עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    אין זמן כזה- "אחר כך"-קליוסטרו

    .............
    ניסיון חיי לימד אותי שהמשפט -
    \"אין זמן כזה אחר כך\" נכון ביסודו
    אבל מוטעה במציאות.
    כמי שנגוע ב 'דלקת כרונית בהווה',
    קרי:
    תולה מהר את הכביסה כדי לסיים,
    ולא תולה אותה אחד אחד ונהנה מכל אטב...
    (או כפי שהמתחכמים יגידו לא קונה מייבש כביסה)
    גיליתי שכאן במחשב יש זמן כזה אחר כך,
    שזה עכשיו.

    עדכון מהמרפסת:
    עכשיו תליתי כביסה, אחד אחד
    כיף כזה כבר ממזמן לא היה לי.

    ארכיון

    0

    הרחק ככל האפשר מהאמת

    25 תגובות   יום ראשון, 21/10/07, 21:55

     

     

    חזרתי עכשיו מיום צילום לסדרה בטלויזיה הקנדית, "הארכיאולוג העירום", (עונה שנייה,שלהם)

    הנושא של הפרק שהשתתפתי בו : 'קסמים תנ"כיים/בעת העתיקה".

     

    יש להם לקנדיים ערוץ דתי בשם VISION שמממן כבר עונה שנייה לסדרה הזאת שמשודרת בכל העולם.

    (וגם אצלנו ב ערוץ 8 ) גם לנו יש משהו דומה, ערוץ דומה, 'תכלת'.

     

    היה מרתק, גם המארח, גם מוזיאון מגדל דוד, וגם לשבור את השיניים באנגלית...

     

    לך תענה לשאלה, מהו קסם בעיניך? את התשובה הבאה באנגלית:

     

    "קסם- פעולה שבה התפישה החושית מובילה לפרשנות מוטעית של המציאות"

     

    עניתי, עניתי גם על ההקשר בין המקצוע השני העתיק בעולם (קסמים רבותי קיימים כבר 5,000 שנה בתרבות)

    לבין המקצוע הראשון. על קסמים בתנ"ך, על האיסור, על המקצוע שלי שהולך ונמוג, קוסם הולך ונעלם.

     

    תפשה את עיני הגדרתי-"פרשנות מוטעית של המציאות" שלפתי מהגולם את הטקסט הבא, שנכתב

    למופע הפתיחה במוזיאון ישראל בירושלים בשנת 2001, פסטיבל 'אבראקאדאדא' קסמים דאדא וסורילאיזם.

    הנה זה כאן, לדעתי זה די ברור שזה לא ברור:

     

    גבירותיי ורבותי, ילדים אהובים, עוד מעט ואופיע לפניכם, תוכלו לראות אותי, להרגיש את נוכחותי לנסות לנחש מי אני? בן כמה אני? את מי אני אוהב? מי אוהב אותי?

    אבל אל תשכחו      כמוני, כמוכם אני בעצם רק, רק אוסף, אוסף של דמויות, טיפוסים שונים, חלקם טובים חלקם רעים כולם, זזים ומדברים ....עד שבסוף הם מתים .

    את מי מהן, מהדמויות הרבות והטיפוסים השונים, אשר חלקן תכננתי עבורכן וחלקן יגיעו הנה במקרה מעצמן בספונטאניות, את מי מהן תפגשו כאן היום , תלוי בהרבה רק בכם....רק בכם...רק בכם.

    אם אצליח במופע זה לגרום לכם לבלבול, אזי "מי אני" כבר לא ישנה בכלל.

    לא על היכולת שלכם לראות אני רוצה להשפיע אלא על היכולת שלכם לא להבין את המציאות

    לנסות ולכוון אתכם לפרשנות מוטעית של המציאות, אל הקסם, רחוק ככל האפשר מהאמת.

    אם אני אצליח באמת היום, להרחיק אתכם מהאמת ולשפר ולו בקצת את יכולת האבחנה שלכם אזי בזיכרון שלכם בעתיד ירשם שמעולם לא הייתי קיים בכלל.

     

    הנה ככה זה הוקלט במקור, על הבמה פייה עם תת מקלע, על המסך זוג העיניים המפורסם מנשיונל גיאוגרפיק, אני מאחורי הקלעים לובש על הראש ארנב מתוכו אשלוף כובע.

    לחץ כאן להקלטה

     

    לחץ כאן לסרטון על פסטיבל 'אבראקאדאדא' מוזיאון ישראל ירושלים

     

     

    ''

    מתוך צילומי הפרק,קסמים תנ"כיים בסדרה 'הארכיאולוג העירום'

     

    לחץ כאן לאתר הסדרה 'הארכיאולוג העירום'

     

     

    קליוסטרו זה קוסם

     

    *** 

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/10/07 15:00:

       

      צטט: קליוסטרו 2007-10-23 00:35:03

      נתחיל מוודי אלן,

      מעטים יודעים שהוא חלם להיות קוסם, בגיל ההתבגרות שלו,

      יצא שעבדתי בהבימה על "הקוסם מברוקלין" תרגום של

      floating light bulb

      מחזה שוליים של וודי אלן, שבסיסו  ילדותו האומללה של הנער הג'ינגי' המתבגר, אמא אלכוהוליסטית (יו סליחה שכחתי את שמה זה לא אישי), אבא מלצר (מוסקו אלקלעי) נואף, דירה קטנה בברוקלין....ובלילות הקירות נפתחים (תפאורה מופלאה- דרור הרנזון) ונהיה ברודווי.

      עבדנו מאות שעות על ההפקה הנהדרת הזאת, ראיתי את ההצגה 70 פעם , זה כמו לראות את הסרט של החיים שלך 70 פעם. אני בספק אם משיהו בקהל ידע על זה משהו.....

      אני עוד אחזור מענין לי כאן למרות שאני הולך להעלות תיכף פוסט שיעקוף את זה בענין דומה...

       

      ליז, תודה על הקליוס, הולך לאמץ את זה, איך אפשר לתרגם חכם את ה  ההשהית האמונה שדברת עליה בצורה יותר טובה?

      טובהלה ושרון, יש בכל זאת הבדל גדול בין שחקנים לקוסמים, את השחקנים אתה יכול לשאול או לדעת איך הם עשו את זה, למדו את התפקיד, התחפשו חוו ושאר שלל הרגשות..הם יענו בשמחה בדרך כלל ב'דאבל ספרד' בעיתון. קוסם ישתוק. הקוסמים משתמשים באישור הקהל לעבוד עליהם, אבל בכל זאת יותר נזהרים מאשר שחקנים, שחלילה לא יראו להם את החוט הבלתי נראה...:) 

      גם לשחקנים יש סודות שהם לא יגלו לאף אחד ואל תשאלו אותי מה הם אפילו אני רק אומר שהם קשורים להצפה של רגשות מסוימים

        23/10/07 01:26:

      השעיית  חוסר האמון,

      תודה.

      ברשותך אני משעה את הרצון,

      עד שנבדוק את זה לעומק, 

      מסתבר יש כאן ענין נוסף לבדיקה...

      אמממ לא נגמר....

        23/10/07 01:00:

      אוקיי...

      זה בעייתי כי כאן העברית מתגלה במלוא סירבולה (לא נכנסת לזה..).

      אבל מצאתי את זה -

      יכולת הניתוק בין הממשות לבדיה מתבססת על קונבנציית ה"כאילו" (willing suspension of disbelief) כלומר השעיית חוסר האמון.

       

      וארחיב את זה ל: השעיה מרצון של חוסר האמון

      המאמר עצמו נקרא:

      רוחק אסתטי כמד-איכות באמנות התיאטרון לצעירים

        23/10/07 00:45:
      אני אמצא תרגום מדוייק יותר לדבר ההוא, אחרת מה אני שווה...
        23/10/07 00:35:

      נתחיל מוודי אלן,

      מעטים יודעים שהוא חלם להיות קוסם, בגיל ההתבגרות שלו,

      יצא שעבדתי בהבימה על "הקוסם מברוקלין" תרגום של

      floating light bulb

      מחזה שוליים של וודי אלן, שבסיסו  ילדותו האומללה של הנער הג'ינגי' המתבגר, אמא אלכוהוליסטית (יו סליחה שכחתי את שמה זה לא אישי), אבא מלצר (מוסקו אלקלעי) נואף, דירה קטנה בברוקלין....ובלילות הקירות נפתחים (תפאורה מופלאה- דרור הרנזון) ונהיה ברודווי.

      עבדנו מאות שעות על ההפקה הנהדרת הזאת, ראיתי את ההצגה 70 פעם , זה כמו לראות את הסרט של החיים שלך 70 פעם. אני בספק אם משיהו בקהל ידע על זה משהו.....

      אני עוד אחזור מענין לי כאן למרות שאני הולך להעלות תיכף פוסט שיעקוף את זה בענין דומה...

       

      ליז, תודה על הקליוס, הולך לאמץ את זה, איך אפשר לתרגם חכם את ה  ההשהית האמונה שדברת עליה בצורה יותר טובה?

      טובהלה ושרון, יש בכל זאת הבדל גדול בין שחקנים לקוסמים, את השחקנים אתה יכול לשאול או לדעת איך הם עשו את זה, למדו את התפקיד, התחפשו חוו ושאר שלל הרגשות..הם יענו בשמחה בדרך כלל ב'דאבל ספרד' בעיתון. קוסם ישתוק. הקוסמים משתמשים באישור הקהל לעבוד עליהם, אבל בכל זאת יותר נזהרים מאשר שחקנים, שחלילה לא יראו להם את החוט הבלתי נראה...:) 

        22/10/07 21:59:

       

      צטט: קליוסטרו 2007-10-22 19:05:10

      חוקים נוקשים? בעולם?

      קסמים זה קודם כל מרד נגד חוקי הטבע

        22/10/07 21:40:

      אנשים מעדיפים להיות הרחק ממנה, מהאמת

       אני אישית מכור לה, שומר עליה מכל משמר, כי היא המסמן שלי למציאות, בתור מי שיוצר אשליות לרוב, חשוב שלפחות אני אדע איפה האמת מונחת לא?

       

      נקודת המוצא שלך הזאת נשמעת הכרחית כנראה לעיסוק/מקצוע שלך ואני מניחה שהיא שומרת עליך ועל הקרובים לך.

      מסכימה גם עם טובה'לה (?) בדבר הדמיון בין שחקנים לקוסמים.

      אותו עיקרון של suspense of disbelief  שנמצא בבסיס התיאטרון הוא כנראה גם זה שמצוי בעולם הקסם. ההשעיה הזאת של האמונה במציאות, שהיא לכשעצמה קסומה בעיני (בערך ההקשר היחיד שמרשה לעצמי להשתמש במילה הזאת, שנשחקה עד עפר) - שמתחילה לפעול עם הרמת המסך בתחילת ההצגה וגורמת לנו להאמין שאנחנו בסקוטלנד של ימי הביניים, היא המקבילה למחזה הנפלא של פיות פעורים ולסתות שמוטות לנוכח שליפת השפן מהכובע ו/או ....במופעי קסמים.

      בפעם האחרונה שחזיתי בזה, זה היה ב-scoop של וודי אלן (חולה קסמים לא קטן גם הוא).

      פוסט מעניין, קליוס, כמו גם הדיון שהתפתח לו כאן.

        22/10/07 19:41:

      כן, תחשוב על ילד, שלא מוצא את עצמו כל כך מבחינה חברתית, שקרוע תחת העומס של בית הספר וההורים, והכללים, וציונים, ואיזו ילדה שהוא נורא אוהב ואין לו אומץ להגיד לה את זה.

      הייתי מפנטז שאני יכול לעוף וכולם מסתכלים עלי ומתפעלים והילדה הזאת מוחאת לי כפיים. אבל במציאות לא יכולתי לעשות את הדברים האלה. ואז גיליתי את הקסמים. ופתאום מה שהיה בלתי אפשרי הפך לאפשרי, לפחות למראית עין, אל תשכח שזה גם גיל של התפקחות. בתור ילדים קטנים האמנו שיש קסמים, אני לא העלתי על הדעת שאין באמת קסמים בעולם. האמנתי בטלפטיה ובסיאנס ובטלפורטציה ובחייזרים ובמה לא.. ובגיל 12 13התחלתי לקלוט שכנראה זה חרטה ברטה והעולם לא מאפשר לדברים שחלמתי עליהם להתקיים. ואז באו הקסמים.. אצלי זה היה מרד נגד העולם החמרי עם כל חוקי הטבע הבלתי מתפשרים האלה. לא רציתי לחיות בעולם כזה. הייתי עומד מול הראי, ועובד על עצמי שאני באמת מצליח להעלים את הקלף. נשבע לך.

        22/10/07 19:05:
      חוקים נוקשים? בעולם?
        22/10/07 18:25:

       

      צטט: קליוסטרו 2007-10-22 17:50:18

      מענין,

      רוב האנשים מכירים לפחות איזה קסם אחד,

      ב"דכ מהילדות או המילואים (שני דברים שהולכים ונעלמים כאן)

      גיליתי שרוב האנשים/ילדים שלומדים קסמים נהנים בעיקר משני דברים

      מהכוח שהם מקבלים ברגע, אני יודע משהו אחד לפחות שאתה לא

      ומהעובדה שאפשר להצליח מייד.

      אבל וכאן הפואנטה !

      כל מי שנשבה בקסם, שנהיה מכור ומתמסר בבעיה מסוימת,

      אני אסביר

      אני תמיד אומר לאמהות של התלמידים הצעירים שלי שמראים התמכרות לקסמים

      שכנראה יש קושי במציאות שלהם....האמהות בדרך כלל מתכווצות בהתחלה אבל אחר כך

      מתעשתות ומודות לי...

      טובלה פינס את מודה? 

      אני חושב שזה קשור לבעיות חברתיות בגיל רגיש מאוד (12 13)לפחות כל הקוסמים שדיברתי אתם מאשרים את זה. מעבר לכוח שזה נותן לך, וזה בהחלט נותן כוח, זה מספק גם בריחה מהמציאות אל תוך עולם של אפשרויות בלתי מוגבלות. יש בזה איזה מרד אני חושב, מרד כלפי העולם והחוקים הנוקשים שלו.

        22/10/07 17:50:

      מענין,

      רוב האנשים מכירים לפחות איזה קסם אחד,

      ב"דכ מהילדות או המילואים (שני דברים שהולכים ונעלמים כאן)

      גיליתי שרוב האנשים/ילדים שלומדים קסמים נהנים בעיקר משני דברים

      מהכוח שהם מקבלים ברגע, אני יודע משהו אחד לפחות שאתה לא

      ומהעובדה שאפשר להצליח מייד.

      אבל וכאן הפואנטה !

      כל מי שנשבה בקסם, שנהיה מכור ומתמסר בבעיה מסוימת,

      אני אסביר

      אני תמיד אומר לאמהות של התלמידים הצעירים שלי שמראים התמכרות לקסמים

      שכנראה יש קושי במציאות שלהם....האמהות בדרך כלל מתכווצות בהתחלה אבל אחר כך

      מתעשתות ומודות לי...

      טובלה פינס את מודה? 

        22/10/07 16:28:

      בגיל 10 קיבלתי מאבא שלי קופסת קסמים ובתוכה היו כמה טריקים פשוטים.

      מאותו יום חיי השתנו. נשאבתי אל זה בכוח אדיר. במשך כמה שנים התעסקתי כמעט רק בזה, בגיל 11 כבר עשיתי את ההופעה הראשונה שלי והתחלתי להופיע בימי הולדת. בכסף שהרווחתי מההופעות הייתי מגדיל את אוסף הקסמים שלי, קיניתי ספרות מקצועית בנושא ולימדתי את עצמי להיות קוסם.

      הופעתי במשך עשר שנים וזה תרם לי המון. הייתי ילד עצמאי שמרוייח המון כסף ונהנה מכל שניה. בגיל 16 כבר התחלתי לעלות לבמה כשחקן והנסיון שהיה לי קודם בלהופיע ככקוסם עזר לי מאוד בצעדים הראשונים שלי כשחקן. אני מוצא הרבה דמיון בין קוסמים לשחקנים. שניהם משלים ומשכנעים את הקהל (בהסכמתו) במציאות שונה ואחרת ומעניקים לו התרגשות, מחשבה וחוויה. בגיל 18 כבר התחלתי לשחק באופן מקצועי ולאט לאט הפסקתי להופיע כקוסם, אבל עד היום אני יכול להחזיק קהל עם חבילת קלפים ואני עדיין סקרן אוהד מאוד של העולם המדהים והגאוני של אמני האשליות. 

        22/10/07 16:13:

      טובלה

      (לדעתי הבדים החלולים עם שני החרוזים ב 1,000 ש"ח הם גם קצת קסם , לא?)

      הכל נכון בדבריך, לגבי כל העולם, רק לא כאן. בישראל.

      אצלינו נתברכנו בכל כך הרבה תחרות לקוסמים (בעיקר באבאות ופוליטיקאים נוכלים)

      עד כדי כך שאנשים מסתובבים חצי מהזמן עם עיניים טרוטות והחצי השני עם עיניים פעורות, בשום מצב לא תוכל לעבוד עליהם יותר, או כי הם ישנים ולא אכפת להם מכלום, או כי הם עירניים בטירוף, חשדנים...

      עלי לא תעבוד (יותר)

      זה המסר שעלי להתמודד אתו כאן בארץ,

      אתגר מעניין ומיוחד... 

       

      טובלה, אולי תתוודי ותספרי על הקשר שלך לקוסמים ולקסמים בכלל??? 

        22/10/07 16:04:
      האינטואיציה שלנו שמסתמכת על הנתונים שמגיעים אלינו מהחושים מטעה אותנו רוב הזמן. אנחנו בדרך כלל לא מפרשים נכון את המציאות. תפיסת הזמן שלנו מוטעית, תפיסת המרחב גם כן והראייה שלנו היא מאוד מוגבלת.בגלל זה המדע היה חייב לפתח כלים הרבה יותר מדויקים (כמו מתמטיקה וגאומטריה למשל) על מנת לעקוף את הנתונים השגויים והמבלבלים שהחושים מביאים לנו ולתת לנו תמונה קצת יותר מדוייקת של המציאת. בגלל הקושי שלנו לפרש נכון את המציאות אנחנו מתומרנים כל הזמן על ידי גורמים שגורפים רווח ישיר ועובדים עלינו. פוליטקאים, שרלטנים, פירסומאים, עיתונים. ועוד ..הקוסמים הם האנשים היחידים שעובדים עלינו בהסכמתינו. הם מנצלים את המגבלות שלנו. ומשתמשים במגבלות החושיות  שלנו כדי לגרום לנו הנאה ועונג ולייצר בנו את אחת התחושות המקסימות ביותר שיש. פליאה והתשאות. 

       

        22/10/07 15:53:
      אני אוהב את הסדרה הזאת מאוד.
        22/10/07 15:28:

       

      צטט: ד. דולברגר 2007-10-22 01:47:57

      הרחק ככל האפשר מהאמת - זה כבר די קרוב אליה. האמת היא שמהאמת אי אפשר להתרחק יותר מידי. היא כמו עיגול שאנחנו חיים בתוכו, וכמה שמתרחקים מנקודה אחת על המעגל המקיף כך מתקרבים לנקודה אחרת. טריק טוב זה לשים בן אדם בדיוק במרכז המעגל, שהוא המרחק השווה והגדול ביותר מכל נקודות האמת בבת אחת. שם, במרכז, קורית חוויית הקסם, שהיא מקבילה מאוד לתחושת חלום. כשהבלתי אפשרי פשוט קורה. זו נקודת התצפית הטובה ביותר על האמת.

       

       

       

       דן דן, אני סמכים שלאמת תכונות של חומקת ומתחמקת, פגשתי אותה, היא כזאת.

       

      איני בטוח שהיא מסודרת במעגל או עיגול, לי היא נראית יותר כגלים בים, באים והולכים.

       

      בכל מקרה במופע קסמים מניחים בצד את האמת, כי היא מזיקה להנאה.

      כל מי שנטיית ליבו ל'גלות את האמת' במופע קוסם, סובל בעיני. אמר מנחם גולן בזמנו, כי מי שרואה את ה'בום' שזה המקל של המיקרופון בסרטים, שלפעמים נכנס לפריים בטעות, כל מי שרואה אותו 'מגיע לו'. אני מאוד מאמין ב'מגיע לו ' הזה.

       

      אם אתה מוכרח לדעת את האמת, ברגעים ה'לא נכונים' תהיה מוכן לשלם את המחיר. 

       

      במופע קסמים אני אישית הכי נהנה מהעובדה שאנשים 'לא רוצים לראות, לדעת' כאן אוסיף, "את האמת". או במלוא המשפט: "לא רוצים לראות את האמת".

       

      יש לאנשים (חוץ מאשר כאן בארץ, כאן יש באג רציני) נטייה לא לרצות לראות. בליינד ספוט רציני.

       

      אני עומד מולם מנפנף בסוד (חוט, מגנט, מראה או כל אביזר אחר) והם פשוט לא רואים !

      עד שאתה לא רואה את התופעה, של עיוורון זמני שכזה אתה לא מאמין, לא מאמין עד כמה אנשים מעדיפים להיות הרחק ממנה, מהאמת.

       

      אוני, אני אני אני אני אישית מכור לה, שומר עליה מכל משמר, כי היא המסמן שלי למציאות, בתור מי שיוצר אשליות לרוב, חשוב שלפחות אני אדע איפה האמת מונחת לא? 

        22/10/07 13:30:

       

      צטט: ציפי לוין 2007-10-22 12:44:27

      "קסם- פעולה שבה התפישה החושית מובילה לפרשנות מוטעית של המציאות"

       

      קליוסטרו. הגדרה לא מספיק טובה. אנחנו הרבה פעמים לא מפרשים נכון את המציאות (בעצם כמעט כל הזמן) אבל לא נוצרת לנו תחושת הקסם.

      הייתי מוסיף ברשותך

       

      ""קסם- פעולה שבה התפישה החושית מובילה לפרשנות מוטעית של המציאות" ומתרגמת לנו את הארוע הנצפה  כבלתי הגיוני אשר לא מציית לחוקי הטבע המוכרים לנו

       

      מה דעתך?

       

      יש משהו במה שציפי אומר...קורץ

        22/10/07 13:07:

      שלום ציפי,

       

      הנה דוגמא לקסם ...:) (הציפי)

       

      "מוטעית" כתוב בתוך המשפט עצמו, תעיין בו שוב .

      התפישה החושית היא העניין, ולא כמו אצל כולנו ,

      (פסיכים ופסיכים יותר) הפרשנות שאנחנו נותנים לה, למציאות.

       

      הדגש הוא על העובדה שהחושים שלנו מטעים אותנו בהבנת המציאות

      ולא המחשבות שלנו, קודם באה הצפייה, חוש הראייה הוא המטעה לרוב במופעי קוסמים, ורק אחר כך הפרשנות...שבמקרה של קסמים זה בכלל לא הגיוני מה שאנחנו רואים, רגליים הולכות לבד בלי גוף? ראש מדבר בלי גוף?.

       

      למה הדבר דומה?

      האם לדעתך במקרה שבו אעיף בחורה באויר, לגמרי, שוכבת, מסתובבת , בלי חוטים או מראות, אבל כל זה יקרה בחלל בתוך החללית שאני מתכנן לרכוש בקרוב, האם זה קסם בעיניך?

       

      נדמה לי שהבנתי את זה...לא בטוח בכלל....:) 

        22/10/07 12:44:

      "קסם- פעולה שבה התפישה החושית מובילה לפרשנות מוטעית של המציאות"

       

      קליוסטרו. הגדרה לא מספיק טובה. אנחנו הרבה פעמים לא מפרשים נכון את המציאות (בעצם כמעט כל הזמן) אבל לא נוצרת לנו תחושת הקסם.

      הייתי מוסיף ברשותך

       

      ""קסם- פעולה שבה התפישה החושית מובילה לפרשנות מוטעית של המציאות" ומתרגמת לנו את הארוע הנצפה  כבלתי הגיוני אשר לא מציית לחוקי הטבע המוכרים לנו

       

      מה דעתך?

        22/10/07 01:47:

      הרחק ככל האפשר מהאמת - זה כבר די קרוב אליה. האמת היא שמהאמת אי אפשר להתרחק יותר מידי. היא כמו עיגול שאנחנו חיים בתוכו, וכמה שמתרחקים מנקודה אחת על המעגל המקיף כך מתקרבים לנקודה אחרת. טריק טוב זה לשים בן אדם בדיוק במרכז המעגל, שהוא המרחק השווה והגדול ביותר מכל נקודות האמת בבת אחת. שם, במרכז, קורית חוויית הקסם, שהיא מקבילה מאוד לתחושת חלום. כשהבלתי אפשרי פשוט קורה. זו נקודת התצפית הטובה ביותר על האמת.

       

       

       

        21/10/07 23:05:

       

      בהקשר להרחק ככל האפשר מהאמת ,

      (אני אמרתי לך) לך תיקרא אצל איתן זקצר .

      ככה הוא כותב : ".. עכשיו גם לא תוכלי למנוע ממני לומר לך

      את מה שכל הרעשים והנהמות והחרחורים ניסו להחניק , את

      אותו משפט אסור , אותו משפט קטן שהצעקות הכילו כל השנים .

      אותו משפט שכולנו פחדנו מפניו , הינה .. אני כותב לך אותו

      פשוט : אני אוהב אותך " .

        21/10/07 22:55:
      הבנתי
        21/10/07 22:53: