עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    תגובות (7)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      31/10/10 17:59:
    תודה רבה, "אופנה בגלות". כאן לא ניתן להיכנס לפייס-בוק. אני מפסידה עולם ומלואו בתמורה לעולם שנגלה לי בסין...
      31/10/10 16:27:
    אני ממליצה על הרשומה ב-Facebook.
      31/10/10 16:23:

    תודה לך על התיאור המרתק.

    תמיד מעניין ומשמח להכיר תרבויות חדשות ושונות.

      30/10/10 18:09:
    לא התחלתי לכתוב בלוג משלי, ולא נראה שאעשה זאת בעתיד הקרוב. נכון לעכשיו אני מסתפקת בכתיבה במקומות אחרים, כפי שסיפרתי לך :)
      29/10/10 19:18:
    ותודה לך, למדנית יקרה.
    התגובות שלך מעודדות ומשמחות.
    התחלת לכתוב בלוג משלך?
      29/10/10 19:13:
    ותודה גם על השיר הנהדר של רחל חלפי!
      29/10/10 19:07:
    תודה על הפוסט המושקע והמרתק! נהניתי מאוד לקרוא ולהזין את עיני בתצלומים.
    והנה בשעה טובה אני מצליחה לככב ואף לפרסם תגובה!
    0

    חתונה בלבן, צהוב ואדום – החתונה הסינית הראשונה שלי

    9 תגובות   יום שישי , 29/10/10, 18:23

    זה היה אירוע אקלקטי של צבעים, טעמים ותרבויות. מה שהופך אותו לתופעה תרבותית שמייצגת את סין של סוף העשור הראשון במאה העשרים ואחת. טקס מבוים במשך שעתיים, מוסיקה מערבית, שלוש שמלות כלה מתחלפות, שלוש תסרוקות מעוצבות, עוגה בשלוש קומות, יין, אוכל סיני בגלים [עוד שעתיים], הרבה פרחים [הזר, שימו לב, פותח אצל החתן ועובר ממנו לכלה]. בלי קפה. פירות ללא "מתוקים", ואין ריקודים. הרבה קווי דמיון, הרבה הבדלים. זו הייתה החתונה הסינית הראשונה שהוזמנתי להשתתף בה. לאחרות נקריתי והצצתי.

      

    סון ז'ה [sun zhe], בן 25, אדריכל צעיר ויפה, והו צ'ן [hu chen], בוגרת ניהול ועובדת בחברה מערבית, יפה ותמירה, הם בעל ואישה שהתחתנו במהלך השנתיים האחרונות בשרשרת של אירועים. בשלב הראשון הם התחתנו באופן רשמי וממוסד כאשר נרשמו כזוג נשוי במשרד ממשלתי. זה הרישום כהלכה על פי נוהגי הבירוקרטיה החילונית הסינית. לאחר מכן הצטלמו בסטודיו בבייג'ינג ונסעו לבילוי ולצילומי חוץ על החוף באי סאן-יה [San ya] שבסין. שם בילו מעין שבוע דבש [אם להשתמש במושגים מערביים], הצטלמו בסדרת תמונות של חתן-כלה, וכך הכינו חלק מהתוכנית האומנותית לאירוע השיא: חתונה עם מאתיים מוזמנים במלון חמישה כוכבים, ב- Chang'an Avenue, "קו האמצע" של בייג'ינג, השדרה האימפריאלית שלמדה משהו מפאריז והגדילה ראש.

      

    הזמן: יום שישי, 10:00 בבוקר עד 14:00.  

      

    תפאורה: סון ז'ה והו צ'ן מבינים בעיצוב והציבו בכניסה דמויות מצולמות של עצמם בגודל טבעי, גזורות ומודבקות על קרטון קשיח. תמונות כלה וחתן שצולמו, כאמור, בשבוע הדבש. ללמדנו שהסדר המערבי המוכר לנו הוא לא קדוש ולא הכי יעיל או חכם.

     

    ''

      

    לפני הכניסה לאולם ניצב שולחן קבלה ועליו מעטפות אדומות, שבהן שמים האורחים את הכסף [כמה? בהמשך]. במסדרון הנאה שהוביל לכניסה לאולם הוצבו בגומחות תמונות של החתן והכלה בבימוי משועשע.

    הסטת וילון לבן אוורירי הכניסה אותי לאולם האירוע. במה רחבה, מסלול לבן מוביל אליה, שדרת פרחים לאורכו, עשרים שולחנות עגולים, עשרה אורחים בכל שולחן - עשרה שולחנות למוזמני הכלה, ועשרה שולחנות למוזמני החתן. הרבה לבן לטוהר הבחירה והרבה ורוד לעומק התקווה שבדרך. החתן והכלה ייכנסו רק עם תחילת הטקס.

      

    הטקס: ראשון הגיע החתן, נעמד בקצה המסלול, המתין לבואה של אשתו-הכלה עם זר פרחים בידיו:

      

      

    ''

     

    והנה היא נכנסת מלווה על ידי אביה:

      

      

    ''

     

    הם נפגשו על המסלול הלבן. החתן לוחץ את ידה ומעביר לה את הזר. מנחה מקצועי מביים את העניינים. הוא עונד לה טבעת, היא עונדת לו טבעת:

      

    ''

     

    הם חוזרים על הבטחת הנישואים שהמנחה ממליל [כמו הרב וכמו הכומר]. חיבוק, והנה זה בא: הנשיקה!  הקהל שואג ומוחא כף. השניים משתחווים לקהל.

      

    ברכה באנגלית של הבוס המערבי  שיודע מדוע סו ז'ה בחר בהו צ'ן: "כי ממנה לא שומעים 'זה בלתי אפשרי'".

     

    ''

      

    חברים וחברות מברכים, החתן מתרגש, יו-יו [החברה של האימא של החתן שהיא גם קצת חברה שלי] מנגבת במפית את הדמעות. אני מנופפת בתמונת הכלה שהודבקה על לוח עגול קטן.

     

    מוסיקה מערבית קצבית מטעינה חשמל. הכלה נעמדת בגבה לקבוצת חברות, שנעמדת על המסלול, וזורקת את הזר לאחור. בת דודתה תופסת אותו. על כרית מגיעה חסה אמריקאית כדורית. החתן מסתובב לאחור וזורק אותה לחברים שנערכים לעמדת תפיסה. חוץ. החסה עפה הצידה.

     

    פסק זמן. החתן והכלה יוצאים להחליף בגדים. בינתיים המנחה עורך משחקים נושאי פרסים. שאלה לדוגמה: "מה יהיה צבע השמלה הבאה של הכלה?". יו-יו מנחשת אדום או כחול. לא נכון. התשובה: צהוב.

     

    בינתיים מקרינים סרטי וידיאו של הזוג באי סאן-יה ותמונות של החתן והכלה בילדותם. ברקע מתנגן "It is a new way".

    גיבורי השמחה חוזרים אלינו. היא בשמלת מלמלה בקרם-צהוב ובתסרוקת קלה יותר. חותכים עוגה.

     

     

     

    ''

     

    ברכות של החותנים [רק האבות מברכים]. אבא של סון ז'ה מומחה בדיבור בפני קהל. ההורים מרימים ידיים, לוחצים ידיים ומתחבקים. מוסיקה רוגשת, זה מרגיש כמו שיא שני בטקס. הקהל מוחא כפיים, בועות ממלאות את הבמה  - !gan bei לחיים!

     

     

    ''

     

    הכלה והחתן יוצאים להחליף בגדים. מה יהיה צבע השמלה הפעם?

     

    אוכל: עד לארוחה הרשמית הוגשו על השולחן חטיפים, פיצוחים, שתייה קלה, יין וסיגריות. סיגריות הן חלק מהאירוח הנדיב. בשתיים עשרה הגיעו המנות הראשונות והחלו מסתובבות על הזכוכית במרכז השולחן. מרק סנפירי כריש [המרק הטעים ביותר שאכלתי עד כה בסין] הוגש בכלי אישי קטן. שרימפס ענק ממולא הוגש גם הוא בצלחת אישית מיוחדת. אחר כך דג. יו-יו עוזרת לי לקחת ממנו נתח לצלחת. צלחות אחר צלחות נלקחות וחדשות מחליפות אותן. במרכז השולחן עוד מנות ועוד: קציצות עם פטריות, בשר חזיר עם ירקות, בקר עם אורז... מפסיקה למנות את המנות. מרק מתוק מסויה אדומה מסמן שמתקרבים לסוף. לסיום מגש פירות.

     

    בזמן הארוחה שבים אלינו הכלה והחתן. היא מפתיעה בשמלה אדומה-בהירה. קצרה, מחויטת, מעוצבת להלל ובתסרוקת לייט. הם מתערבבים בקרב האורחים. חיבוקים אוהבים לסבתא ולסבא [גנרל בצבא של מאו דזה דונג, ייחוס רם-דרג!].  מרימים כוסיות, מדליקים סיגריות. סון ז'ה עליז, חברותי ומאוד משוחרר. היין מסיר עבותות של איפוק סיני. 

     

    ''

     

     

    כמה זה עולה להורים: את האוכל מחשבים לפי שולחן. 6,000 יואן לשולחן עבור האוכל, כולל את החטיפים והיין [כפול עשרים שולחנות]. השמלה הלבנה והצהובה של הכלה: 1,000 יואן לשמלה - זולות יחסית, כי היא נסעה במיוחד לעיר סוצ'ו, לרחוב מיוחד שבו תופרים שמלות כלה, כדי לקנות אותן שם במחיר מוזל. לבוש החתן: החליפה [פראדה מקורי] 14,000 יואן, חולצת פראדה 4,000 יואן, עניבת פראדה 2,000; נעליים CK 5,000 יואן. השמלה וז'קט העור השחור שלבשה האימא של החתן עלו 6,000 יואן. תשלום לחברת הארגון של האירוע עבור האולם, המנחה, העיצוב, הפרחים, הצילום - עוד 80,000 יואן. סך הכל למעלה מ- 200,000 יואן. הון סיני עתק.

     

    ועכשיו צריך לקנות דירה קטנה ביד שנייה במרחב שבין הטבעות השנייה-שלישית-רביעית [מקום טוב בעיר המתפרצת] בשלושה מיליון יואן [לפי חישוב של 40,000-30,000 יואן למטר מרובע].

    "כמה נותנים?", שאלתי את אחד הסטודנטים שלי, ונעניתי: "בין 500 ל- 1000 יואן". אז שילשתי ת'סכום.

     

    ''

     

    מזל טוב לזוג ולמשפחה, ובהשראת שם המלון [תרגום מילולי: גן, בנייה, מדינה] אני מברכת אותם שיבנו את חייהם המשותפים כגן פורח בסין הצומחת ומשגשגת.

     

    *****

    דו-רה-מי

    דור ה-ME -  ילידי שנות השמונים, פרי מדיניות הילד היחיד במשפחה, מטעינים את העלייה בשיעורי הגירושים. 1.7 מיליון זוגות עשו זאת בשנת 2009 [עלייה של 10.3 אחוז לעומת השנה הקודמת]. כשלושים אחוז מנישואי דור זה נכשלים. יש מי שמסבירים את המימדים בכך שילדים-ממוקדי-עצמם אינם יודעים לחלוק חיים עם אחרים; יש מי שיאמרו שהצעירים פשוט מאמצים תרבות פתוחה יותר ביחס למוסד הנישואים. כך או כך גם להם זה כואב.

    אז נרגיע בשיר עברי, מחווה לתרבות הסינית:

    אֵיךְ דְּרָקוֹן אוֹהֵב (פזמון רֶגֵאיי) / רחל חלפי

    אֵיךְ דְּרָקוֹן אוֹהֵב? / נוֹשֵׁף סִילוֹנִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר שֶׁל אֵשׁ? / טָס עוֹד יוֹתֵר גָּבֹהַּ בַּשָּׁמַיִם? / מַכֶּה בִּזְנָבוֹ בְּתֶדֶר עֲוִיתִי? / אוֹ שֶׁמָּא מְכַשְׁכֵּשׁ הוּא בִּזְנָבוֹ הַמְבֻיָּת לְפֶתַע / כְּמוֹ כְּלַבְלָב מְאֹהָב? /

    מַה דְּרָקוֹן חוֹשֵׁב כְּשֶׁהוּא אוֹהֵב? / "אֲנִי צִפּוֹר שְׁבִירָה"? / אוֹ שֶׁמָּא: "אֲנִי אֶהְיֶה הַטּוֹב שֶׁבַּבְּעָלִים" /

    אֵיךְ אוֹהֶבֶת דְּרָקוֹנִית? /  הַאִם הִיא מוּכָנָה לְפֶתַע / לִהְיוֹת מֻשֶּׁלֶת / עֵירֻמָּה / מִשִּׁרְיוֹנָהּ הַקַּשְׂקַשִּׂי וְהָאַבִּירי? /  מִכִּידוֹנֵי הָאֵשׁ אֲשֶׁר חוֹרְכִים אֲוִיר? / מִשִּׁנֶּיהָ הַפּוֹלְחוֹת עוֹלָם? /

    הַאִם הִיא מַרְגִּישָׁה: "אֲנִי אַדְוָה קְטַנָּה צְלוּלָה שֶׁל מַיִם / הַנּוֹשְׁקִים לַסֶּלַע"? / הַאִם כָּל שֶׁהִיא רוֹצָה זֶה לַהֲפֹךְ לְאַיָּלָה / תְּמִימָה וַחֲמִימָה    שֶׁהוּא טָרוֹף יִטְרֹף בָּהּ? /

    אֵיךְ דְּרָקוֹן אוֹהֵב? אוּלַי הוּא חוֹשֵׁב: / אֲנִי דְרָקוֹן וַאֲנִי פָּשׁוּט אוֹהֵב וְאוּלַי אֲפִלּוּ: /

    אֲנִי דְרָקוֹן, / מַשְׁמָע אֲנִי אוֹהֵב.

    http://www.chagim.org.il/ListPages.aspx?catid=705#

     

    *******

    במוזיאון לאומנות עכשווית בבייג'ינג הוצגה החודש עבודת וידיאו שלוקחת את החלומות האנושיים שלנו ואת הבועות התמימות מהבמה למקומות של עימות ושיבוש. כמו באומנות, כמו בחיים.  

    ''

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      יסינראל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין