ששיתפת.מחייך

        23/10/07 14:31:

       

      צטט: marom-design 2007-10-23 14:19:25

      וואווו, איזו נוסטלגיה

       

      הסרט הראשון שראיתי בקולנוע היה," סיפורו של אלוף", ונזכרת, כמה דמעות ירדו לי.

       

      לפעמים כל כך בא לי לחזור בזמן...

       

      סיפורו של אלוף, עם ריקי שרודר.

      זה אפילו לפני זמני, נראה לי.

      איזה ילד בלונדיני חמוד הוא היה.

      ממש נוסטלגיה.

       

       

        23/10/07 14:21:

       

      צטט: saarm77 2007-10-23 14:15:30

      ומאיזה סרט יצאת באמצע ? עוד לפני שהוא נגמר, כי הווא היה.......?

       

      לומר לך את האמת, מעולם לא יצאתי באמצע מסרט, גם אם הוא היה משעמם מאד.

      בצפייה בבית, אכן הפסקתי סרט באמצע.

      למשל, אוניית הקרב פוטיומקין.

       

      יש לי כבוד לסרט וליוצר שלו, היום אם סרט משעמם אותי ואני באולם קולנוע, אני חוטפת לי תנומה

       

        23/10/07 14:19:

      וואווו, איזו נוסטלגיה

       

      הסרט הראשון שראיתי בקולנוע היה," סיפורו של אלוף", ונזכרת, כמה דמעות ירדו לי.

       

      לפעמים כל כך בא לי לחזור בזמן...

        23/10/07 14:15:

      ומאיזה סרט יצאת באמצע ? עוד לפני שהוא נגמר, כי הווא היה.......?

        23/10/07 14:14:

       

      צטט: אנימל אינסטינקט 2007-10-23 14:11:48

       

      גמני אוהבת ת'קולנועמחייך

      יופי של פוסט .

      נהנתי לקרוא

       

      שמחה שנהנית.

      ותודה.

       

       

      גמני אוהבת ת'קולנועמחייך

      יופי של פוסט .

      נהנתי לקרוא

        23/10/07 14:09:

       

      צטט: גרובי 2007-10-23 14:01:50

      אח, נוסטלגיה בהתגלמותה. הסרט הראשון שאני ראיתי היה "צ'יטי צ'יטי בנג בנג" יחד עם אמי בקולנוע הסינרמה בת"א (כן כן. הסינרמה היתה פעם בית קולנוע). אמא שלי סיפרה לי שנורא פחדתי בסצינה בה הראו את המכונית השחורה של הרעים מתקרבת... :-)

       

      בטח, איזה סרט.

      דיק ואן דייק, גם במרי פופינס הוא אדיר

       

        23/10/07 14:06:

       

      צטט: אדם לב ארי 2007-10-23 14:01:15

      למה דווקא בקשר לאנדרוז?...

       

      להשתולל בקולנוע זה לא ממש נוח... טוב, תלוי בכסאות.

       

      בגלל שהבחירה לא מובנת מאליה.

      בעיניי, היא כליל השלמות.

       

      ואחריה, מרילין מונרו, דברה קר וגרייס קלי.

       

        23/10/07 14:01:
      אח, נוסטלגיה בהתגלמותה. הסרט הראשון שאני ראיתי היה "צ'יטי צ'יטי בנג בנג" יחד עם אמי בקולנוע הסינרמה בת"א (כן כן. הסינרמה היתה פעם בית קולנוע). אמא שלי סיפרה לי שנורא פחדתי בסצינה בה הראו את המכונית השחורה של הרעים מתקרבת... :-)
        23/10/07 14:01:

      למה דווקא בקשר לאנדרוז?...

       

      להשתולל בקולנוע זה לא ממש נוח... טוב, תלוי בכסאות.

        23/10/07 13:55:

       

      צטט: נמרוד שיין 2007-10-23 13:40:02

      בקיצור, את חיה בסרט.

       

      כבר שנים שלא......

        23/10/07 13:50:

       

      צטט: גיל מרחב 2007-10-23 13:34:01

      עשית לי חשק להזמין מישהי לצאת לסרט :)

      יאללה, גיל.

      שחק אותה!

       

        23/10/07 13:50:

       

      צטט: דקל א 2007-10-23 13:37:41

      הסרטים הראשונים שתיארת היו של שיפלברג

      לרגע נשמעת כמו המיני ורסין הנשית של דוסון קריק

      גם אני אוהב קולנוע (מי לא!?)

      ולכן קנית אותי בפוסט הזה כבר עם הכותרת...

      מחכים להמשך...

      אני יכול להגיד שהסרט הראשון שהתרגשתי בו מינית היה "הפירמה" עם טום קרוז בסצנה שהוא שוכב עם הבחורה בחוף הים

      הסרט הראשון שעשה לי סיוטים היה בית קברות לחיות

      וראיתי מאז כמעט כל סרט אימה אפשרי שיש.

      שהייתי קטן כל פעם שהייתי מנסה לדמיין את עצמי גיבור הייתי מכניס את עצמי בכוונה למצבים של צרות כדי לצאת מהם כמו מייקל ג'יי פוקס בטרילוגית בחזרה לעתיד

      הייתי מנסה להיות שנון וחצוף כמו פריס ביולר ב"שמתי ברז למורה"

      ואני זוכר שפעם אחת אילתרתי מקופסה ופן מיני מכשיר שלוכד רוחות כדי להרגיש כמו ב"מכסחי השדים"

      קולנוע משפיע על כולנו...

      את מוזמנת אגב להצטרף לקהילת הקולנוע שלי : )

      פה בקפה...

      יהיה כיף כיופה מבטיח!

      (בערבון מוגבל לגבי הכיופה...)

       

      הייתי ממש דוסון לירי, בצעירותי, כולל פוסטרים של סרטים של שפילברג.

      איזה קטע!

       

      איזה סרטים מעולים ציינת

      פריס ביולר, הוא דמות שכ"כ אהבתי.

      ואחריו הגיע פארקר לואיס, הגירסה הטלוויזיונית.

       

      מייקל ג'יי פוקס, אליל ילדות

      וכמובן, גוסט באסטרס. מתה על דן אקרויד.

       

      וד"א- הצטרפתי כבר מזמן לקהילה שלך.

       

       

        23/10/07 13:47:

      כוכב ממני...

       

      אהבתי

        23/10/07 13:46:

       

      צטט: קנולר 2007-10-23 13:31:07

      פעם אחת הלכתי לקולנוע "לונדון" ז"ל, שהציג את "סיפור פשוט" והסדרן אמר לי שאבוא למחרת כי בשביל אדם אחד הוא לא מקרין. באתי למחרת וחיכיתי עם הסדרן לעוד אנשים, אם כי הוא הבטיח לי שבל מקרה הוא מקרין לי את הסרט. פתאום הגיע אחת, ושאלה אם המקומות מסומנים: מעולם לא צחקתי כל כך. זה נגמר שהיינו חמישה צופים בסרט החמוד הזה. השבוע הייתי ב"ברטטואי", ב"רב חן". לא היינו הרבה יותר צופים. בעלי בא לקחת אותי מאמא שלי בשדרות ח"ן ירדנו במורד דיזנגוף יד ביד. אחר כך קניתי פופקורן וסיימתי אותו עוד בשלב הפרסומות. אחר כך לפלאפל בפינה ואכלנו מנה (אני חצי). וקנחנו בגלידה בדרך לסנטר. בעצם שיחזרנו את נעורינו והיה נפלא, זה מה שעוררת אצליי עם הפוסט שלך המקסים. תודה.קורץ

       

       

      וואו, עוררת אצלי כ"כ הרבה רגשות עכשיו.

      כמה יפה לשמוע.

      ובלי כל קשר,

      איך הסרט רטטוי? ממליצה?

       

        23/10/07 13:40:
      בקיצור, את חיה בסרט.
        23/10/07 13:37:

      הסרטים הראשונים שתיארת היו של שיפלברג

      לרגע נשמעת כמו המיני ורסין הנשית של דוסון קריק

      גם אני אוהב קולנוע (מי לא!?)

      ולכן קנית אותי בפוסט הזה כבר עם הכותרת...

      מחכים להמשך...

      אני יכול להגיד שהסרט הראשון שהתרגשתי בו מינית היה "הפירמה" עם טום קרוז בסצנה שהוא שוכב עם הבחורה בחוף הים

      הסרט הראשון שעשה לי סיוטים היה בית קברות לחיות

      וראיתי מאז כמעט כל סרט אימה אפשרי שיש.

      שהייתי קטן כל פעם שהייתי מנסה לדמיין את עצמי גיבור הייתי מכניס את עצמי בכוונה למצבים של צרות כדי לצאת מהם כמו מייקל ג'יי פוקס בטרילוגית בחזרה לעתיד

      הייתי מנסה להיות שנון וחצוף כמו פריס ביולר ב"שמתי ברז למורה"

      ואני זוכר שפעם אחת אילתרתי מקופסה ופן מיני מכשיר שלוכד רוחות כדי להרגיש כמו ב"מכסחי השדים"

      קולנוע משפיע על כולנו...

      את מוזמנת אגב להצטרף לקהילת הקולנוע שלי : )

      פה בקפה...

      יהיה כיף כיופה מבטיח!

      (בערבון מוגבל לגבי הכיופה...)

       

        23/10/07 13:34:
      עשית לי חשק להזמין מישהי לצאת לסרט :)
        23/10/07 13:33:

       

      צטט: שניקי 2007-10-23 13:29:48

      איזה פוסט מתוק..

      חבל שהיום התרבות באולמי הקולנוע קצת שונה ויותר וולגארית מפעם..

       

      בשביל זה יש סינמטקים.

       

        23/10/07 13:32:

       

      צטט: אפור הזקן 2007-10-23 13:29:19

      קרינוש

       

      הבטחת  לא  עצוב

      והזכרת לי את  כל בתי הקולנוע  שנסגרו  בק"ק   רמת בגדד

      ואפילו את  בכית  בסרט  או שניים

       

      לא  זוכר מה  הראשון שלי

      אך  היה טרזן  או  משו כזה

      האש  הגדולה  שהייתה  שם  בשריפה

      נראתה לי  אמיתית  ממש.

       

      הגג  ברמה  עוד  היה  נפתח  כשהיית שם?

       

      {{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{נשיקה}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}

       

       

      זה לא עצוב, זה מרגש.

      ואני לא זוכרת לגבי הגג.

      זה היה בסוף שנות ה-70.

       

        23/10/07 13:31:

      פעם אחת הלכתי לקולנוע "לונדון" ז"ל, שהציג את "סיפור פשוט" והסדרן אמר לי שאבוא למחרת כי בשביל אדם אחד הוא לא מקרין. באתי למחרת וחיכיתי עם הסדרן לעוד אנשים, אם כי הוא הבטיח לי שבל מקרה הוא מקרין לי את הסרט. פתאום הגיע אחת, ושאלה אם המקומות מסומנים: מעולם לא צחקתי כל כך. זה נגמר שהיינו חמישה צופים בסרט החמוד הזה. השבוע הייתי ב"ברטטואי", ב"רב חן". לא היינו הרבה יותר צופים. בעלי בא לקחת אותי מאמא שלי בשדרות ח"ן ירדנו במורד דיזנגוף יד ביד. אחר כך קניתי פופקורן וסיימתי אותו עוד בשלב הפרסומות. אחר כך לפלאפל בפינה ואכלנו מנה (אני חצי). וקנחנו בגלידה בדרך לסנטר. בעצם שיחזרנו את נעורינו והיה נפלא, זה מה שעוררת אצליי עם הפוסט שלך המקסים. תודה.קורץ

        23/10/07 13:29:

      איזה פוסט מתוק..

      חבל שהיום התרבות באולמי הקולנוע קצת שונה ויותר וולגארית מפעם..

        23/10/07 13:29:

      קרינוש

       

      הבטחת  לא  עצוב

      והזכרת לי את  כל בתי הקולנוע  שנסגרו  בק"ק   רמת בגדד

      ואפילו את  בכית  בסרט  או שניים

       

      לא  זוכר מה  הראשון שלי

      אך  היה טרזן  או  משו כזה

      האש  הגדולה  שהייתה  שם  בשריפה

      נראתה לי  אמיתית  ממש.

       

      הגג  ברמה  עוד  היה  נפתח  כשהיית שם?

       

      {{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{נשיקה}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}

       

        23/10/07 13:27:

       

      צטט: וקנין קובי 2007-10-23 13:27:14

      הנה קיבלת כוכב ...

       

      והנה קיבלת חיבוק.

        23/10/07 13:27:

       

      צטט: engines of creation 2007-10-23 13:21:54

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 13:14:32

       

      צטט: engines of creation 2007-10-23 13:09:16

      אני לעולם לא אשכח את סצינת דארט' ויידר צועד בגאון עם פלוגות המחץ שלו למסדר על גבי סיפונה של ספינת החלל של מפקדת האמפריה.

      את גלימתו השחורה המתנופפת והמוסיקה המהפנטת של ג'ון ווילאמס בשובו של הג'דיי.

      אני זוכר שפחדתי מהאיש עם המסכה השחורה, הערצתי את לוק סקייווקר והתרגשתי למראה צ'ובקה שלחם בגבורה בחיילי האימפריה.

      בתור ילד בן 5 בערך זה היה הסרט הראשון שראיתי בקולנוע אני חושב, מאז לא הפסקתי לפנטז על חרבות לייזר, ספינות חלל והכוח עד לעצם היום הזה....

       

       

      לי בעיקר יש זכרון חינני מדארק הלמט, בסרט "שגעון בחלל"

      yoghurt, i hate yoghurt

       

      חחחחח, כן זה היה סרט ענק....ניקרעתי כשהוא הוריד את המסכה וצעק " I can't breath in this thing!"

       

      and may the schwartz be with you!

       

        23/10/07 13:27:
      הנה קיבלת כוכב ...
        23/10/07 13:26:

       

      צטט: hippiecolor 2007-10-23 13:20:26

      אי.טי מזכיר לי את קולנוע "ארמון" ז"ל בחיפה, שלימים הפך למועדון ה-Highway ו"העיר השנייה", וכיום הפך לקומפלקס משרדים משמים ומכוער. ראיתי אותו שנים אחר-כך והזדעזעתי. הסצנות העצובות, הפכו לקרטוניות ומצחיקות. אבל כנראה שזה בגלל שאני ציני.

      דווקא זכורה לי חוויה הזויה מקולנוע "שביט", זכרונו ממש לברכה, שאחותי הגדולה גררה אותי לראות סרט קולנוע של וולט דיסני, ובמקומו הקרינו (כן, היה נהוג לשנות בלי התראה, אם היה חסר עותק...) סרט מבויים משמים באורך של כשלוש שעות על חיי האינדיאנים בשמורות. כילד זה היה Too Far.

       

       

      אתה מזכיר לי את קולנוע "ארמון" ז"ל שהיה בר"ג.

      היום עומד במקומו סופר.

       

        23/10/07 13:26:

      אגב פעם בן דודה שלי עבד כסדרן בקולנוע בהרצליה ...גדלתי בהרצליה ... וזה היה בתקופה שכיכב הסרט של סילווסטר סטאלון עם קורט ראסל "טנגו וקאש" ראיתי את הסרט הזה בקולנוע תשע פעמים ....

       

      שתדעי לך שבלוס אנג'לס ... את יכולה לשלום בבוקר בשעה 10 בבוקר ארבעה דולר ולהישאר עד הלילה בקולנוע ... את קונה לך עוד פופקורן וקולה הכי גדולים ויש לך רפיל (מילוי חינם) כל הזמן ... כך את יכולה לעבור מסרט לסרט בארבעה דולר ...

       

      במשך שהותי שם שלוש שנים כמעט כישראלי ועוד אחד שחולה קולנוע ... היה חסר שאעביר את המיטה שלי לשם וזהו...

        23/10/07 13:25:

       

      צטט: שון. 2007-10-23 13:20:20

      שיתבייש לו החבר הזה. פרש אחלה סרט!

       

      ראיתי אותו אח"כ ב-DVD.

      וגם אז, רק קווי עלילה כלליים.

       

        23/10/07 13:24:

       

      צטט: מושיקו חבשוש 2007-10-23 13:20:08

      אי.טי הסרט הראשון, שהוא גם הסרט הראשון והאחרון הלכתי אליו עם אבי

       

      מושיקו,

       

      חיבוק :-)

        23/10/07 13:24:

       

      צטט: מירי גיל 2007-10-23 13:18:37

      כמה שכיף שאין הרבה אנשים בסרט איתנו

      מה שאפשר לעשותקורץ

      את כותבת מעניין ומסקרן באותה מידה..

      עשית לנו גם נוסטלגיה.. סרטים שראינו פעם ואהבנו

       

      יש עוד כ"כ הרבה רגעים.

      חכי לפוסט הבא.

       

        23/10/07 13:21:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-23 13:14:32

       

      צטט: engines of creation 2007-10-23 13:09:16

      אני לעולם לא אשכח את סצינת דארט' ויידר צועד בגאון עם פלוגות המחץ שלו למסדר על גבי סיפונה של ספינת החלל של מפקדת האמפריה.

      את גלימתו השחורה המתנופפת והמוסיקה המהפנטת של ג'ון ווילאמס בשובו של הג'דיי.

      אני זוכר שפחדתי מהאיש עם המסכה השחורה, הערצתי את לוק סקייווקר והתרגשתי למראה צ'ובקה שלחם בגבורה בחיילי האימפריה.

      בתור ילד בן 5 בערך זה היה הסרט הראשון שראיתי בקולנוע אני חושב, מאז לא הפסקתי לפנטז על חרבות לייזר, ספינות חלל והכוח עד לעצם היום הזה....

       

       

      לי בעיקר יש זכרון חינני מדארק הלמט, בסרט "שגעון בחלל"

      yoghurt, i hate yoghurt

       

      חחחחח, כן זה היה סרט ענק....ניקרעתי כשהוא הוריד את המסכה וצעק " I can't breath in this thing!"

        23/10/07 13:20:

      אי.טי מזכיר לי את קולנוע "ארמון" ז"ל בחיפה, שלימים הפך למועדון ה-Highway ו"העיר השנייה", וכיום הפך לקומפלקס משרדים משמים ומכוער. ראיתי אותו שנים אחר-כך והזדעזעתי. הסצנות העצובות, הפכו לקרטוניות ומצחיקות. אבל כנראה שזה בגלל שאני ציני.

      דווקא זכורה לי חוויה הזויה מקולנוע "שביט", זכרונו ממש לברכה, שאחותי הגדולה גררה אותי לראות סרט קולנוע של וולט דיסני, ובמקומו הקרינו (כן, היה נהוג לשנות בלי התראה, אם היה חסר עותק...) סרט מבויים משמים באורך של כשלוש שעות על חיי האינדיאנים בשמורות. כילד זה היה Too Far.

        23/10/07 13:20:
      שיתבייש לו החבר הזה. פרש אחלה סרט!
        23/10/07 13:20:
      אי.טי הסרט הראשון, שהוא גם הסרט הראשון והאחרון הלכתי אליו עם אבי
        23/10/07 13:18:

      כמה שכיף שאין הרבה אנשים בסרט איתנו

      מה שאפשר לעשותקורץ

      את כותבת מעניין ומסקרן באותה מידה..

      עשית לנו גם נוסטלגיה.. סרטים שראינו פעם ואהבנו

        23/10/07 13:17:

       

      צטט: goora2goora 2007-10-23 13:15:58

      יופי של זכרונות...

      זכרון פופקורן שיש לי- איש שישב לידי, פנה אליי עצבני ודרש ממני להפסיק לאכול! חוצפה!

      אני ממש לא זוכרת איזה סרט ראיתי. הייתי עסוקה בלנסות ולאכול בשקט

       

       

      אנחנו פעם זרקנו פופקורן על איש שצעק עלינו.

      זה היה בסרט "אמריקן פאי". לא נעים להודות.

       

        23/10/07 13:17:

       

      צטט: וקנין קובי 2007-10-23 13:14:38

      הנה כמה דברים בנושא: למי שראה את הסרט נורית עם יונה אליאן וששי קשת ... אז אני התינוקת נורית בסרט מי שרוצה לראות איפה גדלתי יוכל לראות זאת בסרט .. הכל צולם בבית הורי ובמעברה של מרוקאים שעלו ממרוקו ואנחנו גם ... ... כך שהחיים שלי נבנו כבר אל תוך התעשייה ואל העולם הזה

       

      ובתור ילד שגדל בפנימיות אני זה שהיה מפעיל את מכונת ההקרנה כל מוצאי שבת בפנימיה לכל הילדים ומקרין להם סרטים כבר מגיל קטן ... ובניהם "חלף עם הרוח" שכל חמש דקות הסלילה נקרע לי וככה מצאתי עצמי מדביק בלילה שלם עם נייר דבק שקוף את הסליל והילדים לא נהנו כמעט מהסרט בכלל ...

       

      והאהבה שלי לקולנוע כמעט ללא תנאים , אני חיי קולנוע ... אני יכל לרדת בצהריים למכולת לקנות לחם ועל הדרך להיכנס לראות סרט ולחזור לקנות לחם ...

       

       

      וואו, איזה סיפור מטריף!

      גם אצלי זה ככה. יכולה ללכת לקניות ופתאום להכנס ליומית.

       

        23/10/07 13:16:

       

      צטט: dubi roman 2007-10-23 13:11:09

      הנוסטלגיה של הקולנוע,

      ולא הזכרת את ההודי והטורקי,

      הז'אנרים הכה מיוחדים והשפעתם החברתית.מגניב

       

      אכן.

       

        23/10/07 13:15:

      יופי של זכרונות...

      זכרון פופקורן שיש לי- איש שישב לידי, פנה אליי עצבני ודרש ממני להפסיק לאכול! חוצפה!

      אני ממש לא זוכרת איזה סרט ראיתי. הייתי עסוקה בלנסות ולאכול בשקט

        23/10/07 13:15:

       

      צטט: חבצלת בעיר 2007-10-23 13:10:07

      אין כמו סרטים,

      להפליג בהם לעולמות אחרים.

      רק בקולנוע.

      הסרטים שלי:

      מרי פופינס, צלילי המוסיקה,

      פורסט גאמפ....

      סרטים שנוגעים בי. 

       

      הם שייכים לרשימת הסרטים האהובים עליי גם כן.

       

        23/10/07 13:14:

       

      צטט: אסטור 2007-10-23 13:09:40

      אני אוהב להכיר את עולמך כאן, ומככב.

       

      אני החלפתי מזמוזים לראשונה בקולנוע, במהלך סרט תיעודי על היטלר. ואם זה לא היה הזוי מספיק, חזרנו ברגל לביתה - אני בן 16 והיא בת 15 - וכנופיה של שיכורים באה לקראתינו ליד החור השחור של העיר, השוק הסיטונאי שבאמצע בואנוס איירס, עם גישה מאיימת, וברגע האחרון ניצלנו בזכות זה שאחד השיכורים למד איתי בייסודי.

       

       

      רק מהסיפור הזה, אפשר לכתוב תסריט.

       

        23/10/07 13:14:

      הנה כמה דברים בנושא: למי שראה את הסרט נורית עם יונה אליאן וששי קשת ... אז אני התינוקת נורית בסרט מי שרוצה לראות איפה גדלתי יוכל לראות זאת בסרט .. הכל צולם בבית הורי ובמעברה של מרוקאים שעלו ממרוקו ואנחנו גם ... ... כך שהחיים שלי נבנו כבר אל תוך התעשייה ואל העולם הזה

       

      ובתור ילד שגדל בפנימיות אני זה שהיה מפעיל את מכונת ההקרנה כל מוצאי שבת בפנימיה לכל הילדים ומקרין להם סרטים כבר מגיל קטן ... ובניהם "חלף עם הרוח" שכל חמש דקות הסלילה נקרע לי וככה מצאתי עצמי מדביק בלילה שלם עם נייר דבק שקוף את הסליל והילדים לא נהנו כמעט מהסרט בכלל ...

       

      והאהבה שלי לקולנוע כמעט ללא תנאים , אני חיי קולנוע ... אני יכל לרדת בצהריים למכולת לקנות לחם ועל הדרך להיכנס לראות סרט ולחזור לקנות לחם ...

        23/10/07 13:14:

       

      צטט: engines of creation 2007-10-23 13:09:16

      אני לעולם לא אשכח את סצינת דארט' ויידר צועד בגאון עם פלוגות המחץ שלו למסדר על גבי סיפונה של ספינת החלל של מפקדת האמפריה.

      את גלימתו השחורה המתנופפת והמוסיקה המהפנטת של ג'ון ווילאמס בשובו של הג'דיי.

      אני זוכר שפחדתי מהאיש עם המסכה השחורה, הערצתי את לוק סקייווקר והתרגשתי למראה צ'ובקה שלחם בגבורה בחיילי האימפריה.

      בתור ילד בן 5 בערך זה היה הסרט הראשון שראיתי בקולנוע אני חושב, מאז לא הפסקתי לפנטז על חרבות לייזר, ספינות חלל והכוח עד לעצם היום הזה....

       

       

      לי בעיקר יש זכרון חינני מדארק הלמט, בסרט "שגעון בחלל"

      yoghurt, i hate yoghurt

       

        23/10/07 13:13:

       

      צטט: shlonsky3 2007-10-23 13:08:18

       

      לקרין,

      האם את מטורפת על קולנוע

      או על "המסביב"?

       

      יונתן

       

      גם וגם.

       

       

        23/10/07 13:11:

       

      צטט: ריקי שיר 2007-10-23 13:07:49

      תמיד נעים לקרוא אותך

      אם הייתי יודעת לתת כוכבים הייתי נותנת ועד שאלמד אקטוף לך אחד מהשמיים

       

       

      איזו מקסימה את.

      תודה.

        23/10/07 13:11:

      קולנוע סמדר בירושלים....

       

        23/10/07 13:11:

      הנוסטלגיה של הקולנוע,

      ולא הזכרת את ההודי והטורקי,

      הז'אנרים הכה מיוחדים והשפעתם החברתית.מגניב

        23/10/07 13:11:

       

      צטט: -תמר- 2007-10-23 13:07:16

      איזה חיוכים עשית לי עכשיו,

      לקולנוע "רמה" לקח אותי סבא לראות את "אנני"

       

      וליאם ניסן - אלוהי. עד היום. בכל מצב.

       

       

      גם אני ראיתי את "אנני" בקולנוע רמה.

       

        23/10/07 13:10:

      אין כמו סרטים,

      להפליג בהם לעולמות אחרים.

      רק בקולנוע.

      הסרטים שלי:

      מרי פופינס, צלילי המוסיקה,

      פורסט גאמפ....

      סרטים שנוגעים בי. 

       

        23/10/07 13:09:

      אני אוהב להכיר את עולמך כאן, ומככב.

       

      אני החלפתי מזמוזים לראשונה בקולנוע, במהלך סרט תיעודי על היטלר. ואם זה לא היה הזוי מספיק, חזרנו ברגל לביתה - אני בן 16 והיא בת 15 - וכנופיה של שיכורים באה לקראתינו ליד החור השחור של העיר, השוק הסיטונאי שבאמצע בואנוס איירס, עם גישה מאיימת, וברגע האחרון ניצלנו בזכות זה שאחד השיכורים למד איתי בייסודי.

        23/10/07 13:09:

      אני לעולם לא אשכח את סצינת דארט' ויידר צועד בגאון עם פלוגות המחץ שלו למסדר על גבי סיפונה של ספינת החלל של מפקדת האמפריה.

      את גלימתו השחורה המתנופפת והמוסיקה המהפנטת של ג'ון ווילאמס בשובו של הג'דיי.

      אני זוכר שפחדתי מהאיש עם המסכה השחורה, הערצתי את לוק סקייווקר והתרגשתי למראה צ'ובקה שלחם בגבורה בחיילי האימפריה.

      בתור ילד בן 5 בערך זה היה הסרט הראשון שראיתי בקולנוע אני חושב, מאז לא הפסקתי לפנטז על חרבות לייזר, ספינות חלל והכוח עד לעצם היום הזה....

        23/10/07 13:09:

       

      צטט: טריסטיאן 2007-10-23 13:02:57

      סרט קלאסי. הציעו לו המון כסף להמשך והוא סירב.

      עשתה לי עצוב הכרזה, הפרצוף שלו הזכיר לי את אחת האקסיות שלי.

       

      גוועלד!

       

        23/10/07 13:08:

       

      צטט: jack 2 2007-10-23 12:59:19

      הסרט הראשון שבכיתי בו היה אי.טי, חבר מכוכב אחר.

      הסצינה האחרונה בסרט בה אליוט, נפרד מאי.טי שחוזר לכוכב שלו הותירה אותי, בת 5 בוכיה וחרדתית.

      נקשרתי לחייזר הזה.

      גם היום הסצינה הזו הורסת אותי כל פעם מחדש. 

       

      ואמרת לא עצוב בוכה

      גם אני בכיתי :) (סתם לאות הזדהות)

       

      יופי של פוסט

      תודה

       

       

      עכשיו אני בכיתי......

       

        23/10/07 13:08:

       

      לקרין,

      האם את מטורפת על קולנוע

      או על "המסביב"?

       

      יונתן

        23/10/07 13:07:

      תמיד נעים לקרוא אותך

      אם הייתי יודעת לתת כוכבים הייתי נותנת ועד שאלמד אקטוף לך אחד מהשמיים

        23/10/07 13:07:

      איזה חיוכים עשית לי עכשיו,

      לקולנוע "רמה" לקח אותי סבא לראות את "אנני"

       

      וליאם ניסן - אלוהי. עד היום. בכל מצב.

        23/10/07 13:05:

       

      צטט: טריסטיאן 2007-10-23 13:02:57

      סרט קלאסי. הציעו לו המון כסף להמשך והוא סירב.

      עשתה לי עצוב הכרזה, הפרצוף שלו הזכיר לי את אחת האקסיות שלי.

       

       

      הציעו לי את התפקיד "איטי 2"

      אבל בחרתי לעשות לבן אדם ניתוח מעקפים במקום.

      סתם בשביל ההתעללות.

       

      חחחחחחחחחח 

        23/10/07 13:02:

      סרט קלאסי. הציעו לו המון כסף להמשך והוא סירב.

      עשתה לי עצוב הכרזה, הפרצוף שלו הזכיר לי את אחת האקסיות שלי.

       

        23/10/07 13:01:

       

      צטט: kobi345 2007-10-23 12:57:32

      כמה רומנטי...הקולנוע

      אחד המקומות הכי רומנטיים עליי אדמות.

        23/10/07 12:59:

       

      צטט: רויטל ד 2007-10-23 12:55:31

      קרינושנוש

      כן, פעם הליכה לקלונע הייתה חגיגה אמיתית והתרגשות עצומה,

      אני מדברת על גיל 7 בערך וקצת בגיל ההתבגרות (להתפלח ל"אסקימו לימון" למרות שלא היינו "מבוגרים" מספיק) עם השנים והקונוטציות האחרות שהתחברו להליכה לקולנוע, החוויה לא הפסיקה להשתנות, עד שהיום ממש קשה לי לשבת באולם עם עוד מאה איש שמשתעלים, ומדברים, האינטימיות הכפויה כבר לא בשבילי, כך שתודה על המצאת הד י וי  די ...צוחק

       

       

      אני עדיין מאד נהנית ללכת לקולנוע.

      ומנסה בכל הזדמנות שיש לי ללכת.

       

        23/10/07 12:59:

      הסרט הראשון שבכיתי בו היה אי.טי, חבר מכוכב אחר.

      הסצינה האחרונה בסרט בה אליוט, נפרד מאי.טי שחוזר לכוכב שלו הותירה אותי, בת 5 בוכיה וחרדתית.

      נקשרתי לחייזר הזה.

      גם היום הסצינה הזו הורסת אותי כל פעם מחדש. 

       

      ואמרת לא עצוב בוכה

      גם אני בכיתי :) (סתם לאות הזדהות)

       

      יופי של פוסט

      תודה

        23/10/07 12:57:
      כמה רומנטי...הקולנוע
        23/10/07 12:55:

      קרינושנוש

      כן, פעם הליכה לקלונע הייתה חגיגה אמיתית והתרגשות עצומה,

      אני מדברת על גיל 7 בערך וקצת בגיל ההתבגרות (להתפלח ל"אסקימו לימון" למרות שלא היינו "מבוגרים" מספיק) עם השנים והקונוטציות האחרות שהתחברו להליכה לקולנוע, החוויה לא הפסיקה להשתנות, עד שהיום ממש קשה לי לשבת באולם עם עוד מאה איש שמשתעלים, ומדברים, האינטימיות הכפויה כבר לא בשבילי, כך שתודה על המצאת הד י וי  די ...צוחק

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קרינושנוש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין