אני לא מאמינה ששוב אני כאן, מול המחשב, משייטת בין הכמות המתגדשת על גדותיה של אתרים שאני מקימה לזכרי, ציורים א', ציורים ב', פייסבוק א', פייסבוק ב', עמוד אמן, קבוצת אמן, אתר הבית, והבלוגיוׁת. אני לא מאמינה שיום שישי, ובמקום לצאת לשמש ולאנשים ולעיתונים, אני עוד כאן, סחופה כמעט מאמש. במקום לעבור לניו יורק, עברתי לכאן.
בעניין השיר החדש. נדמה לי, אם זכרוני אינו מטעני, והוא מטעני לבקרים חמרמריים, השיר מבוסס על ארוע אמיתי. ומה אמיתי יותר משיוט בעתידם של חברים לשעבר, מתחתנים ומתארסים למיניהם, אהבות אסורות בהתהוות, וצ'יטוטים אל הלא-נודע. בכל אופן, התשוקה עברה דירה. זה לא חדש. מה שחדש הוא, שיש לעדכן אותה. את התשוקה. את האהבה. בכל אופן, אם לצטט את ידידי צ'יקי ארד, מספרו החדש, "החלום הישראלי" השיר נכתב ב"לצון ותאווה". אבל לא רק, יש שם בהחלט גם אהבה.אפילו צ'יקי יודע את זה, ושומעים את זה בדופק הלב הריאלי-מופרע של ספרו (זו הייתה ה(מ)לצה).
בכל אופן, מצטברים אצלי שירים להתפוקק, על המחשב, בדיסקים, בדיסקים-על-מפתחון, בלב, בכל מקום. ומאחר שאני אחרי אלבום עשירי, ולפני העשור הבא, מדגקת בין פרוייקטים, ומחכה לסימן, יש רגעים שסוחפים אותי בעל כורחי, אל מקום אחר. אתמול למשל, במקום להתאמן בפסנתר הזייפן והנאמן שלי, ישבתי על איורים לשיר הפייסבוק. מזמן רציתי לאייר את הפייסבוק, להוציאו מהקשרו הממוחשב, אל העולם האמיתי והמצוייר (בעיפרון, ולא בסמן המחשב). רגרסיה פרוגרסיבית כזאת. לצייר את הפייסבוק, זה באמת רעיון ללילה שיכור. אתמול דווקא לא שתיתי, אבל משיתי את העפרונות העתיקים והרכים מהמרתף שלהם, והתחלתי לצייר. שכחתי כמה כיף. לאייר פרצופים עם עיניים גדולות, פורטרטים עצמיים מחמיאים וצעירים. זה יותר קוּל מפוטושופ. הקווים הם אני. לא שלוחה שלי.
השיר עצמו טרם הוקלט, ולקחתי את אחד הטייקים מאחת החזרות. בגירסה ראשונית, מתעבדת לאיטה. אפשר לשמוע את הקלילות שבאילתור גירסה. אפשר גם לשמוע את הערת המנצח, "עכשיו A"' במעבר לסי-פארט. ובסוף, אפשר לשמוע את השמחה, ולראות את הבייבי-מאק המזוייף והאדום שלי.
1. מאז נולד הקליפ, יצא השיר באלבום הכפול, Songs, Naked , שזו אסופה של שירים אבודים שלא הופקו כהילכתם, והוקלטו בחזרות וג'אמים ביתיים. את האלבום המלא, כולל מילים, ויומן מסע, אפשר להוריד כאן.
הנה השיר, בנסיון ביתי, קטן כזה: FACEBOOK LOVE or BABY IT'S YOU
נתראה בהופעת כמעט סופשנה, עם הרכב חתיך, פסנתר שיכור וסטנדאפ על פי תהום.
כל ההופעות שלי מתעדכנות באתר הבית: HADARALEVIN.COM
אתם מוזמנים גם להתעדכן בפייסבוק שלי.
|
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דואון לייט, תודה. חזרות זה באמת המקום לעבד ולאבד את עצמך.
לב גדעון, עולם מלא ומופלא יש שם בפייס. אני אוהבת אותו כמו את כל העולמות. אבל שוב, תלוי מה מחפשים. באמת לא חייבים להיות בכל מקום (כמוני, שאני חייבת, לו הייתי יכולה). ותודה על המילים הטובות.
הגרסא הזו, של חדר חזרות, נטולת מניירות ורווייה בנשמה.
גם האיורים עושים את שלהם.
תענוג אמיתי.
ממה ששמעתי כאן ובאתר שלך
את שרה נפלא , מאוד מתחבר לסגנון
:)
מקווה להתראות בהופעות הבאות, ובשירים הבאים, והפוסט הבא
שנה טובה
שנה טובה
אוהבת להקשיב לך