עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    ניסים ונפלאות

    10 תגובות   יום ראשון, 19/9/10, 17:44

    ניסים ונפלאות

     

    יום הכיפורים מאחורינו וחשבתי לנכון להביא את הסיפור הבא, שכתבתי בעקבות סיפור ששמעתי מפי חוזר בתשובה.

     

    "ברוך הבא", קיבל הרב במאור פנים את ניסים בפתח בית הכנסת של עדת יוצאי טריפולי ביום החג הראשון של ראש השנה. גם יתר המתפללים, חבריו ושכניו לשעבר מהשכונה, שמחו על חזרתו, לאחר ששנים רבות הדיר רגליו מבית הכנסת.

    ניסים התעטף בטליתו - הטלית שקיבל במתנה מסבו בהגיעו למצוות - ותפס מקום בשורות האחוריות. בכל זאת, הייתה לו תחושה מוזרה, כאילו שב הביתה לאחר היעדרות ממושכת.

     

    ניסים גדל בבית מסורתי, ובכל שבת היה מצטרף אל אביו ואל סבו לתפילה בבית הכנסת השכונתי. כשבגר הלך והתרחק מן המסורת, וכשקיבל תואר בוגר אוניברסיטה בכלכלה, חדל כליל לפקוד את בית הכנסת. ברבות הימים הקים משפחה והמשיך לגור בשכונה. הוא עשה חיל בעבודתו ומצבו הכלכלי השתפר, ואז התרחק משכונת נעוריו, ועבר לגור בשכונת מלחה החדשה, הצופה אל הקניון, ואל אצטדיון טדי.

     

    בתום התפילה, ניגש אליו הרב.

    "מה שלומך, ניסים? אני שמח לראות אותך שוב איתנו".

    "תודה כבוד הרב".

    "עיתותיך בידיך? אני מזמין אותך לקידוש אצלי בבית".

    "בשמחה, כבוד הרב".

    בדרך פנה הרב אל ניסים.

    "איך אתה? איך המשפחה?", שאל. "נראה לי שמשהו מטריד אותך".

    "הכל בסדר", ענה ניסים, ובלבו חשב, "אכן איש חכם הרב. איך הצליח להבחין שמשהו לא בסדר?"

     

    לאחר הקידוש, פנו בני ביתו של הרב לעיסוקיהם, והותירו את הרב עם ניסים ביחידות.

    "אני יודע שמצבך הכלכלי טוב, אך אתה בכל זאת נראה מוטרד", פתח הרב. "ספר לי, אני יכול לעזור לך".

    "אכן, משהו מטריד אותי, כבוד הרב", אמר, "יש לנו בעיה".

    "בוא אלי ביום ראשון, אחרי העבודה, ניסים, ותביא אתך את המזוזות שבבית".

     

     

    ביום השני של החג, ובשבת חשב ניסים רבות על דברי הרב, והחליט לבחון מה באמת כוחו של הרב, וכוחה של המסורת.  ביום ראשון הגיע כמוסכם אל בית הרב והניח את המזוזות לפניו על השולחן.

    הרב הרכיב את משקפיו, פתח את המזוזות והחל לבחון את מגילות הקלף שבתוכן. כשהגיע אל הקלף של מזוזת דלת הכניסה לבית, הבחין באות א' פגומה במילה "אלוהנו".

    "יש לכם בן משפחה ששמו מתחיל בא'?", שאל הרב.

    "כן, זהו בני הבכור, אליהו".

    "מה הבעיה אתו?"

    "הוא נסע למזרח, לטיול שאחרי הצבא, ובפעם האחרונה ששמענו ממנו, הוא היה בעמק פרווטי, בצפון הודו. מאז, מזה עשרה ימים שלא שמענו ממנו דבר".

    "טוב עשית שבאת אלינו", אמר הרב. "פנית גם אל חדר המצב של משרד החוץ?"

    "פניתי אליהם לפני החג, והם הבטיחו לברר, אבל עדיין אין מהם תשובה".

     

    הרב נפנה לעיין בספרים שעל שולחנו. מדי פעם קם והוריד ספר נוסף מעל מדפי הספרייה שמאחוריו, ועיין בו בקפידה. ניסים עקב בהתעניינות אחר התהליך, תוהה אם אכן ייתכן שהתשובות לקורות את בנו, מצויות בכתבי המזוזות ובספרי הקודש.

    "אם לא יועיל, לפחות לא יזיק", חשב לעצמו.

    לאחר התעמקות שארכה כעשרים דקות, הרים הרב את ראשו, ופנה אל ניסים.

    "בנך אליהו בריא ושלם", אמר. "תוך יומיים-שלושה, עוד לפני יום הכיפורים, תשמעו ממנו".

     

    ביום ד' הגיע מסרון (SMS) מאליהו:

    "אני בריא ושלם, בעיר לה, בלדק".

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/9/10 10:30:

      צטט: צבי סבג 2010-09-25 10:18:12

      הסיפור נשמע די אמין מצד אותו אדם שסיפר לך את סיפורו, יש משהו בכוחה של האמונה התמימה שביכולתה לזמן לנו את האנשים הנכונים בזמן הנכון, מנסיון אישי לפעמים זה עובד ולפעמים לא, קטונתי מלהבין מדוע...

      תודה, צבי.

      קטונתי גם אני.

       

        25/9/10 10:18:
      הסיפור נשמע די אמין מצד אותו אדם שסיפר לך את סיפורו, יש משהו בכוחה של האמונה התמימה שביכולתה לזמן לנו את האנשים הנכונים בזמן הנכון, מנסיון אישי לפעמים זה עובד ולפעמים לא, קטונתי מלהבין מדוע...
        23/9/10 10:21:

      צטט: Lola Bar 2010-09-22 21:34:20

      יפה הסיפור עמוס, מרגש במיוחד באווירת החגים.

      אישית איני מאמינה בכוחות האלה, אבל כאשר בן אדם נקלע לצרות הוא נאחז בכל אמצעי שעשוי להפיח בו תקווה.

      חג שמח,

      לולה

      תודה, לולה.

      גם אני הגעתי למסקנה שבמקרים רבים הניסים מתחוללים כשהאדם מאמין שהם עשויים להתרחש.

      חג שמח, עמוס.

       

        22/9/10 21:34:

      יפה הסיפור עמוס, מרגש במיוחד באווירת החגים.

      אישית איני מאמינה בכוחות האלה, אבל כאשר בן אדם נקלע לצרות הוא נאחז בכל אמצעי שעשוי להפיח בו תקווה.

      חג שמח,

      לולה

        22/9/10 14:16:

      צטט: לחישת הלב 2010-09-21 23:20:19

      אוהבת לבקרך ולקרא סיפוריך

      תודה על רגעים מיוחדים שבהם

      לרוב יש תובנות ונהדר ללמוד.

       

       תודה לך.

      אני שמח שהכתיבה שלי משמעותית עבורך, ואשמח אם תמשיכי לבקר.

      חג שמח, עמוס.

       

       

      ''

       

        21/9/10 23:20:

      אוהבת לבקרך ולקרא סיפוריך

      תודה על רגעים מיוחדים שבהם

      לרוב יש תובנות ונהדר ללמוד.

       

       

       

       

      ''

        20/9/10 22:55:

      צטט: דיוטימה 2010-09-20 18:28:28

      צטט: עמנב 2010-09-19 23:15:43

      צטט: דיוטימה 2010-09-19 20:11:46

      האם החוזר בתשובה סיפר לך זאת על עצמו?

      אסתר, אני מודה ומתוודה שאני לא זוכר במדויק מה הוא סיפר. לא נראה לי שזה היה סיפור אישי.

      הסיפור שלו נועד לשכנע אותי בכוחם של הרבנים ובכוחה של תורה, וממנו יצרתי את הסיפור המובא בזאת, שמותאם לחגי תשרי תשע"א.

      גמר חתימה טובה, עמוס.

      ידעתי. 

      סיפורך הוא סיפורך והכל בסדר איתו.

      הזכיר לי סיפורי ניסים ונפלאות שמופצים בעלונים לשבת בבתי כנסת.

      יש חובש כיפה סרוגה במשפחתי המורחבת וכשאני מתארחת שם לעתים רחוקות, אני מוצאת דומים לזה בכל מיני ואריאציות..

      יש לומר שמחברם עתיר דמיון וכותב לא רע בכלל!

       

      תודה, אסתר.

      כנראה שזה מקור הסיפור.

      חג שמח, עמוס.

       

       

        20/9/10 18:28:

      צטט: עמנב 2010-09-19 23:15:43

      צטט: דיוטימה 2010-09-19 20:11:46

      האם החוזר בתשובה סיפר לך זאת על עצמו?

      אסתר, אני מודה ומתוודה שאני לא זוכר במדויק מה הוא סיפר. לא נראה לי שזה היה סיפור אישי.

      הסיפור שלו נועד לשכנע אותי בכוחם של הרבנים ובכוחה של תורה, וממנו יצרתי את הסיפור המובא בזאת, שמותאם לחגי תשרי תשע"א.

      גמר חתימה טובה, עמוס.

      ידעתי. 

      סיפורך הוא סיפורך והכל בסדר איתו.

      הזכיר לי סיפורי ניסים ונפלאות שמופצים בעלונים לשבת בבתי כנסת.

      יש חובש כיפה סרוגה במשפחתי המורחבת וכשאני מתארחת שם לעתים רחוקות, אני מוצאת דומים לזה בכל מיני ואריאציות..

      יש לומר שמחברם עתיר דמיון וכותב לא רע בכלל!

       

        19/9/10 23:15:

      צטט: דיוטימה 2010-09-19 20:11:46

      האם החוזר בתשובה סיפר לך זאת על עצמו?

      אסתר, אני מודה ומתוודה שאני לא זוכר במדויק מה הוא סיפר. לא נראה לי שזה היה סיפור אישי.

      הסיפור שלו נועד לשכנע אותי בכוחם של הרבנים ובכוחה של תורה, וממנו יצרתי את הסיפור המובא בזאת, שמותאם לחגי תשרי תשע"א.

      גמר חתימה טובה, עמוס.

       

        19/9/10 20:11:
      האם החוזר בתשובה סיפר לך זאת על עצמו?

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין