עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרסומות מפלסטיק נשים בשר ודם

    פוסטים אחרונים

    0

    לא אני הוא

    11 תגובות   יום ראשון, 31/10/10, 22:24

    מנסה לתאם את שתי הידיים עם תנועת המשוטים לתנועה הרמונית אחת,כמו שהיא אמרה.

    אני נמצא יותר מידי זמן בתוך הסירה הזאת, מתבוסס בתוך המים שהיא כינתה מטהרים.

    השמים נקיים והעננים משייטים כלאחר כביסה אך אני אינני חש דבר פרט לכאב, הכתפיים שלי הורגות אותי וכפות ידי שורפות.

    "רק התאום המלא שלך עם עצמך יוביל אותך קדימה".

    כשהכאב שלי גדול מנשוא, אני מאבד שיווי משקל ומתהפך עם הסירה.

    עד שאעלה על גדת הנהר כבר אשנא אותה עד לשד עצמותי.

     

    יש בגדה הזאת רסיסים מאדינבורו, זה מענג וממלא אותי עד שאני נתקל בזקנה.

    היא עומדת מולי ומחליטה להתקרב וכשאני מתחיל לשוב על עקבותי היא מגדילה את צעדיה.

    זה בדיוק הזמן לרוץ ולגלות שזקנות ברסיסים מאדינבורו יודעות לרוץ מהר.

    בכל זאת פתחתי פער והקדמתי אותה, הגעתי לארמון שלה, לביתן הגנטיקה.

    מתוך הידיעה שאם אשמיד את כל נתיניה יפוג כוחה אני ניגש למלאכה בכל כוחי ומנתץ את הטלפון, הפלאפון המחשב והספרים שלה.

    מול גדת הנהר בדרכי החוצה, היא נוגעת בי בידה הכחולה והקרה ולוחשת לי, "יכולת פשוט לבקש".

     

    "אני לא מוצא את התיק שלנו"

    טובי ממרר בבכי מאחורי גבי.

    אני פותח את התיק שלי יש בו את כל מה שארזתי, אני נרגע וטובי היסטרי.

    "התיק שלי פה" אני אומר לו ויודע שהוא מדבר על התיק שבו הוא ארז את כל הממתקים לחפל'ה שהבטחתי לו שנעשה בטיול השנתי.

    אני מוציא את מברשת השיניים שלי ומביט בעצמי בראי, חלק כמו שרק ילד יכול להיות לפני שהתער פגש את פניו.

    "איך לא אכפת לך?"

    "קיבינימט טובי, פשוט לא הוצאת את התיק מהבאגז' של האוטובוס'"

    אני מסיים לצחצח שיניים והולך לעבר המשימה האמיתית, חדרי הבנות.

     ליד החדר שלה מצחקקות חבורת שומרות הראש שלה , "אין לך מה לחפש פה, טובי כבר נישק אותה".

     

    Everybody hurt

    אני מוחק

    יכולת פשוט לא לדבר על הזקנה

    אני מוחק

    מה את מבינה?

    אני תולה לך פתק על המראה בכניסה לדירתך הריקה

    מביט בעצמי המריר והלא מגולח.

    הכעסים שלי שוקעים לאט

    שלך ישברו, בתוך מספר רגעים, את הראי הזה לאלפי רסיסים.

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/1/11 22:13:

      צטט: הלנה ויטמן 2011-01-09 20:47:52

      השאלה היא לא מתי קם ערוץ שתיים אלא מתי הוא הגיע לקיבוץ שלנו. בהתחשב בזה שהטלפון הגיע לבית שלנו ב91 אתה מבין באיזה אזור דמדומים גדלנו?

      טוב, לא אפסד זמנך, אקרא ואנסה ללמוד בעצמי- למשל מאיזה קיבוץ, לאלו שרשים את מתחברת (רחל?), וסתם לקרא ולהנות. ל"ט

        9/1/11 20:47:

      צטט: זאראטוסטראח 2011-01-09 20:38:25

      צטט: הלנה ויטמן 2011-01-09 20:23:22

      ואני לתומי סברתי שאנשים מתפרנסים בעיקר מלהיות חד משמעיים...

       

      האמת שנותנים לי בדרך כלל 23.

      אבל לצערי אני בת 28.6 זה מה שיגיד הטופס בקופת חולים אם אני אתפתה להגיע לשם שוב ולהזכר כמה אני זקנה.

      אתה אפילו יכול לבחון אותי על מה שהיה לפני 1982, שום דבר ככל הזכור לי (גם ב83 ו84 השטח די אפור).

      :::::::::::::::::::::::::::::::::::::

      הבית המעופף? בשנות ה 80? מה פתאום? רגע, מתי קם ערוץ 2?...

      אבל התגובה שלי היא  בעיקרה על המשמעויות של הפוסט, שהן אולי רבות וערטילאיות אבל הכותבת מחוייבת על פי החוק לגלות טפח ולהסתיר טפח2 ולכן אנא גלי משהו..

      השאלה היא לא מתי קם ערוץ שתיים אלא מתי הוא הגיע לקיבוץ שלנו. בהתחשב בזה שהטלפון הגיע לבית שלנו ב91 אתה מבין באיזה אזור דמדומים גדלנו?

        9/1/11 20:38:

      צטט: הלנה ויטמן 2011-01-09 20:23:22

      ואני לתומי סברתי שאנשים מתפרנסים בעיקר מלהיות חד משמעיים...

       

      האמת שנותנים לי בדרך כלל 23.

      אבל לצערי אני בת 28.6 זה מה שיגיד הטופס בקופת חולים אם אני אתפתה להגיע לשם שוב ולהזכר כמה אני זקנה.

      אתה אפילו יכול לבחון אותי על מה שהיה לפני 1982, שום דבר ככל הזכור לי (גם ב83 ו84 השטח די אפור).

      :::::::::::::::::::::::::::::::::::::

      הבית המעופף? בשנות ה 80? מה פתאום? רגע, מתי קם ערוץ 2?...

      אבל התגובה שלי היא  בעיקרה על המשמעויות של הפוסט, שהן אולי רבות וערטילאיות אבל הכותבת מחוייבת על פי החוק לגלות טפח ולהסתיר טפח2 ולכן אנא גלי משהו..

        9/1/11 20:23:

      צטט: זאראטוסטראח 2011-01-08 22:41:20

      צטט: הלנה ויטמן 2010-12-05 19:01:23

      צטט: אישה בלי כינוי 2010-12-05 07:07:17

      יש כאן משהו אחר.. משהו מהתקופה בה אני הייתי ילדה והייתי רואה את האחים גרין עם שניים מהאחים שלי, כשהאח הכי צעיר עדיין לא נולד. משהו כואב..ונוסטלגי..ומתוק עד כאב..וגם צורת הכתיבה שלך, כמו תסריט הבנוי מעוד כמה אלמנטים..

      לנו היתה ילדות קשה עם ערוץ לבנון ששידר הבית המעופף, סופר בוק והיה גם ערוץ אחד. כנראה שנסיבות שונות גורמות לתוצאה דומה.

      ::::::::::::::::::::::::::::

      הו הו תפסתי אותך, את לא בת 28!

      ואני לתומי סברתי שאנשים מתפרנסים בעיקר מלהיות חד משמעיים...

       

      האמת שנותנים לי בדרך כלל 23.

      אבל לצערי אני בת 28.6 זה מה שיגיד הטופס בקופת חולים אם אני אתפתה להגיע לשם שוב ולהזכר כמה אני זקנה.

      אתה אפילו יכול לבחון אותי על מה שהיה לפני 1982, שום דבר ככל הזכור לי (גם ב83 ו84 השטח די אפור).

        8/1/11 22:41:

      צטט: הלנה ויטמן 2010-12-05 19:01:23

      צטט: אישה בלי כינוי 2010-12-05 07:07:17

      יש כאן משהו אחר.. משהו מהתקופה בה אני הייתי ילדה והייתי רואה את האחים גרין עם שניים מהאחים שלי, כשהאח הכי צעיר עדיין לא נולד. משהו כואב..ונוסטלגי..ומתוק עד כאב..וגם צורת הכתיבה שלך, כמו תסריט הבנוי מעוד כמה אלמנטים..

      לנו היתה ילדות קשה עם ערוץ לבנון ששידר הבית המעופף, סופר בוק והיה גם ערוץ אחד. כנראה שנסיבות שונות גורמות לתוצאה דומה.

      ::::::::::::::::::::::::::::

      הו הו תפסתי אותך, את לא בת 28!

      ואני לתומי סברתי שאנשים מתפרנסים בעיקר מלהיות חד משמעיים...

       

        5/12/10 19:01:

      צטט: אישה בלי כינוי 2010-12-05 07:07:17

      יש כאן משהו אחר.. משהו מהתקופה בה אני הייתי ילדה והייתי רואה את האחים גרין עם שניים מהאחים שלי, כשהאח הכי צעיר עדיין לא נולד. משהו כואב..ונוסטלגי..ומתוק עד כאב..וגם צורת הכתיבה שלך, כמו תסריט הבנוי מעוד כמה אלמנטים..

      לנו היתה ילדות קשה עם ערוץ לבנון ששידר הבית המעופף, סופר בוק והיה גם ערוץ אחד. כנראה שנסיבות שונות גורמות לתוצאה דומה.

        5/12/10 07:07:
      יש כאן משהו אחר.. משהו מהתקופה בה אני הייתי ילדה והייתי רואה את האחים גרין עם שניים מהאחים שלי, כשהאח הכי צעיר עדיין לא נולד. משהו כואב..ונוסטלגי..ומתוק עד כאב..וגם צורת הכתיבה שלך, כמו תסריט הבנוי מעוד כמה אלמנטים..
        4/12/10 18:34:

      צטט: עפרי5 2010-12-04 13:16:37

      כמה מרירות כמה כעס. אלה החיים...אינם מפוייסים.ופחות עם הזקנה.EVERYBODY HURT SOMETIME

      כן להיות מבוגר זה לא משהו. בשביל מה גמרתי את מה שהיה בצלחת?

        4/12/10 13:16:
      כמה מרירות כמה כעס. אלה החיים...אינם מפוייסים.ופחות עם הזקנה.EVERYBODY HURT SOMETIME
        8/11/10 21:02:

      צטט: מלכוד22 2010-11-07 14:01:06

      אני לא בטוח שהבנתי הכל אבל אני כן יודע שזכרונו ורסיסים הם אכן דבר מתעתע. פעם מישהו אמרלי שלא פלא שלאנשים זקנים יש דמנציה, זו הדרך של אלוהים לעזור להם עם הנטל שבזכרונות.

      כמו שהצהרתי בעבר, לא הייתי מתפרנסת מלהיות ברורה. כולם מצטערים על משהו.

        7/11/10 14:01:
      אני לא בטוח שהבנתי הכל אבל אני כן יודע שזכרונו ורסיסים הם אכן דבר מתעתע. פעם מישהו אמרלי שלא פלא שלאנשים זקנים יש דמנציה, זו הדרך של אלוהים לעזור להם עם הנטל שבזכרונות.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      הלנה ויטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין