סוכרייה. לא משנה כמה שנים כבר עברו, כשאני חושב על סלטי משני, אני לא חושב על חומוס, או מטבוחה. אני חושב על סוכרייה. טוב, קצת רקע...

שמנת ואני במקור מראשון לציון – עיר היין, הקניונים וסלטי משני. טוב, נסחפנו. היא כבר לא עיר היין. בכל מקרה, כשאני הייתי קטן ואחי הגדול היה בצבא, אמי הייתה נוסעת בכל יום שישי לרמת אליהו, נדחפת בתור וקונה מהסלטים של משני. אז משני הייתה רק מעדנייה, ואני הייתי ילד שלא אוהב חצילים וחומוס. לכן הייתי זוכר מהביקור השבועי במשני רק את הסוכרייה הצבעונית עם הלוגו "סלטי משני" שהיו מקפידים לחלק שם.

המשיכו להעמיס עלינו כל טוב, ממולאים שאני התלהבתי מהם, אבל שמנת לא כל כך, שיפודי פרגיות, קבבים ושיפוד אנטריקוט. הכול היה טעים, אבל לא הביא בשורה מיוחדת שתקרא לסועדים מכל רחבי הארץ. בהחלט מקום להיכנס בו לארוחת צהריים מזרחית, אם אתם באזור. (בניגוד לסלטים מהמעדנייה, שהיו מעולים בכל קנה מידה)
היו גם קינוחים פרווה – מלבי ובוואריה. עדיין לא נתקלנו במלבי פרווה ובוואריה שהיו מספיק טובים לטעמינו. גם לא אלו במסעדה של משני.

אז מה היה לנו? פלאגים, פלטינות, מעדנייה עם סלטים מעולים, סלטים מובילים (ובריאים) שמשווקים בכל רחבי הארץ, ומסעדה מזרחית לא רעה.

שיהיה לכם בתאבון,
                שמן ושמנת.

רוצים לקבל עדכונים בכל פעם שיוצא פוסט חדש?
הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק:
http://www.facebook.com/home.php#!/group.php?gid=137030085675