עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    המצעד השנתי - האלבומים העבריים שעשו לי את תש"ע

    12 תגובות   יום שני, 6/9/10, 11:22

     

    ''

     

    מצעד האלבומים השנתי של הרושם של רותם

    נדמה שלפני שנייה וחצי עוד צעדו פה מצעדי סיכום של העשור הקודם במוזיקה והנה כבר צריך לסכם מוזיקלית את שנת תש"ע. הרבה אלבומים יצאו השנה, אבל כמה  מהם השאירו באמת חותם אחריהם? כמה יישארו איתנו לנצח? כמה מהם קניתם? כמה הורדתם?

    הרבה מגמות היו לנו בשנה האחרונה: המיינסטרים גוסס לאיטו, חבורת רימון מתאדה, המזרחי שולט, הסלולר גם, המכירות בקנטים, הרבה אוספים נאספו, זמרים חברו לחברות ענק ושיווקו יחד את הדיסקים שלהם, זמרים נבעטו מהארון ובינינו- לפעמים אני מרגיש ששנת תש"ע עוד לא התניעה באמת, לפחות בתחום המוזיקה.

    אבל אנחנו בעניין של סיכומים, אז למה רק להתלונן? תמיד צריך לראות את הצד החיובי, כי היו השנה גם לא מעט דברים מעולים ומרגשים ואני נרגש מאוד להציג בפניכם את מצעד האלבומים שלי. המצעד הזה הוא מצעד אישי, פרטי ומבוסס אך ורק על הטעם שלי כמובן ועל מה ששמעתי הכי הרבה במהלך השנה החולפת,נכון יש פה כמה חוסרים שערורייתיים שטרם הספקתי לשמוע או לא מספיק העמקתי בהם, אבל באמת - ניסיתי לשמוע כמה שיותר. ניסיתי גם לשלב כאן גם כמה תחומים, אך עדיין לנסות ללכת על הנגיש והדי מוכר. אתם רשאים להציע חלופות משלכם, להתווכח וגם לקנות למישהו יקר כמתנה לחג.

    גבירותיי ורבותיי, קבלו את האלבומים הישראלים שהכי אהבתי לשמוע השנה:

    בניינים נמסים – סיון שביט
    אלבום השנה שלי! אולי הדיסק ששמעתי הכי הרבה פעמים השנה ובכל פעם מרגש מחדש. סיון שביט חוזרת עם דיסק קטן, פרלין של ממש בשנת המוזיקה האחרונה. אסופת שירים נוגים ומעולים של נסיכת הבריט פופ המקומית שלנו. חבל שלא היו עוד כמה דיסקים כאלה השנה. השיר המנצח: ארוחת יום שישי – ריסוק הלב לחתיכות קטנות בצורה מאופקת. יצירה מושלמת.

    מה אעשה עכשיו – קרולינה
    הפתעה נשית משובחת. אם חששתי מעוד דיסק רוחני של הבנות נחמה, הפתיעה קרולינה בדיסק עם הגרוב הכי כייפי השנה. קותימן על ההפקה, כמובן עזר להפוך את הדיסק הזה לממתק אמיתי (ומופק לעילא) ואפילו הרדיו חיבק. אז מי אמר שלא משמיעים מוזיקה טובה ברדיו? קרולינה מוכתרת בזאת כמלכת הגרוב. השיר המנצח: אף אחד לא בא לי – שיר הדיכאון הכי מקפיץ, אני חושב, שהיה השנה.

    כל מה שאנושי – ערן צור
    או שמאוד אוהבים את ערן צור או שמאוד לא אוהבים אותו. אני בצד של האוהבים, כמובן. איזה יופי של דיסק הביא ערן צור השנה. בוגר מתמיד ורגיש עד אין קץ,  אך זה לא עוצר את ערן צור מלבעוט כשצריך ואיך שהוא בועט. עין הסערה המושלם,  השיר הראשון שיצא, היה הצהרת הרגישות הגברית החדשה וכבש אותי לחלוטין. השיר המנצח: אחת אחר חצות – ערן צור מארח את אברהם טל לדואט. מפתיע ומוזר, כמו שזה נשמע.

    דניאלה ספקטור – דניאלה ספקטור
    לכל שנה יש את התגלית שלה ודניאלה היא ללא ספק תגלית השנה. מלאך ירד מהשמיים והוציא שיר קטנטן בשם הכוכב הזה מת ובפשטות קורעת לב כבשה אותי. כן יהודית רביץ החדשה, לא יהודת רביץ החדשה, מה זה חשוב?! כולם מדברים כמה הדיסק הזה קסום, אבל אין מה לעשות - הוא פשוט קסום. אם עוד לא שמעתם, רוצו וחפשו. השיר המנצח: רציתי לבחור ב"הכוכב הזה מת" האהוב עלי, אבל ההכרעה הלכה על: זה הזמן. כאב לב מושלם.


    הדג נחש – 6
    המנצחים הבלתי מעורערים בתחרות על התואר הרכב השנה (עם כל הכבוד ויש כבוד לאלקטרה). הדג נחש עושים היפ הופ ציוני כבר 6 אלבומים ונראה שבכל פעם הם ממציאים את עצמם מחדש בגרסה יותר ויותר משוכללת. מכונת להיטים שזכתה בהפקה מעולה, הניבה כמה להיטי רדיו נצחיים. אני חותם על כך. חוץ מזה איפה ראיתם עוד שירי מחאה במיינסטרים? השיר המנצח: עוד אח אחד היה להיט רדיו מהסוג המפתיע, הסוג שמדבר אל כולם! שיר נחמה הוא שיר מחאה מנענע ישבן ויש בו פשוט פזמון מעולה: סובבוני בשקלים, הלעיטוני בכזבים ואני כשה תמים עודני מאמין – הלווו ישראלים תתעוררו, זה אנחנו!

    דרור שוסטק – שומר השער
    אתם בטח שואלים את עצמכם מי זה???? ובכן כאן עלי להודות שנחשפתי לדיסק הזה בזכות ידידי הטוב ד"ג שטפטף את הדיסק הזה באזני כל כך הרבה פעמים. התוצאה: דיסק יפה שאתם לא מכירים וחבל. שוסטק, הסולן והלב הפועם של להקת האנשים, ממשיך את אותו הקו באלבום שקט ורגיש, מלא חום ואהבה ואם יש בו חסרון אחד זה שחלק מהשירים נשמעים קצת אותו דבר. נסו ותהנו. השיר המנצח: את חירותי – חידוש מרטיט לשירה של חווה אלברשטיין שבעצמה חידשה אותו (וגם הוציאה אלבום יפה משל עצמה השנה). וואו ביצוע גברי מדויק ומלא אהבה.

    אסף אבידן והמוג'וז - Poor Boy/ Lucky Man
     לפני שאתם מתנפלים וצועקים שהדיסק הזה יצא בשנה שעברה, נא להרגע. הוא יצא ממש בסופה ומבחינתי שלט בשנה הזאת ללא עוררין. ואם גלגל"צ נכנעו לו, אל תתפלאו שהיכל התרבות גם. אסף אבידן מסיים את אחת השנים המוצלחות שלו ומביא דיסק משובח שלא עושה בושות גם בעולם. האמת? גם ההופעה שלו בבארבי היתה אחת הטובות שראיתי השנה. השיר המנצח: אין מה לעשות, עדיין השיר שמפיל אותי כל פעם מחדש הוא small change girl– במילה אחת: הורס.

    נינט טייב – קומוניקטיבי
    תעקמו את האף עד מחר. אחרי שכל ההייפ סביבה דעך וכל מי שהתעלף עליה בזמנו חזר בו (ולהיפך) נרגעו, אפשר לנתח את הדיסק הזה ממקום אחר לגמרי. זה אולי לא אלבום השנה, אבל בהשמעות חוזרות ונשנות בהחלט, זה אלבום בכלל לא רע (וכאן זה הזמן לבקש סליחה מנינה, שאי אז קטלתי אותו). נדמה שהכל נאמר עליו כבר, אז אתמצת זאת בשלוש מילים: נינט נותנת ברוק! השיר המנצח: מדברים – חץ עדין לכל המלעיזים עם לחן משובח והפקה מעולה של רוקפור ושימו לב לדואט הקטנטן עם מארינה. אולי היא לא תמלא את קיסריה, אבל היא גם לא צריכה.

    ארז לב ארי – ארגמן
    בשקט בשקט, כמעט בסוד, ארז לב ארי הוציא עוד אלבום. בלי יחצנים שמפמפמים ובלי להיטים היסטריים. מכל ז'אנר הזמרים המפייטים והמשוחחים עם אלוהים נדמה שזה הנציג הכי טוב שהיה השנה. דיסק צנוע מאוד עם להיט אחד פוטנציאלי (אם בכלל), אבל גם יפה יפה וחכם ונוגה כל כך. ארז לב ארי, תעשה לי דיסק! השיר המנצח: תחרות קשה!  פרימיטיביים עצוב ומעולה, אבל ברדיו שמעתם את בסוף היום. איש אחד קטן מול עצמו, ביתו ואלוהיו. פנינה.

    פרוייקט 30 – שלושים פלוס
    ברי סחרוף, יהודית רביץ, מאור כהן, יהלי סובול, נינט טייב ושלומי סרנגה
    לא מספיקים לכם, הא? אלבום פופי למהדרין מלא להיטים (בהשתתפות הרשומים מעלה) לגילאי ה 30 פלוס, שניסה אולי להיות התשובה תל אביבית לפרויקט של עידן רייכל, אבל לא ממש תפס את הרדיו ואת הקהל. אני מודה ומתוודה, אהבתי את הפרויקט הראשון וחיכיתי גם לדיסק ההמשך הזה ופשוט נהניתי מעשרה שירים שעושים נעים. יש דיסקים יותר טובים ממנו בהרבה, מתוחכמים בהרבה, אבל אין עוד אסופה כזאת של טאלנטים בשום דיסק אחר. שיר מנצח: תחרות לא פשוטה  - שמיים שחורים מרגש (שהופיע בפרויקט עוד מעט נהפוך לשיר)  אבל השיר המאופק ביותר באלבום הוא גם האחד השירים האהובים עלי השנה – כשנינט פוגשת את יהלי ב"אין לך מה להפסיד" – שנות ה 30 מעולם לא היו כואבות ומדויקות יותר.

     

    ועוד כמה שראויים לציון (וחלקם אף לשבח):

    • יהודה פוליקר - אהבה על תנאי  – האזינו בלי דעות קדומות.
    • חווה אלברשטיין – ברוך הבא – ברוכה השבה!
    • דני סנדרסון – לא יפריד דבר – תעשו כבוד לדור המייסדים!
    • גבריאל בלחסן – עתיד – עתיד שחור משחור אבל מעולה!
    • גבע אלון – Get Closer– נעים מאוד מאוד!
    • יוני אילת – ציגיינער נשמה – מתי בפעם האחרונה שמעתם דיסק ביידיש?
    • בלקן ביט בוקס - Blue Eyed Black Boy– פסטיבל!!!
    • שילה פרבר – פרח קיר – בזכות לונדון והחידוש המגניב למרגנית של מילי מירן!
    • אפרת גוש – אה אה אה אהבה – חזק במגניבות!
    • שי גבסו והמראות – קרוואן – קצת קשה להאמין אבל זה דיסק לגמרי לא רע.
    • עוזי נבון ומכרים – הרטרו מעולם לא להט יותר, שימו לב לדואט עם שושנה ברדלס!

     

    כמובן שנעשו עוד הרבה דברים טובים, באלטרנטיב ובמיינסטרים, ואי אפשר למנות את כולם ועוד לא בחרתי בכלל את השירים שעשו לי את השנה. ואת האלבומים שיצאו לפני שנייה (ואת אלו שעוד לא הספקתי בכלל לשמוע - ג'ירפות, יעל קראוס, אורן ברזילי). אז מה מכאן ייכנס לפנתיאון המוזיקה הישראלית? מה יתפוגג ויימוג למעמקי השכחה? מי יפרוץ בשנה הבאה? מי יוציא מה? איזה כייף, מתחילה עוד שנה...יש כנראה למה לחכות.

    איפה שלא תהיו ומה שלא תעשו, העיקר שזה יהיה עם מוזיקה.

    שנה טובה

    רותם

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/9/11 16:37:

      אחלה סיכום ! כבוד ! כבוד !

      אז אציין רק את החריגות מבחינתי (יענו שאני בכלל לא מתלהב) והן: שביט, ספקטור וקרולינה המזעזעת !

      מקום של מכובדות ללא עוררין (יענו שממוטטים אותי נפשית בכל מצב) הם: חווה אלברשטיין וגבריאל בלחסן (הבילתי אפשרי)

       

      והכוכב שזוהר למעלה מעל כולם הרבה הרבה למעלה

      הוא:

      רביד כחלני עם האלבום יאמן בלוז

      זה מוסיקה ! זה אוניברסלי ! זה איכות ! זאת חדשנות ! זה גרוב ! ולראות אותו בהופעה זה בכלל חוויה שאין לי מילים לתאר !

       

        25/9/11 16:36:

      שכחתי לציין לשבח את נינט עם קומוניקטיבי - אלבום מעולה וחזק מגניב שהפתיע אותי מאוד.

        22/6/11 18:33:
      הדיסקים של דניאלה ספקטור וקרולינה בעיני הם המוצלחים ביותר השנה. אבל ספקטור במיוחד הפתיעה, ולמרות שאני לא בעד אומנים ישראלים ששרים באנגלית (כי לרובם יש מבטא מביך), האלבום השני שספקטור הוציאה בימים אלו מככב באייפוד שלי. אלבום קצרצר, אבל פנינה אמיתי.
        16/6/11 20:38:
      הדיסק של סיון שביט ליווה אותי ברגעים מאוד מסוימים. בהחלט דיסק משובח. וגם כל השאר :-) ומוזיקה? אכן סם החיים ...
        16/6/11 18:24:
      הפוסט נכתב כמדומני לפני יציאת האלבום של אהוד בנאי.
        16/6/11 18:23:

      איזה יופי. דניאלה ספטור היא בעיני, ללא ספק תגלית השנה.  ואסף אבידן והאלבום שאין להוסיף על מה שנאמר.
      אהוד בנאי עם האלבום האחרון אני הולך הנפלא. וכמובן אלון גבע
      הנהדר שהפך לבינלאומי ורוב הרפרטואר שלו באנגלית, אך הנה בעברית ביצוע לתני לי מקום

      הסאונד פחות מוצלח -הוקלט בהופעה.

        17/9/10 09:32:
      איזה יופי שהזכרת את דרור שוסטק!
      גם לי הוא תפס את האוזן.
      חסרים לי ברשימה "אדיר והילדות". אולי עדיין לא הספקת לשמוע... מומלץ בחום! בעיקר בהופעה. נותנים ברוק כמו שצריך.
      יקירי,
      שנה של בריאות, אושר ואהבה.
      איבי
        7/9/10 14:02:
      בעקבות ביקורת שלך על סיוון שביט קניתי את הדיסק ואז הבנתי למה התכוונת כשאמרת שהוא קצר וזה עצוב. כמה שזה נכון...
      עכשיו אני לכיוון ערן צור. ריספקט!
      סיכום מצויין רותם, שנה טובה ומנוגנת היטב לנו :)
        7/9/10 09:47:
      סיכום מסוכם ומצוין.
      מרענן ביותר.

      שנה טובה מותק
        6/9/10 23:11:
      אחלה סיכום
      שנה טובה מתוק:-)
        6/9/10 11:59:
      החידוש של גוש למגדלור.
      אצלי ברכב מתנגן כבר שבוע אמאל מרקוס. לא חדש אבל כל כך מרגש

      ארכיון

      פרופיל

      rotemmon
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין