עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של ד"ר אלון מרגלית

    קצת על דיכאון והבושה ממנו

    5 תגובות   יום ראשון, 5/9/10, 19:20

    כיום, קיימות תיאוריות רבות המנסות להסביר את הדיכאון והטיפול בו. ביניהן תיאוריות ביולוגיות, אקלימיות (למשל הקשר בין החום הכבד השורר כעת והתגברות דיכאון), פסיכולוגיות או חברתיות. יש המציעים תיאוריה לפיה רב הדיכאונות קשורים בבושה וחוסר שייכות חברתית אם כסיבה, תוצאה או שתיהן גם יחד. היכולת לבסס קשרים עם אנשים אחרים באווירה משוחררת מבושה יכולה לתרום משמעותית לסובלים מדיכאון.

     

     כמות מרובה מאד של ראיות הראתה שחוסר שייכות חברתית קשור לריבוי מחלות, מפגעים בריאותיים והפרעות הסתגלות. חלק מהטיפול הנפשי שאנו מציעים לחולי דיכאון כולל העלאת זיכרונות מהתקופה בה היו אנשים אלו קשורים לקבוצת שייכות מסוימת שהעניקה להם תחושת ערך עצמי וביטחון. זיכרונות אלו בד"כ מודחקים בתקופות דיכאון ויש לעזור למדוכא להיזכר בהם.

    אין ספק שבעיית הסטיגמטיזציה של חולי הנפש ובתוכם חולי הדיכאון מגבירה את הבושה ולפיכך מחריפה את המחלה ומקשה על הטיפול בה. למשל תחושת הבושה בנסיבות חברתיות גורמת לעיתים לשתיה מופרזת המביאה להתנהגות הגורמת לבושה רבה עוד יותר. היות ובושה היא נושא שלרוב מוסתר ע"י המטופל, צריך להיות מודע לאפשרות קיומו, לנסות לגלות אותו ולכלול את הטיפול בבושה במסגרת הפסיכותרפיה לחולי דיכאון.

     

     מטופלים מתביישים להודות בתחושות דיכאון ולכן פונים אלינו תכופות עקב עייפות, חולשה, תחושה רעה וכד'. מה שמעניין בהיבט הזה, שגם אנו הרופאים המומחים משתפים פעולה לא אחת בתחושת הבושה: במידה והצלחנו לאבחן דיכאון, אנו מתביישים לא אחת להציע אבחנה זו בגלל ההנחה שלנו שהמטופל יתבייש לשאת אבחנה זו. על כן אנו משתמשים במילים קרובות כמו "מצב רוח ירוד", "תחושה גרועה", "חוסר אנרגיה" וכד'. כאשר המטופל מקבל מאיתנו תרופות נוגדות דיכאון וקורא את הדף המצורף לקופסת התרופות, שבה הבושה להציף אותו ו/או את משפחתו ונוצרת התנגדות לשימוש בתרופות. תחושת חוסר היכולת וההאשמה העצמית האופיינית לחולי דיכאון מתעצמת בגלל הבושה והרי לנו מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו (הן לרופא והן למטופל).

     

    אחד מהפתרונות שמצאתי כדרך לשבור מעגל קסמים זה ואפילו בטיפול הטלפוני שלנו, היא האפשרות להעלות את נושא הבושה באופן אמפתי. כמו למשל: "אני מתאר לעצמי שאתה די מתבייש במה שקורה לך לאחרונה וגם אין לך עם מי לחלוק תחושות אלו". כאשר נושא הבושה "עולה על השולחן" קל יותר להתמודד איתו גם בחקר פשרו ומקורו וגם בתכנון הטיפול היעיל למטופל ולמשפחתו.

     

    רוצים להתייעץ עם רופא מומחה בנושא?

    מיטב המומחים שלנו ממתינים לכם בכוכבית הרופא

    *27293

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/9/10 19:07:
      מעניין לקרוא
      נושא חשוב *

      צטט: mafalda-w 2010-09-07 08:09:52

      צטט: אורן גני 2010-09-07 01:31:23

      דוקא נסיוני מראה תמונה הפוכה: ההגדרה "דיכאון" כמחלה, נותנת לעתים קרובות תחושת הקלה, לגיטימציה לתחושת הסבל ותקווה לשיפור ע"י טיפול תרופתי/אחר.

       

       

      זה נכון במידה ולמטופל יש פתיחות לקבל את ההגדרה "דיכאון"

       

       

      מה זה יעזור למטופל אם אשתו, למשל, לא מקבלת את זה??

        7/9/10 08:09:

      צטט: אורן גני 2010-09-07 01:31:23

      דוקא נסיוני מראה תמונה הפוכה: ההגדרה "דיכאון" כמחלה, נותנת לעתים קרובות תחושת הקלה, לגיטימציה לתחושת הסבל ותקווה לשיפור ע"י טיפול תרופתי/אחר.

       

       

      זה נכון במידה ולמטופל יש פתיחות לקבל את ההגדרה "דיכאון"

       

      לפעמים אני מצטערת שאין לי סרטן, לפחות בסרטן כולם מכירים כמחלה, לא מאשימים אותך, מבינים למה אין לך כוח לעשות דברים, ישר מטפלים בך, אף אחד לא נותן לך לעבור את זה לבד ויש טיפול ממוקד.
        7/9/10 01:31:
      דוקא נסיוני מראה תמונה הפוכה: ההגדרה "דיכאון" כמחלה, נותנת לעתים קרובות תחושת הקלה, לגיטימציה לתחושת הסבל ותקווה לשיפור ע"י טיפול תרופתי/אחר.

      ארכיון

      פרופיל

      אלון מרגלית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין