השנה הפכתי את חיי למהות חדשה, קיבלתי אף אדום, והמון רגעי קסם במפגש עם אנשים במצבים לא תמיד קלים שהחיים הביאו להם. מפגש עם קשישים תשושי נפש , לאחר שעברתי את השלב בו אני היזדהתי איתם, עם סיבלם, התחלתי להינות ולאהוב כל כך לבוא אליהם, שבוע אחר שבוע , ובעיקר, לשיר איתם בשפות שונות. לשימחתי היידיש הכריז על התישבות מחודשת על לסטותי, וראשי מוצף שירים ששרתי בילדות בבית ספר היהודי בארגנטינה. אני שרה בלדינו, מנגינות רוסיות שהם , שירי ם מתקופת קום המדינה , ועוד.. מי שמסוגל, שר איתי, והשימחה גדלה ופורצת. אני באה אליהם בדמויות שונות, מתרגלת לקופצניות שלי מול הפסיביות הפיזית שלהם.
פתאום אישה פרצה בבכי, כי שרנו ביחד שירים ביידיש... אישה תימניה מתעוררת לפתע ומתחילה להתנוע על כיסא הגלגלים.. עם אישה אחרת שלא מדברת ,( רוב האנשים הם סיעודיים והדיבור אצלם גם נפגע,)הבטנו אחת את השניה למשך זמן ממושך, תוך כדי ששרתי מנגינה רוסיה מסורתית...כמה רגש עבר שם...הדיבור לא היה נחוץ..
קרה לי מקרה מרגש ביותר השבוע, כשהתקרבתי לאיש בשנות השמונים,ושרתי קרוב אליו, כדי שירגיש את תשומת ליבי אליו..ועזבתי לרגע את כל המעגל. פתאום מדריך מהמקום מיידע אותי שהאיש הוא צרפתי. התחלתי לשיר לו שיר ילדות בצרפתית au Claire de la lune פתאום המילמול הבילתי מובן שלו הפך למילים של ממש.
התרגשתי. הקשבתי והמדריכה שהיתה לידינו, הופתעה כל כך מול המתרחש, שקראה לעוד אנשי צוות.
ההתרגשות הימשיכה. המוזיקה כניראה חדרה עמוק ומוקדם בחייו, ותיפקוד הדיבור לא נפגע לגמרי. הוא היה כה שמח שהיצליח להגות מילים. אישה אחרת דקות לפני שעזבתי את המקום, אמרה לי בקול: בואי שוב, את עושה אותנו מאושרים..
אני שמחה לבוא אליהם.. אנשים שימים עברו רקדו, שרו, חגגו, טילו, אהבו...טיפלו ליטפו, בישלו...רצו ..קפצו....נסעו בעולם... אני מקדישה להם את השיר הזה..מהתקופה שאני מניחה רקדו לצליליו .
http://www.youtube.com/watch?v=JWfsp8kwJto&feature=related
באהבה למורה הרוחני שלי דר פאטץ אדמס
בתודה ואהבה למורה שלי ''בשימחת הלב'' : פרופסור צ'ימיצ'ור(י אלכס גרובר) בחיבוק לאנשים שהחזירו לי חיוך כשהכאב מילא את הרגע..ומצאו דרך לפרוק אותו...ופניהם השתנו לכמה רגעים
הפיה נפיפי
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
http://www.youtube.com/watch?v=ZUVEq6NC7mM&feature=related
היי עופרה-
ראשית כל תודה רבה..
הכתיבה שלי נובעת מצורך אמיתי לשפוך רגשות החוצה, השיתוף באה כדי להביא לידיעת הציבור שיש כזה דבר כמו השפע חיובית של הליצנות הרפואית בחברה, וכל אחד יכול ללמוד את זה, ובנוסף, שאני גאה במנכ''ל של החברה הזאת שחושב שחשוב להשקיע בזמן איכות לאנשים בגיל הזה, שהם במצב כה קשה.
לא אגיד שלא נחמד לקבל משובים מכם, רק מרגיש לי מביך וזה שולח אותי לשאלה, האם בא לי שוב לשתף או לא..כי המוקד הוא לא אני, בשבילי הוא משהו מעבר לזה.
אבל כמובן...תודה
וחיבוק לך עופרה..שעם החיוך שלך את מדביקה גם אחרים..
נחנת במתת מדהים ואת עושה בו שימוש מופלא.
איני אדם שנוטה לקנאה כלל וכלל, אבל יש דבר אחד
שיכול לגרום לי זאת. וזה היכולת הזו להביא אושר לאחרים.
אבל זוהי "קנאה" מדברנת ואין בה כלל צרות עין. עלי והצליחי והביאי עוד אושר. זהו יעודך. באהבה. עפרה
דרך כה נפלאה להכניס חיוניות נפשית לתשושי הנפש - וגם לאנשים מהשורה.
אני מקוה שתהיי עסוקה עם בני כל הגילאים בהענקת רגעי השמחה משירתך (וסיפוריך).
אני ממש ממש שמחה על התמורה הזו שחלה בך!תמשיכי לשמח אנשים זו זכות גדולה ומתנה נפלאה!
התמונה נהדרת, מעניין ששתיכן בצבעים תואמים..סמלי אה?
תודה בתור ליצנית גם :-)
חיבוק
אני מעריצה גדולה של לני רביץ ומכירה את הדרך והתורה!
תבורכו כל הליצנים בעלי הנשמה הטובה