עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    תגובות (5)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      18/9/10 04:56:
    תודה לכם - נאו-נאו, אופנה בגלות, מולי אופיר וטל רשף - על התגובה ועלהעידוד. טל, הכתיבה בבלוג היא גם חימום לקראת כתיבה אחרת, אבל ההד הקלוש שיש לבלוג מתסכל. מי מפרסם ספר למאה עד חמש מאות קוראים [במקרה הטוב של הצפיות בבלוג "יסינראל"]?
    ובעניין שם לספר: הוא מזמזם בראש כבר מ-2007. "למה האדום עז כל כך?" - וריאציה של שורה בשיר סיני פופולרי. זה היה גם השם של רשומה שפירסמתי לפני כשנה.
    ומה שם הספר שלכם?
      17/9/10 20:16:
    כן, את חיה במקום שבקרוב יהיה מרכז העולם. התחלת כבר לחשוב איך תקראי לספר שלך? הרי ברור שיום אחד תצטרכי לכתוב ספר.
    מדהים איך חלק גדול מהאנושות עדיין לא מודע למה שיקרה כאן מתחת לאף די בקרוב
    ויחד עם זה הסינים לא מודעים, או אפילו מכחישים את מה שמתרחש קרוב אליהם מהצד השני של ההימליה

    העולם הופך כיוון ב-180 מעלות

    טל רשף
    -----------------
    יועץ ומרצה לעסקים ותרבויות
    מאמן עובדים לרילוקיישן
    http://intelectual.co.il
    054-4606270
    Reshef_Tal@Hotmail.com
      17/9/10 17:58:
    גם אני רוצה
      17/9/10 12:20:
    מרתק.
      17/9/10 11:37:
    סוף סוף העולם המסתורי הזה ששמו סין מתחיל לקרום עוד וגידים מול עיניי. תודה שושן!!
    0

    על ויזה של "מומחית זרה" בבייג'ינג

    5 תגובות   יום חמישי, 16/9/10, 19:12

     

     

    לחפור בסטריאוטיפים

    חזרתי לסין, לבייג'ינג ולקמפוס של אוניברסיטת בייג'ינג לאחר חופשת קיץ בישראל. על ויזה של "מומחית זרה" עם נפש של מהגרת קטנה. "אם תחפור חור למרכז האדמה תגיע בסופו של דבר לסין". חחחחחחח. זו אמירה הנאמרת לילדים אמריקאים המסבירה להם כמה סין רחוקה. מחנכים ילדים מגיל צעיר מאוד שהחיים בצד השני של העולם הם מוזרים ופוטנציאלית מפחידים".*

     זו לא אמירה רווחת בישראל אבל היא לא רחוקה הרבה מהסטריאוטיפ "תה ואורז יש בסין בארץ הנידחת". כשאני מספרת לאנשים בישראל שאני חיה בסין, התגובות חופרות אוקיינוס של הפרדה בין שתי מדינות שחיות בשני הצדדים של אותה יבשת. למה? ועד מתי?

     

    אני מתמקדת בסין כל השאר היסטוריה

    בפרומו לסרט שיעלה בקרוב על מסכי הקולנוע בישראל שמעתי את גיבור המסך מצהיר: "אני מתמקד בסין. כל השאר היסטוריה."

     

    את עדה להשתנות האנושות

    את עדה להשתנות האנושות, אני אומרת לעצמי, משתמשת בניסוח של רון לשם ["מגילת זכויות הירח", עמ' 23] המרגיש ש"העולם נוסק". הוא נוסק כאן, בלי מעקב יומיומי וללא ליווי תקשורתי עולמי – וישראלי בכלל זה. סין משדרת תשדורת באין ספור אותות. צלחות הקליטה לא משחקות.

    אין כאן נציגים קבועים של עיתונאים, שסין היא מוקד הכתיבה שלהם; אין כתבי טלוויזיה שיאמרו: "כאן גיל ישראלי, בייג'ינג"; אין ספרים ישראליים לתיירים מישראל בסין; איש לא מחכה לתרמילאים במעוזי ישראליות בבירת סין [כמו לילי בתאיילנד וכיוצא באלו, במקומות שונים בעולם].

    אבל איתנו או בלעדנו צומחת בעקביות אימפריה חלופית, יצוקה לגובה ולרוחב, לא מגרדת שחקים. מאסיבית, עצומת מימדים, נחושה בדעתה להשיג מקום ראשון באולימפיאדת החיים על הגלובוס. כל יום מודדת לעצמה שיא עולם: באורך מסילות רכבת, בכמות מכוניות, בהתמודדות עם אסונות, בייצור תעשייתי, בפתיחת תערוכות, בתל"ג לאומי, בישורת השורות במצעד לאומי, במספר מנופים, במירוץ בחלל, במימדי אולמות, במימדי פסלים, בצפיפות אוכלוסין, בתזוזה מואצת אל עבר עתיד, ובמקביל במרדף אחר תרבות העבר: עוד לוחמי חרס נחשפו, אונייה טרופה נמשתה ממצולות, עוד כברת חומה שוחזרה - חמשת אלפים שנות תרבות. קריאה ראשונה!

     

    יותר פרפריים, פחות נמליים

    יושבת או עומדת ברכבת התחתית. אין מערביים בקרון. סינים נעימי סבר מסביבי. רובם צעירים, לא גבוהים במיוחד, גם לא נמוכים. עדיין רזים וחטובים בדרכם הנערית. טומנים ראש בסלולרי, מקושטים, מעוצבי תספורות, שיער שחור נגוע אצל רבים בחום-אדום [אין סינים בבלונד], דומים-לא-דומים למקביליהם בעולם, אבל כבר לא שונים בהרבה, כמו פעם. ויתרו על אופניים לטובת רכבת תחתית ולטובת ישראלים בתל אביב [איך שגלגל מסתובב... עכשיו התור שלנו לדווש! אז קניתי "אפוניים", ראו בתמונה], פה ושם יורקים [אוףףףף עם זה!]. עדיין רק טועמים קפה, יושבים במסעדות ולא בבתי קפה, אוהבים לערוך קניות, מכבדים את ההורים אבל גם "נוגסים" בכספם, מכוונים אותם לדאוג לעתידם ולשנות דפוסי רווחה ישנים [להישען על פנסיה ממקום עבודתם]. יותר פרפריים, פחות נמליים.

     

    PostEden

    העיר סואנת אירועים. מופעים מקומיים ומופעים המגיעים מערים מרכזיות בעולם: ניו-יורק, לונדון, טוקיו, אמסטרדם, מוסקבה, מונטה-קרלו וגם תל אביב. תערוכות, תצוגות, פסטיבלים-כמה-פסטיבלים, פתיחות, ירידים, חיי לילה גדושים. הטיים-אאוט השבועי מציג את חלקם**. אני אוספת פתיתים: תצוגת כובעים במלון The Opposite House בסנליטון [23.9], הקרנת עבודות וידיאו אוסטרליות על מסך ענק ברחבה מול סטארבקס בסנליטון, ריקודים דרום-אמריקניים על במה סמוכה, ואם אתם כבר שם אז תציצו  בתערוכת צילום של וואג; תערוכת פוסטרים הנוגעים לקולנוע שעוסק בסין [15.9 – 24.10], במתחם 798 נפתחו עוד גלריות [וכמובן מסעדות וחנויות בוטיק], תערוכה מעניינת של הצלם ההולנדי אולף [Olaf] בגלריה "פריז-בייג'נג" במתחם 798 עד ה- 24.9, קרונות שרופים ושיירים מרוסקים של רכבת שנלכדה ברעש האדמה בסצ'ואן מוצגים ב"אולן סנטר" [UCCA] בתערוכה "Hope Tunnel" של Zhang Huan - אומן ואיש הפקה סנסציוני. דוגמה לחציית גבולות של מקום, אסון, הנאה, זוועה, יציבות ורעידה; תערוכות אומנים פוטוריסטים במוזיאון הלאומי NAMOC; "פוסט-עדן" – תערוכה קבוצתית של אומנים במוזיאון לאומנות עכשווית; מתכוננים לחגוג את חג הירח [22.9] לכשיתמלא [בשיט סירות בארמון הקיץ];  Pace Beijing - מקבץ של אומנות סינית עכשווית; מועדוני סרטים עם הקרנות ושיח יוצרים; הקרנות מיוחדות במרכז התרבות של צרפת ובמכון סרוונטס; מופעי מוזיקה בש-פ-ע ובלי מחסומי שפה; יש כבר מחזמר בעיר, זמרי האופרה "מולן" קפצו מבייג'ינג למוסקבה [איזה חזיון!], אירועי אסיף וקטיף בכפרים הסמוכים. מרבדי פרחים מעטרים מדרכות. בפאתי כיכר טיאנאנמן עטויית אבן ובטון שתלו דשא [!]. האחד באוקטובר – החג הלאומי המציין את הקמת הרפובליקה העממית של סין, באוקטובר 1949 - בפתח. מורגשת תכונת חג... ובשולי וילה רבת תפארת בונים סוכה. מועדים לשמחה.

    ________________

    * תרגום של פתיחת מאמרו של ווילאם אקספורד [William Axford: "Taking a dig stereotypes from the other side" China Daily, 17.6.10 M5

    **  רשימה מפורטת ראו ב- www.timeout.com/b

    ''
    ''
    ''
    ''
    ''
    eijing

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      יסינראל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין