בחודש האחרון, הודיע בדמעות שמעון גרשון שחקנה של בית"ר ירושלים על פרישתו מהמשחק בשל בעיות לב שאובחנו אצלו.

שמעון גרשון עשה קריירה טובה מאוד בבית"ר ירושלים,אך עיקר פירסומו בא לו מהשנים ששיחק בהפועל תל-אביב.

הפועל ת"א, בית"ר ירושלים אין לך קפיצה גדולה יותר בתודעת האוהדים ממעבר בין שתי הקבוצות בעלות היריבות הספורטיבית בכדורגל העזה ביותר.

המעבר של שמעון, בשל שלמונים לקבוצה הירושלמית, גרם להרבה אוהדים שאהבו אותו בטירוף ,לשנוא אותו, והרי אומרים שהמעבר בין אהבה לשנאה הוא הקצר ביותר.

צר לי על זה ששמעון נאלץ לפרוש מהספורט האהוב עליו, ומהקריירה המפוארת שלו כשחקן, אך העיתוי היה יחסית טוב, בשלהי הקריירה שלו ,לאחר שזכה ב 3 אליפויות ליגת העל, ב 5 גביעי מדינה, ובגביע הטוטו אחד,ולא לשכוח עונה חלומית שלו באירופה עם הפועל תל-אביב שאיתה הגיע לרבע הגמר האירופי בגביע אופ"א.

אני כבר מזמן סלחתי לשמעון, על המעבר לקבוצה השנואה בירושלים, אני מבין ששכר שכפול פי 4 מהשכר שלו בהפועל ,היווה את הקש ששבר את גב הגמל,ואני לא חושב שאני הייתי נוהג אחרת ,שכר של 400000 דולר לעונה בהחלט משכנע.

אני חושב שגם הפנאטים והאולטרסים למינהם בהפועל תל-אביב חייבים לסלוח לשמעון , ולהפסיק עם הנאצות והגידופים שמופנים כלפיו, אני רוצה לראות אותם מוותרים על בוננזה שכזאת.

הרגעים שתמיד אזכור לשמעון לטובה הם:

השער בפנדל מול צלסי הגדולה בבלומפילד, כשיורם ארבל ברקע צועק שמעון גרשון..

כמובן את הדאבל של הפועל תל-אביב בעונת 1999-2000 .

ואת רצף גביעי המדינה בעונות 99 00 06

וכמובן את האישיות החביבה שלו,ונועם הליכות, ואת העובדה ששנים היווה לשונאי הפועל מטרה לקללות וקריאות גנאי במגרשים.

לסיום אני מאחל לשמעון הצלחה בכל תחום שאליו יפנה, כדורגל (רק לא נגד הפועל כמובן..),שירה,דוגמנות, ורק שיהיה לי בריא.